אפוקליפסה בעזריאלי

תוכנית סיכום החדשות 'היום שהיה' שבה צפיתי בערוץ 10 הלילה הזכירה לי את מהדורות החדשות האפוקליפטיות בסרט המופתי 'הילדים של מחר' של אלפונסו קווארון.
כבר הרבה זמן אנחנו מתבוננים בהשתאות בסוף של העיר הזאת, של המקום הזאת.
מחכים למערכה האחרונה של הטרגדיה הזו. מחכים לאסון בקנה מידה תנ"כי.
וזה כבר לא רק אנחנו. השבוע בחתונה דיבר איתי איזה דוד סטנדרטי לחלוטין על כך שימיה של המדינה הזו ספורים. כולם מדברים על זה שזה הסוף. יותר גרוע כבר לא יכול להיות. אנחנו חיים בעונה השישית של הסופראנוס. מה עוד אפשר לומר. זה הסוף.
כולם יושבים ביחד כמו צפרדע על מחבת ולא קופצים החוצה. פלשתינים הורגים אחד את השני בעזה, ממשלה מלאת מושחתים, עם בדכאון קליני, פצצה אירנית מתבשלת, אנשים רעבים ללחם ברחובות, הפוליטיקאי הפופולרי בישראל הוא סוכן נשק מצרפת, הכל מתנהל בצל המלחמה שעלתה ותוך תכנון המלחמה המתקרבת, הגדולה יותר. אפילו מזג האוויר היה בסימן התחרפנות מזג האוויר העולמי. ורק הבורסה עולה, עולה ועולה. כמו בועה מתנפחת שמחכה להתפוצץ.
כולם מדברים על זה כל הזמן. המצב רק מחמיר. ההיסטוריה מקרינה לנו סרט ואנשים מזהים את הכיוון של העלילה. אז למה הם לא בורחים? למה הצפרדע ממשיכה לשבת על המחבת? למה אני יושב על המחבת?
 

נו, בינתיים אנחנו פה בצמת הכח עזריאלי.
היום כשעמדתי שם בצומת היתה לי אפיפאניה קטנה לגבי משמעותם של הבניינים בצומת עזריאלי.
הרי כולנו ידענו תמיד שהסוף יגיע בעזריאלי. הבניינים האלה, התאומים של תל אביב, רק שהם שלישיה. תמיד הפנטו אותנו, כי הם מועדים לנפילה. הערב שוב דיבר שידידי א' על כך שמי שיזרוק טילים על המדינה יזרוק אותם פה "אי אפשר לפספס כאן. איפה שאתה לא פוגע. עזריאלי, הקריה, משרדי ממשלה."
פתאום הבטתי סביבי וקלטתי שצומת עזריאלי מורכבת משלושה חלקים התואמים את שלושת החלקים של משולש עזריאלי. אלה שלושת החלקים המרכיבים את ישראל.
הבניין המרובע מסמל את הבניינים הרבועים של הקרייה – הצבא.
הבניין העגול מסמל את בניין קריית הממשלה העגול– הפוליטיקה.
הבניין המשולש מסמל את שלוש הבניינים של עזריאלי – הכלכלה.
שלושת החלקים הללו יוצרים את צומת הכח. צומת הכח עזריאלי שאותה מכנים באירוניה ישראלית 'צומת השלום'. מתוכה זורם הכח כולו. זהו כור ההיתוך של שלושת הכוחות. האב (הצבא) הבן (הפוליטיקה) ורוח הקודש (הכלכלה).
שלושת הבניינים הללו תומכים זה בזה וזה בזה יקרסו. כך אומרת הנבואה.
אני באמת לא רוצא לנבא שחורות, ואין לי שום מושג. אבל משום מה אני רואה את הבניינים הללו קורסים אחד לתוך השני. רואה את זה כל פעם שאני מביט עליהם. כאילו זה משהו שנועד לקרות, כאילו זה כבר קורה.
 

והייתה גם נבואה אחרת.
שפעם כשעברתי ראיתי אותם דווקא כסמל לתקווה
כמו שלושה אנשים שנועדו לפול, אבל שהנפילה תהיה להם לנסיון
שבו הם יכולים עוד לעמוד
שיש עוד בחירה
איך ברגע האחרון הם יסתכלו זה על זה ככה עין בעין והם יחליטו
זה האפוקליפסה או הגאולה?
ברגע שהבניינים נופלים אחד על השני
הם כמו שלושה אנשים
הם מסתכלים זה לזה עין בעין
בעוד הם נדחפים זה לעבר זה בכוחות שמעבר לשליטתם
ואו שהם תוקעים סכינים אחד בחזה השני
או שהם מחבקים אחד את השני
קטסטרופה או גאולה
עד הרגע האחרון לא נדע
בשניה האחרונה יפגשו כולם
הם כבר לא יכולים לשנות את כיוון הנפילה
או שהם מחבקים או שתוקעים סכין
אם אחד יתקע סכין ימותו כולם
ואף אחד לא יודע, מה יצא
גולה או גאולה
וזה המצב כל הזמן
 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 17 במאי 2007 at 10:57

    אבל תגיד, עידן ("עיתונאי, סופר"): למה אתה לא מתקן? משקפיים חדשים קיבלת, משקפיים *חדשים*.

  • כרמל  On 18 במאי 2007 at 10:30

    צא החוצה. יש אנרגיה אחרת לגמרי במציאות שלא קשורה למוחותיהם הצרים והממוסגרים של כתבי חברת החדשות.

  • עידו  On 18 במאי 2007 at 19:45

    אבל מדי פעם זה חוויה בריאה ונעימה.

    גם אפוקליפסה זה כיף לעיתים.

    במיוחד בעזריאלי.

    🙂

  • דינה  On 19 במאי 2007 at 3:45

    לחלוטין עברה בגבי צמרמורת.
    לא מסכימה עם דעות הקוראים לפני. זו ההרגשה, זה החידלון של הסביבה.

    אבל אולי נעשה משהו בקשר לזה, שהוא לא "קפיצה מן המחבת"? אולי עוד אפשר לסדר משהו מן האי-סדר חזרה?

  • של ברמן  On 22 במאי 2007 at 8:34

    צריך להישמר ממיסטיפיקציה של המציאות, גם בכיוון החיובי וגם בכיוון השלילי.
    ה"מצב" בארץ תמיד נראה נואש. גם ערב מלחמת ששת הימים אנשים חשבו שזה הסוף. הדמוקרטיה נראית הרבה פעמים חלשה, מתלבטת, עם כתמי שחיתות פה ושם, אבל לטווח ארוך היא חזקה, מכיוון שיש לה תכונה אחת מופלאה: אדאפטאביליות, יכולת הסתגלות.

  • של ברמן  On 22 במאי 2007 at 8:38

    תחשבו על זה כך: סוף העולם לא יהיה יותר חמור מבחינתכם ממותכם האישי. פשוט תחששו מזה לא יותר משאתם חוששים ממחלה או מתאונת דרכים. פשוט תוסיפו את זה לסל החששות הרגילות. הרי לא מתים יותר מפעם אחת.

  • עידו  On 22 במאי 2007 at 16:03

    של, אני מסכים איתך באופן כללי לגבי אפוקליפסות. ואין ספק שהמציאות נוטה לצדך.
    לרוב דברים מסתדרים למרות שהם נראים נוראים. לפעמים, עם זאת, זה לא קורה.

    יש תפיסה נוספת של אפוקליפסה. שבה האפוקליפסה כבר קורה. הקפיטליזם הוא האפוקליפסה. כשאני רואה את עזריאלי או את ערוץ 10 נדמה לי שאני כבר נמצא באפוקליפסה המרגשת הזו.

    אני אתן לך הבדל אחד בין סוף העולם לבין המוות האישי שלך. בסוף העולם לא נשאר שום דבר מהמין האנושי שהוא האני הגדול של כל אחד משלנו (גם אם רבים אולי לא רואים זאת כך).
    חיסול העולם יהיה חיסול החיים. אני יכול להתמודד עם המוות הפרטי שלי בידיעה שאני חלק מהמין האנושי. שיש לי אולי ילדים, וגם אם לא, שאני חלק מתנועה כללית של יצורים שיש לה היסטוריה ותמשיך לעתיד. שואה אמיתית תהיה מוות מוחלט. זה נורא מכדי לחשוב על זה, אבל קשה לי להאמין בהשמדה מוחלטת, אפילו אם זה יהיה אפוקליפטי מאוד…

    עידו

  • ניצן  On 20 ביוני 2007 at 3:13

    שמעתי פעם ששלושת המגדלים אמורים לסמל את שלושת הדתות המונותאיסטיות – יהדות נצרות ואיסלם, ובגלל זה הם נקראים מגדלי השלום.

    בכל אופן אם זה ככה איזה צורה מסמלת איזה דת?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: