על הבלוגוספירה והתודעה הקולקטיבית: רשמים פסיכדלים מביקור בבלוגפרנס

היום בבוקר היה יום העבודה הראשון שלי בנענע. מהיום אני עובד שם כעורך משנה במדור המחשבים. זה אירוע מרגש למדי בשבילי, כיוון שזה מקום העבודה המסודר הראשון שלי מאז תקופת הבועה הראשונה.
 
וכך בימים אלו אני מוצא את עצמי מתפרץ היישר לשיא בועת 2.0 היקרה כל כך ללב והיום הראשון בתפקיד זימן אותי לכנס המדובר כל כך בשעות אלו בבלוגוספירה:  הבלוגפרנס.  כבלוגר מתחיל שמחפש עדיין את הקול הבלוגרי שלו ומקווה להבין יום אחד טוב יותר מה זה בלוג, הכנס הזה היה התגשמות של חלום.
 
כטכנופיל חובב הסובל ממגבלות תקציביות הכנס הזה הזכיר לי את כותרת ספרו של סטניסלב לם, 'כנס העתידנים'. כמעט לכולם באולם היה איזה לפטופ או איזה סוג של מחשב קטן ונחשק והם הקישו בלהט על המקלדות בזמן שהדוברים עמדו על הבמה.
 
זה אולי עוד לא מרשים כל כך. מה שהרשים אותי היה שבשלב מסוים הבנתי שמה שהבלוגופסיכים האלה מקלידים זה דיווחים חמים בלייב מהשטח ומעלים לבלוג פוסטים על ההרצאה בעוד היא מתרחשת. בינתיים ראיתי בזווית העין את הבחורה מהשורה השניה מקדימה מזינה תגובה מפורטת לפוסט החדש של הבחור מהבלוג בקצה השורה ואת הבחור מאחור עונה לשניהם. משמאלי ישבה כרמל וייסמן (שדרך אגב נתנה הרצאה ממש אדירה) וצילמה בהתלהבות את האנשים בכל הכיוונים. היא החזיקה במצלמה בלהט אורגזמטי ממש ולרגע היה נדמה לי שהיא מעלה את הדברים האלה בלייב לרשת. תחושה של התעלות נפש התרוממה בתוכי. חשתי שאני במקום המתווך ביותר שהייתי בו בעודי. יותר עתיד מזה אין.
 
ארוסתי היקרה שלומדת במדרשה חרדית סיפרה לי שבפעם הראשונה שביקרה בהרצאה של בנות מהמדרשה הן נראו לה כמו ישות אחת, כמו כוורת של דבורים שקדניות. עכשיו כשישבתי על הכסא במרכז הבין תחומי בהרצליה הרגשתי שאני גם אני חלק מאותו Hive Mind כפי שקורא לכך קווין קלי בספר Out of Control.
 
נכון אפשר להתייחס לשימוש הזה בלפטופים כדי להעלות פוסטים ולהגיב על פוסטים של אנשים שיושבים שני שורות לפניך כמו גרסה מתוחכמת יותר של העברת פתקים בכיתה בעזרת רשת האינטרנט וציוד בשווי עשרות אלפי דולרים – ומצד שני זה כל כך הרבה יותר.
 
כשישבתי שם עם הישויות הבלוגוסייבורגיות הללו שנדמה שהבלוג שלהן הוא חלק מהיישות שלהן והם כאילו משדרים לתוכו ללא הרף את יישותם, הרגשתי כמה יש לי עוד ללמוד על Komputerliebe, על אהבה ותשוקה אמיתית למחשב ולמרחב הוירטואלי.
 
בסופו של דבר ועל זה אף אחד בכנס לא דיבר היום על כך שהבלוגוספירה במשמעותה הרחבה היא הסמל המקודש ביותר לתהליך התרשתותה של האנושות לכדי תודעת על. בשלל הקישורים ההדדיים שהיא יוצרת בתוכה וברשתות החברתיות המתענפות שלה היא יוצרת מעין דימוי למוח – מעין חיבורים סינפטיים הולכים ומתהדקים בין הנוירונים במוח של האנושות.
 
הבלוגים השונים שצצים ברחבי הרשת מזכירים מעין תהליך התעוררות של תאים באורגניזם של  האנושות. בשכבות על שכבות של לינקוקים וטראקבקים המקשרים אחד לשני כמו שנוירונים וכמו שאסוציאציות מקשרות אחת לשניה במוח הם יוצרים מעין מחשבות ורעיונות קולקטיביים במוח של האנושות. 
 
תייאר דה שארדן דיבר על ייעודו הסופי של היקום בנקודת האומגה – נקודה שבה תיווצר תודעת-על קולקטיבית שתשמור על האינדיבידואליות של כל תא ותא אנושי ועם זאת תיצור תודעה ברמה גבוהה יותר. הרעיון הכל כך חזק הזה שנראה אז משוגע לחלוטין קורם עור וגידים בדמות רשת האינטרנט ובראש ובראשונה בדמות הבלוגים.
 
הבלוגוספירה המפורסמת שאליה מרבים בימינו להתייחס כמערכת אקולוגית הינה אחד מהפנים המתעוררים החשובים של אותה תודעה קולקטיבית הנמצאת בחיתוליה. כל אחד ואחד מהבלוגרים שמרכיבים את הבלוגוספירה הזו שומר על האינדיבודאליות שלו אבל גם הופך לחלק מהישות האינטרנטית הסופר-אינטיליגנטית הזו.
 
כתבת נענע על הספה הירוקה שאלה אותי היום מה זה בלוגר ועניתי לה שבלוגר זה בנאדם שעוסק ביצירתה של התודעה הקולקטיבית של האנושות. חברים, אתם עושים מלאכת קודש.
 
מחר יהיה היום השני והאחרון של הבלוגפרנס ולי אישית הוא נראה מבטיח במיוחד. אז אני ממליץ למי שיכול להגיע. לא נראה לי שהשנה יהיה שם מושב על המשמעות הרוחנית של הבלוגוספירה אבל הרוח בכל זאת תהדהד.
 
לאתר הכנס לחצו כאן

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אילנה  On 1 ביולי 2007 at 22:26

    לא פסיכים. ממש לא. לא קלטת את הפואנטה. הם מכורים, נלהבים, אולי מתילדים, וממש ממש….חמודים.
    חכה, חכה. או.טו.טו…גם אתה כמוהם.
    אהבתי את ההשואה לילדים מעבירי הפתקים בשיעור. על משקל האס.אם.אסים. אם מותר בכיתה.

  • עידו  On 1 ביולי 2007 at 22:33

    התרבות זקוקה לפסיכים האלה. ה- early adapters מקריבים את הכל כדי שכולנו נצעד בעקבותיהם. ולהיות פסיכי כמוהם – זה החלום הגדול שלי.

  • שרון אסולין  On 2 ביולי 2007 at 8:22

    אתמול ישבתי בדיוק כמוך באולם, הסתכלתי בדיוק כמוך על מעבר המידע המדהים בין האנשים, המהירות שהם זיפזפו בין יישום ליישום וכיצד תוך רגע, תמונות המרצה והקהל כבר היו ברשת ואיך שנייה אחרי זה כבר היו תגובות על התמונות וכיצד בחלוף עוד שנייה אחת, כבר היה עוד פוסט שעלה ב
    RSS
    של אותו גולש.
    נדהמתי מהדור החדש הזה, מהיכולת שלו לצרוך כמויות מידע בלהט בלתי יתואר, במהירות שבה אני ממצמצת….הבנתי גם סוף סוף שאני כבר דור אחד אחורה….
    והאמת, זה גם קצת החלום שלי להיות פסיכית כמוהם.
    שמחה שאתם נהנים מהכנס.

  • רינו שרמן  On 2 ביולי 2007 at 19:54

    יש קשר לזה שאתה הובאת כעורך בגלל חוסר ייצור תכנים?

  • עידו  On 2 ביולי 2007 at 20:29

    א' מה זה פיטרתם? אני לא פיטרתי אף אחד. אני אפילו לא הייתי שם אז.
    ב', למיטב ידיעתי אדר שלו כלל לא פוטרה אלא עזבה מרצונה.
    ג' מצד שני אני בכלל לא מתמצא בפרטים אז תצטרכך לשאול מישהו אחר על כל זה.
    ד' אני מקווה שהביאו אותי כדי ליצור תכנים טובים ומעניינים וזה מה שברצוני לעשות.
    ד' אני נורא אוהב את הדברים שאדר שלו כותבת. היא מלכה 🙂

    עידו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: