מתחתן הערב

עוד 10 שעות לחתונה שלי היום בערב. התעוררתי פעמיים בלילה, מה שמאוד לא רגיל. הפעם הראשונה קרתה לי שעה אחרי שהלכתי לישון. קמתי מהמיטה ובדקתי שלושה שעונים עד שהשתכנעתי שהשעה היא באמת רק אחת וחצי בבוקר. אני מרגיש דריכות, ציפיה, יראה, אהבה וגם קצת מבוכה – אולי ככה זה צריך להיות.
 
יש עוד המון מלאכות רוחניות לעשות היום, אבל אחת מהן שקלה לי יותר, ובאה לי יותר בדבקות ובאופן טבעי, היא לכתוב. אני יושב כאן ושומע מוזיקה מתוך Neon Genesis Evangelion, שתהיה גם בחתונה הערב. זה תענוג. ורציתי לכתוב כאן רגע לפני שזה קורה על ניסיון מעניין שחוויתי בשבוע האחרון.
 
אפרת, אישתי מהיום בערב, בעז"ה, היא חוזרת בתשובה ואנחנו מדקדקים יחסית בהכנות הרוחניות לחתונה שעל פי היהדות. אחד הדברים שאנחנו מקפידים בהם הוא המנהג האשכנזי שלא יראו החתן והכלה זה את זו שבוע לפני החופה.

מכיוון שבמשך שנים ארוכות שאפרת למדה במדרשה בירושלים ראיתי אותה בממוצע פעם בשבוע, אנחנו די רגילים למרווח הזה, ולכן הלכנו עם המחמירים יותר במנהג ואנחנו נמנעים גם משיחות טלפון. אנחנו מתקשרים רק בעזרת SMS, אימייל וגוגל-טוק.
 
מי שקורא את הבלוג הזה ואותי בעקביות כבר קיבל אולי מתוכם את הרעיון הזה שעובר לי כמו משאית רועשת בראש בתקופה האחרונה שהיהדות היא דת של ניסויי מדיה, ובעלת הרבה מודעות למדיות שסביבנו. השבת על פי תפיסה זו היא יום המוקדש למודעות למדיות והאופן שהן פועלות עלינו. אנחנו מנתקים את עצמנו ממדיות חיצוניות (כל אמצעי התקשורת והאלקטרוניקה המודרנים) ובאופן כזה מתחברים למדיה הפנימית של הנשמה היוצרת (ויש עוד הרבה מאוד מה לכתוב בנושא, שאני מקווה שאוכל עוד להוסיף בעתיד).
 
גם את חוקי הנידה והכשרות, שני הבסיסים האחרים של הבית היהודי על פי האורתודוקסיה ניתן לראות כסוג של ניסויי מדיה. הנידה והכשרות מתייחסות לתאוות המין ותאוות האוכל, שתי התאוות הגופניות הראשונות במעלה של האדם. הכוונה בחוקי הנידה והכשרות היא ליצור מעין וויסות ומחזוריות בתוך צריכת המדיות הללו.
 
על ידי ההפיכה של המין והמזון לדבר שמוגבל בשעות ובזמנים מסוימים אנחנו הופכים אתם לחלק ממחזור הטבע שאבד לנו בעידן המודרני [שבו הנקבה האנושית בניגוד לחיות בטבע, מוכנה תמיד לזיווג. ואילו הפירות והירקות בניגוד לטבע – זמינים תמיד בסופרמרקט, בכל עונות השנה] מה שמצוות הנידה והכשרות אומרות לנו הוא שהאדם אינו אמור לוותר על המדיות הללו אלא להפוך את הצריכה שלהן למודעת. שלא לקבל אותן כמובן מאליו ולשלוט בהן. היהדות, במובן הזה, היא סוג של תרופה לציבליזציה.
 
באופן דומה ניתן לראות גם את ההמנעות מקשר בין חתן ובין כלה בשבוע לפני החתונה. בעצם גוזרים על עצמם החתן והכלה המנעות מחמשת המדיומים שבאמצעותם הם צורכים את ה"תוכן" שנקרא האהבה. חמשת המדיומים הללו הם חמשת החושים. החתן והכלה אינם רואים זה את זה. הם אינם שומעים זה את זה. אינם מריחים זה את זה. אינם חשים זה את זה. ואינם טועמים זה את זה (אגב, מעניין לציין שחוש הטעם הוא החוש היחיד שהוא אקסקולוסיבי לחלוטין. כלומר, אנחנו שומרים אותו רק לאנשים שאותם אנחנו אוהבים).
 
בעצם המדיום היחיד שבעזרתו אנחנו צורכים את האהבה שלנו הופך להיות המדיום הטקסטואלי. התקשורת מתנהלת על בסיס טקסטואלי בלבד. זה מעניין כי זה יוצא מאוד יהודי (אף על פי שזה מנהג חדש, למיטב ידיעתי. בעבר לא היה SMS  וגוגל טוק, אם כי אולי השתמשו במכתבים ופתקים. אולי מישהו אחר יודע.).
 
הטקסט נחשב ביהדות למהות הרוחנית הגבוהה ביותר המנותקת לחלוטין מעולם החושים והצלם. זהו המדיום של אש שחורה על גבי אש לבנה שבו מופיעה המהות האלוהית. מעניין שהיהדות מגבילה את התקשורת בכל המדיומים מלבד הטקסט ובכך היא אוסרת על החתן והכלה לתקשר בשבוע של החתונה באף שפה אחרת מלבד שפת הנשמה.
 
ואתם שואלים אם זה עובד? בטח שזה עובד. במקום שהיינו ביחד כל השבוע לפני עסוקים בהמון סידורים ומרוטי עצבים – אני מלא בגעגועים וכיסופים. יש להם שכל לפעמים, ליהודים האלה.
 
בינתיים, עם זאת, הבטן מציקה לי (אני גם צם), והכתיבה עוזרת לשכוח מזה גם. גם הצום הוא כמובן ניסוי מדיומיאלי. בנוסף ל-5 צומות מהמדיומים של החושים אנחנו גם מנתקים את המדיה של האוכל. ההרגשה בהקשר הזה היא מאוד אוונגליונית (בהקשר היפני, לא הנוצרי), משהו בין חיה גוססת, לחיה שנלחמת על ההשרדות שלה לקראת טרנספורמציה לרמת מודעות חדשה.
 
זהו, בוקר טוב עולם. הלילה הנשמה שלי נולדת מחדש. זה נורא אוונגליוני כי אני מרגיש כאילו קורעים אותי מכל הכיוונים, ממש כמו בניאון ג'נסיס אוונגליון. ברגעים אלו הנשמה שלי משוגרת אל תוך רובוט האווה ועוד רגע אנחנו עומדים לעבור אומגה פוינט בזעיר אנפין [ומי שאין לו מושג על מה אני מדבר שירוץ לקחת את ניאון ג'נסיס אוונגליון מהאוזן דחוף!], תהליך קריעת ים סוף שבמהלכו תאחד האלוהות את הנשמות לכדי יישות חדשה.
 
התהליך הזה הוא לא רק תהליך גאולי כמו שנוהגים הרבנים לומר בהזדמנויות כאלו (ואמרתי גם אני בהזדמנות אחת שבה יצא לי לחתן). בדיוק כמו הגאולה עצמה (שהחתונה היא סמל לה) זהו גם תהליך אפוקליפטי. בדיוק כמו חוויות פסיכדליות אחרות החתונה מסמלת לנו שהמעבר לרמות תודעה גבוהות אינו נטול כאב הוא תהליך שבו מופשטות פיסות עור מתוך הגוף שלך ונקרעים מעליך האיברים הרוחניים והמדיומיאלים שלך על מנת לברוא אותך מחדש בגרסה חדשה. ישות 2.0
 
כל הכבוד לחוכמתו הגדולה יתברך, הבורא את האדם שוב ושוב במהלך ימי חייו
איחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בייסורים ואהבה הוא נקנה
לאיחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה
לאיחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה
לאיחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורי  On 9 בספטמבר 2007 at 10:48

    שיהיה לכם אושר גדול. שא ברכה.

  • ליאור  On 9 בספטמבר 2007 at 10:59

    אהוב יקר

    ביום הזה של חייך יש לי דבר אחד לומר לך

    אני אוהב אותך

  • אתי  On 9 בספטמבר 2007 at 11:30

    להתקשרות אמיצה וגמישה, רבת שנים, עם אהבתך ,ישות בשר ודם.

  • חנן כהן  On 9 בספטמבר 2007 at 12:30

    אהבה

    חתונה

    ואז ילדים (בעזרת השם)

    ואז לא קל.

    ואז לא לשכוח לאהוב.

    לא לשכוח לאהוב.

  • נופר  On 9 בספטמבר 2007 at 12:48

    ומזל רע לכל מעריצותך הסמויות מעין

    עלה והצלח

  • חבר מכוכב אחר  On 9 בספטמבר 2007 at 12:48

    עידו, מחמל נפשי היקר, כמה טוב שאפשר לברך אותך כך באופן פומבי ביום חג זה.

    אני לא יודע אם יהיה זה נכון להגיב קונקרטית לתוכן דבריך ביום זה, או שלהסתפק בברכה. אלא שלמלה ברכה יש משמעות אחרת עבורי מאשר לגביך ולבטח מזאת בה אפרת מחזיקה. מלעיזים יכולים לקרוא לעמדה שלי עמדה "חילונית" שכן היא לא מסורתנית או דתית, אלא שמבחינתי היא , איך לומר, לפחות זאת בא לא מתאפשרת המשגה של חול מול קודש ועל כן גם בלתי חילונית בעליל.

    כמובן שמכאן ניתן יהיה לקפוץ לבריכה המיסטית בה הכל אחדות, שלווה וטוהר מידות כו', אך זאת לא כוונתי.

    המחשבה שלי מונעת בכיוון הפוך מזאת של המסורות שציינת. כלומר בעוד שהאדם המסורתי מנסה להעניק, או לפחות לחפש, הצדקה או משמעות חדשה לפרטיקות קיימות, אני מעדיך לבחור פרטיקות על על בסיס קונספטואלי. כלומר, הקדמת המושג לפרקטיקה.

    כמובן שניתן לראות בך סוג של אופורטוניזם או אולי אפילו גרוע מכך, ניהיליזם או אנארכיזם, אך אני מעדיף לומר אקספרמנטליזם.

    על כן שאני "מברך" אותך, אני מקדיש תשומת לב רבה למימד של האקפרמנטציה,ושל הניסיון החד פעמי. אתה מתחתן וזה נהדר. אתה הולך להתמודד עם שלל פרקטיקות והמשגות שלא חשבת קודם לכן שיקחו חלק בחייך וזה נשמע לי מבורך.

    אני מקווה שתמשיך לחוות, להשתנות ולעמוד בנסיונות חדשים מרובים ומגוונים כל שעה וכל רגע.

    יא טכניקון מיסטי שכמותך

    אוהבים אותך כאן בגן העדן של הניזונים מבשר

    קדוש אתה וקדושה כלתך!

    תחי אליושה הרטוגזון!

  • יוסי  On 9 בספטמבר 2007 at 13:09

    עוד בית יהודי בישראל!
    שתזכו למצוות ולנחת.

  • עידו הרטוגזון  On 9 בספטמבר 2007 at 13:18

    בעת שההכנות מתרחשות, זה כיף נורא שאני מקבל ברכות גם במימד הווירטואלי. באמת, זה הופך את השמחה לגדולה עוד יותר. רק בעולם הממשי וגם בעולם הווירטואלי.
    מקבל את העצה של חנן: לא להפסיק לאהוב. אמן, לעולם כולו.

  • ללא שם  On 9 בספטמבר 2007 at 14:07

    עידו מזל טוב.
    קראתי אותך עוד מימיך בבמה חדשה. רק הערה, אתה מוכשר מאוד, אל תפסיק לכתוב ספורים. אל תזנח את העיסוק הזה, בו בורכת בכישרון ורגישות מרשימים.

    שוב מזל טוב לך ולרעייתך!

    🙂

  • תמי  On 9 בספטמבר 2007 at 14:14

    .

  • מירי פליישר  On 9 בספטמבר 2007 at 15:28

    מזל טוב עדו ואפרת
    יש בך חוכמה ,חשיבה יצירתית תום וכנות רבים. מי אמר שזה לא עובר באינטרנט
    בטוחה שגם אשתך הטרייה כזו כי אחרת הקשר לא שורד בימים פתוחים אלה
    אושר גדול היום הזה ולאורו יזהרו חייכם יחדיו!

  • איה וגדי  On 9 בספטמבר 2007 at 15:32

    עידו ואפרת הטובים והחמודים
    שיהיה לכם המון טוב, רכות, הבנה ושקט
    חיבוקים נישוקים
    ואהבה אהבה אהבה

  • שרון רז  On 9 בספטמבר 2007 at 20:46

    מסתבר שאלו ההורים שלך שהיו אצלי בדירה אתמול, וההורים שלי שנסעו מקודם לחתונה שלך, ואני בכלל לא ממש מכיר אותך, אז נעים מאוד

    מזל טוב, ואיחוליי להרבה אושר וזוגיות טובה, יציבה, מפרה וארוכה

  • עידו שחם  On 9 בספטמבר 2007 at 21:16

    זו הזווית הכי מעניינת על עניין החתונה ששמעתי. כמעט נותן חשק לעשות את זה גם 🙂 מזל טוב!

  • בועז  On 9 בספטמבר 2007 at 21:38

    .

    Neon Genesis Evangelion

    וואו. איזו יציאה. כבוד

  • אורי  On 10 בספטמבר 2007 at 1:27

    מזל טוב לשניכם!

    שתזכו להרבה אהבה, אושר ושמחת חיים ביחד.

  • אביגיל השכנה  On 10 בספטמבר 2007 at 4:32

    עידו ואפרת היקרים.
    איזה מרגש לשוטט ממקסיקו ובתוכה ולקרוא אודות החתונה שבטח כבר התקיימה!
    מזל-טוב ואפילו טוב מאוד!.
    בהזדמנות עידו אשמח אם תקרא במטעם 11 את הסיפור הקצר שלי (הראשון שמתפרסם)
    כל הכבוד לאהבה שניצחה את הקשיים, מי ייתן ויהיו שנים רבות של אהבה, של חיפוש ושל קשיים שנמוגים. אוהבת ומברכת מהררי צ'יאפס, ערש הזהות, מחיקתה ותחייתה. אביגיל

  • נועם  On 10 בספטמבר 2007 at 10:04

    .

  • עידו הרטוגזון  On 10 בספטמבר 2007 at 19:43

    וואו, תודה לכל התגובות המרגשות כל כך. נורא התרגשנו לקרוא את כל הדברים היפים הללו, וכמו שכבר כתבתי משמח אותי בכלל השמחה הכפולה הזו שקורה גם בעולם הווירטואלי.

    מקליד עכשיו בפעם הראשונה עם טבעת על היד וזו חוויה חדשה לחלוטין…

    החתונה הייתה מדהימה לחלוטין, אני חושב שאני יכול לומר את זה באמת. עם מוזיקה מדהימה של התזמורת העממית (נתנו בראש אבל גם בלב) ועם ריקודים מדהימים של הרבה אנשים מרגשים ואוהבים שהקיפו אותנו והוכיחו שחסידות זה משהו שנמצא עמוק עמוק בלב. חסידים, חוזרים בתשובה, כיפות סרוגות וחילונים כולם הרעידו את השמיים.

    זה היה כל כך כיף לעשות חתונה חסידית. חוץ מכובעים בוערים היו שם הכל. אנשים שרוקדים כסאות על השיניים, אקרובטיקה, ריקודים מעל שולחנות שבאוויר ועוד ועוד. כל החלומות שאספתי בכל החתונות החסידיות שביקרתי בהן בחיים שלי הצלחתי להגשים.

    עכשיו אחרי ההתחלה המופלאה מופלאה מכל הזו, צריך למצוא את המופלא מכל שבתוכנו ולהגשים את הפוטנציאל הזה. תודה לכל מי שתומך. עידו

  • עמית  On 10 בספטמבר 2007 at 21:24

    ברוך הבא לעולם החדש

  • מירי פליישר  On 13 בספטמבר 2007 at 8:04

    עדו הקדשתי לך פוסט בבלוג שלי
    פשוט הצרוף הזה של ארוע חשוב כל כך בחייך
    והתייחסות אליו בבלוגך בזמן אמת
    השפיע עלי
    http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=36&itemID=738#post738

  • שי  On 15 בספטמבר 2007 at 19:12

    איזה כיף, עידו.

    תתחדשו.

    הרבה שמש ועננים מחייכים ודשא ופרחים וכאלה.

    שתשמחו אחד בשני.
    שי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: