המשיח כגיימר

שני דברים על סדר היום.

 

א. כשחייתי בגרמניה בשנים 2001-2003 הייתי עסוק כל העת בכתיבה ספר שנקרא אנטי-גיבורים והיה מורכב מ-5 נובלות על ישראל, גרמניה, יהדות ואירופה. הספר הזה שסיימתי אותו ב-2003 מעולם לא פורסם, חלקית בגלל העצלות שלי. לפני כחודשיים קיבלתי פניה מניר יניב ממגזין המד"ב ופנטזיה "חלומות באספמיה" שביקש ממני לשלוח לו סיפורים לצורך פרסום במגזין. הצעתי לו את הסיפור הראשון באוסף, 'האנטי-גלגול'. האנטי גלגול הוא סיפור על ישראלי שנוסע לחופשה בהולנד, אוכל פטריות ונשאב חזרה במסע תודעתי בזמן ל-1938, לאחר מכן לאמסטרדם של 2001 בעולם שבו הנאצים הכחידו את כל היהודים ובסופו של דבר מצליח לחזור להווה אבל נשאב חזרה על ידי מזימות קבליות של אבותיו הקדומים.

הסתובבתי אתמול בפסטיבל אייקון שם צפיתי בסרט אפורושידו (Appleseed) [אנימציה יפהפיה, תסריט בינוני]. וראיתי שהחוברת יצאה ועמדה שם למכירה. לפי מה שהבנתי ניתן למצוא אותה גם בסטימצקי.

 

ב. בבלוג האנגלי שלי פרסמתי את המאמר The Gamer Messiah – Computer Games as a Medium for Redemption in Cinema על הרעיון של משחקי מחשב כמטאפורה לחיים בקולנוע ובתיאוריה ועל המבנה הדיאלקטי של התפיסה של עולמות וירטואלים בקולנוע (מטריקס, אקזיסטנס, אבאלון, טרון, ניסויים סדרתים ליין, Hack/Sign). הרעיון הכללי הוא שהסרטים הללו מציגים מבנה שחוזר על עצמו בוריאציות של תנועה מתוך 1. אסקפיזם – עולמות וירטואלים/משחקים נתפסים כאפשרות לברוח מהעולם הזה  ל-2 הלכדות טוטאלית בוירטואלי – הגיבורים נלכדים בחלל וירטואלי מתוכו הם לא מצליחים להמלט. גן העדן הוירטואלי הופך לגהנום, החופש המוחלט הופך לשעבוד מוחלט ל-3. Aufhebung – הבנה מחודשת של העולם לאחר הבנה של הוירטואליות של המציאות ותובנה האקרית/גיימרית של המציאות שבה המציאות היא קונסטרוקט שניתן לשנות את הקוד שלו. בצורה זו או אחרת אני גם אתייחס לרעיונות האלה בהרצאה שלי מחר באייקון.

 

חג שמח

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • א  On 2 באוקטובר 2007 at 0:19

    עוד לפני שעולמות וירטואליים התקיימו, הסרט "טומי" הציג דמות של משיח-גיימר.

    אני מצטט את אחת מכותרות המשנה מהמאמר שלך :"The computer game as a metaphor for life"
    ומשווה למשפט שטומי אומר בסרט:
    "The pinball game I play so well, reflects a way of life…"

  • קוראת  On 2 באוקטובר 2007 at 4:11

    האם היית בהרצאה של שמעון אדף ושהרה בלאו על פנטזיה בספרות ישראלית ויהודית? יכל היה לעניין אותך, הייתה הרצאה מוצלחת ביותר

  • עידו  On 2 באוקטובר 2007 at 10:18

    אזכור משעשע בהקשר הזה.
    מכונות הפינבול באמת נחשבות כסוג של משחקים מכאנים שהיו האבות של משחקי המחשב.
    ובכל זאת נראה לי שהמשמעות פה שונה. אדם לא מתכנת מכונת פינבול ובאופן כללי היא קשורה יותר לעולם המכאני הישן. הייתי נוטה לומר שזו בסה"כ מטאפורה, כמו שמישהו יאמר שכדורגל זה דרך חיים (ואכן גם דברים אחרים כמו פינבול או כדורגל יכולים כמובן להיות מטאפורות לחיים – למעשה הם כאלה)
    ואני גם רואה את הדמיון שאתה מדבר עליו. רק שאני אולי לא מבין אותו לגמרי כי אני לא כזה מבין במכונות פינבול…
    🙂

  • עידו  On 2 באוקטובר 2007 at 10:19

    פספסתי לצערי. ועכשיו אני מצטער על כך יותר. על מה הם דיברו בערך?

  • א  On 2 באוקטובר 2007 at 11:54

    לנו, הדור שגדל על משחקי המחשב, מכונת הפינבול נראית פשטנית מאוד, אבל אני מניח שבזמנה, שחקן רציני שהיה שקוע בסשן משחק של שעות מול הצלילים והאורות הצבעוניים, היה נכנס לאיזה מצב תודעתי מנותק מהסביבה, מעין "עולם וירטואלי".

    בסרט, העולם הוירטואלי של טומי (ה"משיח") מורכב לא רק ממכונת הפינבול, אלא גם ממצבו המנטלי הפגוע, ומחוויית הסמים שעבר.

    מעניין כי לפני שהיו עולמות וירטואליים טכנולוגיים, המשיחים והנביאים מ"הדור הישן" היו רואים את חזיונותיהם בעולמות הוירטואליים שהיו בהישג ידם, כמקובל בתרבותם – שיגעון או אוטיזם, חלומות, חוויות סמים, טקסים שמאניים של ריקודים קצביים, או הזיות בעקבות הרעבה וסיגוף עצמי ממושך.

    מבחינה זו, טומי הוא מעין "שלב מעבר" , הפעם הראשונה בה נעשה בקולנוע חיבור בין עולם הנביא, המשיח או השמאן ה"קלאסי", לבין אמצעי טכנולוגי פופולרי ונגיש להמונים.

  • עידו הרטוגזון  On 2 באוקטובר 2007 at 13:51

    נו, אולי צריך עוד פעם לראות את טומי 🙂

  • א  On 2 באוקטובר 2007 at 19:39

    לא התכוונתי לנסות לשכנע אותך, או "לצאת צודק".
    זה עניין של דיעה ונקודת מבט בלבד.
    סתם נהניתי לפתח עוד את הרעיון, עליו המשכתי לחשוב גם אחרי שכתבתי את התגובה שלי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: