רשימות מאמסטרדם

א. קוסמופוליטיות – פתאום אני מקבל פרספקטיבה חדשה לחלוטין על אירופה ועל ערי עולם. בביקור הזה באמסטרדם אני מבין לראשונה מה הכוונה במושגים האלה: "עיר עולם", "בינלאומי", "קוסמופוליטי", "רב תרבותיות".
אמסטרדם מזכירה לי את העתיד. אין כאן מרכז, אין מקומיים רק גוונים על צבעים וצורות. זהו איזור כלל עולמי שמזכיר את לוס אנג'לס של בלייד ראנר או הפאב האינטרגלאקטי במלחמת הכוכבים. סינים, ג'אמייקאנים, אינדיאנים, ספרדים, אפריקאים, אמריקאים, יפנים, מרוקנים, ישראלים וכמובן הולנדים. כולם חלק מהעיר האקס-טריטוריאלית. העיר ששוכנת באקס-טריטוריום הבינלאומי היא העולם החדש שבו נבראת ירושלים החדשה שבה חיים כל העמים זה עם זה בצוותא.
השהות כאן גורמת לי לשאלות קשות. האם השייכות הזו לזהות הקולקטיבית פלנטארית של המין האנושי בעיר הריזומטית לא קשורה יותר אלי ואל הערכים הקוסמופוליטיים שמדריכים אותי יותר מהשהות בשייכות הפארטיקולרית בישראל?
מה שבטוח הוא שאני פריק של העיר הקוסמופוליטית מהתחושה של היות חלק מזהות חדשה המתעוררת בתוכה – זהות פלנטארית של האנושות.

ב. האנשים פה מאוד רגועים. זה אולי ראיה נאיבית לא פחות מהראשונה. אבל ההולנדים נראים כאילו הם חיים את החיים הרבה יותר נכון מבארץ. כשאתה נוסע על אופניים בארץ אתה מרגיש כמו מיעוט נרדף שנהגי המכוניות נשבעו להשמידו. כאן האופניים הן המעמד השליט. אני רואה את המיעוט שהשתייכתי אליו בארץ במקום אחר כקבוצה החזקה. והתוצאה עדיפה בהרבה לכולם. הרחובות שקטים, האוויר נקי, האנשים מחייכים. זה הכל כל כך קלישאה שכואב לכתוב אותה. אבל אני נאלץ לחזור עליה פה בפעם האלף אחרי מליון אנשים אחרים כי קראתי לא מזמן בידיעות על מליונר שרוצה לתת פרס למי שיהפוך את הישראלים ליותר מנומסים. אני לעומת זאת חושב שמה שחסר לנו זה לא נימוס אלא לדעת לחיות את החיים יותר בהרמוניה ומודעות. היה לי חבר ששאלתי אותו פעם אם הוא היה רוצה שאנשים יהיו יותר חכמים, אז הוא אמר שלא נראה לו שזה כל כך חשוב, אבל שהוא היה רוצה שאנשים יהיו יותר בסבבה. מה צריך כדי שהישראלים יהיו יותר בסבבה?

ג. סמסים מההורים באירופה ומהאחות בארץ. שיחות טלפון עם חברים כאן באירופה. זה גדול, רשת התקשורת הלווינית-פלנטארית הזו שמקשרת את כולנו. מתקשרים במסרונים מהחלקים השונים של העולם. איך שהפלאפון הפך לחלק מהחוויה שלנו. פלאפונים מקשרים-מקצרים. הם מקשרים בינינו באופן מרושת לחלוטין על פני העולם כולו – אבל הם הופכים את התקשורת שלנו לקצרה, מקוצרת ויוצרים קצרים בתקשורת. אני קורא לזה טכנולוגיה מקשרת-מקצרת.
הטכנולוגיה הופכת את הקישורים למהירים ולכן גם ארעיים יותר. היא מקשרת את הכל והופכת אותו לקרוב הרבה יותר. הקישור הופך לסוג של קיצור. אבל כשהטכנולוגיה מקצרת את המרחקים, היא מקצרת גם אותנו. את טווחי תשומת הלב שלנו, את טווחי המאמץ, את טווחי הקליטה וההבעה שלנו. היא מקשרת אותנו לאינסוף דברים אבל בכך יש לה גם את הפוטנציאל להפוך את הקשרים שלנו לפחות ארוכים, מעמיקים ולגרום לנו לקצרים מנטליים ורגשיים.

ד. לכן: להיות עם הטכנולוגיה בקדושה. לגשת אליה ביראת הגילוי – הזינו את החיפוש בחרדת קודש.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תא  On 14 באוקטובר 2007 at 5:46

    משפט כמו "האם השייכות הזו לזהות הקולקטיבית פלנטארית של המין האנושי בעיר הריזומטית לא קשורה יותר אלי ואל הערכים הקוסמופוליטיים שמדריכים אותי יותר מהשהות בשייכות הפארטיקולרית בישראל?"

    האם תוכל לכתוב את המשפט הזה כשלפחות חלק מהמילים הלועזיות שבו מוחלפות במילים עבריות?

    (השאלה איננה קנטרנית. אני מרגישה באמת שעומס הביטויים הלועזיים עושה את זה לניסוח שהוא כביכול בעברית ובעצם לא ממש, וקשה לעקוב ככה).

    2. עד כמה הזדמן לך לצאת מגבולות אמסטרדם? או יותר נכון: עד כמה הזדמן לך לצאת מגבולות מרכז העיר אמסטרדם? זה לגבי התחושות שלך על ההולנדים הרגועים והחייכנים שחיים בצורה יותר נכונה וכו'. מרכז אמסטרדם, ואתה בעצמך מודע לכך, הוא אזור קוסמופוליטי מיוחד שרוב האנשים שמסתובבים בו אינם הולנדים כלל. אלה תיירים, סטודנטים זרים, שוהים זמניים וכו'. האם ראית כיצד חיים ההולנדים מחוץ לאותם קילומטרים מרובעים ספורים של מיקרוקוסמוס בינלאומי במרכז אמסטרדם? (רמז: אתה עשוי למצוא אותם שונים לגמרי. "מרכז אמסטרדם" ממש לא זהה ל"הולנד". מניסיוני כמי שחיה בעבר בהולנד למעלה משנתיים, אפילו אם תצא לפרברי אמסטרדם תוכל לקבל כבר רושם אחר).

  • אבי  On 14 באוקטובר 2007 at 7:36

    המיעוט הגדול ביותר בהולנד הוא של סורינמים (כנראה התבללת בינם לבין ג'מאייקנים ואפריקנים) וכל כוכבי הכדורגל השחורים הגדולים של הולנד (רוד חוליט, פרנק רייקרד, אדגר דווידס וכו') הם סורינמים.

  • רועי  On 14 באוקטובר 2007 at 9:57

    אין על מרשאל מקלוהן

  • עידו  On 14 באוקטובר 2007 at 10:55

    1. 🙂 אולי אתה צודק. אני באמת לא שם לב לזה. אני פשוט כותב איך שנוח לי להתבטא.

    "האם השייכות לזהות המשותפת-כוכבית של המין האנושי בעיר הבולבוסית (??? המילה לקוחה מהחשיבה של דלז וגואטרי) לא קשורה יותר אלי ואל הערכים הכלל-פוליטיים שמדריכים אותי יותר מהשהות בישראל המתבדלת?"

    נו, זה סוג של נסיון – אבל אני לא בטוח שזה באמת תרם משהו. נראה לי שעדיף לכתוב במילים שאתה חושב בהן…

    2. ביליתי בחיי מספר שבועות במספר הזדמנויות באמסטרדם, יש לי מספר חברים שחיו וחיים כבר לאורך שנים באמסטרדם ובהאג כך שאני בכל זאת מכיר את ההוויה כאן קצת.
    ההוויה הקוסמופוליטית שדיברתי עליה כאן בוודאי לא מייצגת את כל הולנד אלא רק את אמסטרדם. מצד שני אני לא חי כאן במרכז העיר ונראה לי לפי השיטוטים שלי בחלקי העיר השונים שמה שאני מדבר עליו הוא תכונה אמסטרדמית כללית.
    השאלה אינה אם זה מתרחש בכל הולנד אלא אם יש מקום כזה בעולם – אקס טריטוריום שנמצא מחוץ לכל מדינה, מקום שהוא טרירטוריה בינלאומית. בינתיים אמסטרדם נותנת לי את התחושה הזו והתחושה הזו מגובה על ידי הסיפורים של חברים שלי פה – אלה שחיים פה חודשיים ואלה שחיים פה 6 שנים. זה בכל מקרה איך שאני קולט את זה.

    כל טוב,
    עידו

  • סתם אקראי  On 14 באוקטובר 2007 at 11:10

    ההבנה הזו שתל אביב לעולם לא תהיה בירה אירופאית אמיתית ושאנחנו תקועים פה, ומתחתנים כל הזמן בתוך המשפחה, כמו קרובי המשפחה המפגרים של אירופה. ובאשר לשאלת הלהיות יותר בסבבה, תמחק את השואה מההיסטוריה שלנו וכולנו נהיה מאוד רגועים.

  • efyska  On 21 באוקטובר 2007 at 10:43

    גם מחוץ למרכז אמסטרדם, ההולנדים מאוד רגועים אדיבים ומחוייכים.
    גם אני מרגישה, כשאני מגיעה למרכז אמסטרדם, כאילו אני בעיר הכי קוסמופוליטית בעולם. במרכז העולם באמת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: