בואו של ה-Metaverse, יקום העל הווירטואלי ועוד שני סיפורים קטנים

הכתבה על המטה-וורס, יקום העל שיחבר את העולמות הווירטואלים לרשת רב-מימדית של עולמות , התפרסמה היום בנענע10. חברות שונות מנסות לממש את החזון הזה היום ומה שברור הוא עד שיווצר מטה-וורס מסוג זה או אחר יהיו העולמות הווירטואלים כולם כמו איברים קטועים מתוך גוף גדול יותר שאינו מתממש. כשיופיע זה יוכלו להפוך לאלטרנטיבה ממשית לעולם הפיזי. בינתיים אפשר רק לקוות שהמחסומים הפסיכולוגים, הכלכליים והטכנולוגים יחצו בקרוב על מנת שהאינטרנט יוכל לקפוץ לשלב הבא של האבולוציה שלו.
לכתבה על המטהוורס – יקום העל

 וחוץ מזה עוד שני סיפורים משעשעים:
 

1.
אני מעורב בימים אלו בנסיון ליצור משחק מחשב חדש עם קונספט קצת אחר. כדי להיות מעצב משחקים טוב יותר (כמי שמחוסר כל נסיון בתחום) רציתי להטעין את התודעה שלי מושגים ודימויים מהעולם הזה, כדי שלתת מודע שלי יהיה מה לשחק איתו. אז בימים האחרונים אני משחק קצת במשחקים. ושיחקתי השבוע קצת במשחק הישן של מיקרוסופט Age of Empires. (שאגב מעלה המון המון מחשבות כשמשחקים בו). בגלל שנתקעתי כבר בשלב השני (אני אחד הגיימרים העלובים ביותר שתכירו בימי חייכם) ביקשתי עזרה מליאור באקאלו שמסקר את תחום משחקי המחשב אצלנו במשרד.

    זו הייתה חוויה שהייתי מסכם אותה במילה Awesome על כל משמעויותיה המרובות בשפה האנגלית. הדבר הראשון שבאקאלו עשה אחרי שהעלה את המשחק היה להעלות את המהירות למהירות גבוהה ביותר, רגע אחרי זה העלה את הקושי בשתי רמות לעומת הרמת ששחקתי בה (easiest) והתחל מעופף על המסך באופן שעשה לי סחרחורת. תוך רבע שעה באקאלו כבר סיים את השלב שאני לא סיימתי בכמה שעות ובדרך גם הספיק לבצע טבח עם מחוסר רחמים בכל השבטים היוונים הקדמונים. אבל טוב נו, הוא עשה משהו לא הוגן. למרות שהוא לא שיחק במשחק כבר 8 שנים הוא זכר את הקודים של הצ'יטים והתחיל להקליד עוד ועוד צ'יטים לתוך המשחק. התוצאה הייתה מהפנטת, לתוך עידן האבן שעל המסך הבליחו אחת לאחר השניה פלוגות סער של סוף המאה העשרים עם כלי נשק מתקדמים כמו להביורים ותתי מקלע. זה היה כמו לשלוח את צה"ל להלחם באדם הקדמון. טילים התעופפו על המסך וחיסלו את השבטים היוונים הקדמונים ואני למדתי משהו חדש: משחקי מחשב יכולים להיות לפעמים דבר סוריאליסטי לחלוטין.

    2.
    לפני שנה וחצי כשמר רע עמית נסע ליפן הייתי הוגה ברעיון להזמין את החברים לארוחה מיוחדת, להניח על השולחן את הראש של מר עמית בווידאו קונפרנס באחד הצדדים של השולחן ולנהל איתו שיחה כאילו המסך הוא הראש שלו וכאילו היה שם איתנו על השולחן. (אגב זה מעלה את הרעיון למסך בצורה של ראש של אדם שאפשר להקרין עליו ווידיאו קונפרנס).  מאז עברו שנה וחצי ועוד כמה חברים שעזבו את הארץ, מה שמדכא מאוד. אבל לפני כמה ימים הייתה לנו ההזדמנות לעשות שיחת וועידה בסקייפ בין טוקיו אמסטרדם לגבעתיים. אין שום דבר חדש באפשרות הזו, אבל כמו חווית השימוש ב-Google Photos Sceensaver גם זה הראה לי איך מבליחות לצדנו יצירות טכנולוגיות הרמוניות, חיוביות לחלוטין שאנחנו אפילו לא שמים אליהן לב. בשימוש בהן אפשר פתאום להכיר תודה על המון הכלים שבשטף האדיר של המהפכות אנחנו שוכחים לגמרי את מעלתם. אז העולם לא נהיה רק יותר גרוע. תודה!

    מודעות פרסומת
    Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

    כתיבת תגובה

    הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

    הלוגו של WordPress.com

    אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת Twitter

    אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת Facebook

    אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת גוגל פלוס

    אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    מתחבר ל-%s

    %d בלוגרים אהבו את זה: