טכנומיסטיקה

בעשורים האחרונים, במקביל לעלייה בשכיחות הפרעות הריכוז אצל ילדים, נדמה שגם האנושות כקולקטיב סובלת מהפרעת ריכוז. תאגידים כלכליים מתרכזים רק בהישגים של הרבעון הבא, פוליטיקאים מחפשים רק דרך לשרוד את הקדנציה, וגם השיח התרבותי מורכב מאופק של שנים ספורות. מי שסובל מהעיוורון המחשבתי הזה הוא העתיד, ואת התוצאות אפשר לראות כבר עכשיו במגוון תופעות – מהרמות החברתיות, האקולוגיות והכלכליות ועד לרמת התפקוד הפסיכולוגי והרוחני של פרטים שרגילים לצרוך אוכל מהיר, תרבות מהירה ויחסים מהירים.

לקושי שיש לאנושות לשמור על חוט מחשבה ארוך יש מגוון סיבות. סטיוארט ברנד, מייסד עמותת העכשיו הארוך (The Long Now Foundation), מונה בין השאר את ההאצה המתמשכת בטכנולוגיה, את האופק קצר המועד של כלכלת השוק, את לחץ הבחירות הבאות בדמוקרטיות ואת הלחצים של קיום בסביבת מולטי-טסקינג.

"נדרש סוג מסוים של תיקון מאזן לראייה לטווח קצר" אומר ברנד. "מכניזם מסוים או מיתוס שיעודד מבט ארוך טווח ונטילת אחריות ארוכת טווח – ו'טווח ארוך' נמדד במאות שנים לפחות. עמותת העכשיו הארוך מציעה גם מכניזם וגם מיתוס."

——————————–

באתר אנרג'י התפרסם מאמר נרחב שלי שהתפרסם מוקדם יותר החודש במגזין "חיים אחרים" על עמותת העכשיו הארוך שבה חברים בין השאר סטיוארט ברנד, קווין קלי, בריאן אינו, וויל רייט, פרנסיס פוקויאמה, ריי קורצוויל ורבים אחרים. זו אחת הקבוצות היותר שאפתניות ומעניינות שנפגשות היום על הפלנטה, סוג של הבונים החופשיים של היום – רק הרבה יותר ריזומטים ופחות חשאיים. אפשר לקרוא את המאמר על העכשיו הארוך כאן.