טכנומיסטיקה

בספר Interface Culture, (תרבות הממשקים) טוען הסופר סטיבן ג'ונסון כי ממשקים הם האמנות החדשה. אם בדורות הקודמים אמנים וסופרים הם אלו שייצגו בעבורנו את המציאות, הרי שכיום עושים זאת בשבילנו מעצבי הממשקים. תכונות הממשק הממוחשב, כמו תיקיות, לינקים, חלונות ושולחן העבודה, מסדרות בשבילנו את המציאות. הן מתווכות בינינו לבין המרחב הדיגיטלי וקובעות – על פי חוקים ותקנים מקובלים – כיצד נתפוס את עולם המידע.

 

אלא שבניגוד לתחומים טכנולוגיים אחרים, שמתקדמים בקצב מסחרר, ממשקים חדשים אינם דבר שצץ כל יום. הלינקים איתנו מאז תחילת ימי האינטרנט. התיקיות, החלונות ושולחן העבודה מבוססים על פרדיגמה ישנה עוד יותר ולא נראה שהם הולכים לשום מקום.

וחבל, משום שהיעדרו של ממשק טבעי הוא אחד המחסומים העיקריים להפעלה יעילה והרמונית יותר של המחשבים שלנו. השילוב בין ממשקים מיושנים לבין התקדמות טכנולוגית מסחררת, שמעמיסה על המשתמש עוד ועוד נתונים, הוא מרשם בטוח לקטסטרופה ממוחשבת. הבעיה היא שפיתוח ממשק חדש היא משימה שדורשת לא רק יצירתיות, אלא גם הרבה אומץ.

זו הסיבה שהממשק החדש ש-YouTube הוסיפה לאחרונה לסרטונים באתר, המאפשר לגלוש בין סרטים הקשורים זה לזה, ראוי להתייחסות מיוחדת, מכיוון שהוא מהווה צעד נועז לכיוון של ממשק גרפי חדש מסוג חדש.

יוטיוב השיקו השבוע ממשק חדש – להמשך המאמר