ה-1 בינואר הוא לא רק התחלה של שנה חדשה עם תוכנות, מוזיקה, סרטים וספרים חדשים; זהו גם התאריך שבו יצירות רבות מהעבר התרבותי של המין האנושי הופכות לנחלת הכלל וזמינות חינם.
ברוב מדינות העולם תקף חוק זכויות היוצרים 50-70 שנה לאחר מותו של היוצר, כך שבסיום 2007 ותחילת 2008 פג תוקפן של זכויות היוצרים על עבודותיהם של יוצרים שנפטרו ב-1957 וב-1937. השנה מועשר ההיצע בתכנים של הפסיכיאטר והאיזוטריסט האוסטרי וילהלם רייך, המלחין הפיני יאן סיבליוס, הסופר הרוסי יבגני זמיאטין ואינספור אחרים.
מהרגע שיצירה הופכת לחלק מנחלת הכלל, מותר להעתיק ולהפיץ אותה באופן חופשי והיא הופכת לחלק מהמורשת התרבותית המשותפת של האנושות. אגב, נכון להיום, בגלל הגידול האקספוננטיאלי בכמויות המדיה שהאנושות מייצרת, רק 15% מהספרים הם חלק מנחלת הכלל.
תגובות
ממש לא ברור למה צריך לחכות 70 שנה לפני שמשחררים אומנות לחופשי.
קצת מיושן מצידנו, לא?
האמת שמיושן למדי, אבל למרבה הצער, המגמה החוקתית היא למיטב ידיעתי בינתיים היא רק להרחיב את שלטון הפטנט והזכות הבלעדית.
למזלנו יש את האינטרנט
🙂