הבלוגוספירה האיראנית והבלוגוספירה ישראלית: בדרך לשלום

ב-25 בדצמבר 2007 קיים מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט את הכנס השלישי ללוחמת המידע הממוחשב באוניברסיטת תל אביב. הנושא המרכזי היה איראן: היחס לאינטרנט באיראן, ההאקרים האיראנים וגם סצינת הבלוגים הפורחת של השכנה הפרסית.

אלא שבאיראן שמו לב לעניין הישראלי באינטרנט האיראני. חמישה ימים מאוחר יותר, ב-30 בדצמבר, התפרסמה באתר האיראני Khedmat, המקורב לנשיא לשעבר חתאמי, ידיעה שכותרתה "התעניינות מיוחדת של הציונים בנושא האינטרנט באיראן".

"'האינטרנט באיראן והבטיו השונים' הוא נושא של ועידה שהתקיימה באוניברסיטת תל אביב בפלסטין הכבושה", נכתב בידיעה. "בוועידה זו דנו המשתתפים בתפקיד האינטרנט היום בחברה ובלוחמת האינטרנט. מקומם של הבלוגים באיראן, מקומו של האינטרנט במוסיקת הראפ ויצירת סוגים נוספים של מוסיקה וקבוצות באיראן המחקות את תרבות המערב היו בין הנושאים הנוספים שעניינו את הציונים בכל הנוגע לאינטרנט באיראן".

עוד המשיכו הכותבים והוסיפו כי "מומחים ציונים" "מתחו בוועידה זו ביקורת על הגבלת הנגישות לחלק מאתרי האינטרנט באיראן".

 

למאמר המלא על הבלוגוספירה האיראנית והקשרים לבלוגוספירה הישראלית בנענע10

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Rasputin  On 19 בינואר 2008 at 19:27

    מצטער שאני מגיב לא בנושא, אבל זיפזפתי ברשומות האחרונות:

    אני די מסכים עם הקטע של הסמיילי. היום קראתי בוו-ינט כתב שעל פיה איזה מדען סקוטי טוען שהמדע צריך לצאת מנקודת הנחה שהיקום הוא סימולציה. אחד הטוקבקים שם לינק למאמר על בודריאר, וסוף סוף אני חושב שהבנתי למה הצרפתי הפלוץ התכוון. באמת לא חשבתי שהסמיילי הפשוט הזה שנראה כמו טעות דפוס, או נולד מטעות דפוס, על פי השמועות מספר מתמטיקה בעברית של אספיס יכול להביע כל כך הרבה רגשות.

    האמת שבאייסיקיו יש בעיה דומה. כשאני רוצה להראות שאני מבואס (:-\) התוכנה מיד מתרגמת את זה לפרצוף כתום, שמן וחושף שיניים (מה הקשר?) בלי סיבה.

    רציתי לשאול, אתה מרבה להזכיר הוגים כמו שרידן, מקלוהאן ועוד כל מיני פילוסופים שונים. יש איזה מסגרת מסודרת שבהם אני יכול ללמוד על זה? סוציולוגיה? לימודי תרבות? פילוסופיה פוסט-מודרניסטית? פסיכולוגיה לאקאנית?

  • עידו  On 19 בינואר 2008 at 21:48

    שלום,

    לצערי לא ניתן ללמוד את ההוגים השונים שאני מציג בו בצורה מסוימת. אני משער שזה נובע קודם כל מכך שרובם פעלו במסגרות שהן לא דווקא אקדמיות והאקדמיה היום נוטה להתרכז בחוקרים אקדמיים ולהתעלם ממי שפועל מחוץ למשחק שלה. עוד סיבה היא אולי שבסופו של דבר ההוגים שאני מציין פועלים בשיח שונה לחלוטין מהשיח האקדמי ומהנטיות שלו, ורחמנא ליצלן, הם מרשים לעצמם להביע מחשבות מקוריות ולפעול מחוץ למוסכמות האופנה בחוגים השונים של מדעי הרוח והפקולטות האחרות.

    לא נראה לי שתוכל ללמוד מקנה בשום מקום בארץ. פיליפ ק. דיק אפשר אולי ללמוד במסגרת ספרות (אם כי קשה לי להמר על זה), על דה שארדן לא נראה לי שיש סיכוי בכלל ללמוד (אולי במסגרת בכל זאת אפשר ללמוד את חלקם לפחות. אולי אזכור חולף בהקשרים המדעיים בלבד בפקולטה לביולוגיה.
    גורלו של מקלוהן טוב מעט יותר. אפשר ללמוד אותו אני מתאר לעצמי בחוגים לתקשורת ובחוגים ללמודי טכנולוגיה ואולי אפילו בתורת הספרות או בפילוסופיה, אם כי אני לא בטוח.

    אבל מה זה משנה, גם ככה כשלומדים משהו בשיעור זה בעיקר הורג את החשק האמיתי ללמוד אותו. נראה לי שמבחינות מסוימות זה זכות גדולה. להשאר על המרקם ומחוץ לרשת.

    עידו

  • Rasputin  On 20 בינואר 2008 at 20:30

    הבנתי. העניין הוא שהייתי רוצה איזה גישה למאגר שמכיל רעיונות מטורפים, מהרבה בחינות (חוץ מהאינטרנט, כי הוא גדול מדי). נניח בודריאר וסלאבוי ז'יז'ק כתבו בסופו של דבר גם על מדע בדיוני (למרות שגם אם יצמידו לי אקדח לראש אני לא אוכל להבין את בודריאר ואיך הסימולקרה דומה למד"ב)

    אני מדבר למשל על ספר כזה:
    http://sprott.physics.wisc.edu/pickover/immortality-book.html

    שמכיל באורך פלא מוזר המון מהרעיונות שרצו אצלי בראש בשנה האחרונה, החל מחלימה צלולה ועד מציאות הסימולציה של ניק בוסטרום.

    יש לי פטיש לרעיונות מוזרים כמו סוליפסיזם, תת מודע קולקטיבי ועולמות מרובים, וצריך כל הזמן לחפש מקור למצוא עוד דברים דומים.

    רק הבעיה שגם אם אפשר היה ללמוד על זה באוניברסיטה, לא נראה לי שישראל עם ה6 אוניברסיטאות שלה אמיצה מספיק כדי לתת לחוגים איזוטריים כמו "לימודי מד"ב" להכנס לאקדמיה. אפילו מחלקה כזו נמצאת רק במשהו כמו 4 אוניברסיטאות בעולם :-\

  • עידו  On 21 בינואר 2008 at 21:09

    נשארנו עם האינטרנט ולטעמי זה בכלל לא רע. מה הכיף ברעיונות מטורפים אם הם מאורגנים בצורה מסודרת על פי קטגוריות – הרי מה שיפה בהם הוא שאי אפשר לארגן אותם בשום צורה.

    אתה צריך כנראה פשוט את בוקמרקינג טוב שיאפשר לך למצוא את הסימניות הנכונות – אבל אני לא הייתי יודע כי אני לא משתמש בכאלה, אני פשוט גולש על התרבות והעולם והחיים, והם תמיד נושאים למקומות מעניינים.

    מה שבטוח שאוניברסיטה זה הרעיון הגרוע ביותר על מנת לקבל שלל אמיתי של רעיונות מטורפים שיפוצצו לך את הראש. שהרי כמו שאמרנו רעיונות מטורפים פורצים גבולות וכל מטרתה של האוניברסיטה היא לסגור גבולות ואפשרויות.

    אם אני זוכר נכון מתגובות קודמות שלך אתה צעיר למדי (לפני אוניברסיטה). אני ממליץ לך לנטוש את כל המחשבות הרומנטיות על המוסד הזה. אני לא אומר שלא יכול להיות נחמד שם, אני די נהניתי ו(מחר אני מתחיל מחדש) מקווה להמשיך להנות. אבל שיפוצצו לי שם את הראש, נו באמת. זה עשוי אמנם לקרות בקורסים ספציפים ומשובחים שמופיעים מדי פעם, אבל באופן כללי, זה ממש לא מה שהאוניברסיטה עושה.

    עידו

  • Rasputin  On 23 בינואר 2008 at 21:53

    אכ, יש לי עוד איזה 4-5 שנים לפני, אני עדיין מתלבט מה ללמוד.

    מכיר את זה שאתה קורא על איזה מחקר מעניין או מאמר (מדעי או פילוסופי או פסיכולוגי או כל האפשרויות לעיל)
    ואז אתה אומר "ואו, את זה אני רוצה לחקור"! (זה בערך מה שקורה לי כשאני מתוודע למשל למתקן הציפה של ג'ון לילי או נגיד מכניקת קוונטים) ואז (ככה אני מדמיין את זה) אתה מגיע לאוניברסיטה ולומד כל מינינ שטויות שאבד עליהן הקלח?

    אם אוניברסיטה זה חצי מבית ספר תיכון אז זה כנראה רע.

    בהצלחה באוניברסיטה!

    נ.ב בקשר לאתרים, אני משתמש בStumbleUpon שזה צעד ראשון לא רע להשגת כל הידע שאני רוצה על החיים, היקום וכל השאר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: