בין מוחות פרטיים למוחות קולקטיביים

עוד כמה מחשבות על התפתחות התודעה הקולקטיבית
 
המוח האנושי התפתח כסדרה של קורטקסים, סדרה של שכבות העוטפות זו את זו כאשר כל אחת מהן מוסיפה תפקודים חדשים. על גבי השלדה הדגית האחראית לרגולציה הביולוגית של האורגניזם התפתח לו המוח הזוחלי האחראי להרגלים, דפוסים וטריטוריאליות, על גביו התפתחה לה המערכת הלימבית האחראית למימד הרגשי של האורגניזם ועליו התפתח הניאו-קורטקס, המוח החדש שאחראי על החשיבה הלוגית, המופשטת והלשונית (כל התיאור המוצע כאן הוא כמובן פשטני להחריד ואפשר בוודאי להרחיב עליו במקומות אחרים)
 
השבוע קראתי בספר של קווין קלי New Rules for the New Economy. בפרק שמונה המופתי מתייחס קלי למקומה של התעשיה בעידן המידע וכותב:
 
In reality, of course, the industrial cortex cannot be undone. But a larger web of new, more agile, more tightly linked organizations can be woven around it.
 
אני לא יודע למה קלי התכוון כשהשתמש במינוח הזה – Industrial Cortex, והאם רמז לרעיון שאני עומד להציע פה, אבל זה העלה בי מיד את המחשבה שאפשר לראות את התפתחות העידנים (מה שאלווין טופלר מכנה שלושת הגלים של התפתחות האנושות – המהפכה החלקאית, המהפכה התעשייתי ומהפכת המידע) כשלושה קורטקסים בהתפתחות הסופר-תודעה של המוח הקולקטיבי האנושי.
 
המחשבה הזו מעלה כמה אנלוגיות מעניינות.
 
1
 
ראשית כל (כמו שקלי רומז בדבריו) כפי שהמוח הדגי והמוח היונקי לא נעלמו לאחר שהופיע הדרגה הבאה בהתפתחות, אלא היוו בסיס להצטרפות של חלקי המוח המפותחים יותר – כך המגזר החקלאי והמגזר התעשייתי לא צפויים גם הם להעלם. מה שכן, הם הופכים לחלקים קדמוניים וקטנים יותר יחסית בתוך השלם של המוח הקולקטיבי. כשמביטים על התפתחות המוח האנושי הרי כל חלק חדש יותר במוח גדול פי כמה מהחלק שקדם לו, כך שבעוד השלדה הדגית שוקלת עשרות גרמים בודדים הרי הקורטקס החדש בסביבות הקילו.
 
באופן דומה בעוד שבעבר החקלאות היוותה את עיקר עיסוקו של המין האנושי, הרי עם המהפכה החלקאית הפך הקורטקס התעשייתי לקורטקס העיקרי של האנושות. מהפכת המידע שינתה מצב זה שוב. כיום עובדים במדינות המפותחות רק אחוזים בודדים מהאוכלוסיה בחקלאות, המגזר התעשייתי הופך להיות השני בגודלו בעוד מגזרי המידע הופכים להיות המגזרים המשמעותיים והמאסיביים ביותר במוח הקולקטיבי של חברה.
 
2
 
שנית אפשר לראות כאן גם את השפעת ההאצה האבולוציונית כאשר כל שלב בהתפתחות המוחות הפרטי והקולקטיבי מהיר יותר לעומת קודמיו. בעוד התפתחות השלדה הדגית והמוח הזוחלי ארכה מאות ארוכות של שנים, הרי התפתחות המערכת הלימבית ערכה עשרות מליוני שנים בלבד ואילו הניאו-קורטקס התפתח בסדרי גודל מליונים בודדים של שנים.
 
התפתחות המוח הקולקטיבי ממשיכה את המגמה הזו. המוח החלקאי מתפתח בתקופות שאת סדרי הגודל שלהן אנחנו מודדים באלפי שנה. המהפכה התעשייתית מתרחשת (עדיין?) לאורך תקופה של כ-200 שנה ואילו מהפכת המידע, מתרחשת על רצף של עשרות שנים. ואם נמשיך את הרצף הזה הלאה אפשר לשער שהמהפכה הבאה כבר בפתח – המהפכה שתעביר את האנושות מעבר למידע או בכל מקרה תוסיף כאן משתנה חדש לחלוטין ובלתי צפוי.
 
3
 
אנלוגיה שלישית שמתפקדת קצת פחות טוב אבל עדיין מעניינת היא בפונקציה של כל אחד מחלקי המוח הפרטיים-קולקטיבים הללו. אפשר לראות בקלות את הקשר בין השלדה הדגית שתפקידה לדאוג לעצם הרגולציה הפיזית של האורגניזם לבין המוח החקלאי. אפשר גם להשוות את המוח הזוחלי שאחראי על הרגלים ודפוסים לבין תפיסת הסרט הנע של המהפכה התעשייתית. וכמובן שקל לראות את הקשר בין הניאו-קורטקס שתפקידו לעבד מידע לוגי ומופשט לבין המוח האלקטרוני של מהפכת המידע.
 

***
כאשר אנחנו מביטים על הגלים השונים שעברו על החברה האנושית בעשרות אלפי השנה האחרונות כתהליך המתרחש כהמשך ישיר להתפתחות מבנה התודעה האנושית אנחנו יכולים לקבל תמונה אינטגרלית יותר של ההיסטוריה האנושית שבה הדגש האבולוציוני הופך להיות על הסופר-אורגניזם. סיפורה של החברה האנושית הופך להיות חלק מהסיפור האבולוציוני שלנו.
 
 אם למישהו יש מה להעיר להוסיף על הספקולציות הללו אשמח לקרוא.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אלעד קפלן  On 23 בפברואר 2008 at 19:43

    לא נכנסתי לעומק העניין, אך קריאה ראשונית מעלה את ההשוואה לתפיסה הקבלית (או האפלטונית) של העולמות. המהפכה החקלאית קלה להשוואה ל'עולם העשייה' והמהפכה המדעית מתקשרת בקלות ל'עולם הבריאה'. יתכן שניתן למצוא גם מכנה משותף בין המהפכה התעשייתית ל'עולם היצירה'. השוואה כזו מותחת קו בין ההתפתחות הרוחנית של העולם לבין ההתפתחות המוחשית.

    העולם הבא בדירוג הקבלי הוא 'עולם האצילות', שבניגוד לעולמות האחרים, נטול פריטים ומורכב כולו מקדושה. עפ"י ההשוואה השלב הבא בתהליך הוא התאחדות הפריטים לעולם הגבוה ביותר. אם נמשיך בקו הקבלי, נוכל להשוות גם להעלאת הניצוצות שבאה לתקן את שבירת הכלים. שוב – הפריטים מתאחדים יחד למשהו אחיד.

    הידע שלי בנושא אמנם מצומצם, וזו רק מחשבה ראשונית, אך לדעתי יש מה להרחיב בנושא. אשמח לשמוע מה דעתך!

  • עידו  On 27 בפברואר 2008 at 12:39

    תודה שכתבת כאן את הדברים האלה. הקישור שאתה עושה הוא קישור מעניין, בעיקר בהקבלה בין המהפכה החלקאית לעולם העשיה, ובין עידן האינפורמציה לעולם הבריאה – אבל נראה לי שהמהפכה התעשייתית תשאר כאן מיותמת (קשה להשוות בינה לבין עולם היצירה) אם כי עולם האצילות עשוי אולי להתייחס לשלב שאחרי עידן האינפורמציה – משהו בסגנון הסוף של המטריקס כשניאו מפסיק לראות ספרות ומתחיל לראות אורות.

    כאמור, יש כאן נקודות מעניינות ובכל זאת, אני חושב שהקשרים הללו הם דלילים יחסית. גם בגלל שהמערכת הקבלית של ארבעת העולמות היא לא מערכת שמתפתחת באופן אבולוציוני כמו שתי המערכות שהתייחסתי אליהן וגם לא מקיימת את האנלוגיות הראשונה והשניה שהצגתי כאן לגבי גודל ומהירות ההתפתחות.

    זה מעניין, אבל אני לא בטוח שיש כאן עדיין מספיק הקבלות כדי להפוך את זה לאנלוגיה פורה באמת. זו בכל מקרה דעתי האישית.

    שוב תודה,
    עידו

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: