טכנומיסטיקה

לאורך השנים שהבלוג הזה קיים נשאלתי לא פעם אחת ולא פעמיים מהי טכנומיסטיקה. אם בהתחלה היו לי הגדרות מסודרות למקרה כזה, הרי שככל שהמשיכה הדרך הלאה הופיעו עוד ועוד פרשנויות של הדבר ההוא. הגרסה הזו היא אולי גרסה מאה. אני כבר לא מנסה להגדיר, אבל נותן הגדרה מקומית נכונה להיום ה-26 ליוני 2008, היום שבו אני מתחיל בעז"ה בעבודה מחודשת על הספר טכנומיסטיקה.
 
להיות טכנומיסטי זה להבין שאתה ישות מיסטית שחיה בעולם טכנולוגי. זה מתחיל באופן שבו אתה מתקשר עם חברים שלך בטלפון הסלולרי ובסמס, ומסתיים במתי אתה נכנס למקלחת. זה לעולם לא מתחיל ולעולם לא מסתיים.
 
כולנו עושים את זה, בצורה זו או אחרת. אנחנו מנווטים בתוך העולם הזה שמלא טכנולוגיות מתוך רצון לחבור לתוך איזושהי כמיהה פנימית שבוערת תמיד שם, גם אם אנחנו מתרחקים כל כך ממקורה שאנחנו טועים ומזהים את הכמיהה הזאת עם חלונות הראווה של החנויות או בבתים הפרבריים שלנו, ואפילו אם אנחנו נאבדים לחלוטין בתוך מבוך המדיה.
 
להיות מאסטר טכנומיסטי זה אומר לדעת מתי לפתוח את הטלויזיה ומתי לכבות אותה, מתי להדליק את הפלאפון ומתי לכבות אותו, מתי לשתות ומתי לא לשתות, מתי להכנס לתוך המים בים ומתי להשאר בחוץ. ולדעת מה אתה עושה בפנים אם החלטת להכנס למים.
 
כל הדברים הללו הם טכנומיסטיקה.
 
להבין מה אתה אמור לעשות בעולם הטכנולוגי הזה כדי להביא להגשמתה המלאה של הוויתך המיסטית זה להיות טכנומיסטיקן.
 
ובמובן הזה אני מתלמד היום בעולם הזה, כמו כולנו. מתלמד בעולם שנמצא בתנועה מתמדת בין חשבונות ג'ימייל לגוגלטוקים לסמסים. זה עולם שאף אחד מהכתבים לא חזה אותו ולא נתן לנו הוראות מדויקות כיצד להתמודד בו.  אבל אלו דברים שאנחנו חייבים להבין בעצמנו. לא הקוראן, ולא הברית החדשה ולא התנ"ך לא הכינו אותנו למצב שבו אנחנו נהיה מוקפים בפרסומות ובסמסים ושנחיה בתוך סביבות וירטואליות מצפצפות. זה מאוד מאוד קשה להשאר מרוכזים במצב כזה, אבל זה בדיוק המצב שבו אנחנו נמצאים כרגע. ובתוך המצב הזה כל מי שלא רוצה לטבוע בזרם המידע אבל כן רוצה להכנס לים – צריך ללמוד לדעת לגלוש.
 
הדבר שאנחנו מחפשים הוא בתוך המערכת, אבל הוא מסביבה לה. הוא בתוך רשתות החוטים אבל הוא גם ביער. המקום שבו אנחנו נמצאים היום בתחילת המאה העשרים ואחת, קרועים בין רשתות החוטים לבין היערות, הוא המקום בו הטכנומיסטיקה נדרשת יותר מכל.
 
השליטה הזו בטכנולוגיות, היכולת לתזמר אותם לכדי סימפוניה שמעצימה את ההויה הפנימית בסביבה טכנולוגית שמשתנה כל הזמן היא יכולת ששליטה מלאה בה היא כמעט בלתי אפשרי להשגה אבל לא יותר משלהיות מאסטר קונג-פו הוא בלתי ניתן להשגה. תמיד יש עוד מה ללמוד, הדבר הזה נתון בזרימה מוחלטת. אבל הטכנומיסטיקה היא איזושהי גישה להשגת הדבר הזה. אתיקה לשימוש בטכנולוגיה, קונג-פו בשביל עולם של מדיה.