שתי תופעות מקבילות מתרחשות היום בפוליטיקה ובעולם העסקים הישראלי. בזמן ששני העולמות הללו, פוליטיקה ועסקים מתאחדים יחדיו במה שרבים מכנים באנחה 'קשרי הון-שלטון' אנחנו נתקלים בשתי תופעות מעניינות.
הראשונה, הופעה של זן פוליטיקאים חדש וחסר עמוד שדרה במיוחד שמהווה למעשה איבר של העולם העסקי המשרת אותו בעולם הפוליטי. השניה שורה ארוכה של אנשי עסקים שמקיימים קשרים הולכים ומתהדקים עם העול הרוחני החל משרי אריסון, דרך נוחי דנקנר, אילן בן דב, אלי רייפמן, עמיקם כהן ועוד.
שתי המגמות הללו מעלות אפשרות חדשה לפעולה פוליטית שאותה אני מכנה הון-שלטון 2.0. אם הפוליטיקאים שלנו כבר בכל מקרה מושחתים מדי בשביל שהאינטרסים של הבוחרים שלהם ישפיעו עליהם, יתכן שהדרך לפוליטיקה מוצלחת יותר עוברת דווקא דרך השליטה המתהדקת של עולם ההון על נפשותיהם.
נניח ששרי, נוחי, אילן, אלי ועמיקם יעשו צעד אחד נוסף, יתחברו לשלום הפנימי ולאמת הגבוהה שהם מעידים עליה השכם וערב, יוותרו על כל הונם ויהפכו לחבורת נזירים שמכרו את הפרארי ואשר כל הונם מושקע בפעילות לובי מוארת שמטרתה להזיז את הפוליטיקאים הבובות של מדינת ישראל בכיוון של פרויקטים אסטרטגיים שמטרתם להתחיל להניע שינוי חיובי במדינה ובפלנטה.
נכון, זה לא דמוקרטי במיוחד, אבל למי אכפת כשאנחנו יכולים לסמוך על אנשי עסקים מוארים שיש להם גם את היכולות הביצועיות וגם את הכוונות הטהורות. ובת'כלס במצב האפשרי נראה שזו האפשרות הכי פוליטית לבצע שינוי בפוליטיקה הישראלית.
אפלטון דיבר על שלטון הפילוסופים, המאה העשרים ואחת עם ריבוי הפוליטיקאים המושחתים ואנשי העסקים המוארים שלה יכולה להביא שלטון חדש ונאור עוד יותר של נזירים מוכרי פרארי.
-
על עידו הרטוגזון
-
רסס לבלוג זה
-
פרויקטים נוספים שלי
טכנומיסטיקה 
תגובות
נניח שיתחברו כדבר ראשון לתנאי העבודה וההעסקה של עובדיהם. כל עובדיהם. בעיקר העשירונים התחתונים שבהם.
באתי לכתוב פה כל מיני דברים אבל במקום זה אצטרף ל"הון אנושי". הדנקנרים והאריסונים מוזמנים בשלב ראשון לדאוג שהמאבטחים בסניפים שלהם זוכים לתנאים סוציאלים הולמים.
מפלגת חוק הטבע מעלה את החשד כי זה לא ייגמר בשתדלנות רוחנית.
אולי אם כולנו נחייך חזק, וכמובן גם "מתוכינו", תיהפך ישראל למדינה טובה יותר, או שאנו נהפוך ליאיר לפיד.
חבר, אתה צריך לקרוא איין רנד
מדובר על אנשים שלאחר שהשביעו כל צורך חומרי, פנו ל"רוחניות" כתחביב שולי שימלא את שעות הפנאי שלהם.
כל הסכומים שהם תורמים, הם באופן יחסי להכנסתם קטנים מאלה שאני ואתה מוציאים על תחומי העניין שלנו.
ביום שאראה אחד מהאנשים האלה מכריז שהגיע לדרגה כזו בה אינו זקוק לנכסים חומריים ומוותר עליהם בפועל לטובת מטרה כלשהי, אתחיל להתייחס אליהם אחרת.
אתה יכול לראות דוגמה לשלטון האידיאלי שלך בהודו, בה תורות רוחניות שימשו כאופיום להמונים שחיים בעוני מנוול, ואפילו לא חשבו למנוע מקומץ מהרג'ות לצבור יהלומים במחסניהם.
חזרתי כרגע מסופשבוע וראיתי לראשונה את התגובות. טוב, אז למקרה שלא היה ברור, לא התכוונתי ברצינות, אלא כמעין הצעה סאטירית וקצת משושעשעת…