טכנומיסטיקה

בערוץ ההיסטוריה ישדרו הערב ב-22:30  את הסרט על חלוץ הפסיכדליה ריצ'רד אוונס שולטס שהיה הראשון במערב  שחקר את הפיוטה, הפטריות והאיוואסקה כבר בשנות השלושים – ואני כתבתי משהו לכבודו שהתפרסם בערוץ התרבות של אתר אנרג'י- מעריב.  

לתנועה הפסיכדלית היו לאורך השנים שורה ארוכה של נביאים, מאלברט הופמן דרך טימותי לירי ועד טרנס מקנה, אבל מעטים בלבד מכירים את סיפורו של ריצ'רד אוונס שולטס, הפרופסור האגדי מהרווארד שבמסעות הפראיים שלו באמזונס של שנות השלושים היה הראשון שהתנסה בחומרים השאמאנים המקודשים.
 
הסרט From Peyote to LSD שישודר ברביעי הקרוב בערוץ ההיסטוריה (שעה 22:30) מביא את סיפורו המדהים של שולטס, מי שנחשב למייסד תחום האתנו-בוטניקה (המחקר של הקשר בין תרבויות לצמחים) ואת האופן שהגילוי הפסיכדלי שלו מכה גלים בתרבות המערבית מאז ועד היום.
 
אינדיאנה ג'ונס בטריפ
כשריצ'רד אוונס שולטס נסע ב-1936 להתנסות לראשונה בטקס פיוטה עם קבוצת אינדיאנים משבט הנבאחו הוא היה סטודנט בן 21 לבוטניקה באוניבסיטת הרוורד. שולטס קרא בספר גרמני ישן על קיומו של קקטוס מסתורי ופסיכואקטיבי בצורה בלתי רגילה בשם פיוטה שנמצא בשימוש אצל שבטים אינדיאנים. תיאור השפעותיו המדהימות של הקקטוס בספר הרשים את שולטס עד כדי כך שהוא החליט שהוא חייב לעשות הכל, אבל הכל על מנת לנסות את זה בעצמו.
 
למרבה מזלו של שולטס  תמך הפרופסור שלו, מומחה הסחלבים אוקס אמס בסקרנות של הסטודנט לחוויות הפסיכדליות ואפילו השיג מימון נכבד כדי שהסטודנט יוכל לנסוע ולהתנסות. שולטס עשה דרך ארוכה אל האינדיאנים, אלא שאלו לא מיהרו לבטוח בסטודנט הצעיר. אחרי הכל אחד האדם הלבן היה עסוק לאורך ההיסטוריה של השאמאניזם האמריקאי בעיקר ברציחתם של שאמאנים ובהוצאת החומרים המקודשים שלהם אל מחוץ לחוק. שולטס היה צריך להוכיח לאינדיאנים בתהליך ארוך את כנותו והפך לבסוף לחוקר הראשון שהתנסה בפיוטה. החוויה היממה אותו, אבל הייתה רק התחלה של דרך ארוכה ומפותלת שלקח בשנים הבאות.
 
לאורך שנות השלושים טייל שולטס לאורך מרכז אמריקה, דרום אמריקה והאמזונס והתנסה בכל חומר משונה שניתן להעלות על הדעת. ב-1938 טייל שולטס להרי המאזאטק בחיפוש אחר פטריה פסיכדלית מסתורית בשם הטואנוקאטול, שם בעלילה שמזכירה סרט אינדיאנה ג'ונס התחרו קבוצות נאציות ואנגליות בנסיון להתחקות ראשונים על סודה של פטריית הקסם. הפטריה שאוונס גילה שם בטקס מקומי התגלתה לציבור האמריקאית רק כשני עשורים מאוחר יותר בכתבה המפורסמת שפרסם במגזין טיים הבנקאי חובב הפטריות גורדון וואסון והפכה ל-Magic Mushroom, הפטריות שנמכרות כיום בהמוניהן ב-Smart Shops באמסטרדם.
 
והחוקר הזה לא לקח שנות שבתון. ב-1939, שנה לאחר שאלברט הופמן סינתז במעבדות סנדוז בשוויץ לראשונה את המולקולה של ה-LSD כבר הגיע שולטס לחקר סוד צמח האולולוייקי המסתורי שהתגלה בסופו של דבר כנגזרת כמעט זהה של ה-LSD, הידועה כיום כ-LSA או בשם Morning Glory Seeds.
 
אלא שבינתיים, במקביל למסעות הפסיכדלים של האתנובוטניסט הצעיר, החלה מלחמת העולם השניה ומשרד ההגנה ההגנה האמריקאי החליט שהוא יכול להשתמש בשולטס ושלח אותו למעמקי האמזונס. המשימה הייתה לתור אחר חומר מרדים מסתורי בשם קוררי שאת סוד השימוש בו החזיק שבט רצחני בשם הקופון, שבט שהיה ידוע בכך שהוא שולח חצים המשוחים באותו קוררי ושולח את יריביו לשינה ארוכה שאין לה קץ.
 
אלא ששולטס לא פחד מאינדיאנים. בעולם שגזענות ושנאה על רקע של שוני תרבותי היו הלחם והחמאה שלו היה שולטס בין האנשים הראשונים שהתייחסו לתרבות האינדיאנית ברצינות. שולטס לא האמין באינדיאנים לא ידידותיים, הוא חשב שפשוט צריך לתקשר איתם מגישה אחרת. הוא היה חי איתם, אוכל את הצמחים שלהם ושותה את השיקויים שלהם ובסופו של דבר הפך גם לשם ידוע ברחבי האמזונס כולו. גורו הרפואה האינטגרטיבית אנדרו וייל שלמד אצל שולטס מספר בסרט שבשנות השבעים היה אפשר עדיין לשלוף את שמו המפורסם של שולטס כסוג של ערבון בכל פעם שנקלעת לצרה באמזונס.
 
שולטס אומנם גילה את מקור הקוררי, חומר שנמצא עד היום בשימוש בבתי חולים כחומר להרפיית שרירים, אלא שבדרך הוא עשה עוד תגלית קטנה ומצא את האיוואסקה, אותו שיקוי אמאזוני מעורר חזיונות ורב עוצמה שזוכה בשנים האחרונות לפופולריות מסביב לעולם. כל זאת נזכיר לכם, בזמן שהוא בשליחות של הצבא האמריקאי.
 
הסיוטים של בורוז'
שולטס בילה שנים ארוכות באמזונס וגם הפך בסופו של דבר לאחד הראשונים שהתריעו על סכנת העלמות יערות הגשם. אלא שחשיבותם של מסעות הסמים המחקריים של האתנובוטנאי הצעיר חרגה בסופו של דבר הרבה מחוץ לג'ורנלים האקדמיים. סופר הביט ויליאם בורוז' (ארוחה עירומה) ששמע על המוניטין של האיוואסקה כצמח שמעורר כוחות טלפאתיים השתמש בקשרים שלו עם שולטס על מנת להגיע לטקס האיוואסקה הראשון שלו. הטקס התפתח אמנם לסיוט נוראי ומבהיל בשביל בורוז' אבל הוא גם הוביל את בורוז' אחר כך לכתיבת הספר מכתבי היאחה (יאחה שם אחר לאיוואסקה) שכולל את ההתכתבות בין בורוז' לבין משורר הביט אלן גינסברג מסביב לחוויות האיוואסקה ושהיה בסיס להרבה מהרעיונות שפותחו לאחר מכן בארוחה עירומה.
 
בשנות השישים, כשהמהפכה הפסיכדלית כבר הייתה במלוא הכח וסמים פסיכדלים היו המילה האחרונה אצל ה-CIA, במוסד הפסיכיאטרי וכמובן בתרבות הנגד כבר היה שולטס פרופסור מכובד בהרוורד. באותה תקופה כבר התניעו הצמחים הפסיכדלים שגילה שולטס מהפכה באופנה, בעיצוב, במוזיקה, בהגות ובכל תחום תרבותי שאפשר להעלות על הדעת. שולטס עצמו הפך לדמות נערצת בהרוורד אלא שכמו רבים מהדור הראשון של החלוצים הפסיכדלים כמו האקסלי, הופמן וואסון
הוא חש שלא בנוח עם ההפיכה של החומרים הפסיכדלים לחומרים נפוצים ושכיחים שניתנים לכל דיכפין ללא הליווי הצמוד של שאמאן.
 
אבל בשלב הזה כבר הייתה הההשפעה של שולטס על ההיסטוריה כבר מחוץ לידיו ואיתה גם אנספור תהליכים פוליטיים ותרבותיים שהותנעו על ידו שלושים שנה מוקדם יותר.
 
הסרט מפיוטה ללסד הוא לא רק ביוגרפיה מצויינת של דמות יוצאת דופן אלא גם אחד מהסרטים המרשימים ביותר שנעשו עד היום על התנועה הפסיכדלית. את הסרט מנחה וייד דיוויס, אנתרופולוג שלמד אצל שולטס בהרוורד ובדרך אפשר לפגוש דמויות כמו אלדוס האקסלי, טימותי לירי, קן קיזי, הביטלס וכל שאר החשודים המידיים, לצפות בטקסי פיוטה ופטריות מסורתיים ולקבל זווית יוצאת דופן על אחת המהפכות הסוחפות שעברו על התרבות המערבית בעשרות השנים האחרונות. מומלץ בחום.

הערב 30/7 ערוץ ההיסטוריה בשעה 22:30

והנה קדימון קטן לסרט