טכנומיסטיקה

אחרי כל מה שכתבתי פה בשבוע האחרון נגד האולימפיאדה  לקחתי את הזמן בשביל לצפות בטקס הצפיה הארכני של האירוע הבומבסטי של פתיחת האולימפיאדה. ולמרות שציפיתי למשהו יוצא דופן מצאתי את עצמי מעט מופתע.

תרבות חייזרית שיוצרת First Contact. הסינים.

אלפי סינים זוהרים, מנצנצים, מרחפים בשלל תלבושות אקזוטיות וסגנונות איפור ביזארים חלפו על פני המסך במה שנראה היה כמו נסיונות ראשונים של תרבות חייזרית ליצור קשר עם המין האנושי. גם הפרשנויות שניפקו אנשי ערוץ אחד תמכו בהיפותיזה הזו. "השיר הבא עושה שמש בסמל דרך המשי" אמר שדרן אחד "הוא מבטא את הרצון של הסינים להפתח אל העולם", בעוד קטע אחר "מסמל את ההיסטוריה של סין". וכך הפך כל קטע למעין קוד תרבותי צופן סוד וכל הקטעים הללו יחדיו הצטרפו למעין ריקוד זיווג של שני עקרבים, בעוד מזרח ומערב חוברים להם יחדיו.

חודשים לפני האולימפיאדה הבטיחו לי חברים שהסינים שמארגנים את הטקס הגדול אי פעם על מנת להכריז בפני העולם כולו על עלייתם על במת ההיסטוריה כמעצמת העל החדשה יעשו בטקס הפתיחה מחווה בומבסטית, משהו בסגנון של הודעה על פיתוח נשק בין כוכבי חדש או הכרזת מלחמה. בתחילת הטקס כשהמון ההרקדנים הסינים יצרו תמונות העשויות מאנספור ניצבים עוד דמיינתי לעצמי שהם יוצרים לפתע תמונה של ג'ורג' בוש, שהתמונה מתחילה להתעוות ומתוך העין השמאלית שעל פניו המתעוותות של בוש מופיע לפתע מקק שפוצח בנאום בסינית ומכריז מלחמה על ארה"ב.
 
אבל תסריטי האימים לא התממשו. במקום זה ראינו את התאחדותו של העולם באחד הטקסים הגלובלים המרשימים ביותר בהיסטוריה. הפקת הענק הסינית הייתה צפויה אך עדיין מרשימה. "אם מישהו ב-1984 היה רואה את זה, הוא לא היה מאמין" לחש לי חבר "זה היה נראה לו כמו סרט מדע בדיוני". הטקס שעירב סצינות המונים בסגנון הפשיזם-לייט האולימפי החביב (מעין גרסה מרוככת של טקסי הענק החביבים החביבים על קים ג'ונג איל) עם סרטים מעובדי מחשב ואנימציות מרהיבות שהוקרנו לכל עבר היה נראה כמו טקס של תרבות עתידנית שמבקרת את האנושות.
 

הקטע הזה הזכיר לי את אחת מסצינות הסיום בניאון ג'נסיס אוונגליון

בסופו של דבר הטקס של האולימפיאדה הזכיר לי יותר צפיה בטקס בין גלקטי בסגנון סטאר-וורז מעורב בסטאר טרק. השידור הגלובלי, הגלובליות של החגיגה. אלפי הספורטאים שעמדו על הרחבה שחורים, לבנים, צהובים, חומים, אדומים ולבושים בססגוניות המבטאת את 205 המדינות המשתתפות נראו כמו מייצגים של אנספור קבוצות חייזריות שונות מרחבי האימפריה של מלחמת הכוכבים המתאספות בטקס בין-גלקטי כלשהו. נשיא הועד האולימפי שנכנס יחד עם ראש עירית בייג'ין על רקע של מוזיקה סטייל ג'ון ויליאמס (מלחין מלחמת הכוכבים) הזכיר לי את ראש הפדרציה הבין כוכבית כשהכריז על פתיחתם של המשחקים הגלובליים תחת הססמה "עולם אחד, חלום אחד".

לרגע אחד כולם, כל האנשים מכל המדינות נופפו בידיים, כולם חייכו ונופפו לעולם כולו והיה אפשר לדמיין שזה עולם אחד, שיש שלום עולמי, שלא התחילה היום מלחמה שגבתה מיד ביומה הראשון כ-2000 אזרחים.