היום שבו נגביל את תוחלת החיים

בספר המד"ב של ויליאם נולן Logan's Run (1967) מופיעה חברה אנושית המתמודדת עם בעיה של עודף אוכלוסיה ונוקטת בשיטה אכזרית בשביל למנוע אותה. רף עליון לגיל שאליו ניתן להגיע נקבע וכל אדם שמגיע לגיל 21 מומת על ידי השלטונות במאמץ לשמור על איזון האוכלוסיה. הספר של נולן עובד לאחר מכן לסרט קאלט מ-1976  שזכור היום בעיקר בזכות הסטים הקמפיים שלו שציירו את העתיד כעידן בעל אסתטיקה של עטיפת צלופן.
 
חששות מאכלוס יתר של הכוכב הם עניין של המאתיים שנה האחרונות. המחשבות הללו על הגבול של האנושות לא הטרידו את העולם העתיק אבל עלו מאז ספריו המשפיעים של הדמוגרף תומס מלתוס שפעל בתחילת המאה ה-18. מאז מלתוס הכו בנו תחזיות על הגעה למצב של אכלוס יתר שוב ושוב. שנות השישים והשבעים, התקופה שבה כתב נולן את Logan's Run הייתה תקופה שבה חזו כותבים כפול ארליך (The Population Bomb) קטסטרופת אכלוס יתר בקצב הולך וגובר, אלא שהמין שהמין האנושי הצליח עד היום לעמוד במעמסה של כוכב ומתאכלס.
 
ובכל זאת עלו לי כל מיני מחשבות מלתוסיאניות על בריחתו של לוגאן בזמן האחרון. בעוד שספר כמו Logan's Run שנכתב ב-1967 בשיאה של מהפכת הנוער של שנות השישים חוזה אחוז הולך וגדל של צעירים בחברה, הרי היום כשהצעירים של 1967 הם גיל הזהב החדש אחת המגמות היציבות של זמננו היא דווקא עליה בתוחלת בחיים, או צניחה חדה בשיעורי התמותה בגילאים פחות ממקשישים. תוחלת החיים האנושית במדינות המפותחות זינקה במאות האחרונות מכ-30 שנה בתחילת המאה התשע עשרה לכ-50 שנה בתחילת המאה העשרים לכ-80 שנה בתחילת המאה העשרים ואחת. לא רק שסוף אינו נראה באופק אלא שעתידנים כמו ריי קורצוויל כותב הספר Fantastic Voyage: Live Long Enough to Live Forever מקדמים את החזון של חיי נצח, תעשיה שלמה של Anti-Aging ומגזרים שלמים של עולם הביוטכנולוגיה מקדישים הון עתק על מנת לעצור את תהליך ההזדקנות וחלק מהתחזיות טוענות שתוך כעשור, בעקבות המהפכה הביוטכנולוגית, תוארך תוחלת החיים ביותר משנה מדי שנה, מה שאומר שאחוזי המיתה יצנחו בפראות משנה לשנה.
 
כל זה היה טוב ויפה לולא הייתה תקופה זו של נסיון להתעלות מעל לגבולות ההזדקנות האנושית גם תקופה שבה האנושות נתקלת באופן מוחשי יותר מאי פעם בגבולות ההתפתחות שלה. מחסורים גלובלים במתכות, דלקים, מזון, מים וחומרי גלם מעלים את השאלה האם אנחנו מתקרבים לאיזשהו מחסום בהתפתחות האנושית. נכון, מחסום שיהיה ניתן לעבור אותו לו יפותחו טכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיה, מזון ומים, או אם בני אדם בכלל יהפכו למחשבים כמו שקרוצוויל טוען. ובכל זאת מחסום שכל עוד הדברים האלו לא קורים הופך מוחשי יותר ויותר.
 
זה מחזיר אותי ללוגאן. תארו לכם את התסריט הבא. בני האדם לא הופכים לתוכנה ומעלים את עמם לרשת, לא עוזבים לכוכבים ולא מצליחים לפרוץ דרך בתחומי תפוקת המזון והאנרגיה. בינתיים עם ההתפתחות של מגזר ביוטכנולוגי המרוכז בהארכת חיים ועליה באיכות החיים במדינות המתפתחות ממשיכה העליה דרסטית בתוחלת החיים. האוכלוסיה על פני כדור הארץ צומחת וצומחת עד שהיא מגיעה לסף מסוים שהחברה מגיעה למסקנה שהוא הסף העליון שהרמה הטכנולוגית הנוכחית מסוגלת לתמוך בו.
 
הולדת ילדים חדשים הופכת בגידה בחברה שבה יש צורך לשמור על סף אכלוס עליון על מנת למנוע קטסטרופה גלובלית. על הכוכב הכחול יש מקום מוגבל. אבל אז נשמעים קולות חדשים. למה שהילדים יסבלו? למה שאדם שכבר בילה 150 או 200 שנה על פני הכוכב יתפוס את מקומו של ילד חדש שמצפה להיוולד. כל אדם שחי על הכוכב ישקל למול אדם אחר שהוא פוגם בזכותו להיוולד. מכסות החיים יועמדו כנגד מכסות מורבידיות של מוות.
 
קשה לדמיין דברים כאלה, אבל מעניין שכאשר ממשיכים את הטרנדים הנוכחיים של הארכת החיים ושל המגבלות הפיזיות של הכוכב הם מובילים אותנו לעולם כזה. אז מצד אחד הטרנדים הנוכחיים הם בסיס רעוע מאוד ליצור עליו תחזיות לעתיד, משום שתמיד מגיע איזשהו ברבור שחור (מושג של האנטי-עתידן נאסים ניקולס טאלב, אחד מההוגים המפתיעים והמרתקים ביותר שנחשפתי אליהם לאחרונה) שטורף את הקלפים כולם, ומצד שני מעניין שהחזון הפרוע של Logan's Run, אינו כל כך רחוק כמו שאנחנו חושבים, הוא ההמשך ההגיוני של המגמות שקורות היום בחברה שלנו.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שי  On 8 באוגוסט 2008 at 14:04

    חדשים.
    מי יתנני איש פשוט עם שכל ישר ובריא.

  • אריק גלסנר  On 8 באוגוסט 2008 at 14:14

    תודה.

  • eliavs  On 8 באוגוסט 2008 at 15:05

    זה מזכיר סיפור קצר של קורט וונגוט מהספר ברוכים הבאים לבית הקופים שיצא ב68
    על עולם בו אין יותר מקום להוליד ילדים

  • ערדי  On 8 באוגוסט 2008 at 19:21

    שמח שגם אתה גילית את הברבור השחור – אחד הספרים החכמים שקראתי (מה דעתך להריץ תרגום שלו לעברית? ספר יסוד למציאות הישראלית)

    תסריט "התפוצצות האוכלוסין" כבר לא אופנתי כל כך, כי על פי הנסיון עד היום נראה שככל שאיכות החיים עולה, ואיתה התוחלת, אנשים נוטים להוליד פחות ילדים. אפשר לראות דוגמה קיצונית לזה באזורים כמו גרמניה וצפון איטליה שמובילים את העולם ברמת החיים ויש בהם רבוי שלילי – פחות מילד אחד למבוגר. עד כמה שאני יודע (כלומר זה מה ששמעתי בפודקסט האחרון של הלונג-נאו ;)) הציפיה היום היא שהאוכלוסיה העולמית תתיצב על בערך 10 מליארד אנשים, פחות או יותר בסוף המאה הנוכחית.

    אם לא יופיע איזה ברבור שחור, זאת אומרת.

  • עמית  On 10 באוגוסט 2008 at 13:20

    אוהבים אותך בלב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: