האם ואיך הטוקבקים משפיעים על הפוליטיקה הישראלית

בתקופה האחרונה יצאו כמה עיתונאים בהתקפה מוצדקת למדי על הטוקבקים. הטוקבק כפי שהציגו אותו שי גולדן ואחרים הוא כלי אנטי-דמוקרטי. הוא מאפשר לאנשים לשבת בבית, להוציא עצבים ולחשוב שאם הם כותבים תגובה כועסת הם הראו מה זה לאולמרט, לממשלה, לפוליטיקאים או למי שהם רוצים. אלא שהפוליטיקאים, כך גולדן ואחרים לא מתרשמים מטוקבקים אלא רק מאיום מוחשי כמו הפגנה מול הבית.
 
יש הרבה היגיון וצדק בעמדה הזה ובכל זאת כדאי לעמוד גם על התפקיד של הטוקבק ככלי דמוקרטי מהמעלה הראשונה. אחת ההשפעות החשובות ביותר של הטוקבק היא שהוא מעין הצבעה קובעת קונצנזוס. כאשר 90% מהטוקבקים הם דברי ביקורת חריפים על ראש הממשלה אז מי שנחשף אליהם מושפע בכמה אופנים. ראשית, הוא יניח (באופן בלתי מודע) שהדעה השלטת בטוקבקים היא הדעה המקובלת בציבור מה שיגרום לו להמנע מלהביע דברי תמיכה זהירים בראש הממשלה גם אם זו דעתו, אולי מתוך תחושה שמול הררי הטוקבקים הנזעמים העמדה שלו כבר לא לגיטימית ואולי משום שישמח להצטרף אל הרוב. שנית כמו במשא ומתן עצם קביעתו של מרכז מסוים שסביבו מתנהל הדיון תשפיע על דעת הקורא.
 
הטוקבקים הם מהבחינה הזאת אם כן מנגנון היזון חוזר שמאפשר לבצע מעין בורסה של דעות בזירה ציבורית משותפת. הטוקבקים הם דמוקרטים לא פחות מהרשות הרביעית של העיתונות משום שהם חלק מאותה אקולוגיה של דעות ורעיונות.
 
האם מבחינה פוליטית יש טעם לכתוב טוקבק בסגנון "חולדאי הביתה" או "חודלאי הוא גדול", או שכפי שטוענים חלק זה בזבוז זמן? לטעמי יש טעם בטוקבק הזה לא פחות משיש טעם לכתוב מאמר בעיתון,  להתראיין בטלויזיה או לפרסם מודעה בעיתון. ואחרי הכל במה שונה הטוקבק "חולדאי הביתה" מפרסום מודעת טקסט כנגד חולדאי? הטוקבק למרות שהשפעתו היחסית קטנה יותר, הוא חבר באקולוגית המדיה של הדעות בדיוק כמו כל האחרים. הוא דורש מעט מאוד זמן ונושא לרוב מעט מאוד עומק, אבל הוא מהווה השתתפות לגיטימית בתהליך דמוקרטיית-מדיה המתנהלת מרגע לרגע. הוא מעין הטלת קול קטנטונת המתנהלת מספר פעמים ביומו של הגולש ומתבצעת במאות קלפיות וירטואליות שונות הפרושות לאורך ולרוחב השיח הישראלי.
 
בשנים האחרונות התחילו מספר מחקרים חלוציים כמו אלו של ד"ר פביאן סיקרון או של ד"ר חיים הכט לבדוק את ההשפעה של הטוקבקים על השיח הציבורי. יהיה מעניין, לטעמי, לבדוק כיצד הטוקבקים משפיעים על השיח הפוליטי: כמה מושפעות הדעות הפוליטיות של הקוראים מקריאת טוקבקים? האם תרבות הטוקבקים מעודדת תרבות פוליטית ימנית או דווקא שמאלית? כיצד טוקבקים משפיעים על העמדות של כותבי המאמרים? מה עובר לפוליטיקאים בראש כשהם קוראים טוקבקים? האם ואיזה החלטות ותהליכים פוליטיים במדינת ישראל נולדו מטוקבק?

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יוסי  On 22 באוגוסט 2008 at 12:30

    אני יכול להעיד שיש מאמרים שנולדו מטוקבק.

  • אוהד  On 22 באוגוסט 2008 at 12:35

    מעניין. עם זאת, אני חושב שאתה מתעלם מהעובדה הידועה זה מכבכר בדבר פוליטיקאים ושאר אנשי ציבור המעסיקים בשירותם כותבי טוקבקים בתשלום ובכך מנסים להשפיע על הלך הרוח הציבורי (או שמא מדובר באגדה אורבנית?.). כלומר, הייתי נזהר מהסקת מסקנות בדבר רצון הציבור אם בתגובה לידיעה על סקר מחמיא בדבר, נאמר, סיכויה של לבני לנצח את הפריימריס בקדימה הייתי מגלה כי 90 אחוזים מהטוקבקים הם בסגנון "רק מופז יכול" וכו'. כלומר, הכלי, הטוקבק, אכן עשוי להיות דמוקרטי לעילא אבל השימוש בו לאו דווקא.וזהו בהחלט פן שאליו בהחלט חשוב להתייחס, לדעתי.

  • עידו  On 22 באוגוסט 2008 at 12:44

    אתה צודק במאה אחוז. אין ספק ששדה הטוקבק נטול לאנספור מניפולציות מפוליטיקאים מושחתים המעסיקים כותבי טוקבקים ועד קיצונים שסיפוקם החולני הוא בכתיבת הודעות שטנה.

    מעניין לבדוק באמת מה ההשפעה של אלו. עם זאת התיזה המרכזית שלי היא קודם כל: שזה לא נכון שזה לא משפיע. זה משפיע, ועוד איך.

  • ענת פרי  On 22 באוגוסט 2008 at 13:29

    ולאו דוקא בכיוון שאליו מכוונים המגיבים בשכר או הקיצונים. לפעמים ההתנפלות שלהם על הכותב/ת פועלת כבומרנג.

  • עומר  On 22 באוגוסט 2008 at 14:14

    על טוקבקים מסויימים וכך בעצם נוצרת תמונת מצב שונה על דעת הקהל (הטוקבקיסטי)

  • איתי  On 22 באוגוסט 2008 at 14:22

    אני חושב שיותר מעניין לבדוק דווקא מה האופי של הטוקבקים ותמונת העולם המצטיירת מהם, בלי קשר לנושא ספציפי או מועמד פוליטי זה או אחר.
    הטוקבקים כמעט תמיד מייצגים עולם שמרני, צדקני, מוסרני, מתלהם, והיסטרי באופן כללי. כל ניסיון לדעה שקולה בו הוא כמעט בלתי אפשרי מטבע המדיום עצמו. אני חושב שלא צריך לשאול האם הוא ימני או שמאלני, אלא עד כמה ימני ועד כמה קשור למציאות הוא עולם הטוקבקים.
    אני מסכים עם הרעיון שגם הוספת טוקבק של שורה אחת כמו חולדאי הביתה היא סוג של הטלת קול בקלפי (בטח גם עם אחוזי השפעה סטטיסטיים גבוהים יותר), אבל הסיכוי של דעה ליברלית לא להיבלע בתוך שצף השמרנות הוא אפסי.

  • עומר נ  On 27 באוגוסט 2008 at 14:13

    הי עידו פעם ראשונה שאני כותב טוקבק פה
    הייתה לי פעם מחשבה על זה שהטוקבק הוא כמו "מאיץ" תודעתי בגלל המידיות שלו, אם זה מהצד של המגיב האנונימי שמרשה לעצמו להגיב בכנות ללא חשש מחשיפת זהותו דבר שיכול ליצור גם שיח אותנטי יותר (אולי) שלא יכול להווצר בצורה אחרת וגם מצידו של הכותב שקורא את התגובות
    לכתיבתו ומושפע מהם באופן יותר מיידי בגלל אופי המידי של הטוקבק וגם הכמות,איכות והמגוון של הדעות שהוא מקבל (זה נכון יותר לטוקבקים בבלוגים אישיים,כמו פה לדעתי ,בגלל האופי היותר אינטימי שלהם)
    אתה מרגיש שלטוקבקיסטים פה למשל יש השפעה על הדעות והרעיונות שעליהם אתה כותב?

  • עידו  On 28 באוגוסט 2008 at 16:42

    זה נקודה מעניינת מאוד ואני חושב שאתה צודק. הטוקבק במובן הזה בהחלט מאיץ ומגוון את סוגי התקשורת האפשריים – הוא מאפשר לאנשים לכתוב לך את דעתם ביותר כנות (בעזרת אנונימיות) ומאפשר גישה רב כיוונית יותר אל הטקסט ממגוון מקומות שאינם אפשריים בשיח רגיל.

    יש טוקבקים שלוקחים אותך למקום חדש, לא כל הזמן, אבל זה קורה. בעניין של בלוג יש גם סיפור של טוקבק כעידוד ליצירה נוספת, אבל זה כבר סיפור אחר…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: