הולך עוד מעט לישון. לא ברור מה יהיה מחר אבל בטוח שיהיה יום חדש. שנות האלפיים מגיעות לסיומן ומתחיל עידן חדש. סוף המילניום היה זמן של הרבה תקוות. שנות האלפיים הנחיתו אותנו חזרה עם אינתיפאדה חדשה, 11 בספטמבר, דיכוי זכויות האזרח, קפיטליזם חזירי, משבר כלכלי, מלחמה כושלת, אסון אקולוגי. הנשיא הבא יכנס למשרד בשנה האחרונה של העשור הראשון של המאה ה-21. הוא יסמל אולי איזו רוח אחרת שתנבט דרך מסכי המדיה אל האנושות, עם מסר אחר.
לאורך מסע הבחירות חשבתי על ססמאות מסע הבחירות של אובמה. "Yes we Can". איזה משפטים גדול. תגידו שזה קיטש, תגידו מה שאתם רוצים, אבל כשאובמה אומר Yes we Can אני חושב על ה-Yes we Can הפסיכדלי, על הקריאה הפנימית של הנשמה להתעלות למקום חדש והאמונה העמוקה ביכולת להתגבר על הפחדים של עצמך ולהשתחרר.
מה שהיה כל כך נכון בססמה ה"שינוי" של אובמה הוא רב המימדיות שלה. שינוי היא מילה רחבה כל כך. היא מופיעה כעקרון הקוסמי המרכזי בדאואיזם. היא מופיע בזרימת המים. היא מופיעה גם בגדילה והתפתחות. האמונה הזו, שמופיעה שוב ושוב בחייו של האדם ושמופיעה עכשיו בחייו של האדם במובן הגדול, הקולקטיבי. שכן, אנחנו יכולים להשתנות.
היה משהו דתי כל כך במסע הבחירות של אובמה ואני לא אומר שאני יודע אם יש מאחורי זה משהו אמיתי, אבל היה משהו דתי כל כך במסע הזה משום שנדמה היה שהוא עוסק במשהו שמעבר. אולי זה היה נדמה רק לי, אבל הנגיעה הזאת, אפילו אם טווה אותה איזה אסטרטג בחירות, השפיעה עלי.
אצל ג'ון מקיין הרגישו פחות מהדתיות אבל גם סוג של ערכיות שורשית מאוד. הרגישו את החגיגיות הזאת. את הנכונות הזאת ללכת ממש עד הסוף המר. זה יהיה עצוב לראות אותו מפסיד, אם הוא יפסיד. אבל איכשהו נראה שזה חלק מההצגה.
הפוליטיקה היא מחזה שייקספירי. ואם הפוליטיקאים רוצים למלא את תפקידם הם חייבים להיות שחקנים. הם מרגשים אותנו ואנחנו מתרגשים איתם. בארה"ב אנשים קונים היום את הכרטיסים. בארבע השנים הבאות כולנו נצפה בהצגה.
טכנומיסטיקה 
תגובות
אם הפוליטיקה היא הצגה והפוליטיקאים שחקנים, אז מי לדעתך כותב את המחזה?
I'm in the states now and I heard someone saying that this elections are between consciousness and god.
God as the dualistic god, the god that is in third person, the one watching from outside.
And consciousness as the non-dual consciousness, as God in first person.
I guess consciousness won!! 🙂
hip hip to pshicadelia
זה קטע אימפרוביזציה.
והמנחה של ה"אימפרוביזציה" הזאת הוא ההון, שבדרך מסתורית מכוון את המשחק.
וגם הרבה גורמים אחרים: אידאולוגים, פסיכולוגים, של מוסכמות, של היסטוריה, סביבתיים, של מוסדות, ביולוגים, רוחניים, מנהיגים זרים.
כשהעולם לא פשוט הוא לא פשוט לשני הצדדים.
כשהעולם לא פשוט הוא לא פשוט לשני הצדדים.
כשהעולם לא פשוט, אין שני צדדים.
כשהעולם לא פשוט אני לא רואה צדדים
כשהעולם לא פשוט אני לא יודע מה קורה לי
כשהעולם לא פשוט הוא לא פשוט
לשני הצדדים
ולכל הכיוונים
כשברק אובמה חזר מהמדבר הוא שפשף את העיניים והתחיל להאמין שהעולם יכול להיות פשוט ולא פשוט בו זמנית
זאת ההבנה
שהביאה לו את הגדולה
אתה צודק
עוד מקום משם מגיעה המחשבה החיובית המיסטית הזו
שנטועה בגלגלי המודרנה אך גם בתוך תפיסת שמביטות לעתיד ככזה שמבטיח הכלה
אלוהית בתוך חזון ארצי
Yes is the answer, and you know that for sure, yes is surrender, you gotta let it go
http://de.youtube.com/watch?v=8dHUfy_YBps
אתה צודק.
ולמרות שהמצב לא פשוט, זה לא אומר שאין לנו יכולת לנסות להבין אותו ולהתמודד איתו ואולי גם לנסות לשנות אותו, גם כשזה שינוי פחות סקסי מברק אובמה.
באמת מישהו מאמין שהוא יעשה משהו בקשר לדברים כאלה נגיד?
http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3147382,00.html