המדיום הוא המסר – גרסת דב חנין

יצא לי להשתתף אתמול קצת בפעילות של עיר לכולנו בראשות דב חנין. הרגשה מאוד מיוחדת. בשעה 1:00 בבוקר אני הולך ברחוב ונתקל לאורך הדרך שוב ושוב באנשים שמסתובבים עם חולצות עיר לכולנו. איזושהי הרגשה של אחווה. מישהי עם חולצת עיר לכולנו ניגשת אלי ברחוב ושואלת אותי אם אני יודע מה אפשר לעשות בשעה הזאת כי היא לא יכולה ללכת לישון. היא מרגישה שהיא חייבת לעזור איפשהו.
 
האפיזודה הזו הצטרפה ליום המיוחד הזה של לצאת לרחוב ולחלק חומר פוליטי לאנשים, משהו שלא עשיתי מאז שהייתי בן 14 ועשיתי את זה בשביל מערכת הבחירות של יצחק רבין, מה שיצר אצלי קישור אסוציאטיבי במח בין יצחק רבין לחנין. אין צורך לקחת את המחשבה הזו לשום מקום למרות שאפשר לקחת אותה להרבה מקומות.
 
כשמחלקים פליירים פתאום שמים לב להמון אנשים שהתודעה מסננת בדרך כלל פשוט בגלל שהם פחות קשורים לעולם ההתייחסות שלה (אני יכול להאשים רק את עצמי, אני יודע). פתאום מצאתי את עצמי משוחח עם מוכרים בחנויות חומרי בנין, פנסיונרים שיושבים על ספסלים ברחוב, אנשים שיושבים על כוס קפה, מוכרים בחנויות בגדים. למרות שהיה לי קשה לפעמים להבין איך אנשים חושבים כל מיני דברים כמו שחנין לא מתאים להיות ראש עיר כי הוא לא מושחת ו"ראש עיר חייב להיות קצת מושחת", מה שהרשים אותי הייתה הידידותיות של כל השיחות האלה. כי איכשהו הייתה הרגשה שיש דיון אמיתי עם כל האנשים הללו בני נוער, וגמלאים, סטודנטים, ומשפחות ומי לא – כולם בסך הכל דנו אחד עם השני בשאלה מה אנחנו יכולים לעשות כדי שחיינו יחד יהיו טובים יותר.
 
וזה לא שלא נתקלנו ברמות גבוהות של סקפטיות או ציניות אבל איכשהו הרעיון הזה שאפשר לא רק לדבר על דמוקרטיה, אלא ממש לעשות דמוקרטיה, הלכה למעשה, היה מרעיש כל כך. האקט הזה היה הגיוני כל כך כי הוא הפך את תל אביב בבת אחת לקהילה. הוא גרמה לאנשים לשוב ולדבר אחד עם השני. פתאום דמוקרטיה לא הייתה משהו מנותק, אלא משהו שהאנשים בשכונה מדברים אחד עם השני. באמת מדברים. לא צועקים, ולא מתלהמים. מנסים להבין. המסר של להחזיר את הקהילה, של עיר לכולם, היה טמון במדיום של קמפיין הבחירות הזו.
 
חשבתי על מאות או אלפי האנשים שבטח התנדבו במהלך הקמפיין הזה, והבנתי שעצם האנרגיות שהקמפיין של עיר לכולנו ודב חנין הוציא החוצה הן כבר המסר היפה ביותר, הבשורה הפוליטית המרעננת ביותר של 2008. האנרגיות שמסע הבחירות הזה שחרר לאוויר העלו זכרונות על פוליטיקה אחרת שבה הדרך היא חלק מהמטרה. פוליטיקה עם אופק אל משהו שמעבר, אפילו אם זה משהו "חילוני" ופשוט כל כך כמו תקשורת ושיתוף בין בני אדם. ולכן זה לא משנה אם דב חנין יבחר או לא (ואני מתפלל שכן) כי ההשג הוא כבר גדול כל כך.
 
השבוע קראתי בספר "צופן העתיד: מבחן העתידשל ישראל" של העתידן דוד פסיג על תיאורית הדורות של האווי ושטראוס. פסיג מסיק על פי התיאוריה הזו שבעתיד, בעוד דור ה-X הישראלי מתבגר, הוא יקבל על עצמו (בניגוד לתדמית הא-פוליטית שהודבקה לו מאז בא לעולם) אחריות פוליטית חדשה ויבקש לבצע רפורמות, לתקן ולנקות את המערכת השלטונית מהשחיתות שפשתה בה (שזה בערך מה שהתחלנו לראות קורה עכשיו בארה"ב עם אובמה. ואת התוצאות של המהלך הזה נדע בהמשך). בלי קשר למידת התקפות של התיאוריה של פסיג, זו הייתה חוויה מחשמלת לראות פתאום אנשים סביבי שמעולם לא הייתי חושד בהם בכל סוג של נטיה פוליטית יוצאים מהארון הפוליטי ומגלים פתאום מעורבות אינטלקטואלית ורגשית ברעיון, בדרך. ואם כבר רבין, באמת הרגשתי קצת כמו נער נרות מזדקן. זוכרים את התקוות שתלו בילדי הנרות אחרי רצח רבין? הם התנדפו במהירות, ולא הייתה אז גם שום סיבה לצפות לשום דבר אחר. אבל פתאום אתה מגלה שילדי הנרות האלה עובדים עכשיו בקמפיין של דב חנין: רומנטיקנים פחות, ממוקדים יותר חכמים יותר.
 
האנשים האלה שחנין העיר מתרדמתם הפוליטית נזכרו כיצד מרגישה חוויה פוליטית אותנטית. אולי הם לא יבחרו לעשות עם זה משהו בתקופה הקרובה, לא בבחירות הקרובות לכנסת, אבל הדור שאפשר את התמיכה ברעיונות של חנין יתבגר, אנשים צעירים נוספים יצטרפו למעגל המצביעים והרעיונות הללו שאתמול נחשבו לרדיקליזם מסוג שאין להגות בו יהפכו בסופו של דבר לעמדה שיש להתחשב בה.
 
 וזה גרם לי לחשוב, שלא משנה מה תהיה התוצאה, הסיפור הזה שקרה פה בחודשים האחרונים עשוי להיות סנונית מבשרת של תהליך שאולי לא יבשיל היום או מחר, אבל, אפילו אם זה עדיין נראה רחוק כל כך כרגע, עוד יתן את אותותיו בישראל של העשורים הבאים.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שמרית  On 11 בנובמבר 2008 at 9:09

    שנכתב בנושא הבחירות

  • ivili  On 11 בנובמבר 2008 at 10:22

    הרבה חולומות על חד"ש עושה רושם שהתל אביבים רוצים לחזור לעזה ולהראות כמו עזה, ירוק בעיניים לא יהיה להם, אבל זה בדיוק מה שיקרה אם הצעירים התמימים ימשיכו להצביע חדש.

  • גרגור  On 11 בנובמבר 2008 at 10:53

    לא משנה מה יהיו התוצאות בבחירות – משהו חדש נולד בת"א. אני מאוד מאמין בנבואה של פסיג.
    אני מאמין שהדרך היחידה שלה להתגשם תהיה לרתום את האינטרנט. מה שראינו בבחירות בארה"ב עם אובמה, ובת"א עם חנין, זה שימוש קל וזניח לעומת מה שהאינטרנט באמת יכול לחולל בפוליטיקה ובשלטון.
    הוא יכול לעשות לדמוקרטיה, מה שהוא עשה לתקשורת.
    אני מדבר על שיטת שלטון אחרת ומודרנית. כזאת שמאפשרת לכל מי שמתעניין ואכפת לו, להשפיע באופן ישיר על החלטות. מעין וויקי של מדינה.
    עוד כמה שנים הרעיון של לבחור פעם בכמה שנים מנהיג אחד, או מפלגה אחת, שכביכול מייצגים את הרעיונות שלנו(אבל אף פעם לא באמת. במקרה הכי טוב הם ייצגו חלק קטן מהרעיונות שלנו, לתקופה קצרה, שבה או שהרעיונות שלנו ישתנו, או הרעיונות שלהם) ייראה לנו מיושן ומגוחך.

    שקיפות, מעורבות, ישירות – כל אחד שליט

    http://www.kol1.org/

    http://www.metagovernment.org/wiki/Main_Page

  • עומר  On 11 בנובמבר 2008 at 12:23

    תודה עידו על הרשימה המעוררת, ותודה לגרגור על הלינק ל
    metagovernment.
    זה נשמע ממש כמו דמוקרטיה2.0, וזה ממש מתקשר עם התהיות שלי בימים האחרונים על איך לקחת את ההצלחה האינטרנטית המהממת של עיר-לכולנו שני צעדים הלאה…

  • גרגור  On 11 בנובמבר 2008 at 12:30

    אתה (וכל מי שמעניין אותו) מוזמן להצטרף לפגישה בנושא, מחר.
    http://myvote.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94

  • בועז כהן  On 11 בנובמבר 2008 at 16:31

    כתבת מקסים.

    הלוואי שהתחזית אכן תתגשם.

  • נגה  On 11 בנובמבר 2008 at 16:41

    היתה הרגשה מיוחדת, והיתה הרגשה של אפשריות של שינוי. כמעט אפשר להיות אופטימיים

  • קורינה  On 11 בנובמבר 2008 at 22:33

    גם) מן הבלוגוספרה תצמח)

  • melquiadess  On 11 בנובמבר 2008 at 22:46

    זהו הפוסט הכי מעניין שקראתי על מערכת הבחירות הזו עד עכשיו.

    הצלחת להביע במילים ברורות את התחושה שקיבלתי ממערכת הבחירות הזו.
    שיש כאן תהליך פוליטי יפה, כפי שהיינו רוצים שפוליטיקה תראה.
    יש כאן שני מומעדים ראויים (גם אם איני מסכים עם מצעו של חולדאי, הוא עדיין ראוי)
    ובניגוד למערכת הבחירות הכללית, יצא לי לראות יותר ויכוחים ענייניים ופחות השלכת רפש.

    נותר רק לקוות שנראה משהו מזה גם בעוד כמה חודשים…
    אם כי, הרשה לי להיות סקפטי

  • רונית  On 11 בנובמבר 2008 at 22:52

    כתבת באמת יפה, וכמה הייתי רוצה להאמין שאתה צודק.
    אבל דווקא מקריאה של מה שכתבת (עת באוזני מהדהד ויכוח קולני מטורף של זוג שכנים) אני תוהה אם אולי ההירתמות לרעיונות של חנין והאקטיביזם הלא שגרתי של אנשים אדישים בדרך כלל -פשוט שירתה את הצורך של כולנו להיות חלק מקהילה, אף יותר מהצורך שלנו להחליף הנהגה. הניכור בחיי כולנו הוא לא פשוט, בעיקר בעיר גדולה כתל אביב (אני מתארת לעצמי שבישובים קטנים אנשים מרגישים יותר בקשר שבין אני לקהילה שלי), ואני מברכת על האופטימיות שלך לגבי מה שיישאר מהתחושה הזו אם נגלה, בצער,בעוד כמה שעות, שחנין לא ניצח.

  • עידו  On 12 בנובמבר 2008 at 7:11

    ולמרות שאיכשהו ידעתי שזה היה צפוי, זה עדיין כל כך מאכזב. במיוחד עם כל הסימבוליקה של חגיגות המאה של תל אביב. במיוחד עם זה שחלמתי בלילה שהוא זוכה. במיוחד עם זה שזה היה נראה כל כך אוטופי ולא צפוי, ושזה היה יכול לעשות כ כך טוב לעיר הזאת.

    טוב נו, נתנחם בכך שכנראה לבחירה של אובמה תהיה השפעה גלובלית גדולה יותר. גם 1 מ-2 זה לא רע.

    אולי ב-2013…

  • כרמל  On 12 בנובמבר 2008 at 10:30

    מהחשק להתגייס למען משהו, להיות ברחוב. גם אני ביליתי אתמול 4 שעות נטו בכניסה לקלפי מדברת עם אנשים דקה לפני ההצבעה שלהם. כיף. לפחות ירושלים עשתה את זה.

  • דפנה  On 12 בנובמבר 2008 at 10:40

    הזויים – רק בתל אביב זה אפשרי

    תסתכלו על עצמכם תראו אילו מפגלות ואנשים מתמודדים בעיר בכדי להבין את כמה אתם מנותקים.

    הכל אצלכם טרנדי – תסמונת העדר

    כולם כך, כיון שכולם כך

    כל תפיסת השאנטי המלווה את הבחירות – מגדירה בדיוק את הבנתכם לממשל ולצורך בשינויים כאלה או אחרים.

    למען האמת – מצטער בשבילכם

  • עידו  On 12 בנובמבר 2008 at 16:51

    שלום דפנה,

    הרשי (או הרשה, בסיום תגובתך כתבת בגוף ראשון זכר) לי לחלוק.

    הנסיון לטעון על כל דבר שהוא מחוץ למיינסטרים שהוא טרנד הוא די חסר שחר. אפשר לתאר סחף לכיוונו של מועמד אחד בתור טרנד אבל זה סתם שימוש ריק במילה מתחום השיווק. העובדה היא שדב חנין הוא אדם עם עשיה חריגה באיכותה בנוף המקומי והוא בטוח לא טרנד. ואם כל מיני אנשים השתכנעו להצביע לו זה לא שונה מזה שאנשים אחרים השתכנעו להצביע לחולדאי.

    אני לא יודע לאיזה תפיסת שאנטי את/ה מתייחס/ת. האנשים שנתנו מזמנם על מנת להלחם על כל קול בשביל דב חנין ולנסות לשכנע אנשים לנסות לשפר את איכות חייהם בוודאי לא לקחו את החיים בשאנטי. למעשה הם התנועה העממית היחידה למיטב ידיעתי שיצאה מהבחירות המוניציפליות האחרונות. באף עיר אחרת לא הייתה כמות כזו של פעילים שעבדה בהתנדבות מתוך אידאולוגיה. אם לזה את/ה קורא/ת שאנטי, אני לא יודע מה שאנטי.

    אין מה להצטער. להפך, יש הרבה מה לשמוח על מה שהיה פה.

    עידו

  • שי  On 12 בנובמבר 2008 at 23:18

    הלוואי ויכולתי לחלוק אתך את האופטימיות, אך הבוקר קפץ לי מספר לעיניים מאתר האינטרנט- 36. רק 36% מכלל בעלי זכות הבחירה בתל אביב, אכן קמו ומימשו אותה. מתוכם כשליש הצביעו דב חנין, משמע כ-12% מכלל האוכלוסיה. מצד אחד הישג מרשים לאדם שבא מבחוץ, מצד שני הבאז שהיה מסביב גרם לי לקוות שאנשים כן יתעוררו ויקדישו רבע שעה מזמנם בכדי לקחת חלק בהליך חשוב זה.
    לצערי קמתי הבוקר לאמת מאכזבת, אם כי לא מפתיעה. כמו שהעם שלנו נראה כרגע, נזדקק להרבה מאוד כדי לגרום לאזרח הממוצע לקחת חלק בניסיון לשינוי.
    ובהערת שוליים לנושא שעלה פה על טרנדים… רשימות רבות נבחרו על בסיס מצע "ירוק", זהו טרנד יותר מובהק, אך כאשר המטרה חיובית אני בהחלט בעד. מדובר בתופעה הולכת וגוברת שבבחירות המוניציפליות הראתה כי לפחות בינתיים היא פה בשביל להישאר

  • עידו  On 13 בנובמבר 2008 at 9:46

    אני מבין אותך. ורק אבהיר. אני לא אופטימי, אלא אופטימי זהיר. מה שכתבתי עליו לא חייב לקרות, הוא רק עשוי לקרות. וכתבתי את הסיבות שגרמו לי לראות איך הוא עשוי לקרות. אני מאמין שאותה תופעה שאותה ראינו בזעיר אנפין (ושדב חנין זכה ל-35% זה בהחלט יוצא דופן) עשויה לקרות בעתיד בקנה מידה גדול יותר. אמן.

  • אמיתי סנדי  On 14 בנובמבר 2008 at 3:30

    הסכמתי עם כל מילה.

  • יו  On 14 בנובמבר 2008 at 16:47

    לא קשה לכם עם הענין שהוא חוזר לכסאו המרופד?
    נראה מאוד לא אחר,

    השאר והלחם.

    מרגיש קצת באביוז, לא?

    א גיטה שבס.

  • עידו  On 14 בנובמבר 2008 at 17:24

    כך שאני לא חושב שאפשר להאשים אותו.

    וגם אני לא הייתי רוצה לראות אותו נרקב כחבר אופוזיציה שמנסה להלחם בחולדאי.

    יש לו דברים יותר חשובים לעשות בכנסת.

    עידו

  • שי  On 14 בנובמבר 2008 at 22:03

    בל נשכח שהוא הוביל רשימה שנכנסה עם 5 מנדטים למועצה, זה מנוף די מכובד

  • אסף  On 19 בנובמבר 2008 at 22:49

    הוא אמנם חזר לעבודתו כחבר כנסת, אך על פי הסיכום המוקדם של עיר לכולנו – שאגב כבר מתממש – דב חנין ממשיך להיות פעיל מאד בתנועה, כחלק מן הסיעה המורחבת, שכוללת מעבר לחמישה שנכנסו למועצה את כל יתרהמועמדים ושבמסגרתה מתקבלות באופן דמוקרטי כל ההכרעות של הסיעה בנושאים השונים.
    כך שאמנם הפסדנו ראש עיר אבל הרווחנו גם חבר כנסת וגם גורם אופוזיציוני פעיל בפעילות המוניציפאלית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: