טכנומיסטיקה

ראשית כל,כמה עדכוני גאולה:

* בתכנית הבוקר של ערוץ אברי גלעד צפה בתשדיר מפלגת הגאולה וחשב ש"כל מה שהוא אמר נכון. הוא אמר את זה באופן מגוחך. אבל כל מה שהוא אמר נכון."
*  באנרג'י מעריב התפרסמה כתבה על מפלגת הגאולה
* בוואלה כתב עלינו בוריס בולטיאנסקי שנתן לנו 9 על הסרטון ו-3 על המשיחיות
* בבלוג של מפלגת הגאולה התפרסמו השבוע3 תרגילי תודעה של חוקר הדת והתודעה תומר פרסיקו, ו-4 תרגילי תודעה של מורה הקונג-פו אסא וולפסון.
 
*******************

פורסם בבלוג של מפלגת הגאולה

אלוהים הוא המוצר המושלם. הוא יודע כל, יכול כל, הוא יותר טוב מטוב. במילה אחת. הוא כל מה שהיינו רוצים להיות.

הגאולה היא המוצר המושלם. ובכל זאת קשה כל כך למכור אותה. אולי כי כל כך הרבה אנשים כבר מכרו אותה בזול, עד שלרבים מאיתנו יש אינסטינקט מובנה כזה שברגע שמוכרים לנו גאולה אנחנו הופכים אטומים.
 
כמו במקרה של המחתרת האינטרגלאקטית, כך  גם לגבי מפלגת הגאולה, הרבה אנשים שואלים אותי, אם זה פרודיה, או רציני, או מה בכלל הם אמורים לעשות? 

וכמו בזן בודיהיזם, התשובה היא מורכבת עד לא קיימת. הכל לגמרי בצחוק, הכל לגמרי ברצינות. הצחוק הגדול אינו מפריד בין צחוק מטורף לרצינות תהומית. השניים הם פנים שונים של אותו הדבר.
 
כשיורדים לחקרה של המציאות הפיזיקלית, או כשיורדים לחקרה של התודעה מגלים שמה שאנחנו מגדירים כ"ממשי", המציאות המומצאת של התרבות שלנו – היא היא זו שבדיונית לחלוטין. המציאויות הקיימות שהמדע מדבר עליהן, בין אם ברמת החלקיקים של החומר (בפיזיקת הקוואנטים ובתורת המיתרים)  ובין אם במסלול האבולוציוני של היקום שלנו, או בטבע של התודעה – כולן פסיכיות לחלוטין בקני המידה של התרבות שלנו.
 
הפיזיקה, האבולוציה ותורת התודעה לא פסיכיות. מה שפסיכי הוא הנטיה של התרבות שלנו לנסות להעמיד פנים שהעולם הוא מסיבת תה מנומסת ולהדחיק את הידע שהיא אוספת על העולם.
 
רבותי, העולם הוא מטורף! זה מדהים, זה מעורר יראה, אבל כל נסיון להסתיר את זה הוא מגוחך. עוד צעיף שהתרבות שמה בין התודעה שלנו לבין העולם.
 
השפה שלא אומרת כלום
ועדיין, ישנו פער עצום בין התובנות הללו לגבי היקום שבו אנחנו חיים לבין להצליח לגרום לאנשים מן היישוב להתחבר למסר כזה.
 
יש מי ששואל, למה מפלגת הגאולה לא יכולה לדבר בשפה מובנת יותר, בשפה קונבציונלית יותר, בשפה של אנשים. האם השימוש בסגנון אקסצנטרי לא מונע מהמסר של מפלגת הגאולה, שרבים מוכנים להודות בחשיבותו, מלחלחל לקהלים רחבים יותר שיכולים אולי להזדהות עם הרעיון אבל מתקשים להתחבר אליו בגלל השפה והסגנון שבהם הם מובע. האם סגנון קונבנציונלי יותר לא היה מאפשר ליותר אנשים גישה לגאולה?
 
ובכן, בשעותי שבעולמות האחרים, התייעצתי עם כל מיני גורמים בהירארכיה הקוסמית, ושאלתי אותן: "כשאתן מדברות איתי ונותנות לי הוראות, למה אתן לא מדברות בשפה פופולרית, אתן יודעות, כזאת שכולם יבינו". ולהלן התגובה שנמסרה לי:
 
"אנחנו לא מוכנות לדבר 'בשפה שאנשים מבינים'
בגלל שמה שאתה מכנה אנשים
הינם ישויות מדוכאות
והשפה שבה אנשים מבינים
היא שפה שבה לא ניתן להבין
 
אנחנו איננו מדברות במילים של בני אדם
משום שדיבור במילות בני אדם
הוא הבסיס של כל הבעיה של שיטת השלטון שלכם
 
לשון בני האדם
היא השפה שמונעת מכם להבין
למדו מאיתנו
והקימו את הממלכה המאוחדת"
 
אני חושב שמה שהישויות הללו ניסו לומר, בדרכן הביזארית לעיתים, הוא שיש משהו אינהרנטי בשפה הקונבציונלית, בשיח הקיים, שמונע מראש כל שיחה שתגע בשורשים של האמת.
 
ברגע שאתה חוזר לשפה שבה יש ביבי, וליבני, וליברמן ומר"צ אתה חוזר לאותה שפה מדכאת שבה לא תוכל לעולם לדבר על שום דבר אמיתי. השיח הפוליטי שלנו מובנה בצורה כזו שהוא מונע מראש כל שיחה על תוכן משמעותי על שאלות כמו: מי אנחנו? מה אנחנו עושים כאן? איך אנחנו יכולים להפוך לטובים יותר בזה?
 
צריך סלוגן לגאולה
אבל הבעיה הזו אינה מופיעה רק אצל מי שחווים אלרגיה לשפה הגאולית כפי שהיא מתבטאת בתשדירים של מפלגת הגאולה. זה כמובן סימפטום אחד לבעיה קשה בהרבה. מה עושים כששוקעת הסופה התודעתית על ססמאותיה? או במילים אחרות, כיצד אפשר לתרגם את הגאולה ב-3 דקות של תשדיר בחירות גאולי, לגאולה אמיתית בחיי היום יום. או אם לנסות את לנסח את זה שוב: לעשות משהו שגם יהיה נגיש וגם יהיה אמיתי.
 
זה נכון שהמסר שנשמע בתשדיר של מפלגת הגאולה הוא פשוט, עד כמעט פשטני. לומר "בחרו גאולה בקלפי הפנימי, זה ססמה" איך שלא תסתכלו על זה. אבל לעזאזל, אני מאמין בה.
 
אני חייב לחזור כאן לאובמה, כי עוד לפני שאובמה מנהיג, לפי דעתי מה שמייחד אותו הוא מנהיג רוחני. גם במקרה של אובמה, להבדיל גוגול הבדלות, היו מי שנרתעו מכך שהמסר של אובמה נמסר בצורה כל כך חד מימדית, בסלוגנים פשטניים כביכול כמו "Yes we can" או במילים בודדות כמו "Change".
 
הסיבה שאנשים נרתעים מכך שמנהיג כמו אובמה מדבר בססמאות כאלה מובנת בהחלט. אחת התכונות הרעות הידועות של פוליטיקאים היא שהם נוטים להשתמש בססמאות ריקות. הסיבה שהביקורת הזו על אובמה לא תופסת לדעתי היא שכשאובמה דיבר על Change הוא ידע בדיוק על מה הוא מדבר. Change לא הייתה מילה מנותקת, כמו שהיא מופיעה כשרוב פוליטיקאים ישראלים מדברים על שינוי. זו אמנם הייתה ססמה, אבל ססמה שיש מאחוריה אדם שכתב שני ספרים בנושא והקדיש את חייו לפיתוח של השקפת עולם מורכבת.
 
חייבים את הפירמידה הזו. הפירמידה שבפסגה שלה יש סלוגן או אימג' אחד, כשהסלוגן הזה מוביל לשלב התחתון יותר והרחב יותר (של תשדיר בחירות) ולחלקים רחבים ומעמיקים עוד יותר (של מצע ואולי מאמרים) ושם לחלקים רחבים עוד יותר ששם נמצאים למשל ספרים מנומקים וכתובים היטב, וראיית עולם מקיפה.
כדי להביא את הגאולה צריכים לעבור בכל אחד ואחד מהצרכים של הפירמידה, וצריך להפוך את כל אחד מהם לא רק למושך, אלא גם לאמיתי ואפקטיבי.
 
אין גאולה בלי סלוגן. מצד שני גם אין גאולה בלי הרבה עבודה. מצד שלישי אין הרבה דברים כייפיים יותר מאשר לעבוד על הגאולה. אנחנו במפלגת הגאולה יכולים לשמש כמעודדות לשינוי. בסופו של דבר, הוא צריך להתחיל אצל כל אחד ואחד. הוא יכול להתחיל רק כ�
�אנשים יחליטו להתחיל לקחת אחריות על החיים שלהם ולבחור בטוב.
 
לביצוע תכנית 9 הדקות של מפלגת הגאולה