טכנומיסטיקה

Entheogens, Awakening the divine within הוא כנראה הסרט הטוב ביותר שראיתי עד היום בלהסביר למה חומרים פסיכדלים חשובים כל כך עבור המין האנושי כיום ועבור העתיד שלו. 

תמונה של Alex Grey.

הסרט שנעשה ב-2006 הוא אחד המרשימים ביותר שנעשו בנושא אנתיאוגנים ופסיכדליה עד היום. בין המרואינים אפשר למצוא את פרופ' ראלף מצנר (עמית המחקר של טימותי לירי משנות השישים), סטינסלב גרוף (מי שנחשב לגדול התיאורטיקנים של הפסיכותרפיה הפסיכדלית), האמן הפסיכדלי אלכס גריי, הפעיל הפסיכדלי ריק דבלין, הסופר דניאל פינצ'בק וההוגה טרנס מקנה. עם שורה כזו של מוחות פורצי דרך קשה ל-Entheogen: Awakening The Divine Within שלא להיות לאחד הסרטים המאתגרים אינטלקטואלית שראיתי. רוחב היריעה האינטלקטואלי שלו שנע בין מצבי תודעה אחרים, חוויות אקסטטיות, שאמאניזם עתיק, אקולוגיה, היסטוריה, ביקורת תרבות ותיאוריה טכנולוגית הוא יוצא דופן עבור סרט באורך של 70 דקות.
 
בניגוד לסרטים אחרים על פסיכדליה שבדרך כלל מסתפקים בסקירה היסטורית מהצד של התרבות הפסיכדלית, מה שמייחד את את Entheogen: Awakening the Divine Within הוא מבט מאוד רציני ומחויב על הנושא ונכונות להתעמת עם המשמעויות הפילוסופיות, התרבותיות והפוליטיות של המימד האחר בלי שיקולי רייטינג וצנזורה עצמית של רשת מסחרית. גם הסגנון הקולנועי שלו פורץ דרך במובנים רבים ועושה שימוש בתובנות הפסיכדליות על הכוח של המדיה להשפיע על התודעה על מנת ליצור עירוב משכר בין שטף מילולי מסחרר לבין רצף דימויים רבי עוצמה.  במובנים אלו, הסרט הוא תוצר מובהק של התרבות הפסיכדלית של שנות האלפיים כפי שהיא מתפתחת כיום באינטרנט באתרים כמו Reality Sandwich
וה-Psychedelic Salon.
 
הסרט הזה עשה אותי גאה בקהילה הפסיכדלית ובהוגים שלה כי אני חושב שזו התנועה היחידה שמציעה כיום פרשנות מקיפה, מעמיקה ורב מימדית על המצב של התרבות האנושית בזמננו – כזו שמשלבת ומבצעת אינטגרציה לתחומים כמו ביקורת תרבות, אקולוגיה עמוקה, מחויבות פוליטית, חקר התודעה ואפילו נכונות להתעמת עם השאלות הגדולות של הקיום.
 
מי שיצפה  ב-Entheogen: Awakening The Divine Within ילמד על כל אלה וגם על כמה נושאים מסקרנים לא פחות כמו הקשר בין חומרים פסיכדלים לבין התפתחות המחשב האישי ואיך חומרים פסיכדלים מאירים את התרבות הקפיטליסטית של ימינו.
 
כל זה לא אומר כמובן שהסרט חף מבעיות, בנקודות מסוימות חשבתי שחבל שהוא להוט יתר על המידה ושהנימה הלעיתים נחרצת מדי שלו עשויה להרתיע שלא לצורך רבים מאלו שאינם נמנים על המשוכנעים כבר. אני מתייחס כאן בעיקר לעשר דקות הראשונות של הסרט. כך שמי שדיבורים על קריסת המודל התרבותי המערבי כשהם מלווים בתמונות של ה-11 בספטמבר והצבא האמריקאי בעיראק לא עושים לו את זה, שיתאזר בסבלנות. יש למה לצפות בהמשך.
 
באופן כללי, סרט חשוב ומרחיב אופקים מאין כמוהו.
 
מומלץ בחום. ותודה חמה לבועז יניב על ההמלצה.
 
אפשר לצפות כאן.
 
או כאן