המאמר פורסם באתר אנרג'י ניו-אייג'
אם במקום ללכת ללימודי מנהל עסקים בחרתם להשתלם בתחום האלטרנטיבי ואתם כרגע תפרנים בני תפרנים, אל ייאוש. בספרו החדש צופן העתיד חוזה העתידן ד"ר דוד פסיג עתיד מזהיר לתחום האלטרנטיבי ולתחום ההוליסטי. על פי פסיג המתקשרים והמטפלים האלטרנטיבים של היום הם עורכי הדין ורואי החשבון של המחר, שכן דווקא התחום הרוחני יהווה את החלק המרכזי בכלכלה הבינלאומית בסביבות השנה 2100. מה שנקרא, החזיקו מעמד!
מטפסים בסולם הצרכים
התחזית של פסיג עשויה אולי להשמע מוזרה בשלב הראשון אבל קל יותר להבין אותה כשמבינים את ההיגיון שעומד מאחוריה. פסיג מציג את התחזית הזו בפרקים ה-35-37 בספרו כשהוא מציג מודל המבוסס על סולם הצרכים של הפסיכולוג אברהם מאסלו.
סולם הצרכים של מאסלו למי ששכח הוא מעין פירמידה שמציבה את הצרכים השונים של האדם בכמה דרגות שונות שכל אחת מהן בסיסית פחות מקודמתה. הצרכים הפיסיולוגים של האדם כמו נשימה, מזון מים או שינה באים ראשונים. אחריהם באים צרכים נוספים כמו בטחון גופני, בטחון בעבודה או בטחון משפחתי. הדרגה השלישית של הצרכים קשורה להשתייכות וכוללת את הצורך להיות חלק מקבוצה. השלב הרביעי קשור בצורך להערכתם של אחרים ולהערכה עצמית. השלב החמישי והאחרון עוסק בצורך של האינדיבידואל במימוש העצמי שלו בדרכים כמו יצירתיות, מוסריות או רוחניות.
על פי מאסלו אין האדם מתפנה לעסוק בשלבים הגבוהים יותר בסולם כל עוד השלבים התחתונים יותר אינם מסופקים. אורגניזם שצרכיו הפיזיולוגים אינם מתקיימים לא יתפנה לצרכיו האחרים, אדם שאין לו בטחון בקיומו היומיומי לא יתפנה להקים מפעלים לעזרה לזולת וכו'.
על פי פסיג ניתן לראות את ההיסטוריה של העיסוקים בהיסטוריה האנושית כמותאמים לשלבים השונים בסולם הצרכים. התקופה החקלאית התאפיינה בניסיון לפתור את הצרכים הגופניים הראשונים על מנת להביא הביתה פת לחם בסיומו של יום עבודה. "בעידן התעשייתי" לעומת זאת "העניקו העיסוקים רמת ביטחון ורווחה שהיתה חסרת תקדים בכל ההיסטוריה האנושית". מי שעבד במפעל זכה למזון וקורת גג. בתקופה זו גם התפתחו מנגנוני הרשת החברתית שהגנו על ציבור העובדים.
פסיג ממשיך לסקור את שאר התקופות, אבל המקום שבו הטיעון שלו הופך למעניין במיוחד הוא כאשר הוא נוגע בצורך החמישי בפירמידה, הצורך במימוש עצמי. על פי פסיג, לאחר עידן הידע ועידן המידע יגיע העידן החמישי והאחרון שבו "ישאו העיסוקים אופי בדיוני, אפילו לפי קריטריונים של תחילת המאה ה-21. ההכשרות יהיו לא רק אינטלקטואליות אלא גם מוסריות וגם ספיריטואליות". בגרף שמופיע בעמוד 241 של ספרו מציע פסיג כי בסביבות שנת 2100 יעברו המוצרים המנטליים והספיריטואלים בחשיבותם את מוצרי הידע, בוודאי את מוצרי התעשיה והמזון ויהפכו למוצרים החשובים ביותר בכלכלה העולמית.
המין האנושי במסע קוסמי
"תחשוב על מתקשרים, תחשוב על קואצ'רים. כל הדברים האלה הם רק התחלה של משהו גדול הרבה יותר" אומר פסיג בראיון לאנרג'י מעריב. "אנחנו עוברים תהליך שבסיומו מה שהיה נחשב לשוליים לפני 20 שנה יהיה הזרם המרכזי".
בספר שלך אתה מדבר על כך שבעידן הספיריטואלי סוג המוצרים העיקרי יהיה מוצרים ספיריטואלים, אתה מוכן להסביר למה אתה מתכוון?
"מדובר כאן במוצרים שהמאפיין העיקרי שלהם הוא שהם שירותים מנטליים שנותנים לנו סיפוקים רוחניים. כרגע המוצרים שבידינו נותנים בסך הכל מידע. הם לא נותנים לנו תבונה או רמה מפותחת יותר של קוגניציה, שזה בדיוק מה שהמוצרים האלה יעשו".
אתה יכול לתת דוגמאות למוצרים כאלו?
"תראה, כשאתה שומע מוזיקה מה שהיא מעוררת בך זה כל מיני מצבי רוח. מוזיקה היא אמנות והיא עושה את הדבר הזה באופן מאוד סובייקטיבי. אבל כבר היום יש לך מוצרים חדשים, מוצרי מוזיקה, שהם מדעיים ומצליחים. זה סוג חדש של מוזיקה שמצליח לעשות לך טריגר במח לסוג מסוים של מצב רוח ספציפי. אם אתה רוצה יצירתיות, יש מוזיקה שיוצרת גלי מח שתורמים ליצירתיות. יש מוצר אחר שעוזר למחשבה החיובית. המוזיקה עושה טריגר לגלי מח שיוצרים חשיבה חיובית. זה מוצר מנטלי, לא אמנות סתם. אבל זה רק ההתחלה של ההתחלה."
מה עוד?
"יש כרגע בידי המין האנושי מפות מדויקות של מה שקורה במח כאשר אתה עושה פעילות דתית כלשהי, כשאתה מנשק מזוזה, משתחווה או מתפלל יש איזורים במח שנדלקים. מסתבר שזה אותו הדבר אצל כל הדתות. אם זה קורה אצל כולם אז אנשים צריכים טכנולוגיות שיגרו את האיזורים האלה במח ויש פרופסור אחד בקנדה שפיתח קסדה שבעזרתה אתה יכול לקבל את החוויות הדתיות האלה"
"כל התחום של המדיטציות זה פעולה דתית שהתרבות המודרנית עקרה ממנה את הפן הדתי והפכה אותה למשהו ספיריטואלי גרידא. אנחנו נראה את אותו הדבר עם הרבה מאוד פעילויות דתיות, מנטליות וספיריטואליות שיצאו ממסרת הפעולות הדתיות ויהפכו להיות פעילות ספיריטואלית חילונית".
בגרף שאתה מציג בספר שלך העידן הספיריטואלי מופיע בתור האחרון, זה שממצה את הצורך האחרון בסולם הצרכים של מאסלו. האם זה אומר שזהו השלב האחרון שאליו שואפת האנושות בהתקדמותה? האם זוהי התכלית?
"לא בדיוק. מדע זה לא חקר האמת, זה בסך הכל תיאוריות שבעזרתן אנחנו מנסים להסביר את המציאות ויכול להיות שבעוד 30-40 שנה יבוא מישהו אחר עם תיאוריה אחרת. המין
האנושי נמצא במסע אנסופי של השתכללות שהרוח שלו משתכללת. אנחנו רק בהתחלה. רק מספקים כרגע צרכים בסיסיים לגוף ולרוח, אבל למין האנושי יש עוד מסע ארוך מאוד בזמן. של מליונים ומליארדים של שנה. יכול להיות שזה בקוסמוס הזה, יכול להיות שזה בקוסמוס מקביל. זה לא משנה. התבונה הזו רק בתחילת הדרך שלה והיא מחפשת דרכים לממש את עצמה. ואנחנו עושים את זה בעזרת כל מיני טכנולוגיות שמשפיעות על כל מיני תקופות שהופכות להיות מאופיינות על ידי הטכנולוגיות שאנחנו מפתחים".
"אבל זה מסע אינסופי. זה כמו שלפני אלפי שנים הדבר הכי חשוב היה לאכול. כל היום אדם רדף אחרי באפלו כדי שיהיו לו כמה חתיכות בשר. היום אם אתה רעב אתה הולך לחנות וקונה חתיכה של שוקולד. היום אנחנו עוסקים במימוש של העצמי, של רמות האינטלקטואליות או של המגדר. אבל אנחנו פרימיטיבים עדיין. לאט לאט נגיע למימוש של רמות מנטליות וספיריטואליות שאנחנו אפילו לא מודעים אליהן כרגע".
–*
עוד כמה הערות קטנות לסיום.
ראשית כל, עד כמה שהיא עשויה להשמע מופרכת בשלב ראשון, כשחושבים על המקום הפרינג'י שהתחום הרוחני תפס בחברה ובכלכלה שלנו לפני 30 שנה, והמקום שהוא נמצא בו היום – יש משהו מאוד הגיוני בתיזה הזאת.
שנית כל, ואני לא יכול בלי ההערה הזו. אם המקום שאנחנו הולכים אליו זה בו שבו המוצרים המרכזיים של התרבות והכלכלה הם מוצרים רוחניים, הרי שהדבר הזה עשוי לרמז על לגליזציה עתידית של הפסיכדלים. אחרי הכל, אלו הם ה"מוצרים" הרוחניים האפקטיביים ביותר הידועים לתרבות שלנו, אפקטיביים הרבה יותר מכל מה שמציעים היום בשוק הרוחניות. כאשר מוצרים רוחניים יהיו הבסיס של המערכת הכלכלית והתרבותית לא ניתן עוד יהיה להתעלם מהמוצרים הללו, והם ישובו למקום המרכזי שבו הם תפסו בחברות ילידיות במשך אלפי שנה עד עליית הציביליזציה המודרנית.
טכנומיסטיקה 
תגובות
אני מאוד נהנה מהפוסטים שלך רק שאני לא מבין דבר אחד. אי אפשר להיות רוחני או דתי בלי לקחת חומרים פסיכדלים? אי אפשר לחוות את המציאות ולשנות תודעה בלי חומרים כימיים?
חס וחלילה, אשפר גם אפשר. גם רוחני ובוודאי דתי. ויש גם אנשים בחברה שלנו שפסיכדלים בכלל לא מתאימים להם.
ובכל זאת החומרים הללו כל כך חזקים ואפקטיבים, ומאפשרים להביא את האדם למקומות שספק אם אחרי עשרות שנים של תרגול היה מגיע אליהם. זו הסיבה שאני חושב שאין להם תחליף, בוודאי לא בקונטקסט של החברה שלנו שבמצב הביש הרוחני שהיא נמצאת בו, ובאטימות שלה למסרים אחרים, צריכה זפטה רוחנית אמיתית בשביל להעיר אותה ולהתחיל ללכת לכיוון הנכון. ואני אומר זאת, כאמור מתוך הערכה עמוקה ואמונה בחשיבות של טכניקות נוספות ממדיטציה, וטאי צ'י דרך דיקור, תקשור, פסיכולוגיה ומה שלא יהיה. בהקשרים האלה אני אוהב לצטט את מה שמקנה אמר. פסיכדלים לא יכולים לבוא במקום תרגול רוחני ותרגול רוחני לא יכול לבוא במקום פסיכדלים.
כל טוב,
עידו
הזה של פסיג שנקרא עתידנות. אני כן מבין בנוירוסיאנס. זה התחום המקצועי שלי. מה שפסיג אומר על המיפוי המדויק של מה שקורה במוח כשעושים פעילות דתית ועל הטכנולוגיה הקיימת בהקשר זה הוא קשקוש בלבוש. אולי אפשר להסיק מזה משהו על תקפות התאוריה של פסיג.
המוצרים הפסיכודלים הינם אולי סתירה ראשונית לתודעה- אך יש לבחון מי מוכן ומי לא מוכן לקחת את המוצרים הללו.
גדולי המורים הרוחניים בעבר התייחסו למוצרים הללו ביניהם- אושו, ברי לונג, קרשינמורטי הם מעולם לא יוצאים חוצץ נגד שום דבר אולם הם מדגישים את הצורך לבחון ולבדוק את הסוגיה.
שכן אולי בשילוב עם תרגול רוחני כלשהו עדיף להשתמש במוצר פסיכודלי זה או אחר, אולם כמוצר בפני עצמו אזי הוא מסוכן, הוא ממכר ובסופו של דבר נותן רק את האשליה של מה שמעבר – ההארה- ואזי המוצרים הללו לא שונים מסמים ממכרים כגון- קראק, קוקאין, הרואין וכו'…
בכל דבר צריך להשתמש בתבונה והכי טוב בליווי מורה רוחני שיוביל אותך דרך התהליך ולא כי מישהו החליט שהיום זה מגניב לקחת איזה כדור ולראות כמה פטריות…
כמו שכתבתי פה בעבר. היחס ל"מוצרים" פסיכדלים (ואני כותב את זה בכוונה במרכאות, כי הם בשום אופן לא מוצרים במובן הרגיל של המילה, אלא אם כן אתה רוצה להתחיל להתייחס לבני אדם כמוצרים) חייב לבוא ממקום של כבוד וידע. אחרת הם עשויים להיות הרסניים (בדיוק כמו הרבה דברים אחרים בחברה שלנו כמו טלויזיה, אינטרנט או אלכוהול – שהם אכן הרסניים).
אני לא בטוח שמורה רוחני הוא מה שצריך פה עם זאת. מה שאנחנו צריכים זה החייאת המוסד העתיק של השאמאן או יצירת מסגרות נוספות פסיכותרפויטיות או רוחניות לעבודה עם החומרים הללו. זה שונה מאוד ממורה רוחני, וכל העניין בחומרים הפסיכדלים הוא שהאדם מגלה את האור מתוך עצמו והוא לא נזקק למורה רוחני.
לסיכום אני חושב שאנחנו מסכימים בגדול, ובוודאי שנדרשים כאן זהירות ושום שכל. הנקודה שרציתי להדגיש בסיום המאמר כאן היא שבחברה שבה פיתוח הרוחניות והעצמי עומד במרכז לא ניתן יהיה להתעלם מכך שאלו הכלים רבי העוצמה ביותר שעומדים לרשותנו על מנת לחקור ולפתח אותה.
כל טוב,
עידו
שני אבלים:
1) כל עניין ההתקדמות במעלה סולם הצרכים של מאסלו תלוי בזה שנצליח למצוא דרך להתגבר על משבר האנרגיה שממשמש עלינו, ולהמשיך להעלות את רמת החיים שלנו, מה שכרגע מוטל בספק גדול מאוד.
2) כדי שהתחזית של פסיג תהיה בגדר הבטחה של חברה פסיכדלית ולא איום של חברה הבנויה על הנדסת-תודעה מתקדמת, אנחנו צריכים למצוא דרך להחליף את הקפיטליזם במשהו טוב יותר. וגם זה כרגע לא נראה באופק…
אולי אופטימיות זה פשוט בטבע שלי (ריי קורצוויל ודה שארדן עשו לי את זה. יש לי פה בבית ספר בשם Against Civlization ואני חושד שאחרי שאקרא בו המצב אולי ישתנה) בכל מקרה:
1. אני מאמין שנעבור את משבר האנרגיה, ולא רק שנעבור אותו (אני לא נותן תאריך) אחרי שנעבור אותו אנרגיה חופשית וחינמית תהיה סטנדרט. באופן כללי יהיה לנו הרבה יותר אנרגיה ממה שנצטרך כמו שיש לנו כיום הרבה יותר כח מחשוב ממה שאנחנו צריכים (בין השאר אני מאמין שעולם האנרגיה יהפוך להיות נתון לחוק מור).
כאמור, זה מה שאני מאמין, ונצטרך לחכות כדי לראות. האמונה הזו מבוססת גם על התחושה שלי שהתפיסה של אנושות שהולכת לקראת מאה של צמצום היא מאוד חלקית ומבוססת על ראיה צרה של התקופה שלנו – ולא מתאימה לגרף הכללי של התפתחות המין האנושי והיקום. שנית, בגלל שיש כרגע יותר מדי פיתוחים מעניינים בתחום האנרגיה שיכולים לבצע שינוי רדיקלי. אחד מהם, וכנראה כמה, יעשו את זה.
2. בזה אני מסכים איתך במאה אחוז, יהיה קשה מאוד לכונן חברה שהבסיס שלה הוא גם קפיטליזם וגם פסיכדליה. עם זאת, ראה את המאמר שלי על מה יבוא אחרי הקפיטליזם. אני מאמין שהקפיטליזם כמו שהוא קיים עכשיו הוא תופעה היסטורית רבת עוצמה, אבל גם מאוד ספציפית ונקודתית ושבסופו של דבר החברה שלנו תגיע למקום אחר. זה עשוי לקחת הרבה יותר זמן ממה שיקח לנו להתגבר על משבר האנרגיה, זה כנראה ידרוש לא מעט רוויזיות ונסיונות שינוי כושלים (כמו שכבר היו לנו) ונצטרך גם אולי לחכות להתפתחויות טכנולוגיות שיאפשרו את זה, אבל אני חושב שלחשוב היום שהקפיטליזם ימשך לעד זה כמו לחיות בימי הביניים ולחשוב שאנשים יחיו כאצילים ווואסלים לעד.
כל טוב,
עידו
בכמעט-שנתיים האחרונות אני די שותף לאופטימיות שלך לגבי מצב העולם, אבל לפחות בינתיים האופטימיות הזו שלי נזקקת ללא-מעט אמונה בניסים. קשה לי לבסס אותה על מה שקורה על פני השטח: למשל, הפתרונות שמסתמנים כרגע למשבר האנרגיה רחוקים מלהיות מספקים, וגם הקצב שבו הם מתפתחים נראה עגום לעומת חומרת הבעיה; והקפיטליזם-ליברליזם-פרלמנטריזם אכן נראה כאילו הוא עומד לקרוס כל רגע, אבל קשה לזהות באופק תחליפים מוצלחים במיוחד לו (להפך). מיליטריזם וגרעין, וירטואליזציה גוברת, משטור מעמיק, וכו' וכו'. צריך הרבה אמונה בתהליכי עומק סמויים שאינשאללה יניבו פירותיהם היום-אם-בקולו-תשמעו, כדי להחזיק באופטימיות הזו (שאני כאמור מחזיק בה).
אגב, אני רוצה להצטרף לתודות על הטקס הנהדר בסנטר (אני הבחור עם השאל הסגול) ביום הבחירות המוטרף. בסוף השבוע האחרון פתאום שמתי לב לאיזו תחושה של ביטחון עמוק ובסיסי, מעין תחושה שבאופן העמוק בעיותיו הקשות של העולם כבר נפתרו, ושזה רק עניין של זמן לא רב עד שנתחיל לראות את הביטויים של זה במציאות הגלויה לעין. ורק אחרי שזיהיתי את התחושה הזו קישרתי אותה לטקס ולהשלכותיו. ככה שאני בהחלט מצפה-לישועה, ומודה לך על התמיכה בציפיה הזו.
אז מה אחי אתה יוצא למסיבות טבע? דארקים, חפירות באלגן רסיסים? או שאתה לוקח טריפ והולך לעשות יוגה אה סליחה, טאי צ'י
על מדיצטיה אקטיבית שמעתם? יאללה חפירות בטבע