על אבידן העתידן – לכבוד 14 שנה למותו

המאמר פורםה היום באתר וואלה כחלק מפרויקט מיוחד לכבוד 14 שנה למותו של דוד אבידן

 

לא הרבה מהיוצרים הקאנוניים והנחשבים של הספרות העברית שלחו ידם במדע בדיוני. התרבות הישראלית שהתהוותה במדינת ישראל לאחר הקמתה הייתה עסוקה מדי במולדת, בדת ובלאום, בשביל להקדיש תשומת לב לעולמות חייזריים.
 
"שדר מן העתיד", סרט המד"ב של דוד אבידן מ-1981, הוא אחד מסרטי המד"ב היחידים שנוצרו בארץ וללא ספק אחד הסרטים הישראלים היומרניים והביזארים בתולדות הקולנוע הישראלי. אבידן, שהיה גם המשורר הישראלי הפסיכדלי הראשון (ספרו מסעלסד נכתב תחת השפעת טריפ לסד), הפיק בסרט זה יצירה עתידנית-תודעתית ייחודית בכל קנה מידה.
 
הסרט מספר על נוסע בזמן שמגיע משנת 3005 לשנת 1985, מעט לאחר שישראל מכריזה בגלוי על כוחה הגרעיני, עם מסר מן העתיד. "כל המלחמות פרצו מאוחר מדי" הוא מכריז וקורא לאנושות לפתוח במלחמה טוטאלית אשר תטהר את העולם. על מנת לשכנע את האנושות הוא משכפל את עצמו לשבעה עותקים זהים, משבש את תפקוד כלי התקשורת, מבצע הדגמות טלפתיות בעזרת גאדג'טים טלפאתיים מגבירי תודעה המתחברים לגולגולת ואפילו מדגים סקס טלפאתי.
 
אבל הדבר המפליא ביותר ב"שדר מן העתיד" הוא העובדה שמדובר בסוג של אוטוביוגרפיה. אבידן עצמו היה לטענתו חייזר. השהות שלו בישראל הייתה סוג של נחיתת אונס שאלצה אותו להסתגל למקום שאותו כינה "ארץ האפשרויות המוגבלות".
 
יותר מכל דבר אחר, הייתה החייזרות של אבידן, חייזרות תרבותית. הוא החזיק בידו יסוד יקומי מופלא שאותו כינה "אבידיניום" וממנו בקעה שירתו. הטכנולוגיה החייזרית שלו הייתה טכנולוגיה לשונית. "משורר היא מילה מגוחכת" כתב "אם שואלים אותי מה אני עושה אני מעדיף לומר: מנהל את ענייני היקום". עבור תייר תודעה טרנס ממדי מסוגו של אבידן שירה הייתה הדבר הנפלא ביותר "שניתן לעשות לבד לבד / בראש פתוח ובעשר אצבעות". עם עשר האצבעות הללו, כפי שנהג לומר, ניתן לשלוט ביקום כולו.
 

מדע בדיוני כפרקטיקה רוחנית

וזה מה שהוא עשה. אבידן היה תחנת שידור טרנסגלאקטית שפעלה לאורך מחציתה השניה של המאה העשרים מתוך ישראל, קלטה ושדרה תשדורות מוצפנות. הוצאת "המאה השלושים" שלו, שם שנועד לרמז על מקורם של החומרים הטרנסגלקטיים שיצר, הייתה מפעל גרנדיוזי לפרסום של תשדורות שנתקבלו אצלו מלוויני הריגול שפרש ברחבי היקום התודעתי (ושחלקן פורסמו בספרו: תשדורות מלווין ריגול).
 
עבור המשורר העתידני הזה הייתה השפה טכנולוגית המסע האולטימטיבית לתור בעזרתה את החלל הפנימי. מעין חללית פנים-יקומית שמסוגלת לקחת אותנו לכל חור שחור ביקום התודעה. "מילים יודעות הרבה יותר ממה שאתה יודע או אי פעם תדע עליהם" הוא טען. אולי בגלל כך שמור היה למשוררים, מהנדסי המילה, מעמד שליטי היקום בקוסמולוגיה האבידנית. "אנחנו קובעים את מנגנוני ההבנה שלך"  כתב על המשוררים "מכוננים את מנגנוני הקלט-פלט". "הגלקסיה הסמנטית" שעליה הוא הכותב היא המקום שממנו מתחילה המציאות ושממנו ניתן לבצע ניסים "מדע בדיוניים". באור זה אפשר גם להבין את דבריו של אבידן בראיון למנחם בן כי השירה היא "חיל האוויר" ו"הלווינים".
 
יש אנשים שעבורם מדע בדיוני הוא חלליות מתפוצצות ובגדי צלופן. עבור אבידן מדע בדיוני הוא משהו שכל אחד ואחד מאיתנו יכול לעשות, על ידי חדירה ליקום הפנימי של השפה, שילוח לוויני ריגול של תודעה ויציאה למסע אינטרגלאקטי בנבכי ההוויה. הסיבה שהמדע הבדיוני של אבידן הוא מהפכני כל כך היא משום שבתפיסת המדע הבדיוני שלו אתה החייזר. המדע הבדיוני הזה אינו סיפור על עולמות "בדיוניים" אלא פרקטיקה פילוסופית יומיומית שמלמדת את האדם לראות את העולם כמו חייזר. לא לקבל שום מילה בגלקסיה הסמנטית ככוכב בית, אלא לתור את היקום הלשוני והתודעתי עוד ועוד בחיפושים אחר שדרים מן העתיד.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יהונתן  On 10 במאי 2009 at 18:47

    הלא שירית של אבידן, למשל ספר השיחות המשונה עם אלייזה,יצירות הוידאו או כתבותיו שעסקו באמנויות לחימה מכוונת לכך שדובר באידיוט לא קטן שהתיימר לעסוק בנושאים בהם לא הבין דבר מתוך תחושה כנראה לא לגמרי שפויה של מגלומניה. יש איזה נסיון של כל מיני טיפוסים בשנים האחרונות להפוך אותו לאיזה נביא גאוני שכזה שהבין כמעט בהכל והקדים את דורו. קריאה פשוטה בכתביו מראה שכנראה היה לא יותר מבטלן, לא חכם במיוחד עם יחסי ציבור.

  • עידו  On 11 במאי 2009 at 0:06

    אהבתי שכתבת שזה האמת שלך.

    אבידן הוא סיפור מורכב מדי בשביל שאפצח אותו כאן. הוא היה אולי אידיוט לא קטן, אבל בעיני הוא היה גם גאון לא קטן.

    לא ליישוב כאן…

    ואגב, במשך תקופה מסוימת הוא דווקא היה חזק מאוד ביחסי ציבור. רק עם הזדקנותו היה לו קשה לעמוד בקצב של השינויים במדיה. אפשר להאשים אותו?

    עידו

    נ.ב.
    ספר השיחות עם אלייזה גאוני לטעמי

  • ציפורני  On 11 במאי 2009 at 15:57

    את הספר על אלייזה
    בא לי לקרוא אותו שוב
    הספר הזה מדגים איזה יצירה מגניבה אפשר לעשות עם תוכנה פשוטה ונאיבית כמו אלייזה

  • אבידניום  On 11 במאי 2009 at 16:58

    מעטים האנשים שהסתובבו בינינו והוצמד להם התואר גאון שראויים לו כמו אבידן. והוא גם היה נודניק לא קטן, נרקיסיסט ומגלומן. אין סתירה. בטח לא בגלקסייה הסמנטית. אף פעם לא השתגעתי על הכוחנות המילולית שלו, כל הדימויים הצבאיים האלה, לוויני ריגול, וכיו"ב. הכי משעשע ומשונה הוא היה במלחמת המפרץ, כשנסוג לירושלים והגדיר את עצמו כתותח מלים ללא רתע,

  • אהוד קלדור  On 11 במאי 2009 at 19:55

    כמשגר מילים נייד…

  • שרברט  On 11 במאי 2009 at 22:15

    לשונית. אהה. המשפט הזה הוא אולי הדוגמה הטובה ביותר ללמה הכתיבה של אבידן וגם המאמר הזה הם אוסף של חירטוטים שנכתבו בידי אנשים שלא מסוגלים להבין טכנולוגיה, ודאי לא לפתח טכנולוגיה אבל ממש ממש רוצים לדבר על טכנולוגיה.
    "חדירה ליקום הפנימי של השפה, שילוח לוויני ריגול של תודעה ויציאה למסע אינטרגלאקטי בנבכי ההוויה" זה אוסף של משפטים חסרי משמעות.

  • זנבון  On 12 במאי 2009 at 8:05

    "חדירה ליקום הפנימי של השפה, שילוח לוויני ריגול של תודעה ויציאה למסע אינטרגלאקטי בנבכי ההוויה"

    וכשתחשוב על זה הרבה אני בטוח שתגיע אליה
    רמז: זה נמצא בפנים, זה נמצא בחוץ, זה נמצא בכל מקום, זה הכי מוכר, וזה לא מוכר

    ?נחשת

    ספר לנו

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: