טכנומיסטיקה

ממשקים: טכנולוגיות למחשבה, לתפיסה של המציאות, ליצירתיות, להרחבת התודעה. סטיבן ג'ונסון כותב בספר שלו Interface Culture שממשקים הם צורת האמנות החשובה ביותר של זמננו. קשה שלא להסכים איתו אחרי שצופים בשלושת הסרטים הלא פחות ממדהימים הללו ששלחה לי אורלי שטטנר (תודה!) ושנותנים פרספקטיבה מעניינת על הדברים שקורים היום בתחום.
 

ג'ף האן מציג את ה-Multitouch

הסרטון הראשון די מפורסם כבר אבל שווה להזכר בו כי הוא הספיק להפוך תוך שלוש שנים לקלסיקה ומעניין להביט בו מפרספקטיבה היסטורית. בסרטון הזה מציג  ג'ף האן בפני הקהל ב-TED את טכנולוגית ה-Multitouch ושווה לראות את הסרט רק בשביל התגובות של הקהל ולחשוב על כל מה שקרה מאז. להזכירכם, זה היה לפני האייפון, לפני ה-Microsoft Surface ולפני שמסכי מגע הפכו לפריט חובה בגאדג'טים אופנתיים.

ה-Allosphere

הקטע הבא שעוסק ב-Allosphere מציג את ממשק המציאות הוירטואלית המתקדם ביותר שאני ראיתי. צפיה בו יכולה ללמד המון על איך עבודה מדעית עשויה להראות בעתיד, ואפילו עשתה לי חשק להיות מדען… 
 

ממשק החוש השישי

 אבל הקטע המרתק באמת בעיני הוא הקטע הזה שאפשר לראות שהוא המשך של דברים שקורים בשני הקליפים הראשונים, במיוחד זה של האן. פטי מס ופארנאב מיסטרי מה-MIT Media Lab מציגים טכנולוגיה נסיונית שמאפשרת לחייג היישר מכף היד שלנו (ממש כך), להקרין מהבטן מידע רלבנטי על מוצרים בסופרמרקט, לגלות מידע על אנשים שאנחנו מדברים איתם בזמן השיחה ועוד אנספור דברים אחרים– כל זה בצורה אינטואיטיבית, שקופה וחדשנית. מס מדברת על הטכנולוגיה הזו כעל סוג של חוש שישי טכנולוגי, ואני חושב שזו מטאפורה הולמת למדי. הממשק שהם מציעים מזכיר את הממשק שמופיע במיינוריטי ריפורט אבל הוא גמיש אפילו יותר ובאופן מפתיע היא טוענת שאפשר להרכיב אותו עם הטכנולוגיה הקיימת כיום במחיר צנוע של 350 דולר.
 
אני יכול לחשוב על כל מיני דברים שעשויים להשתבש בדרך (הבעיה הבסיסית ביותר היא כמובן שעבודה עם מקרן עשויה להיות בעיה בכל מקום מואר) אבל כהמשך לקטע של האן, התצוגה הזו עשויה להיות מהפכנית כמעט כמו ה-Mother of all demos ולהוות חלק מתהליך שמשנה את האופן שבו אנחנו תופסים ממשק, משהו שהיה קבוע למדי מאז אותה הדגמה של דגלס אנגלבארט ב-1968. 
 
*** 

והנה עוד סרטון, היי-טקי פחות, אבל חשוב אפילו יותר. Janine Benyus מציגה 12 שיעורים שה- R&D האנושי יכולים ללמוד ממיליארדי שנה של R&D אבולציוני בטבע על מנת ליצור טכנולוגיות ירוקות יותר, חכמות יותר ויעילות יותר. בעיני הסרט הזה מציג דוגמאות מעוררות השראה לטכנולוגיה ג'ונגלית במיטבה. פשוט חובה למי שמתעניין באקולוגיה, ביולוגיה או טכנולוגיה.
 

 
כמה מילים לסיכום על TED עצמו. למרות שלפעמים מפריע לי שההרצאות ב-TED קצת קצרות ונמהרות מדי, הצפיה בוידיואים הללו גורמת לי לרצות להוריד את הכובע בפני האנשים שעומדים מאחורי האירוע הזה (כריס אנדרסון) ובפני התפקיד שהועידה הזו משחקת בהאצת תהליך האבולוציה, פשוט על ידי כך שהיא מפגישה מדי שנה בין כמה מאלפי האנשים היצירתיים ביותר על הפלנטה ומחברת את הרעיונות החשובים ביותר שמפותחים כרגע – על ידי כך היא יוצרת צמתים טכנולוגים חדשים ומהדקת את האינטגרציה בין כמויות הידע המופלא באמת שנוצר כרגע על פני הפלנטה שלנו.
 
יאללה אומגה!