זהו. זה כאן. אחרי שנים של תוכניות וכמעט שנה של עבודה אינטנסיבית, אני שמח לבשר שהספר טכנומיסטיקה: תודעה בעידן טכנולוגי יצא היום (ה-6.7.09) לחנויות.
הספר מבוסס במידה מסוימת (כרבע ממנו) על רשימות שנתפרסמו כאן בבלוג, אבל הוא מציע זווית רחבה, מקיפה ומעמיקה יותר על התחום מזו שמופיעה בבלוג. בשביל מי שקורא כאן קבוע בבלוג, זוהי עכשיו הזדמנות מצוינת לצאת לחנויות ולהביע תמיכה.
על הספר
טכנומיסטיקה הוא מדריך גרילה לעידן הטכנולוגי למי שמסרב לוותר על החיפוש האקטיבי אחר המשמעות של החיים, היקום, האינטרנט וכל השאר.
כיצד משנה טכנולוגיה את התודעה? כיצד שינה האינטרנט את האופן שאנחנו תופסים את אלוהים? מה המשמעות הדתית של הטכנולוגיה? ולמה טכנולוגיה ומדיה הן חלק בלתי נפרד מהמסע הרוחני?
טכנומיסטיקה לוקח את הקורא למסע תודעתי בעולם משתנה תוך דיון בהשלכות יומיומיות, אינטלקטואליות ותודעתיות של טכנולוגיות כמו אינטרנט, טלפונים סלולארים, מצלמות דיגיטליות, טלוויזיה וסמים.
מדברי הקוראים:
"עידו הרטוגזון הוא לדעתי אחד האנשים המבריקים והמקוריים בארץ, וספרו הראשון, "טכנומיסטיקה", שיצא ממש עכשיו הוא ממְתק אינטלקטואלי-רוחני. הספר, שתת-הכותרת שלו היא "תודעה בעידן טכנולוגי", משמש למעשה כמורה-נבוכים לשימוש נכון, כלומר רוחני, בטכנולוגיה שהולכת ומקיפה אותנו." תומר פרסיקו, אתר אנרג'י-מעריב
"תוספת מקורית מאוד למדף המצומצם של כתיבה על טכנולוגיה בעברית. המחבר עידו הרטוגזון משלב את האינטרנט בדיון מורכב על רוחניות, ובודק את מקומו ביחס לתורות פילוסופיות ומיסטיות. קשה לתאר כמה מרענן לקרוא ספר על טכנולוגיה שאינו מדעי או אקדמי"
אפרת נחושתאי, גלריה הארץ
"tour de force הפורש תמונה רחבה ומרתקת של התרבות העכשווית וגם של זו העתידנית. לספר שני צירים – רוחניות וטכנולוגיה, ואלה מאוגדים זה בזה באופנים מעניינים ובלתי שגרתיים. לפנינו שילוב ייחודי של ניתוח אנליטי מזה ופואטיקה רוחנית אותנטית מזה. הדיון ניחן בתעוזה ועוצמה אינטלקטואלים ואותי הוא ריתק, לימד והחכים."
פרופ' בני שנון, החוג למדעים קוגניטיבים, האוניברסיטה העברית ירושלים, מחבר הספר The Antipodes of the Mind: Charting the phenomenology of the Ayahausca Experience
"ספריות שלמות נכתבו כבר על טכנולוגיה, וספריות שלמות נכתבו על מיסטיקה, אבל דבר בתוכן לא דומה לטכנומיסטיקה. בעין רגישה ולב פתוח, מציג הרטוגזון את הטכנולוגיה והרוחניות כשתי וערב של הזהות האנושית ובאופן מפתיע עוד יותר, מוצא בין השתיים קשרים עמוקים. טכנומיסטיקה הוא מסע בתוך התרבות העכשווית, והרטוגזון הוא כל מה שניתן לצפות ממורה דרך: חוקר, מעמיק, בלתי צפוי, רב אבחנות ומבריק. אתם יכולים להסכים או לחלוק על נקודת המבט שלו, אבל בסיומו של המסע הזה לעולם לא תסתכלו שוב באותו האופן על העולם שבו אתם חיים, הכלים בהם אתם משתמשים והאמונות בהן אתם מחזיקים."
ד"ר נח עפרון, יו"ר התכנית למדע טכנולוגיה וחברה, אוניברסיטת בר אילן
"קריאה מומלצת במיוחד בזכות היחודיות והשוני מדפוסי החשיבה הרגילים שלנו. תמצאו בספר ניתוחים ורעיונות בתחומים טכנולוגים רבים, שמאתגרים את החשיבה של הקורא ואת הדרך בה אנו תופסים את הטכנולוגיה, המיסטיקה והחיבור ביניהם."
"ספר חובה. לא רק לנוהים אחר הנסתר, לחסידי העידן החדש, לחובבי חקר התודעה ולשפוטי התמורות הטכנולוגיות – אלא לכל מי שניחן באותה סקרנות, המאפשרת לו לבחון בכל פעם את עולמו מחדש, להתפעל ולהיפעם ממנו שוב, ולהשתנות."
בתיה מלמד, לאישה (24/8/09)
"עידו הרטוגזון לוקח אתכם למסע פסיכדלי שלא יסתיים בקריאת הספר. כמו טיפול פסיכואקטיבי ולא תרופתי, לא צריך לטול אותו כל יום, אלא פעם אחת בחיים ולהסתפק בו".
יונתן קלינגר, הבלוג Intellect or Insanity
את הספר טכנומיסטיקה ניתן לרכוש בחנויות. בטלפון 1-800-773355 או דרך האינטרנט, לדוגמה כאן.
טכנומיסטיקה 
תגובות
אני אכתוב לך
קיבלת. ואגב, את מוזכרת די בהרחבה באחרית דבר ובתודות, כך ששווה לך… 🙂
שמח לשמוע, ואשמח לקרוא
אני בעד אירוע השקה קטן עם חתימות ומעט פרסום
מגיע לך ולספר
תודה!
מתוכננים אירועים מאירועים שונים, עוד ימסרו פרטים משמחים בהמשך 🙂
עידו
עידו!!!
מזל טוב, חיבוקים, גאווה שמחה והילולה
איזה כיף! מזל טוב! מחכה כבר לקרוא בספר, כשתהיה כתובת אשלח לך
🙂
לא תזרוק איזו מילה לגבי הארועים המתוכננים, ככה כטיזר?
ברכות להולדת בנך הראשון והיפהפה.
המון הצלחה.
להוציא היום ספר זה פרויקט לא פשוט
שנינו ידענו שעוד תוציא ספר,
אני מאמין בך ותמיד האמנתי בך.
ברור לי שזו רק ההתחלה.
מזל טוב.
ישר כוח!
בהצלחה!!
מזל טוב
כל הכבוד!
כשרון גדול!
גם מזל זה מגניב!
ובא גואל לישראל!
ובהקשר אחר לחלוטין – מה אתה אומר על "כוכב הבידור?"
משהו שכתבתי פעם על דודו טופז
אני מקווה שזה יעבור לי בלי מכות
http://weekend.nana10.co.il/Article/?ArticleID=108778&sid=78
את הכתבה קראתי כבר אז. אבל מה שמדהים אותי זה איך הקונג יוד חזה הכל. כל חודש שעובר עוד משהו מהתסריט הזה מתממש. לא יאומן.
שהייתי במפקדה של הקונג-יוד באידרא של רבי שמעון בר יוחאי
מזל טוב!!! חיכתי
קונג יוד? מי זה?
קונג-יוד – סדרת קונג-פו קבלית-חרדית שנמצאת בעבודה כבר מזה 6 שנים ושהפכה בחוגים מסוימים לקאלט לפני שדקה אחת ממנה הופקה
פלוס באופן מופלא היא חזתה אירועים שמתרחשים שנים לאחר מכן – כמו נפילתו של דודו טופז…
ומה הקשר לאידרא? האידרא בקדיתא?
סיפור, ארוך לא נתחיל עם זה…
ובקיצור, ביקרתי שם לא מזמן וזה התאים לתיאור המפקדה מהסדרה…
עידו
נשמע כרגיל מרתק, מחכה לקרוא
הי עידו,
ברכות על הולדת הספר! נשמח לארח אותך באודיטוריום הוירטואלי של מטאוורסנס בתוך סקנד לייף למסיבת השקת הספר לאור שקיעה
וסיום בגלישת אוויר מהמגדל השקוף !-)
ד"ר חנן גזית
http://www.metaversense.com
@VRider http://www.twitter.com/VRider
גם אני רוצה ספר עם הקדשה
ברכות על הספר, ובהצלחה!
ראה חייב לראות את הסרט האחרון
עם ניקולאס קייג
KNOWING
רוצה לדעת אם ומה יהיה לך לכתוב על זה
נתראה בהשקה
תתחדש. נראה מעניין, ניגש לרכוש אותו במהרה.
זה רק מתבקש, לא?
היי עידו!
שלחתי לך עכשיו מסר פרטי,
אבל בא לי גם לכתוב לך כאן.. 🙂
כל הכבוד על הגשמת החלום! 🙂
נתת לי השראה וחיזוק,
גם לעשות את זה..
רציתי לחלוק גם עם הקוראים שלך את האתר החשוב הזה.. שמצאתי עם סרטונים מרגשים על אחריות ועזרה הדדית זה לזה..
http://www.responsibilityproject.com/
אני גם מאוד ממליץ לראות את הפרסומת שהתחילה את הכל.. פשוט מרגש את דמעות!
וזהו זה לעכשיו!
אתה ואחרים מוזמנים לבלוג שלי..
http://blog.tapuz.co.il/lovebeing
נ.ב. איזה קטע שאתה גם מכיר את כרמל,
אני מכיר אותה מהחיבוקים בחינם..
אין כמוה 🙂
המון אהבה!
גיל 🙂
מאד מאכזב.
לא רוצה לפגוע , אבל מדובר בטקסט לא רציני , ובטח לא אמין ומבוסס מספיק כדי להפוך לספר .
מצטערת אך באופן ענייני פשוט לא ממליצה
טוב ומקובל להביע ביקורת על ספר, במיוחד כזה שעוסק בנושאים קונטרוברסלים כמו טכנומיסטיקה.
בכל זאת, על מנת שביקורת כזאת לא תהיה תלושה מהקשר, הייתי שמח לשמוע ביקורת עניינית יותר. למה הטקסט לא רציני? מה הכוונה בלא אמין ומבוסס מספיק?
אם הייתם יכולים להרחיב בנקודות הספציפיות בספר שנראו לכם בלתי מאכזבות או לא רציניות הייתי שמח לשמוע, להתייחס, לדון ואולי גם ללמוד או אפילו לחזור בתשובה.
כל טוב,
עידו
בתור מישהו שמתעניין בנושאים של הספר וממש שמח לשמוע שיוצא דבר כזה, ממש ממש התבאסתי, והבעייה כמו שפירטתי בביקורת לא קשורה כלל ל'קונטרוברסיאליות' של הנושא
אם הביקורת לא מבהירה את עמדתי די הצורך יש לי עוד כמה עשרות הערות של בעיות שאיתרתי בספר ולא נכנסו לביקורת מפאת קוצר יריעה
למרות שרוב מה שכתבת הוא נכון למדי.
יכול להיות שזה בגלל שאני מכור לכל מה שהרטוגזון כותב ונהנה לקרוא באופן פשוט את הדעות שלו שמרצרצות בין שפה פילוסופית עכשוויות לשפה פשוטה ומתלהבת שמזכירה לי את האופן שבו גם אני עצמי חושב לפעמים. זה לדעתי הדבר הכי מעניין בספר; אין בו אמנם ניתוח פוסטמודרני שמצטט את ויריליו או ז'יז'ק לאוהדים הנלהבים שלהם. במקום זה יש כאן חוויה אישית שמתארת לנו את המוח של הסופר ומה שעובר עליו בעידן שלנו (מנוון או משוכלל ככל שיהיה), מוח של מישהו כמונו, שהחיים הקונקרטיים שלו מורכבים גם מהתלהבות מעולם 'מופלא' וגם מכל מיני רעיונות תיאורטיים מופשטים שמחלחלים לנו לחיים בפועל ממש ומעצבים אותם. זה מה שאהבתי, אין שם שום רעיון שלא נחווה 'על בשרו' של הסופר – אם בעזרת פסיכדלים או טכנולוגיות אחרות – וזה מה שהיה מהנה בעיני.
הספר פותח לאנשים (לא לכולם) שערים למחשבות שלא היו להם קודם, אספקטים שונים לגבי הטכנולוגיה שמקיפה אותנו.
נכון שהוא לא מחדש מעבר לז'יל דלז וגם לא מעבר לתורת הנסתר הקבלית. גם לא ציפיתי שהוא יעשה את זה. הוא כן מספר על החוויות שלו ועל המחשבות הטכנולוגיות שמציפות לו את התודעה ומשנות לנו את החיים. מי שמחפש ספר למעריצי הפילוספים העדכניים – צפוי להתאכזב.
הרגשתי צורך לכתוב את הדיעה הזאת לאור שלושת הביקורות האחרונות שצצו פה. שמעתי ביקורות דומות לשלי גם מאנשים אחרים.
אהבתי את הציור של אי-בוי שמופיע בכתבה
אבי שלום,
מתוך כך שאתה ממשיך את הקו התוקפני של הביקורת שפרסמת בשבעה לילות וטורח להעלות אותה כאן בלינק, אני מבין שהצורך להזהיר את עם ישראל מהספר טכנומיסטיקה ממש בדמך. אני תוהה מדוע זה כך, משום שלדעתי הביקורת שלך (שהייתה יכולה להיות ראויה לקריאה, לולא הייתה מובעת בשפה המכוונת כל כך להעליב) תופסת בסופו של דבר עמדה ריאקציונרית למדי. חבל שמי שתופס את עצמו כחלוץ של תרבות הנגד המקומית טורח לצאת בכזאת עוצמה כנגד אחרים בשדה.
הביקורת שפרסמת, אכזרית ככל שהייתה, דלה לפי דעתי בנימוקים של ממש. קשה לי להתרשם מכך ששלפת סדרה של משפטים מתוך הספר, הוצאת אותם מההקשר שבתוכם נכתבו והשמת אותם ללעג על ידי זה שצרפת לידן את התואר "מביכות ופשטניות". לטעמי הציטוטים הללו שבחרת להגחיך על ידי הוצאה מהקשר מעידים בעיקר על הסלידה שלך משפה דתית וכן "ניו-אייג'ית". העובדה שאתה מאשים אותי בכך שאני מכניס לספרי קבלה, ובו בזמן מאשים אותי על כך שאני מתעלם מויריליו, בודריאר ודלז מעידה בעיקר על העדפותיך האישיות. אתה שופט את הספר לפי אמות מידה שהמצאת לעצמך, ושאינן קשורות לקונטקסט התרבותי שלתוכו יצא הספר. כן, אני מכיר את בודריאר, ויריליו ודלז – ולא, לא היה לי חשוב לעסוק בהגות שלהם בטכנומיסטיקה. וכן, העזתי לקשר בין קבלה לטכנולוגיה, אפילו אם בעיניך היא חלק מאיזה תרבות "ניו-אייג'ית" רדודה ונחותה. בשם איזה הגמוניה תרבותית אתה דורש ממני לבחור את הרפרנסים "הנכונים" וה"ראויים" לדעתך?
אתה פותח את הביקורת שלך במשפט שמשתמעת ממנו הערכה לפועלו של ההוגה הפסיכדלי טרנס מקנה, ובו זמנים לועג לי על כך שאני "מושפע מנטילת סמי הזיה". אל תאשים אותי אם יראה לי שבאת בכוונה לתקוף, ושתלך לעזאזל העקביות. זה עוד חלק מאותה ריאקציונריות שאני חושב שמאפיינת בסופו של דבר את הביקורת שלך.
הספר, לא מציג את המחשבים והאינטרנט כנזר הבריאה ולא טוען שהתקדמות טכנולוגית שוות ערך למדרגה רוחנית, ואם כך הבנת, כנראה שלא הבנת. אני מפנה אותך לפרק כמו שובו של הטבע, שיוצא לחלוטין כנגד תפיסות מעין זו. גם אם יש פרקים בספר שיש בהם הלך רוח שכזה הם מוצבים בתוך קונטקסט רחב בהרבה. הנסיון לרדד את המסר של הספר לכדי זה, מעיד לדעתי קודם כל על פשטנות הביקורת. נדמה שאתה מסרב להכיר ברב המימדיות של הדיון שמתנהל בספר. כאמור, זה פשוט לא כך, כפי שיודע כל מי שקורא כאן בבלוג וגולש לדוגמה במדור טכנופוביה.
אתה כותב שהשפה של הספר מרחיקה את הקורא המתחיל וגם המתקדם. אני יכול לומר משטף התגובות החיוביות שאני מקבל באופן אישי על הספר, שזה רחוק מלהיות המצב.
לסיכום אני אגיד שאני מאוד מעריך יושרה אינטלקטואלית, אבל יש לי מעט מאוד סבלנות לארסיות לשם ארסיות. לא רק שאין בה לב, אלא בסופו של דבר היא גם מדרדרת למקום שהוא ההפך מיושרה אינטלקטואלית. חבל.
שלך באהבה,
עידו
רק אומר שהביקורת שלי ארסית או מעליבה מתוך כעס ועלבון שחוויתי כשקראתי את הספר שלך. לצערי אני לא יכול להשיב ברגע זה נקודה נקודה למה שהעלית, רק אומר בהמירות שני דברים, אחד, לטעון שהספר שלך כנראה טוב כי הרבה אנשים אוהבים אותו זה דמגוגיה ילדותית. הרבה אנשים אוהבים גם את אביגדור ליברמן, מה זה אומר? דבר שני לגבי הסתירה לכאורה בין ההערכה למקנה והעקיצה שלי על כך שאתה מדבר על השפעת סמים פסיכדלים, זה נבע מהדלות המחשבתית והמילולית שאתה מביע בהקשר זה בהשוואה לעושר של מקנה. זה מגיע לשיאו בספר כשאתה מצטט שיר שכתבת שבעיני הוא ריקני לחלוטין. בכל אופן אמשיך כשאתפנה, אלא אם כן אתה לא מעוניין בכך וזכותך כי זה הבלוג שלך. רק אחזור ואומר כי אין לי עניין בארסיות לשם עצמה והביקורת שכתבתי מקורה בכעס, בדיוק מפני שאני מרגיש ש'חיללת' את המגרש שאני מרגיש שייך אליו ברמה זו או אחרת
אני אשמח לפרט את מה שבביקורת אולי לא הובן, ולעבור נקודה נקודה על מה שהפריע לי. ושוב, לא אכפת לי מהגות פוסמודרנית כי היא יותר הגמונית וראוייה, אלא כי היא מכילה דברים 'מופלאים' בלשונך שאני באמת ובתמים לא מבין איך מצאו עצמם בחוץ. ושוב, זה ממש לא עיקר הבעייה. עיקר הבעייה בעיני הוא התיווך שלך למה שכן כלול בספר. לא ברור לי מה לדעתך ריאקציוני בעמדתי, כי לא פירטת או נימקת, סתם הטחת
אנא דייק. לא טענתי שהספר טוב בגלל שאוהבים אותו. ציינתי שאתה טוען שהספר מרחיק קוראים מתחילים ומתקדמים כאחד, ושזה לא הרושם המתקבל מתגובות הקוראים. הטענה שזה מה שהופך את הספר לטוב (או לא) היא קישור שאתה עשית.
אם רצית לערוך השוואה בלתי מחמיאה ביני לבין טרנס מקנה, זכותך. זה לא מה שהשתמע מהכתוב בביקורת שלך. משם השתמעה ביקורת על עצם הרעיון של כתיבה בהשפעת חומרים פסיכדליים.
"השיר" שאתה מתייחס אליו, כלל אינו שיר, הוא רק נכתב בשורות שבורות. הוא מובא בספר בתור דוגמה לכתיבה על ההשפעות (הנידונות באותו הפרק) על השפעות הפסיכדליה על השפה. אני מתאר לעצמי שאתה מתייחס לקטע הראשון בין השניים ששם, והוא אכן קטע חסר תוכן. הוא מובא כדוגמת לתחושת העונג והאינטימיות שבשימוש בשפה, ושינויי תחביר בהשפעת פטריות.
—
אני מצטער שהספר שלי עורר בך כעס, ואשמח לשמוע הערות נוספות שיש לך בנושא, אם כי הייתי מעדיף להעביר את הדיון הזה למייל. מכיוון שזה הדף הראשי שמוקדש לספר כאן בבלוג, חבל לי שהוא יהפוך לדף התנצחות ביני לבין קורא שנשבע לצאת כנגדו עם סכין בין השיניים. אתה מוזמן ליצור איתי קשר בלינק של "צור קשר" בחלק העליון ימני של הדף. לבחירתך.
כל טוב,
עידו
נכון לא טענת שהספר טוב כי 'מילארד סינים לא טועים', טעיתי. אחדד את טענתי המקורית – אני לא טוען שהספר שלך מרחיק קוראים במובן של אנשים לא קוראים אותו או לא נהנים ממנו, אלא שהוא מרחיק אותם מהתוכן המהותי ומיכולתם להבין את מה שבעיני אמור להיות מובן, ושוב, בלי קשר למה ראוי בעיני אלא ממש ברמה של בסיס ומבוא שלא לדבר על מעבר לכך.
אני לא נגד כתיבה תחת השפעה וגם לא בעד, אני נגד כתיבה שלדעתי היא בעייתית פלוס שתוך כדי כך מתהללת ומהללת את מה שהשפיע עליה. בהקשר שהתייחסתי אליו בביקורת, ניסיתי לומר שהכתיבה תחת השפעה שלך מייצרת הצדקה מסויימת לסטיגמה השמרנית על כתיבה 'מסטולית'. מה שאתה אומר שהוא דוגמה לכתיבה תחת השפעה הוא בעיני ממש לא כזה, וכפי שאמרתי בביקורת, זה נראה לי כמו היעדר סינון נרקיסיסטי משהו לבחור דוגמה שנראית לי סתומה וסתמית.
אבל הנה אני סותם את הפה. אני מקבל לגמרי שזה לא מקום להתנצחות וכשיהיה לי זמן לעבור שוב על עשרות ההערות שלי אחזור אלייך
זה בסדר גמור שהגות פוסטמודרנית מכילה בעיניך דברים מופלאים. היו תקופות שגם אני חשבתי ככה, ואני עדיין רוחש לה במידות שונות הערכה. בו בזמן אתה לא יכול לדרוש מכל כותב שיענה בדיוק על אותם הקריטריונים שיש לך למהי הגות "מופלאה". לטעמי הגות פוסטמודרנית היא הרבה פעמים אובר-רייטד (לא דווקא במקרים של שלושת ההוגים שציינת) והרבה פעמים מפריעה יותר ממסייעת בנסיון לעורר את סוג הדיונים שאני רוצה לעורר.
מה ריאקציונרי בביקורת שלך? אני חושב שדווקא הבהרתי זאת היטב. גם היציאה שלך (לפחות כפי שהשתמעה בביקורת) כנגד כתיבה תחת "סמי הזיה". ובאופן כללי, בעיני, עצם העובדה שכשיוצא סוף סוף בהוצאה קטנה בישראל ספר בעברית שמתעסק בחומרים קאונטר-קאלצ'רים (בין השאר, אני חושב שחלק מהבעיה שלך עם הספר היא שעם זה שהוא מתעסק בתחומים שיקרים לך הוא מערב אותם גם בהרבה תחומים שנואים עליך) אתה בוחר לתקוף אותו בחמת זעם ובכך בסופו של דבר מוצא את עצמך בצד של מי שמסרבים לתת מקום לדיונים מסוג זה. (כן אני יודע שתאמר שאתה מתנגד בדיוק בגלל שזה עיוות של כל מה שיקר לך, אבל האפקט הוא זהה).
בכל מקרה, אם לא אכפת לך, אעדיף כאמור להמשיך את הדיון במייל.
עידו
ואני חושב בדיוק ההיפך ממה שאמרת על כך שאני מוצא את עצמי בצד של מי שמסרבים לדיון הזה. אני חושב שהספר שלך עוזר להם הרבה יותר ממני ומזיק לדיון הזה יותר מכל מתנגד ריאקציוני, ושנחוץ עכשיו משנה מאמץ לחזור לנקודת ההתחלה.
סורי לא רציתי להישאר חייב לנקודה זו ושתישאר תלוייה באוויר החלק הציבורי של הדיון הזה. זהו נשבע עכשיו אני סותם
ובכלל לא התאכזבתי, אחד הספרים הטובים שהתפרסמו בעברית – חד, מקורי מאוד כיפי
הייתי עונה, ויש לי מה לענות על הדברים משתי תגובותיך האחרונות, אבל על מנת שלא לגרור את הוויכוח עוד אני אשאיר לך את זכות המילה האחרונה.
עידו
סלח לי שאני מתפרץ לדלת פתוחה, אבל מזמן לא נתקלתי בפעולה כה מדושנת עונג (האשמה שאתה מרבה להפנות כלפי טכנומיסטיקה בביקורת שלך) כמו ההפנייה הפנימית שלך אל הביקורת שכתבת בתגובה הראשונה שלך.
לא רק שמדובר בחוסר נימוס משווע – בבחינת ביקור בביתו של אדם והלבנת פניו בפני חבריו ומכריו – אלא שהיא מלמדת קודם כל וראשית כל על שביעות רצון עצמית ממעלה ראשונה.
טול קורה מבין עיניך.
לא ממש משנה לי העניין שהעלית, זה נראה לי הטפל כאן. יותר מעניין אותי דיון בטענות שהעליתי לגבי הספר ולא באישיותי. בכל אופן קיבלתי את בקשת עידו לא לנהל התנצחות על הספר כאן. לצורך העניין, בוא נסכים על הנחת עבודה שאני בן אדם בלתי נסבל ודוחה. לצורך העניין, הביקורת שלי היא על הספר ועל הטון שלו ולרגע לא על אופיו ואישיותו של עידו שדווקא הנחתי שהוא בן-אדם נחמד והוא עדיין לא עשה או אמר משהו שיסתור הנחה זו. העליתי את הביקורת לכאן רק אחרי שעידו התעניין בפוסטים אחרים שביקרו אותו, ומבחינתי המניע היחיד שלי הוא תחושת דחיפות וצורך לחתור להבנה של הנושאים שעל הפרק. אבל אם מה שמעניין אותך זה להצביע על כשלים באישיותי, בי מיי גסט, בוא נסכם שאני חלאה ונתפנה לחשוב על הנושא עצמו
אני מוכרח להודות שבילבלתם אותי לגמרי
מה סוכם בסוף? אבי הוא חלאה וכל ביקורות שהיא, חיובית, שלילית או מבודחת על הספר טכנומיסטיקה היא לגיטימית?
הבנתי נכון?
אבי, אני בטוח שאתה לא חלאה, אז בבקשה אל תכניס לאנשים לראש רעיונות כאלה בבבקשה ממך.
בקשר לספר אני כרגע מעדיף לא להביע דיעה בערוץ זה
תודה
זרירי
אני לא יודעת למה אבי כתב את הדברים שכתב. משהו בספר כנראה הרגיז אותו. אני נורא נהניתי ולמדתי. תודה.