על אנשים שאוהבים לצפור הרבה ועל מה שצריך לעשות להם

יובל דרור כותב בספר שלו הפוליטיקה של הטכנולוגיה על כך שהשיטה הכי טובה לקבוע חוקים היא בעזרת טכנולוגיות. באמפרים (פסי האטה) הם סוג של טכנולוגיה שגורמת לנו להאט את המכונית טוב יותר מכל תמרור. מבחינה זו הם טכנולוגיה שעושה עבודתה טוב יותר מכל חוק. לא משנה שבעיני הם טכנולוגיה נוראית כי הם גורמים לבזבוז דלק בנהיגה, לנזק מצטבר למכונית ולעמוד השדרה של הנוסעים.
 
בשעה שאני כותב את הדברים הללו אני מאזין לקונצ'רטו צפירות עליז ואנרגטי בביצוע תושבי שכונתי, שכונה גבעתיימית, שהתושבים בה, כמו רבים מהישראלים חשים מעין תשוקה בלתי מוסברת למגע היד על הצופר, ללא התחשבות בשכנים ותוך שלוח יצרים שבטי. עבור אנשים מסוימים שמעולם לא למדו לנגן על כלי נגינה, צפירה קצבית היא כנראה דרך לביטוי מוזיקלי או סתם ביטוי עצמי, ובארצנו החמימה, כך אני חושד, צפרנות היא אחד התחביבים הפופולריים על חובבי מכוניות ואגזוזים – ובכל זאת בעיני הדרך הזו היא עוד ביטוי דוחה למדי של ישראליות המבקשת סיפוק מהיר לעצמה תוך צפצוף על כל שאר העולם.
 
מילא אם לצופרים היה צליל נעים, כמו נניח לצליל הפעמון של האופניים אבל צלילי הצופרים הם צלילים מרגיזים ומרתיחי דם מטבעם: בין אם אתה שומע אותם מתוך שינה, בזמן העבודה או ברחוב. למעשה, היות צליל הצופר מרגיז כל כך היא בדיוק הסיבה שאנשים שאוהבים לצפור מרבים כל כך להשתמש בו. צופר היא למעשה טכנולוגיה שמאפשרת לאנשים מתוסכלים להתנקם בעולם ולהציק לכולם.
 
כן, הצופרים נועדו להציל חיים, אבל אני נוטה לחזור תמיד לאותה נקודה בסיסית הדורשת לראות את התועלת והעלות המצטברות של טכנולוגיה מסוימת. הצופרים אולי נועדו להציל חיים אבל בהשפעות הפסיכולוגיות והבריאותיות המצטברות שהן גורמות לחברה, ובמיוחד לאנשים רגישים לרעש, הם גורמים נזק בלתי יתואר: הם מקצרים את תוחלת החיים והופכים את החיים לעצבנים ובעלי טעם מר.
 
אז מה אפשר לעשות? החוק אמנם קובע שאין לצפור סתם, כלומר שלא על מנת למנוע תאונה, ושצפירה כזו היא עבירה על החוק, אבל ברוח הדברים שכתב דרור על הבאמפרים והייאוש הכללי מתיקונה המוסרי של החברה הישראלית והטסטוסטרון המבעבע בישראלי המצוי, אני חושב שהפתרון לצפרני העולם כולו חייב להיות טכנולוגי.
 
בואו נאמר ש-99% מהצפירות הן מיותרות: תוצאה של נהגים עצבנים, קצרי רוח או סתם משועממים. נניח שנתקין בתוך הצופר מערכת מחוברת לאינטרנט שגובה שקל דרך כרטיס האשראי של הנהג שקל לכל צפירה (ושקל לשניה של צפירה אם הנהג צופר באופן ממושך). האם אותם צפרנים משועממים לא יחשבו פעם נוספת לפני שהם מתרגלים את השעשוע החביב עליהם?
 
הסכנה כמובן היא שבפעם הבאה שהנהג יסע בנתיבי איילון ומישהו יתקרב אליו הוא יחשוב פעמיים לפני שהוא צופר. כמובן, אף נהג לא באמת יעמיד את החיים שלו נגד שקל, אבל אולי משהו פסיכולוגי עדין ישתנה שם. אולי, אולי לא. אולי שווה לבדוק.
 
הפתרון הטכנולוגי האמיתי יגיע כמובן רק כאשר נהגים אנושיים יוחלפו במכוניות שנוהגות את עצמן מהפך שעתיד על פי עתידנים שונים להתרחש תוך לא יותר מ-20 שנה, תוך הסתמכות על ההתפתחות המהירה בתחום.

אז, תודה לאל, תלקח מבני האדם השליטה על אותו כלי שטן שמעולם לא היה צריך ליצריהם משולחי הרסן.
 
ובאופן לא טיפוסי לבלוג, הנה סרטון מצחיק שהוא מעין גרסה יוטיובית לסיפורי המוסר של פעם. זה מה שקורה לאנשים מעצבנים שצופרים לנשים זקנות. ראו הוזהרתם.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ציפורני  On 29 ביוני 2009 at 14:07

    לא שמעתי שם צפירה אחת, גם בכבישים הראשיים, למרות שהקשבתי בעיון.
    (פרט לאמבלונס אחד שהסתובב שם כל ערב)
    בהודו לעומת זאת הצופר משמש ככלי הכרחי לתקשורות בין נהגים (בעיקר כדי לסמן מבעוד מועד שאתה עומד להגיח מעבר לפינה במהירות מסחררת)

    הרעיון של לגבות שקל על כל צפירה נשמע לא מעשי עבור ישראל; בכביש שבו כל כך הרבה נהגים דוחפים ונדחפים, חייבים להשתמש בצופר כדי להגביר את העירנות של נהגים שכנים בסיטואציות מסוימות. אני מאמין שבארץ זה אכן מונע תאונות.

    הדבר הנבון ביותר לעשות בקשר לצופרים הוא לא להתעצבן מהם. בסך הכל מה שמעצבן אנשים הוא לא הצליל של הצופר אלא ההרגשה שמישהו נוזף בהם. ברגע שההרגשה הזאת תישלל מהצופרים הם יפסקו להיות מעצבנים ואפשר יהיה להשתמש בהם על פי יעודם.

    הפיתרון הטכנולוגי העתידי הוא לחייב את הצופרים להתכוונן על תדר גלי קול מסויים ולהשרות גלי קול שמנטרלים את התדר הזה מחוץ לכביש.
    זאת כמובן השקעה מאד גדולה, והפתרון היותר פרקטי הוא לקחת בקלות כשמישהו צופר לכם והכי חשוב, לא לקלל בכביש. בכלל. גם לא בשקט ולא בלב. לזכור שגם נהגים אחרים מתבלבלים (כמו כולם) וצריך לנסות להבין אותם ולהמנע מתאונה, לא רק לנסות לצאת צודקים. הקללות, כמו הצפירות סתם מחממות את האוירה ומקשות על הנהגים האחרים ובנוסף, המטרה העיקרית שלהם הוא להרגיש בסדר עם עצמכם ולא מטרה בטיחותית.
    (אגב, אם מישהו כמעט והורג אתכם, זה בסדר להסביר לו שהוא חייב להזהר יותר, לא צריך, כמובן, לקבל הכל על הכביש)

    אחווה בכבישים
    קלילות בצפירות
    בבקשה בלי קללות

    תודה
    ציפורני

  • אלעד  On 29 ביוני 2009 at 14:07

    שים לב שבסופו הלא מצחיק הבחור החביב מוריד חגורה ויוצא מהרכב.
    רעיון השקל לא כזה רע… חבר פעם הציע לזרוק ביצה על רכב שצופר בעיר.

  • זנבון  On 29 ביוני 2009 at 14:16

    כמה תשומת לב האנשים האלה יכולים לסחוט עם התחזיות שלהם.
    לא יהיו מכוניות שנוהגות את עצמן, במערכת הכבישים הנוכחית, בעוד עשרים שנה.
    זה אולי יקרה כשמהכוניות האלה ינועו על מסילות מיועדות ולא על הכבישים הקיימים, ועד שתבנה תשתית כזאת יקח הרבה מאד זמן.
    יש ספק אם הרכבת הקלה בתל אביב תהיה פעילה בעוד עשרים שנה אז בטח שלא הייתי בונה על מכונות חכמות אוטמטיות.
    ובקשר למירוץ האתגר הגדול של דארפ"א,
    מתי כבר יבינו הקוראים של תחזיות העתידנים שהניסויים האלה מבוצעים בתנאי בקרה ששונים מתנאי נהיגה אמיתית שדורשת שיקול דעת והתמודדות עם מצבים בלתי צפויים?
    המכוניות של דארפ"א למשל נסעו בכלל במדבר ובהרים. המניפולציות של העתידנים האלה הולכות ונעשות צפויות.
    חלאס עם המגזימנים.

  • עידו  On 29 ביוני 2009 at 14:38

    נחמד שחזרת.

    אני מסכים באופן כללי עם הביקורת שלך על עתידנים, או לפחות על חלק מהתחזיות שלהם, ובכל זאת אני גם חושב שהן מעניינות.

    בהקשר הזה אני דווקא חושב שהתחזית לא כל כך מופרכת. שמעתי את פול סאפו מדבר פעם על כך שבזמן מירוץ דארפה האחרון היה פקק תנועה בכביש ליד בגלל איזה תאונה מטופשת. סאפו טען שהמשמעות היא שזה טירוף לתת לבני אדם לנהוג.

    כשחושבים על ההתקדמות המהירה בתחום הזה (במרוץ הראשון של דארפה אף אחד לא התקרב לסיים את המסלול. במרוץ השלישי המפסידים הגיעו יותר רחוק מהמנצחים של השנה הראשונה) אני חושב שזה דווקא אפשרות לא מרחיקת לכת כל כך – בשילוב עם מערכות GPS והנחיה. ואגב, זו גם תחזית שנחשבת בכלל לא איזוטרית ומאוד מיינסטרימית.

    האם יתכן שזה שטויות ושום דבר לא ישתנה? בטח! אבל אני מאמין שבמקרה הזה הסיכוי הגבוה יותר הוא דווקא לשינוי גדול שבסופו רוב אם לא כל המכוניות ינהגו על ידי בני אדם (בלי צורך במסילות מיוחדות)

    כל טוב,
    עידו

    נ.ב.
    יש לי היום מבחן בעתידנות באוניברסיטה ואם המרצה היה שומע אותך היה חוטף פריחה וגם קדחת

  • זנבון  On 29 ביוני 2009 at 16:06

    זה בדיוק העניין, ההבדל בין התנאים במירוץ דארפ"א לבין נהיגה עירונית אמיתית שכוללת בתוכה הולכי רגל והפתעות אחרות הוא הבדל אדיר.
    לקחת את ההתקדמות המהירה יחסית בתנאים המיוחדים (מדבר) ולהסיק ממנה התפתחות מהירה בתנאי אמת (עיר) הוא בדיוק אותה דבר שעתידנים עושים מזה שנים בשביל למשוך תשומת לב.

    לא אמרתי כמובן ששום דבר לא ישתנה, ברור שדברים משתנים כל הזמן, אלא שעד שנגיע למחשב שיודע לנהוג ולפרש סיטואציות זמן אמת ללא שגיאות, עד לרמה שנפקיד בידיו את חיינו, הדרך עוד ארוכה ארוכה וסביר להניח שזה לא יקרה בקרוב.

    בקשר לזה שזו תחזית מיינסטרימית ולא איזוטרית. זה גם לא אומר כלום לדעתי.
    בקשר לטיעון של פול סאפו. זהו בדיוק סוג השכנועים של אותם העתידנים. אין כאן שום הוכחה לזה שזה טירוף לתת לבני אדם לנהוג. אין גם ממש קשר בין העבודה שקרתה תאונת דרכים מטופשת, לעובדה שהיא קרתה בזמן מירוץ דארפ"א.
    ובכלל כל הטיעון הזה לא אומר הרבה, אלא רק שבנהיגה קורות תאונות מפחידות שזה מטורף אבל את זה הרי כבר ידענו גם בלי מירוץ דארפ"א.

  • ואל  On 29 ביוני 2009 at 18:08

    שתינתן לשחרור רק במתן צו בית משפט במקרה של תלונה.

  • חובבן  On 29 ביוני 2009 at 18:16

    ב 2007 היה בסביבה כמו עירונית.
    לדעתי ההתקדמות לא תהיה בקפיצת מדרגה מלאה לרכבים אוטונומים, אלה בתוספת של עוד ועוד מערכות בקרה לרכבים קיימים.
    מערכות כאלה סורקות את הכביש ויכולות להודיע לנהג על סכנות אפשריות או לשלוט ישירות על הבלמים למשל.
    מערכות דומות קיימות שנים במטוסים, וניתן לראות אותן יותר ויותר במכוניות מייצור סידרתי.
    השלב הבא, שלדעתי קרוב מאד, הוא לאפשר לנהג אוטומטי כזה גם שליטה מסוימת בהגה.

    חברה ישראלית שמובילה את המגמה היא
    http://www.mobileye.com/

    (אין לי קשר)

  • **ב**  On 29 ביוני 2009 at 20:12

    בעניין הצפירות, הפתרון פשוט והוא לא קשור לתשלום פר צפירה.
    פשוט חישמול עדין של הנהג, זה הכל. במקרה חירום לא תהיה לו ברירה.

  • אסי  On 30 ביוני 2009 at 2:52

    הזכירה לי קצת צפירה בכביש, אולי אפילו בזמן שזקנה חוצה את הכביש.
    ואת זה אני אומר כבן לאישה שמשתמשת בצופר יותר מבהילוכים, נטייה שהביאה אותי לרצות לקבור את עצמי ממבוכה יותר מפעם ויותר מפעמיים.
    אגב – בהודו השימוש בצופר הוא אופן התקשורת העיקרי בין הנהגים בכביש, בבחינת אם אתה לא צופר אתה לא קיים. התחושה של יציאה מאיזור עם מכוניות לאזור נטול בהן משולה שם לכניסה למנזר שתקנים חמוש באטמי אוזניים. ובכל זאת אחרי זמן מה צליל הצופרים חסר לך פתאום. זר לא יבין אני מניח…

    לילה טוב.

  • עידו  On 30 ביוני 2009 at 10:12

    אכן, אני מתנצל על המיליטנטיות, זה מה שקולות צופרים נוטים לעשות לי… ובכלל יותר מדי קולות ממונעים לא נוטים לעשות לי טוב (לרובנו, אני חושב).

    אבל אולי הודו באמת נותנת אופק חדש… אולי ניתן להשתמש גם בצופר באופן רוחני…

    עידו

  • אריאל  On 2 ביולי 2009 at 22:07

    רעיון שקראתי בעבר לצמצום צפירות מיותרות הציע צופר שהולך ומתקלקל ככל שצופרים בו. הנהג שיודע שהצופר מתקלקל עם כל צפירה ינסה לצמצם למינימום את השימוש בצופר וישמור את הצופר רק למצבים מסכני חיים ממש.

  • אור ברקת  On 5 ביולי 2009 at 18:48

    בניגוד לאסי שמזדעק על האלימות הנוראית של הפוסט אני בעד לחייב את רציני המכוניות להתקין מטען נפץ שיופעל אחרי צפירה בתדירות או קצב גדול מידי. אחרי מחקר שיעלה כיצד נשמעת צפירת חירום אמיתית.

    התועלת שבזה תעלה על מספר הקורבנות חפי הפשע.

  • עידו  On 13 ביולי 2009 at 21:44

    ואולי זה באמת לא מיליטנטי מספיק

    לא כמו הצפירות

    הלכתי אתמול ברחוב והבנתי שצפירה זה המקבילה לצעקה – ושלמכוניות שלנו יש טכנולוגיות שמאפשרות להן לצעוק

    חשבתי על כמה הרבה אנשים צועקים מתוך המכונית שלהם, ואיך הם מרשים לעצמם להתרגז ולהתעצבן, כי זו הנורמה. וחשבתי לעצמי – מדברים על טכנולוגיות משנות תודעה. אלוהים, מה המכונית עושה לנו…

  • משה פלאם  On 24 בספטמבר 2009 at 3:10

    כמו שכתוב

    וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם
    ותקעתם בחצוצרות

    הלחנתי את זה לכבוד סוכות
    ההקלטה אצל אחי – אעלה לאתר פיוט

  • עידו  On 24 בספטמבר 2009 at 11:42

    אהבתי 🙂
    זווית רעננה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: