הספר טכנומיסטיקה יוצא לחנויות ועוד דברים שקורים

הספר טכנומיסטיקה יוצא מחר לחנויות. והנה עוד כמה דברים שיקרו בתקופה הקרובה:
 

1. ביום שלישי הקרוב בין השעות 19:00 ל-21:00 אני מתארח בפורום פסיכדליה בתפוז (יש דבר כזה!) ואענה שם על שאלות בנושא לכבוד יציאת הספר.

1.5 (נוסף בשני) – מעט מאוחר יותר, בשעה 22:00 אני אתארח בתכנית ג'יגהביט ברשת ב' ואדבר על הספר.

2. בשבת ה-15.8 תערך בחללית בירקון 70 מסיבת ההשקה של הספר טכנומיסטיקה, שנדחתה מסופהשבוע האחרון, ואשר תכלול: מסיבה, הרצאה, תרגולי מדיה, כדורים מסתוריים (טבעיים, חוקיים ובלתי מזיקים לחלוטין) והפתעות נוספות שמבושלות בזה הרגע.
 
3. היום התפרסמה במוסף ממון של ידיעות כתבה שכתבה רוני שני על גאדג'טים וזכרון ובה אני מרואין. (עלה למחרת בוויינט).
 

4. כמו כן התארחתי השבוע במדור השאלון של ערוץ אנרג'י ניו-אייג'. להלן תשובותי.

 

השאלון

האם קיימת דרך או תפיסה רוחנית שאיתה את/ה מזדהה באופן מיוחד?
עברתי בחיים דרך הרבה בתי ספר. זן בודהיזם, יהדות, קבלה, NLP, הומניזם, טרנס-הומניזם, טכנו-אוטופיזם, אנרכו-פרימטיביות ואפילו נצרות פרבוסלבית. כל פעם שנחשפתי לתורה חדשה שנגעה בי במקום המיוחד ההוא הרגשתי כאילו העולם נגלה בפני מחדש אבל תמיד הגיע בסופו של דבר הרגע שבו חשתי שהשיטה, כל שיטה, היא רק אספקט אחד של האינסוף, וששום שיטה אינה יכולה לתאר במלואה את המורכבות חסרת הקץ של המציאות. כל פעם הגיע הרגע שהרגשתי צורך להמשיך הלאה בדרך וללמוד תורות חדשות. אני מזדהה מהבחינה הזו עם טימותי לירי שכתב ספר בשם Start your own Religion. מבחינתי  הדרך הכי מרתקת היא ליצור את הדרך שלך. זה גם יכול להיות  בתוך אותה שיטה כל החיים, כמובן, אבל בשבילי זה בנדודים.
 
מי המורה הכי משמעותי עבורך?
האנשים שאני פוגש בעולם. כל פעם שאני יוצא החוצה ופוגש אנשים אחד על אחד, אני מופתע מהאנשים המופלאים והמיוחדים שמסתובבים שם בחוץ ומשמשים לי כמורים. כל מיני אנשים שנמצאים שם מתוך מודעות ופועלים בדיוק ובחריצות על מנת לעזור לאנשים ולהפיץ את האור, הרבה פעמים תוך התמודדות מאוד אמיצה עם רוע. כשאני רואה אנשים כאלה אני מרגיש הכרת תודה אמיתית על העולם הזה.
 
איזה ספר הכי הזיז אותך?
אוי, היו כל כך הרבה שאני לא יודע בכלל איך לענות. אני חושב שאני יכול לקרוא את כל החיים שלי עד היום כתולדות הספרים שקראתי והדברים שהם גרמו לי להרגיש ולחשוב. אבל אם אני צריך לבחור ספר אחד זה כנראה יהיה (הפעם) התופעה האנושית של תייאר דה שארדן בתרגום האנגלי שאותו קראתי. הספר הזה גרם לי פתאום להרגיש בפעם הראשונה שלהכל, ליקום כולו, יש משמעות מאוד ברורה ויפהפיה – שהכל יהיה בסדר ושהוא היה בסדר גמור מאז ומתמיד. אני זוכר איך בזמן הקריאה הפכתי כל עמוד בחיל ורעדה כאילו אני פותח דלת למציאות חדשה. ככה קריאה צריכה להיות מבחינתי, כשיש את הניצוץ הזה בין טקסט לקורא. וזה יותר מהתוכן, זה הכתיבה היפהפיה של דה שארדן שגרמה לי להרגיש שמאחורי המילים הללו עומד אדם מעמיק ויפהפה עם לב זך שאמנם כבר לא חי, אבל מקיים עם הקורא דרך הטקסט אינטימיות רוחנית מהסוג הגבוה ביותר.
 
מה זה אומר מבחינתך – להיות אדם רוחני?
זו שאלה כל כך קשה, כי אני מאמין שאפשר לראות דברים מכל כך הרבה כיוונים שונים, אבל אני חושב שיש אולי שני דברים שהם היסוד. הראשון זה פשוט לאהוב, להיות מחובר לרגע, לעצמך, לאנשים סביבך – פשוט להנות מכל רגע ולהעריך אותו במלאות. והדבר השני זה להיות טוב ובעל לב טהור. למעשה אני לא בטוחה אם הקטגוריה רוחני כוללת בהכרח את הדרישה להיות טוב. יתכן שהגדרות מסוימות מאפשרות להיות רוחני, ועדיין לא להיות טוב, אבל הערך של זה פחות בעיני.
 
כולם מדברים על הארה ועל מוארים. האם בכלל ניתן, לדעתך, להגיע למצב תמידי של הארה בתוך גוף אנושי?
אני מעולם לא הכרתי מישהו שהיה במצב הארה תמידי או טען שהוא בכזה. שמעתי על כאלה, אבל הרבה פעמים דווקא מי שטוענים שהם בהארה תמידית נראים חשודים באופן כלשהו. אבל אני לא יודע, אולי יש יוצאי דופן והייתי יכול להאמין שהדבר הזה אפשרי. הכרתי הרבה אנשים שחוו הארה לטווחי זמן משתנים, אני מאמין שחוויתי אותה בעצמי, אבל תמיד לרגעים, לפעמים לשעות, מקסימום ימים. זו ההרגשה הטובה והמשחררת ביותר שאני חוויתי בחיי, אבל היא לא התנאי לחיים, התנאי עבורם הוא האומץ לתור אחריה.
 
מהי עמדתך לגבי סמים כאמצעי להרחבת התודעה?
אני חושב שלכל סם יש שיעור שהוא יכול ללמד אותנו. הרבה מהסמים מסוכנים מאוד, במיוחד כשניגשים אליהם ללא ידע מספיק ומתוך תודעה לא מזוקקת וחזקה מספיק ולכן אני לא נוגע ברוב הסוגים וגם לא רואה צורך בכך. היוצאי דופן בין הסמים הם בעיני הצמחים הפסיכדליים. בניגוד לשאר משפחות הסמים הם בלתי ממכרים ובלתי רעילים ויש להם כח מובהק לקרב אותנו לאלוהים, אל עצמנו ואל האנשים סביבנו, לחדש בנו את אהבת העולם, את האמונה, לזכות לתובנות ולשמחה – דברים שחסרים בעיני מאוד בחברה הסטרילית והמנוכרת שאנחנו חיים בה. עבורי מדובר בכלי החשוב והיקר ביותר לעבודה פנימית וחלק מהותי בחיים הרוחניים. בו בזמן, אני מסייג את כל מה שכתבתי בעדם בכך שהם לא בהכרח מתאימים לכל אחד בכל זמן ושגם בהם ניתן להשתמש ברעה. היחס של החברה המערבית לסמים הוא יחס מאוד אובייקטיביסטי ומבזה והחיבור בין הצמחים הקדושים ליחס האינסטרומנטליסטי של האדם המערבי לסמים יכול להוציא מהם את הצד האפל שלהם. צמחים פסיכדליים הם בעיני צמחים מקודשים, והיחס אליהם צריך להיות כאלה, ולבוא מתוך ידע עמוק ויציבות. כאשר הוא כזה, הם יכולים להיות בני ברית חזקים בדרך.
 
האם יש פעולה כלשהי שאת/ה מקפיד/ה לעשות למען איכות חייו של כדה"א?
נ
וסע על אופניים. מפסיק לאכול בשר. משתדל לצרוך פחות ולצרוך בעיקר מוצרים איכותיים שלא מתקלקלים צ'יק צ'ק. 
 
האם את/ה אופטימי/ת בקשר לעתיד האנושות?
לפעמים כן, לפעמים לא. ברגעים הטובים כן. בגדול כן. אני חייב להיות, כי אם לא, הרי שלא למדתי דבר.
 

האם מותר האדם מן הבהמה?
אי אפשר להשוות. 
 
יש לך לפעמים לבטים לגבי כל הממבו ג'מבו הניו אייג'י הזה?
זה לא משנה באיזה שפה משתמשים: אקדמית, ת'כלסית, ניו-אייג'ית, פוסטמודרנית, דתית – כל שפה יכולה להיות גשר לאלוהים וגם מלכודת שלתוכה אפשר לפול. כל שפה יכולה להפוך לקליפה ריקה של משמעות שורשית שהתנדפה. העניין הוא להיות כנה ואמיתי. אני משתדל להתייחס לאנשים לא לפי השפה שהם משתמשים בה אלא לפי מה שהם אומרים ואיך שהם אומרים אותו. 
 
על מה הספר החדש שלך?
הספר שלי מתחיל בכך שהוא מנסה להראות משהו שכבר הראו רבים אחרים לפני, וזה שהטכנולוגיות שאנחנו משתמשים בהן משנות ומעצבות את התודעה שלנו ושהשינויים הללו מתרחשים בקצב שהולך והופך מהיר יותר ויותר. הנושא של הספר זה איך אפשר להתמודד עם השינויים הללו בצורה אופטימלית לתודעה, וללמוד להשתמש בטכנולוגיה בהרמוניה: למטרות של הרחבת התודעה, תוך המנעות מהשפעות מצמצמות תודעה של הטכנולוגיה.
 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מיכאל  On 5 ביולי 2009 at 21:01

    אנא חזור בך!

  • באנדר  On 5 ביולי 2009 at 21:57

    וגם דבר מאד מסוכן.
    אתה יכול בבקשה להרחיב על ההבדל בין צמחים פסיכדלים לסמים אחרים? הרי מיטב הסמים, התרופות והרעלים מקורם בצמחים. למה הפסיכדלים לא מסוכנים (או שאולי כל אתה מגדיר אותם)?

    חוץ מזה ראיתי ערימות של ספרך החדש במודן, לא רחוק מדיזנגוף בן יהודה. מזל טוב.

  • ציפורני  On 5 ביולי 2009 at 22:17

    ונדמה לי שגם כתבת את זה
    כתבת
    "הרבה מהסמים מסוכנים מאוד"
    וגם כתבת
    "שגם בהם ניתן להשתמש ברעה"
    אז בבקשה,
    אל תחזור בך
    🙂

  • עידו  On 6 ביולי 2009 at 1:28

    לשאלתך. אני מניח שאתה לא שואל למה אני חושב שפסיכדלים לא מסוכנים. אם זה לא ברור מהטקסט היטב, לא אמרתי שהם לא יכולים להיות מסוכנים אלא רק שהם לא ממכרים ולא רעילים.

    לשאלה למה צמחים לעומת כימיקלים, הנה התשובה.

    לטרנס מקנה יש קטע די יפה שבו הוא מונה את רשימת הדברים שיכולים לסייע לך להעריך עד כמה חומר מסוים הוא מסוכן. בין התנאים שהוא מונה (יש 4, אם אינני טועה)

    1. האם מדובר בחומר שמשתמשים בו כבר מזה שנים ארוכות? אם כן, ובעניין של צמחים פסיכדלים מדובר בלפחות אלפי שנים של שימוש, הרי שניתן להניח שיש סיכוי גבוה יותר שהשפעות שליליות אפשריות היו צצות ומתגלות על ידי החברות שעושות שימוש בחומרים. לעומת זאת עם חומר חדש כמו LSD או MDMA ובטח אחד מהכימיקלים של שולגין יש הרבה פחות מידע ארוך טווח.

    מקנה יטען טענה נוספת, שהיא יותר ספקולטיבית ושעליה ניתן להתווכח והיא שבמהלך האבולוציה בני האדם צרכו צמחים פסיכדליים באופן קבוע ושלכן הצמחים ובני האדם עברו קו-אבולוציה ומתאימים זה לזה בצורה טובה יותר יותר.

    שני הכללים האחרים של מקנה לגבי צריכת חומרים קשורים פחות לשאלה האם מדובר בצמח או בחומר סינתטי.

    זה בנוגע לטיעון המובנה יותר. אם אתה מחפש את דעתי האישית בסוגיה, הרי היא נובעת גם מנסיוני האישי. אני בהחלט ממי שרואים בצמחים הפסיכדליים איכות מקודשת שמבדילה אותם מכימיקלים סתם (אם כי גם הם יכולים להיות מקודשים). אני חושב שיש להם אישיות וכח מרפא עמוק מאוד שמכוונים את האדם לטוב באופן כללי, אלא אם כן משתמשים בהם לרעה. לעומת זאת, אני מכיר יותר מקרים של שימוש לרעה בכימיקלים, ואולי זו רק רומנטיקה, אבל בעיני יש בהם משהו טהור פחות. ועוד, בעיני, כמו בעיני רבים אחרים, כימיקלים כמו LSD או MDMA, עד כמה שהם יכולים להיות מדהימים, הם מכונות פשטניות מאוד לעומת האינטיליגנציה המופלאה שניתן לחוש בהשפעה של צמחים פסיכדליים.

    זו הסיבה שלמרות שאני לא פוסל כימיקלים פסיכדליים באופן כללי, אני כן מעדיף לרכז את מרכז הטיעון הפסיכדלי בצמחים שהם המורשת התרבותית של האנושות מזה אלפי שנה, ושלהם ישנו קו ארוך ומפואר של עבודה רוחנית.

    כל טוב,
    עידו

  • באנדר  On 6 ביולי 2009 at 6:33

    טיעון האבולוציה ניראה לי קצת חלש.
    קו-אבולוציה תוך אלפי שנים?
    מה אם תירבות?
    בני אדם מתרבתים צמחים כבר אלפי שנים.
    יתכן ועשו כך גם לצמחים פסיכודלים, למרות שאני לא מכיר עדויות לכך.

    היחס שלך לצמחים רומנטי משהוא. צמחי מרפא יכולים להיות חזקים לא פחות, ובעלי תופעות לואי לא פחות חזקות מתרופות. אני מניח שכך גם לגבי שימושים פסיכודלים.
    אני רואה בצמחים פסיכודלים קבוצה בתוך צמחי המרפא.

  • זנבון  On 6 ביולי 2009 at 9:27

    חברים
    גם לכמיקלים המסונתזים יש לתת כבוד
    ברמה המולקולרית הזאת
    הם אפילו לא לגמרי מלאכותיים
    הם מולקולות לכל דבר
    חלקם מקודשים, למי שרוצה לקרוא לזה ככה, כי הם מתחברים אלינו ישירות

    בקשר לסכנה
    לא רואה איך חומר מסונתז יותר מסוכן
    חומר מסונתז יכול להיות ניטרלי לגמרי
    ואילו צמחים הזייתים מסוימים, כמו דטורה למשל, מסוכנים מאד, למרות שמשתמשים בהפ לפולחנים אלפי שנים

    תנו כבוד למולקולה באשר היא
    תנו כבוד להשפעה ולתובנות
    תנו כבוד למוח שלכם
    ותנו כבוד אחד לשני

  • עידו  On 6 ביולי 2009 at 11:17

    הסכמתי כבר בתגובתי על כך שהטיעון האבולוציוני מבוסס פחות. אם כי שימוש בשנים מתרחש לדעת מקנה כבר מזה מליוני שנה, כך שהוא כן יכול להיות בקנה מידה אבולוציוני.
    http://en.wikipedia.org/wiki/Terence_McKenna#The_.22Stoned_Ape.22_hypothesis_of_human_evolution
    התפיסה של מקנה קיבלה לאחרונה חיזוקים מעבודה של חוקרים כמו פטר וובסטר. בכל מקרה היפותיזה הקוף המסומם היא מעבר לדיון כאן.

    הטיעון הראשון שציינתי ממקנה נראה לי חשוב ומאוד נכון. יש לנו מידע ונסיון רב יותר עם חומרים שנעשה בהם שימוש מזה אלפי שנה (לפחות) ולכן יש פחות סיכוי שהם יפתיעו אותנו בצורה שלילית ובלתי צפויה.

    לא טענתי שצמחים הם חסרי תופעות לוואי בהגדרתם וכמובן שיש ביניהם רעילים כמו הדאטורה. כאמור, אני מרכז את הטיעון שלי בצמחים הפסיכדליים (פטריות, פיוטה, סאן פדרו, איוואסקה, איבוגה ועוד – לא דאטורה, שאינה פסיכדלית) כי הם הגרעין של הקייס הפסיכדלי בן אלפי השנה. הרבה פחות קל להגן על שימוש בכימיקלים שסונתזו אתמול באיזו מעבדה. וכן, לכימיקלים הללו יש עדיין הרבה פחות משמעות עבורנו מאשר צמחים שהאנושות עובדת איתם מימים ימימה.

    וכן, תנו כבוד למולקולה. גם כימיקלים הם קדושים.

    עידו

  • זנבון  On 6 ביולי 2009 at 13:23

    לעומת שאר הרשימה שהצגת
    ?

  • עידו  On 6 ביולי 2009 at 16:39

    הדאטורה נחשב בדרך כלל לדליריאנט (Deliriant) כמו כל משפחת המנדרייק, דדלי נייטשייד וכו'
    http://en.wikipedia.org/wiki/Deliriant

    מה הופך אותו ללא פסיכדלי? כמה דברים וביניהם:

    1. בתור סמים פסיכדלים נחשבים צמחים לא רעילים (אלא אם כן משתמשים בהם בכמויות של פי כמה מאות מהכמות האקטיבית) הדבר הזה נכון לגבי הרשימה שמיניתי. הוא לא נכון לגבי הדאטורה שהוא רעיל מאוד.

    2. חומרים פסיכדלים הם באופן כללי חומרים שבהם המציאות מתגלה בצורות חדשות, אבל בניגוד לדימוי הפופולרי המשתמשים בהם בדרך כלל לא רואים דברים שלחלוטין לא קיימים. הם רואים דברים שקיימים, אם כי אחרת.
    דאטורה לעומת זאת, כמו שאר הדליריאנטס מעורר את החוויה הדי מבהילה הזו שבה אתה יכול לדבר עם אנשים שלא קיימים, לראות מפלצות שלא קיימות וכו'.

    כל טוב,
    עידו

  • עידו  On 7 ביולי 2009 at 3:05

    יצא לי לשמוע הערב לראשונה את פודקסט 185 באתר הסלון הפסיכדלי שבו מקנה מתייחס לנושא הצמחים הפסיכדליים לעומת חומרים סינתטיים.

    אני חושב שכדאי להקשיב למה שהוא אומר שם, ואני לא אכתוב פה את כל מה שהוא אומר כי זה ארוך וכי הוא אומר את זה טוב יותר ממני, אבל אני חושב שהוא מביע דעה ששווה להקשיב לה.

    http://www.matrixmasters.net/blogs/?p=1242

    לילה טוב,
    עידו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: