"וואו, זה ממש משהו מיוחד לראות אותך ברזולוציה כל כך גבוהה" אמרתי לצבי יחזקאלי, רגע לפני שעניתי לשידור. ההפרש בין רמת הרזולוציה של השידור באינטרנט ובטלוויזיה שבו אני רגיל בדרך כלל לצפות ביחזקאלי, לבין הרזולוציה שבה חזיתי בו כשהוא מרחק הושטת יד ממני, מאופר למשעי ואור הזרקורים מכוון על פניו, היה לא פחות ממהפנט.
אני לא בטוח אם יחזקאלי הבין מה אני רוצה ממנו. כמה שניות אחרי זה עלינו לשידור והוא התחיל לדבר על קולנוע מצרי, לבנוני ופלסטיני בעוד אני סופר את מספר האייטמים שנותרו בפינה עד שנגיע אלי. בסופו של דבר היה נחמד מאוד. לונדון וקירשנבאום היו מאוד מפרגנים, ובכלל, בזמן שדיברתי איתם השקפתי לתוך העיניים של לונדון וראיתי שם רכות ומעין טוב לב שכזה. חשבתי שהוא מזכיר לי את הסבא שכל אחד היה רוצה לשבת לו על הברכיים (אחר כך הזכירו לי שאולי הוא מוחתם אצלי מימי מסיבת גן) וגם חשבתי לעצמי (זה תמיד מדהים אותי שלונדון מאפשר לנו להסתכל על הישראליות ההירואית של שנות החמישים בפרספקטיבה) כמה נחמד זה לפגוש את ירון זהבי 50 שנה אחרי.
טכנומיסטיקה 
תגובות
איזה שני פולנים עם השאלות "ומה עם הפרנסה"
טוב נו, הם צודקים. בסך הכל דואגים לשלומי:
אז, תגיד לי, עם טכנומיסטיקה אפשר לקנות במכולת?
מה שהצחיק אותי בדיעבד זה שהבנתי שהם כנראה שאלו בתמימות פשוט כדי להבין מה העבודה קבועה שלי. אני ברוב תמימותי עניתי להם בכנות רבה יותר ממה שנהוג בטלויזיה 🙂
אותי זה מצחיק.
עידו
בהחלט בתמימות ענית, וגם חשפת את האקט השיווקי בשאלה אחרת, מה שבטח לא מומלץ.
לא כולם חייבים להיות אנשי שיווק.
כי המשתמש שהעלה את הקליפ הוריד אותו
והמערכת של רשימות נפלה כך שאני לא יכול לתקן כרגע את הדף
לינק חדש לוידאו