טכנומיסטיקה

כל פעם שפותחים את המייל אחרי תקופה של ניתוק זה מתרחש.
הציפיה הזו שמתעוררת בלב, ואיתה יחדיו החרדה.
 
המייל, שליח האלים, מוריד אלינו בשורות מעננים של שבבים.
כל פתיחה במייל היא קצת כמו פתיחה בקלפים.
 
מי יודע מה מצפה לך שם?
הצעת עבודה חדשה, הצהרת אהבה נרגשת, מכתב מדכא מפקיד נרגן או סתם הודעה מאכזבת.
 
הכל אפשרי כשפותחים את המייל. לטוב ולרע.
 
היו חזקים, והחזיקו חזק – כי לתוך ארץ הבלתי נודע אנחנו נכנסים.
לארץ של מכתבים ובשורות, של כל מה שקרה בזמן שהייתם בעולם האחר – ההוא שאופליין. ההוא שנדמה שאינו לידכם, אבל כל הזמן הוא אופף אתכם, וכשתקישו את הססמה הנכונה, ססאמי הפתחי, הוא מוכן ומזומן לזנק עליכם חסר סבלנות ולהציף אתכם בכל מה שקרה בינתיים, ואתם רק לא ידעתם.
 
חבר שלי פרנקל אומר שלצד כל הודעה במייל צריך להציב איזה אייקון קטן עם אגודל שמבשר אם היא חיובית, שלילית או ניטראלית. אגודל למעלה, אגודל למטה, הצידה, או באלכסון לשני הצדדים. ואולי עוד אגודל כללי שמציין את ממוצע ושקלול כל ההודעות החדשות כולן.
 
בימים שמקבלים הרבה אגודלים מורמים כאלה מתחשק לפצוח בשיר. היום מאיר והאימייל הוא כמו אלת מזל שמביאה קרני שמחה לחיים. אבל לפעמים כשפותחים מייל מתפרצות היישר לתודעה, כמו רכבות שועטות, רצף בשורות רעות שמדכאות אותך עד עפר וגורמות לך להצטער שאי פעם פתחת חשבון.
 
אנשים, הזהרו לכם כשאתם פותחים את המייל.
אל תפתחו בו בקלות דעת, פן יענישו אתכם האלים.
חשוב להיות בתודעה צלולה כל פעם שפותחים במייל.
להתפלל יפה לאלוהים, שיעניק לנו הרבה פרחים ומזל ולא גורל אכזר.