משנה תודעה – טור 10 – סיפור אהבה פסיכדלי

ליוהנה הרקורט-סמית' שמור בהיסטוריה הפסיכדלית מקום מיתולוגי וחשוד. אשת החברה האירופית שפצחה ברומן סוער וספוג אסיד עם הפסיכולוג והאייקון הפסיכדלי טימותי לירי ליוותה אותו זמן קצר מאוחר יותר למעצרו ע"י סוכנים אמריקאים בקאבול, אפגניסטן. משם הובל לירי כנדוניה לנשיא ניקסון ערב ההשבעה לכהונתו השניה. ניקסון, הוגה קונספציית המלחמה בסמים ככלי לדיכוי מתנגדים פוליטיים, הגדיר את לירי כאיש המסוכן ביותר באמריקה.

לאחר מספר שנים בבתי כלא פדרליים (כולל תא בשכנות לרוצח הסדרתי צ'רלס מנסון) זעזע לירי את חבריו לתרבות הנגד של שנות השישים כשהסכים לשתף פעולה עם הבולשת הפדרלית ולהעיד נגד שותפי עבר (העדויות של לירי לא הובילו לכתבי אישום). רבים מחבריו של לירי לתרבות הנגד הביטו בחשדנות על הרקורט-סמית' שליוותה את הפסיכולוג בשבועות שקדמו למעצר והפכה לאחר מכן לערוץ התקשורת הישיר שלו לעולם החיצון עד להמרתו הפתאומית למשת"פ של הבולשת. ב-1974 כינסו שותפי עבר של לירי, המשורר אלן גינסברג, הפסיכולוג ריצ'רד אלפרט (שאז כבר נודע כמורה רוחני בשם ראם דאס) ובנו ג'ק לירי, מסיבת עיתונאים שבה גינו את מעשיו של מי שנודע כאייקון הפסיכדלי הגדול ביותר של הסיקסטיז. באירוע הקריא גינסברג קטע בשם 44 שאלות על טימותי לירי. השאלה ה-20 ברשימה דרשה לדעת מיהי יוהנה הרקורט-סמית' "מרגלת סקס, סוכנת פרובוקציות, סוכנת כפולה, היסטרית CIA, נמרה קנאית או מה?" בשנים שחלפו, השאלה נותרה תלויה באוויר. הרקורט-סמית' לא טוהרה מעולם מהחשד שהייתה סוכנת שהובילה את לירי למלכודת.

כ-50 שנה מאוחר יותר סמית' היא גיבורת הסרט סיפור האהבה הפסיכדלי שלי ( My Psychedelic Love Story) שיוקרן במסגרת פסטיבל דוק-אביב בסינימטק תל אביב. עבור הבמאי זוכה האוסקר ארול מוריס מדובר בצעד נוסף במסע למעמקי הטריטוריה הפסיכדלית. בסדרת הנטפליקס Wormwood (2017) עסק מוריס במותו המיסתורי של של הביולוג פרנק אולסון שקפץ (או לדעת רבים, הושלך) למותו ב-1953 לאחר טריפ אל-אס-די בחברת סוכני CIA. במובן מסוים "סיפור האהבה הפסיכדלי שלי" ממשיך היכן שוורמווד עצר. יוהנה הרקורט סמית', שצפתה בוורמווד פונה למוריס בתקווה שיעזור לה למצוא תשובות לשאלות מנקרות שהטרידו אותה מאז מקרה לירי.

דמותה של הרקורט-סמית' הייתה תמיד אניגמטית ובלתי מובנת. מוריס מצידו מקפיד לשמר את האניגמה ואי הבהירות. הצופה אמנם זוכה לשורה של סיפורים מדהימים מפיה של האישה יוצאת הדופן הזאת, אולם ערפילי המסתורין לא מתפזרים עד סיום הסרט. האם הייתה תמימה או מיתממת? מנצלת? מנוצלת? או משהו אחר לחלוטין?

הסיפור של הרקורט-סמית' ספוג כאב וגדול מהחיים. הרקורט-סמית' נולדה לחיי מותרות  ולאם חובבת מסיבות, שהתגאתה ברומנים עם דמויות כמו מוסוליני או נשיא לבנון וראתה בביתה בעיקר מכשול לניהול חיי חברה שוקקים. "אמא שלי התייחסה אלי כאילו היא היטלר ואני היהודיה" אומרת הרקורט-סמית' בסרט. כשהנהג הפרטי של האמא נכנס למיטתה בגיל 11 ואנס אותה, יוהנה סיפרה לאמא שחרצה ש"קשה למצוא נהגים טובים" והמליצה לה להמשיך הלאה. מאותו רגע טיפחה לעצמה הרקורט-סמית' פרסונת פם-פטאל שליוותה אותה לאורך שנים של הרפתקאות בחוג הסילון האירופי של שנות השישים, בחברת ידוענים כמו האבנים המתגלגלות וסלבדור דאלי. לאחר שהביאה לעולם שלושה ילדים משני נישואים שהתפרקו מצאה את עצמה הרקורט-סמית' נמשכת לדמותו של טימותי לירי, הפסיכולוג הפסיכדלי המפורסם שנזרק מהרווארד והפך לשגריר של מהפכת התרבות הפסיכדלית של הסיקסטיז.

לירי שהרקורט-סמית' פוגשת בשוויץ' של תחילת שנות השבעים כבר אינו אותו פרופסור מעונב לפסיכולוגיה שעורר כותרות עשור קודם לכן כשהיה למרצה הראשון שפוטר מהרווארד מאז הפילוסוף ראלף וולדו אמרסון במחצית המאה ה-19. בשנים שחלפו מאז פיטוריו הספיק לירי לנהל את הקומונה הפסיכדלית המפורסמת בכל הזמנים (מילברוק),  לספוג גזר דין של 30 שנה על אחזקה של ג'וינט, ולהמלט מהכלא במבצע הוליוודי שהביא לשילוב כוחות מנצח בין ארגון השמאל המיליטנטי "מחתרת מזג האוויר" לבין "אחוות האהבה הנצחית" – חבורת גולשים דרום-קליפורנית שהפעילה בסוף שנות השישים רשת אידאליסטית וחובקת עולם לסחר בסמים במטרה להביא מהפכה גלובלית על ידי הצפת העולם באסיד זול ומשובח. לירי נמלט מארה"ב לאלג'יר שהיייתה בתחילת שנות השבעים בית לעשרות תנועות פוליטיות רדיקליות מרחבי העולם ובהן הפנתרים השחורים שהעניקו לפעיל הפסיכדלי מקלט מדיני בשגרירות שלהם באלג'יר. לירי נאלץ לבסוף להמלט גם מהפנתרים שהתעמרו בו ונקלע לחסותו של סוחר נשק שוויצרי שסחט ממנו את הזכויות על כתביו העתידיים. הלירי שאותו פוגשת הרקורט-סמית' הוא לירי מבוגר יותר ולמוד תלאות שכבר בילה כמה שנים בהמלטות מידו הארוכה של הממשל האמריקאי ומרגיש את טבעת החנק מתהדקת סביבו.

הפגישה בין הרקורט-סמית' ללירי מתוארת בסיפור האהבה הפסיכדלי שלי כמפץ קיומי. הרקורט-סמית' לא ידעה כמעט דבר על לירי ופועלו אבל חשה מההתחלה שמדובר בגורל. פגישתם הראשונה מתחילה בקריאת טארוט הרת גורל, וממשיכה מיד לטריפ משותף שקשר את השניים בקשר עבותות קוסמי. לאורך שבעה שבועות הבאים הזוג הטרי בולע טריפים לרוב וחווה פסגות רוחניות וחושניות משותפות. הם טווים חלומות על חיים משותפים וטהורים על אי נידח, רחוק מהשג ידיו הארוכות של ניקסון, אלא שימי התום הקצרים הללו מסתיימים בניסיון נמהר וכושל להמלט לקאבול, אפגניסטן שמוביל למעצרו של לירי בשדה. הרקורט-סמית' שמסרבת להרפות מאהובה מלווה אותו חזרה לארה"ב, שם היא עומדת מול צוותי החדשות הממתינים לה בשדה ומכריזה בעיניים נוצצות: "האהבה שלנו היא האהבה המושלמת ביותר בעולם. פגשתי אותו לפני שבועיים בשוויץ ולא נפרדנו מאז לרגע. אני לא יודעת עליו דבר. אני רק יודעת שחייתי איתו יום ולילה והוא אדם מושלם." לאורך השנים בכלא היו הרטקורט-סמית' ולירי מתכתבים תדירות. הרטקורט-סמית' הייתה טובלת את בולי המכתבים באסיד ולירי היה מלקק בתאו. בשנים הבאות הפעילות לשחרורו של לירי הובילה אותה לשורת פעולות נואשות ומפוקפקות כמו מבצעי עוקץ נגד סוחרי סמים. בת העשירים הפריזאית תמשיך ללוות ולהיות הקשר היחיד של לירי עם העולם החיצון לאורך שנות המאסר שלו שמסתיימות בהחלטה לשתף פעולה עם הבולשת הפדרלית (הרקורט-סמית' טוענת שלירי נשבר לאחר שהבולשת סיממה אותו בכמויות אדירות של סמים ואיימה לסמם אותו עד שיתפרק סופית ויועבר למוסד לחולי נפש).

סיפור האהבה הפסיכדלי שלי הוא מותחן פסיכדלי מושלם, שוקק מזימות בינלאומיות חובקות עולם שלוקחות את הצופה מלוצרן, לוזאן וז'נבה לביירות, טהראן, וינה ואמסטרדם. גלריית הדמויות הצבעונית כוללת דמויות כמו הנסיכה דיאן פון-פירסטנברג, סוחרי נשק, סוכני CIA, אנדי וורהול וקית' ריצ'רדס אחד. העלילה משליכה את הצופה לעולם צללים קונספירטיבי שבו שום דבר אינו כפי שהוא נראה, ובו המציאות והבידיון זולגים זה לתוך זה. לצד זאת מפגין מוריס שליטה של רב-אמן בצד הויזואלי. הוא עושה שימוש מאופק וחכם בדימויים וסימבולים המשקפים את חייה הפנימיים של הרקורט-סמית' ומשלב אותם באפקטים מדודים שתורמים לתחושה הבלתי מרפה של מציאות שהקרקע נשמטת מתחתיה. את היקום המרכז-אירופי הציורי בו נעו הרקורט-סמית' ולירי צובע מוריס בצבעי וינטג' פסיכדלי ומלווה במוסיקת מתח דרמטית. התוצאה מפעימה ומעוררת כמיהה לעולם שאבד זה כבר במעמקי הזמן והתודעה.

הסרט של מוריס ממלא תפקיד חשוב בכך שהוא מספר מחדש את סיפור המעצר של לירי מנקודת המבט של הרקורט-סמית', שדמותה הוכתמה לאורך שנים בהיסטוריוגרפיה הפסיכדלית. הרקורט-סמית' מתגלה בסרט כדמות חמה, כובשת, מלאה בחוש הומור פלרטטני ואפופת אירוניה דקה. בסיום הסרט קשה לחשוב על הרקורט-סמית' כעל סוכנת שתולה. ועם זאת מוריס גם מותיר מקום לספקות בשאלת הדיוק והנאמנות לאמת של המרואיינת. כך או כך, הצופה נותר עם יותר שאלות מתשובות בנוגע לסיפור של לירי, שמהדהד את הידוע לנו בדבר המעורבות המסיבית והמתועדת של ה-CIA במחקר הפסיכדלי של אמצע המאה העשרים והמניפולציות הערמומיות שביצעה הסוכנות על מנהיגי תרבות הנגד של שנות השישים.

 "אני עדיין לא יודעת כיצד עשו בי שימוש כדי להביא את טימותי לירי למעצר" אומרת הרקורט-סמית' בסיום הסרט. "הסיפור של טימותי לירי הוא סיפור גדול מאוד. הרבה אנשים עברו מניפולציות במטרה לשנות את ההיסטוריה. ככל שאני מבינה את הסיפור הזה אני מבינה שהוא חלק מפאזל רחב יותר."

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: