ארכיון תג: אינטלקטואליזם

האנטי-אינטלקטואל – ראיון עם אורי בן עזרא

אורי בן עזרא משמיע קול חשוב כנגד צורת החשיבה האינטלקטואלית, כדאי להקשיב לו.

לקריאת המאמר בליווי טראק אנטי-אינטלקטואלי האהוב על בן עזרא והמראיין לחצו כאן.

לא בטוח למה בודריאר התכוון, וגם לא אכפת לו. אורי בן עזרא.

אורי בן עזרא הוא אנטי-אינטלקטואל. "אני לא אינטלקטואל, אני אמן." מעיד בן עזרא על עצמו ואז פולט מיד "אוי וי! זה נשמע נורא!". בן עזרא העביר שנים במחיצתם של אינטלקטואלים, אפילו חשק להמנות על שורותיהם, אבל הוא התפכח. "ראיתי שאינטלקטואליזם לשמו הוא רע ומיותר" אומר בן עזרא בעוד הוא צועד הלוך ושוב מצדו האחד של החדר לצידו השני, נושף לתוך אגרופו.

מה הבעיה באינטלקואליזם?

בן עזרא: יש לאינטלקטואליזם הרבה בעיות. זו צורה טכנוקרטית שמסתמכת על טכניקה ולא על מהות.

כלומר?

בן עזרא: אין בה רגשות, יש בה רק חוקים. יש בה ציפיה למחשבה הגיונית כל הזמן, עקביות וכל מיני דברים משעממים אחרים. ולא רק שהדברים האלה משעממים, הם גם רואים את עצמם כאובייקטיבים או עליונים על דברים אחרים או כסמכות עם כבוד שיש לשמור עליו ואסור לפגוע בו. עצם זה שהאינטלקטואליזם הוא מבנה גורם לכך שאנשים נכנסים אליו מתוך רצון להפריד את עצמם מאחרים ויאפשר להם לראות את עצמם כטובים יותר מאנשים שאין להם את היכולת הזו. יש צורך ליצור הפרדה בינך לבין העולם החיצוני.

וזה לא אותו דבר אצל נניח מאמיני דתות?

בן עזרא: זה כן, גם שמה אני לא אוהב את זה.

אז אתה גם אנטי מאמיני-דתות?

בן עזרא מהרהר לרגע ומשיב: כן. אבל זה בכלל לא בתחום מחשבה שלי.זה לא מעניין אותי בכלל.

האין אתה בעצם ההוכחה לטענתו של הגל שהאנטי-תיזה מכילה בתוכה את התזה? אתה כאנטי-אינטלקטואל מגדיר את עצמך למול האינטלקטואליזם. האין זה הופך אותך לאינטלקטואל בפני עצמך?

בן עזרא: זה שאני מכיר את הגל אולי הופך אותי לסוג של אינטלקטואל, בעיני אינטלקטואלים, אבל בגלל שאני מכיר את האינטלקטואליזם, אני נגדו. אם לא הייתי מכיר אותו לא הייתי יודע על הבעיות שלו. אני מתייחס למה שאני מכיר.

אז אתה אדם שהציץ באינטלקטואליזם ונפגע?

בן עזרא: ונבהל.

מה הבהיל אותך שם?

בן עזרא: החשיבות העצמית.

למה אתה מתכוון?

בן עזרא: לזה שאין בזה בעיני חיים, אין בזה הומור, אין בזה כיף.

אינטלקטואלים לא יודעים לכיף? דווקא משיטוטי בתל-אביב נראה לי שדי כן.

בן עזרא: אני חושב שתרבת שוליים חוגגת הרבה יותר מאינטלקטואלים.

אז זאת הבעיה, שהאינטלקטואלים הם בעצם סוג של ממסד?

בן עזרא: הם הכי ממסד.

אבל הם אומרים שהם נגד הממסד, לא?

בן עזרא: מי אומר שהוא נגד הממסד?

לקח את עצמו ברצינות, או שלא או שזה לא משנה? בודריאר.

סימון דה בובואר, ז'אן פול סארטר, בודריאר

בן עזרא: בודריאר לא לקח את עצמו ברצינות. או שכן, אני לא יודע. זה גם לא חשוב לי.

אז הם לא נגד הממסד?

בן עזרא: מי?

סימון דה בובואר, ז'ן פול סארטר ובודריאר.

בן עזרא: הם חלקם לפחות דוגמאות של אנשים יצירתיים שעשו את מה שעשו בצורה שגם מתחברת לרגשות, יותר מאשר אינטלקטואליזם לשמו. אין דבר רע באנשים אינטלקטואלים. הבעיה היא כשזה נישא כדגל מעל דברים אחרים.

אז הבעיה היא בעצם בניכור הרגשי והחוויתי של האינטלקטואליזם?

בן עזרא: נכון.

מה היית ממליץ, לאינטקלטואל שהדברים שאתה אומר כאן מדברים לליבו?

בן עזרא: שינסה לצאת החוצה מהמסגרת שלו.

כלומר?

בן עזרא: כלומר להתפרע באמת ולהרשות לעצמו להתחבר למגוון רגשות וטעמים.

תגיד, יש תחושה שהאינטלקטואלים לא מרשים לעצמם.

בן עזרא: כי יש להם את החשיבות הזו להגן עליה. יש מכובדות.

עדיף לאדם בלי כבוד?

בן עזרא: עדיף בן אדם בלי אגו.

ממליץ לאינטלקטואלים להתחיל להתפרע. בן עזרא חוגג יום הולדת בלוויית חברים.

בן עזרא עוצר לפתע את השיחה. יש לו משהו חשוב לומר, הוא מסביר. משהו שעקרוני על מנת להבין את המאבק הנפשי שבו הוא שרוי. "בתור אנטי-אינטלקטואל אני בעצם גם מורד בעצמי. יש בי שני חלקים שנלחמים אחד בשני." הוא מתוודה "הסיבה שאני יוצא נגד האינטלקטואליזם היא שאני לא אוהב את מה שזה עושה לי, ולכן אני לא אוהב את מה שזה עושה לחברה. וגם אין לי את המשמעת. אינטלקטואל צריך משמעת, ואין לי אותה.

סלח לי, אבל אתה לא חושב שזה מגזים? התלוננת כרגע על מה שהאינטלקטואליזם "עושה לחברה"? האם אתה חושב באמת שהאינטלקטואליזם הוא סכנה לחברה הישראלית בת ימינו?

בן עזרא: לאמנות.

האם יש אנטי-אינטלקטואלים בולטים שהשפיעו עליך?

בן עזרא: החברים שלי.

אפשר פירוט.

בן עזרא: וודקה. רע. אתה. ואג.

אנחנו אנטי-אינטלקטואלים?

בן עזרא: כן. האמת, רע אני לא יודע לגביו.

ומה לגבי בודריאר?

בן עזרא: גם לגביו אני לא יודע.

 

מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: