הצמיחה בתל"ג כבר לא מעניינת אותך יותר כשאתה פרימיטיביסט. גם ידיעות על סלילת כביש חדש שיקצר המרחק בין הפריפריה למרכז כבר לא עושות לך את זה.
כשאתה פרימיטיביסט סמלים אידאיים שונים כמו "סולל בונה", "כיבוש השממה" או "חומה ומגדל" הופכים מחברים לאויבים, לא יותר מעוד סממנים של הטעות האחת הגדולה שמביכה אותך, מעציבה אותך, מקוממת אותך ושאינך רוצה איתה כל קשר. אם פעם הסמלים הלאומיים היו בצד שלך, עכשיו הם בצד ההפוך – הצד של התרבות המשחיתה וההרסנית מבסיסה.
כשאתה פרימיטיביסט, ההזדהות עם הביקורת על גדר ההפרדה גוברת כי בכל פעם שאתה יוצא לטייל בטבע אתה מוצא את עצמך כלוא ללא הפסק על ידי גדרות שהשתלטו על הנוף ואתה מבין שלא סתם הגדר היא הסמל האוניברסלי לכל מה ששנוא ורע באנושות. אחרי הכל, עולם אוטופי הוא עולם שלא יהיו בו גדרות.
היהדות, מדינת ישראל וכל שאר הסוכנים הלאומיים שנאבקים על ההזדהות שלך ביומיום מאבדים מאחיזתם כשאתה פרימיטיביסט. רמת הגוועלד על דיכוי היהודים פוחתת כשהדיכוי הזה מושם בקונטקסט של היות היהדות חלק מהקומפלקס המונותאיסטי הדומיננטי של התרבות, המחזיק באמצעי השליטה, הכלכלה, התקשורת והצבא, ואשר מבצע בימים אלו את רציחות העמים והמינים של העמים הילידיים ומיני החיים השונים שעל הפלנטה.
נצרות, איסלאם או היהדות – שלושת התרבויות הללו שנלחמות אחת עם השניה עד זוב דם נראות כלא יותר משלוש התגלמויות דומות של אותה המחלה של התרבות האלפבתית שאטמה את עצמה לקולותיו של עולם הטבע. ההבדלים ביניהן, ששימשו בעבר על מנת להגדיר את הזהות הלאומית כנגד איזשהו אחר (בדר"כ נוצרי או מוסלמי) מאבדים מחשיבותם ונראים לפתע משניים בהשוואה לדימיון הבסיסי שמגלות שלושת התרבויות הללו בעוורונן לעולם הטבע, באמנותן שזה ניתן לאדם כדי לרדות בו ולשרת אותו ובמיזונטוריזם שלהן. (אפשר לומר "מיזונטוריזם" או "מיזונטוריה"? אם מישהו מכיר או יכול להציע איזה מילה לועזית מרשימה למושג "שנאת הטבע", משהו שיהיה ההפך ל"נטורופיליה" ו"ביופיליה", נא לכתוב כאן. ואם לא, צריך להמציא אחת לאלתר.)
ירידת שיעור האנלפבתיות כבר לא משמחת עד כדי כך כשאתה פרימיטיביסט. כבר קל לך לראות לאן כל זה מוביל. לעוד בני תרבות אלפבתית שהופכים מנוכרים לעולם הטבע ומתמכרים לשיח תוך-אנושי תוך מחיקת השיח של היער. גם בניה של הבניין הגבוה ביותר בעולם, סלילה של כביש חדש ורחב יותר, גילוי של שדה נפט חדש, או בניה של איזור תעשיה חדש כבר אינם מאורעות משמחים כל כך. כל מה ששם אותך בעבר בצד של הציביליזציה, כמו מעריץ שמעודד מהיציע, נמחק לו ובמקומו מגיעה פליאה עצובה וספקנות. כן, אפשר בהחלט לומר שהפרימיטיביסטים הללו הם סכנה לסדר הטוב!
* הערה: הכותב אינו פרימיטיביסט.