כשטכנומיסטיקה התפרסם לפני 16 שנה הוא קיבל שתי ביקורות שליליות: אחת של משה אלחנתי בספרים של הארץ, ושניה קטלנית עוד יותר של אבי פיטשון בשבעה לילות. שניהם האשימו אותי בניו-אייג׳יזם ונלהבות יתר. ובכל זאת הילד שרד ואפילו עשה דרך בעולם. אנשים סיפרו לי שנדלקו עליו אחרי שמישהו הפקיד בידיהם עותק בגסטהאוס בדרום אמריקה או במזרח. אחרים סיפרו לי שהוא פתח להם את הראש לפסיכדליה או גרם להם לחשוב מחדש על טכנולוגיה. עם השנים נתקלתי בו בשפע ספריות ביתיות (ואין דבר כיפי יותר מלהכנס לדירה של אדם שאתה לא מכיר ולגלות שם את הספר שלך על המדף).
אני חושב שאני יכול לומר שטכנומיסטיקה הקדים את זמנו במספר מובנים. הוא היה הספר העברי הראשון שעסק בפסיכדליה. הספר העברי הראשון שדיבר על הסינגולריות. והיו בו פרקים שעסקו בשאלות שהפכו מאז רק יותר רלבנטיות כמו האם בינה מלאכותית יכולה לשמש מורה רוחנית, כיצד טכנולוגיות יכולות להיות שער להתפתחות וגם הכח המרפא של טבע וקהילה.
בשנים האחרונות העותקים המודפסים האחרונים של טכנומיסטיקה אזלו, ואפשר היה למצוא אותו רק בגרסה אלקטרונית. אבל לכבוד היציאה של ׳משנה תודעה: רשימות מהרנסנס הפסיכדלי׳ ארגנתי גם לטכנומיסטיקה קשישא הדפסה מחודשת ואני שמח לבשר שכעת שוב ניתן לרכוש את עותקים מודפסים שלו בשתי חנויות הספרים של אובלומוב: ביפו ובפרדס חנה. זה לא ספר מושלם (זה חלק מסוד הקסם שלו) אבל הוא כיפי לקריאה, ואני חושב שהוא רלבנטי היום לא פחות משהו היה לפני 16 שנה, אז אני מקווה שימצאו לו קוראים חדשים (הוא גם אחלה מתנה).
טכנומיסטיקה 
תגובות
ולקרוא את זה בוורדפרס.
ענפות דרכי המטהוורס