מדיה רזיסטאנס – ראיון עם דאגלס ראשקוף – הגרסה המלאה

אנחנו חיים בתקופה שבה יסודות הקיום האנושי מותקפים על ידי משווקים ותאגידים שמנסים ללמד אותנו מה לחשוב ואיך לחשוב, מה לרצות ואיך לרצות. בין האדם הקטן לבין עולם המפרסמים והמדיה נוצר מירוץ חימוש, שבו המדיה מנסה כל העת להשתלט על התודעה של האדם בכלי נשק משוכללים יותר ויותר, בעוד האדם מבקש למצוא דרכים חדשות לאתר את הוירוסים שחברת הצריכה משתילה בתודעתו ולנקות אותם.

בסביבה התודעתית המאיימת הזו נחשב דאגלס ראשקוף לאחד ממבקרי החשובים ביותר של זמננו ואחד המגינים החשובים על החירות המחשבתית והחוזה של צורות תקשורת חדשות והוליסטיות יותר. מאז שנות התשעים פרסם ראשקוף שורה של רבי מכר וקומיקס – ביניהם הספרים "וירוס המדיה" ו"כפיה": למה אנחנו מקשיבים למה שהם אומרים" שעוסקים באקולוגיה של המדיה, בצורות שבהן המדיה ההמונית פועלת על התודעה ובצריכה חכמה וחתרנית של מדיה.

ראשקוף גם כתב מספר ספרים עלילתיים. ביניהם הספר "מועדון האקסטאזי" שתורגם לעברית ומתאר חבורות של טכנופילים, פנאטים דתיים ותיאוריות קונספירציה על רקע סוף המילניום. ספר אחר שלו, הרומן הגראפי השאפתני "עקדה" מתרחש בחלקו האחד בעולם עתידני שבו מושתלים במגויסים עתידיים לצבא שבבים העוקבים אחר מקום המצאם בעוד חלקו האחר עוקב אחר חייו של אברהם אבינו בשלוש אפיזודות שונות: עקדת יצחק, סיפור סדום ועמורה וסיפור המריבה שבין אברהם לאלוהים על חייו של לוט.

לראשקוף, קל כבר להבין מהדברים האלה, אין בעיה לקחת שני נושאים מעולמות שונים לחלוטין לכאורה ולחבר אותם.  אחד מהחיבורים האלה שהפכו אותו לדמות מבוקשת ובאותה זמן שנויה כל כך במחלוקת בקהילה היהודית בארה"ב היה הרעיון שלו על "יהדות קוד פתוח" – שילוב של יהדות וקוד פתוח. על פי ראשקוף מהותה של היהדות היא כדת של יוצרי קוד פתוח – אנשים יודעי קרוא וכתוב שיודעים לראות את העולם סביבם כקוד שניתן לקרוא אותו בצורה מודעת וביקורתית וגם לשכתב או לתכנת אותו. יהדות על פי ראשקוף היא שיעור חשוב באוריינות מדיה (media literacy), היכולת להיות קורא חכם של המדיומים והמציאות סביבנו. לא סתם, אומר ראשקוף, הכניסה לבגרות ביהדות קורה בבר מצווה- על ידי זה שהאדם מוכיח שהוא מסוגל לקרוא את הקוד הוא הופך לבוגר.

בספר בעל השם הפרובוקטיבי 'שום דבר לא קדוש: האמת על היהדות', טוען ראשקוף כי הערכים הבסיסיים של היהדות הם הטלת הספק והנכונות לנתץ את האלילים ולהיות בחיפוש מתמיד ושובר מוסכמות. ראשקוף רואה בערכים הללו של היהדות כלים רבי עוצמה שיכולים לסייע לאדם בן זמננו המותקף על ידי מבול של מסרי מדיה, צרכנות ושיווק אגרסיבים.

חבל שהתפיסות המרתקות של ראשקוף על היהדות לא הגיעו עד היום לקהל בישראל. הספר המהפכני שלו על היהדות עורר בזמנו מחלוקת גדולה בקרב יהדות ארה"ב, בקריאה הרדיקלית שלו להתחדשות כללית של היהדות ברוח חברת המידע והמדיה המודרנית. לא מן הנמנע שגם השיח על היהדות בארץ היה יכול להנות מניעור קטן מהסוג הזה. בינתיים, עד שהוא יתורגם, תפסנו את ראשקוף לראיון קצר על דתיות קוד פתוח, יהדות קוד פתוח והחיים בעידן המדיה.

יהדות זה קוד פתוח

היי דאגלס, אז מה זה בעצם דתיות קוד פתוח ומה זה יהדות קוד פתוח?
"הדרך הקלה ביותר לתאר את זה היא שדתיות קוד פתוח היא ההכרה שדת אינה אמת נתונה מראש אלא תהליך נמשך. לדת הזו יכול להיות מקור בהשראה אלוהית, אבל זו עבודה של בני אדם העובדים יחדיו. שיתוף פעולה.

כתבתי את "שום דבר לא קדוש", הספר שלי על יהדות קוד פתוח, משום שחשבתי שדווקא היהודים צריכים להתחבר עם אתוס הקוד הפתוח שנמצא בבסיס הדת. מהרבה סיבות מובנות יהודים משתמשים הרבה פעמים ביהדות על מנת להצדיק כל מיני מצבים סטאטיים: הנחות יסוד על גזע, לאום ונבחרות. ישנה נטיה "לנעול" את הדת ולהבין את הסיפורים שלה בצורה היסטורית במקום בצורה מיתולוגית. זה גורם לכך שזה בלתי אפשרי "לעשות" יהדות (כלומר לנהל את הפרקטיקה האמיתית של היהדות – ע.ה.).

יהדות היא תהליך של אינטראקציה, החלטה ופעולה אתית. זה תהליך שבו אנחנו הופכים את העולם למקום טוב יותר. אלו היו רעיונות מקוריים ומהפכניים לפני כמה אלפי שנים. אז זה היה לא יעלה על הדעת להניח שבני אדם יכולים לשנות את הסיפור של העולם, אבל בדיוק על זה מדבר סיפור יציאת מצריים.

זה הרעיון המקורי של הקוד הפתוח: ללמוד את הקודים שנמצאים בבסיס העולם שאנחנו חיים בו ולשכתב אותם ביחד על מנת לשרת את כולנו טוב יותר. להשתתף.

וזה קיים רק ביהדות?
אני חושב שבדתות האחיות של היהדות, כמו גם באלו שיצאו מהיהדות כמו הנצרות והאיסלאם יש יסודות של קוד פתוח. אבל אני לא מרגיש שהם מרכזיים עד כדי כך כמו ביהדות. אנשים בדתות הללו אמורים "להאמין" בכל מיני דברים. ואיך שאני מבין את זה, יהדות היא יותר בעניין של לרסק אמונות מאשר לבנות אותן.

כאשר אנחנו מסתכלים על התרבות היהודית מהתלמוד ועד לאופן שבו התפתחה ההלכה לאורך הדורות אנחנו יכולים לראות שהקוד הפתוח כבר שם. האם יהדות קוד פתוח היא משהו חדש, או שהיא רדיקלית רק במובן של חזרה לשורשים של היהדות?

יהדות קוד פתוח היא קלאסית עד כמה שיהדות יכולה להיות. אלא שיהודים כבר לא מקיימים את היהדות וזה מפחיד למדי לאור כל מה שקורה בעולם. יהדות היא דרך רוחנית קשה לא פחות מבודהיזם או כ
ל דרך רוחנית אמיתית, והיא לא תואמת את ההגיון שהיהודים האמריקאים, באופן ספציפי, משתמשים בו כדי להצדיק את החיים שלהם.

זה קשה במיוחד להצדיק את הדרך שישראל משתמשת בסיפורים מהתורה, אם אתה רוצה לשמור את האפשרות להשתמש בסיפורים הללו באופן אלגורי. כל הרעיון שהכל פתוח לדיון הוא מאיים מדי עבור אלו שרוצים להשתמש בטקסט לצרכים פוליטיים. הכפיה של רעיונות מסוימים נוטה לדרוש מיתוסים מאחדים במקום מיתוסים פתוחים. אם אתה גורם לאנשים להאמין בסיפור מסוים ובדרך מסוימת לספר אותו – קל יותר לשלוט בהם. לכן הנקודות ההכרחיות של מדינה ושלטון חברתי עומדות למעשה בניגוד לתורות הבסיסיות של היהדות.

בעבר אמרת שאתה רואה את היהדות כמוצר של אוריינות מדיה. איך יהדות קשורה למדיה ולאוריינות מדיה. מהו המסר היהודי בהקשר הזה?

בשבילי יהדות היא מוצר של אוריינות מדיה. משמעות המילה הירוגליפים היא "כתיבה כוהנית" והם היו מוגבלים לכוהנים ולמעמדות העליונים. ההמצאה של האלפבית העברי בין 22 האותיות הפכה חלקים נרחבים מהאוכלוסיה לקוראים וכותבים. אז כשאלוהים למשה שיעשה מהיהודים "ממלכת כוהנים וגוי קדוש"  הוא אומר למעשה "אתם תהיו אומה שיודעת לקרוא ולכתוב". דמיין לעצמך! אומה שלמה שיודעת לקרוא ולכתוב. מה תהיה המשמעות של זה?

המשמעות של זה תהיה אנשים שלא נכנעים עוד פשוט לגחמות של האלים, אלא במקום זאת כותבים את החוקים שלהם, רושמים את ההיסטוריה שלהם ולוקחים את העמדה המאוד שנויה במחלוקת שמעשים אנושיים כן משנים. עליך להבין, בזמנים הקדם-ישראלים להגיד שבני אדם משנים משהו בעולם זה היה כפירה. מה שבני ישראל עשו כשהם ברחו למדבר לאחר שחיללו את האלים הגבוהים ביותר של מצריים (זבח הפסח היה בלתי חוקי במצרים ובמיוחד בניסן, בראש השנה) ואז ליצור מערכת חוקית ורוחנית המבוססת על חיים – זה היה מהפכני. "לחיים" זה אמירה גסה בתרבויות שמבוססות על פולחן מוות.

להתמודד מול הוירוסים של המדיה

הספרים שלך מדברים על עולם שבהו אנשים מותקפים שוב ושוב על ידי על ידי וירוסים של מדיה. כיצד ההיפר-יהודי של עידן המדיה יכול להתגונן מול הוירוסים ההולכים ומתפתחים?

"וירוס המדיה" הוא לא על אנשים המותקפים על ידי וירוסים, זה על אנשים שיכולים ליצור ולשלח וירוסי מדיה "משלהם". לרוע המזל משווקים נוטים לקרוא את הספר יותר מרדיקלים, ולכן זה הפך למשהו שנקרא "שיווק ויראלי". במקרה הזה אני מתאר לעצמי שאנשים עומדים תחת סוג של מתקפה ויראלית. אלא שהעובדה שמשווקים הם כל כך לא מוכשרים במה שהם עושים הופכת את זה יותר למבול של חרא מאשר התקפה ויראלית מתוכננת היטב.

הדרך "להתגונן" כנגד וירוסי מדיה, היא להיות בטוח בקוד ובנקודת המבט שלך. דברים תמיד ילכדו את תשומת הלב שלך אם הם נערכו בצורה טובה מספיק. זה כמו תאונה על צד הדרך. הטריק הוא החלק השני – האם הקוד בתוך הוירוס הזה (כמו ה- DNA של וירוס ביולוגי) מסוגל לבלבל את המחשבות והכוונות שלך? עליך לדעת מי אתה ומה אתה רוצה. אז חתיכת מידע חדשה יכולה להופיע ולהיות מעוכלת מבלי להוציא אותך משיווי משקל. אתה בוחר אם לקחת לעצמך את הרעיון או שלא.

בספר שלך "כפיה" אתה מבקש לעזור לצרכנים לקבל כוח מול "הם" ובו בזמן מכיר בכך ש"הם" זה למעשה "אנחנו". באותו הזמן אתה גם מייעץ לחברות כמו סוני שרוצות להשאר מעודכנות. איך "אנחנו" יכולים לנצח "נגדם" כאשר אתה בשני הצדדים? האם אפשר לעבוד עם קואופרטיבים ועדיין "לא לעשות רע"? מה אתה מייעץ לחברות שאתה עובד איתן?

הספר שלי כפיה תוכנן לעזור לצרכנים לקבל תפקיד אקטיבי יותר במירוץ החימוש שבין הצרכנים למדיה. אחרי שבספר  "וירוס המדיה" חגגתי את המורכבות של הדאטהספירה שהתעוררה, בספר "כפיה" לקחתי צעד אחד אחורה וניסיתי לעזור לאנשים לראות כמה בקלות הם מעבירים את האוטונומיה שלהם לאחרים. הרעיון בכפיה היה שאנחנו רואים הרבה מוסדות ואנשים כ"הם" – כסמכות, כשלמעשה אין כזו סמכות. אנחנו יוצרים את "הם". בלעדינו "הם" לא קיימים.

בכל מה שנוגע ל"הם" ו"אנחנו", אין כזה דבר. יש רק אנחנו. יש הרבה בני אדם שעובדים בחברות וקואופרטיבים שהם האנשים המתוכנתים ביותר על הכוכב. כן – הם עושים דברים נוראיים, אבל זו הסיבה שאנשים חושבים ואמיתיים צריכים ללכת אליהם ולעזור להם להשיב לעצמם את המודעות. לפעמים זה אומר לשכנע אנשים בחברות ענק לעזוב את העבודה שלהם. עשיתי את זה. לפעמים זה אומר לעזור לקבוצה קטנה להשתלט על החברה – להחזיר אותה ממי שסילפו את המטרה העמוקה שלה. עשיתי גם את זה.

לפעמים אני פשוט מוותר. אני מבין שהמקום הוא גדול מדי ושהאנשים מחוספסים מדי בשביל להקשיב למה שאני אומר. אבל לרוב אלו לא סוג המקומות שמזמינים אותי מראש. הם מסתכלים באתר שלי או קוראים את המאמרים שלי ודי מהר מבינים מה אני מבקש מהם לעשות.

חבל שאנשים חושבים שכסף זה דבר אמיתי

מרשל מקלוהן נהג לומר ששום דבר לא בלתי הפיך כל עוד אנחנו מוכנים להרהר בו. להבין את המדיה יצירת המופת של מקלוהן נקראת כמו קטלוג של טכנולוגיות ומדיות והסימפטומים שהן יוצרות. ראשקוף שנחשב לאחד ממשיכי דרכו של מקלוהן בביקורת המדיה כיום מבקש בכתיבתו ליצור מודעות לצורה שהמדיה פועלת ולעזור לאנשים שלא לקבל את המדיה באופן פסיבי אלא לפתח אליה גישה אקטיבית וחכמה.

האם אפשר להפך את התפקיד של המדיה? האם אפשר להפוך א
ותה מסוכן מחליש לכח מחזק? כיצד?

זו תפיסה בינארית מדי. אני לא חושב שדברים הולכים לכיוון אחד ואנחנו הופכים אותם וגורמים להם ללכת לכיוון אחר. המדיה זה הרבה דברים, והיא פועלת בהרבה צורות בהרבה פעמים על הרבה אנשים.

אני חושב שהדרך הכי טובה לעזור לאנשים להשתמש במדיה בדרך נכונה ומעודדת חיים תהיה ללמד אותם את ההטיות של המדיה. למדיות שונות יש הטיות שונות. הן נוצרו מתוך תפיסות שונות. הטלויזיה נוצרה על מנת לשווק. האינטרנט נוצר כדי לשתף. מה זה בלוג? האם זו הדרך היחידה להשתמש באינטנרט, או שיש עוד אחרות? כיצד השתנה האינטרנט ממדיום של שיתוף למדיום של פרסום? למה רופרט מדיום אוהב את מייספייס כל כך?

על ידי זה שנבין כיצד מדיות ופלטפורמות שונות פועלות ואיזה סוגים של התנהגות הן מעודדות, ואת מי במיוחד הן מחזקות – אנחנו יוצרים עמדה טובה יותר לבחור מה אנחנו עושים. אבל הצעד הראשון היא להבין שהחומר הזה הוא מתוכנת. הוא לא נתון מראש. הוא מקודד על ידי אנשים.

תיארו אותך בעבר כטכנוריאליסט. כמו מרשל מקלוהן בזמנו נדמה שאתה גם נביא של הבטחות טכנולוגיות וגם סקפטי ומבקר של המדיה. האם הדעה שלך על המדיה השתנתה עם השנים? איפה אתה רואה את ההבטחות של סוגים חדשים של מדיה ואיפה אתה רואה את הסכנות עכשיו ובעתיד הקרוב?

אני פחות בעל תקווה לגבי ההשפעה המיידית של האינטרנט. אני חשבתי שכצביליזציה אנחנו מוכנים יותר לפתח תפיסה אקטיבית קולקטיבית משהתברר. המשווקים היו מהירים וחכמים יותר מכפי שנתתי להם קרדיט וכסף הוא כח גדול יותר ממה שהבנתי אז. תמיד הבנתי כסף כסוג של מדיה, משהו שנוצר על ידי חוקים ומושפע על ידי הטיות. אבל נראה שרוב האנשים חושבים שכסף הוא דבר אמיתי וזה המכשול האמיתי. אז האמונה שלי בטכנולוגיה נותרת בעינה, אבל המידה שבה אני מעריך את ההתניה החברתית שאנשים עברו במאה האחרונה פחות או יותר – עלתה. אני חושב שאתה יכול לתת לאנשים את המפתח ליקום והם עדיין יפחדו להשתמש בו.

צאו לנשום קצת אוויר

מה הייתי יועץ לקוראים שלנו בהקשר ליחסים שלהם עם המדיה. פרסומות, טלויזיה, הרשת?
אין לי עצה אחת שמתאימה לכולם. הכי טוב שאני יכול לעשות זה לבקש מאנשים להעריך איך חווית מדיה ספציפית משפייעה עליהם . במיוחד אחרי שהיא הסתיימה. האם אתה מרגיש חי יותר? חברותי יותר? אם התשובה התשובה לאחת מהשתיים היא לא, תשקלו לעשות משהו אחר בפעם הבאה.

אם היית יכול לדמיין חברת מדיה אוטופית של העתיד שמשתמשת במדיה בצורה חכמה ומעצימה, איך הייתה נראית החברה הזו?
החזון האוטופי שלי לחברה אוטופית היא אנשים שמתקשרים אחד עם השני בחלל אמיתי. ממש נושמים ביחד באותו החדר. אם המדיה יכולה לעשות את העולם יעיל מספיק כדי שלאנשים יהיה יותר זמן להיות אחד עם השני באמת, אז היא עשתה את העבודה שלה.

האמת, אתה מפתיע אותי. ציפיתי שתדבר פה על מציאויות וירטואליות משנות תודעה ואתה מדבר על לנשום יחד את האוויר של אותו החדר. מה יש בחלל הפיזי שכל כך חשוב בעיניך?
הגוף הוא פשוט ממשק נהדר בשביל המימד הזה. חמשת החושים שלנו עדיין לא נוצחו על ידי מסך וממשק קול, ואני גם לא צופה שזה יקרה. רוב האנשים עדיין יכולים להבדיל בין יחסים מיניים עם בן אדם לבין לאונן מול דימוי מיני באינטרנט. זה לא דבר רע, יתכן בהחלט שיש אספקטים של סקס שאי אפשר לחקות במדיום תקשורת דיגיטלי. לא כל פרמטר בחוויה האנושית יכולה להלקח בחשבון בכל ממשק.

ולמגע חי יש רוחב פס הרבה יותר גבוה מלזה של סיב אופטי. אנשים בחללים אמיתיים מתקשרים דרך הגוף שלהם, דרך התנוחה שלהם, דרך מגע. לפעילות ממשית יש הרבה תכונות תהליכי פידבק שלתהליכים וירטואלים אין. המטרה של מציאות וירטואלית זה לא להחליף את החיים, כמו שהמטרה של מפה היא לא להחליף טריטוריה. שפות לא מחליפות רגשות. אלוהים לא מחליף מסתורין.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תומר  On 22 באוגוסט 2007 at 19:46

    מעניין מאוד.

  • כרמל  On 22 באוגוסט 2007 at 23:38

    היהדות באמת דומה מדי למיקרוסופט במדינה הזו

  • עידו  On 23 באוגוסט 2007 at 10:09

    יאללה, עוברים להשתמש בלינוקס יהודי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: