היהדות הקיברנטית – התורה כאלגוריתם

במרץ השנה פרסמתי במגזין חיים אחרים את המאמר "בעקבות הקוד המפורש" שברוח אמירות שונות מהתלמוד והזוהר עסק ברעיון שהתורה היא תוכנת מחשב והיקום הוא המחשב שמריץ אותה.

אחרי שפרסמתי את המאמר ההוא קיבלתי הרבה תגובות מקוראים, חלקם דתיים, שטענו שהמאמר דווקא העלה נקודות חשובות מאוד אבל נעצר לפני שהגיע לחלק החשוב ביותר: איזה מין תוכנה היא התורה. למען האמת היה צדק רב בדבריהם, והמאמר ההוא שהתפרסם אז, למרות שהרעיונות בו ריגשו אותי מאוד, היה מעין הקדמה לתורה שנקטעה באיבה.

לפני כחודש חוויתי סוג של התגלות שבמהלכה התגלתה לי לפתע מהותה של התורה על פי תפיסת היהדות הקיברנטית. אני רוצה לכתוב כאן על כמה מהדרכים החדשות הללו להבין את התורה, שנראות הגיוניות באופן מפתיע בראי מה שנכתב כאן בפעם שעברה.

קובץ פקודי
מי שקרא את המאמר המקורי "בעקבות הקוד המפורש" זוכר כי חז"ל אומרים לנו כי "הקדוש ברוך הוא הביט בתורה וברא עולם". כלומר העולם נברא בצלם הקוד של התורה. בנוסף לכך טוענת היהדות כי העולם נברא ב"מאמרות", שהעולם מורכב מקוד של אותיות שכל שינוי בהן משנה את דרכו של העולם – ובקיצור שהעולם הוא סוג של תוכנת מחשב המורכבת מקוד.

אבל מה מחשבת התוכנה הזו? ובכן, אם נביט על התורה כקוד המורכב מ-613 מצוות (או כפי שהן נראות בארמית "פקודי"), אפשר להבין את התורה כקובץ של 613 פקודות.

במקרה הזה כמובן, אנחנו התוכנה, אנחנו תהליכי המחשוב שרצים על המחשב הזה. בקיום המצוות אנחנו מפעילים את התוכנה האלוהית. אנחנו המחשב של אלוהים, אנחנו תהליכי התוכנה ואילו התורה היא מעין אלגוריתם בן 613 פקודות שנועד לסדר את היקום.

חלקים גדולים מהתורה בנויים במסורת התכנותית של If, then בעזרת מצוות עשה ומצוות לא תעשה. נניח שאדם רוצה לנאוף, לגנוב או לרצוח, הרי התורה עוצרת אותו באופן מיידי על ידי הפקודות שמוסרות: "אל תרצח" או "אל תגנוב". המעשה נחסם מראש ותהליך התוכנה צריך למצוא לעצמו אפיק אחר שתואם לפקודות התוכנה. לחלופין אותו האדם גם מקבל הוראות חיוביות כגון, אם מגיע יום שבת, אז "שמור את יום השבת" או הוראות להתפלל תפילות שונות (כלומר להריץ תת-אלוריתמים בתודעה של) במועדים שונים, או כל סוג של מצוות עשה אחרת.. כל אלו מהווים מעין תרשים פעולה כללי שמכוון את האנושות לקראת הוויה מיוחדת, ממש כמו אלגוריתם.

אני מכנה את התורה הזו "קובץ פקודי", קובץ הפקודות, או קובץ המצוות האלוהי. 613 מצוות שהן 613 פקודות. תריץ ותראה מה קורה. ההיסטוריה היא התוכנית לגאולה.

מתורה לגאולה
הנחת היסוד של התהליך היא אכן שהתורה היא התוכנית לגאולה. אם מריצים מספיק זמן את התוכנית,
כלומר אם במשך זמן מספיק אנשים מקיימים את ה-613 פקודות, מגיעים בסוף לגאולה. הבעיה מתחילה כמובן כאשר בני האדם חוטאים, כאשר הם הופכים לתהליכי תוכנה מרדניים ומתעלמים מתפקידם בתוכנית האלוהית.

קחו לדוגמה את הפקודה שלא לשפוך זרע לשווא. באופן כללי הפקודה (לגברים בלבד) שלא לאונן היא  דוגמה לתכנות המבקש למנוע מראש פגעים ממוחשבים. למעשה משמעותה של הפקודה היא אל תריצו תולעים על התוכנה האלוהית. בעולם המחשבים תולעים הן תוכנות זדוניות שרצות על המחשב, מעמיסות על המעבד דברים שהוא לא אמור להריץ ומאיטות את העבודה שלו. כשרצות על המחשב שלנו תולעים, רצים דברים שלא אמורים לרוץ שם וזה מאט את הפעולה של המחשב. גם אוננות היא סוג של תולעת כזו. אוננות מתשת את כוחו של הגבר, מדלדלת את הצ'י, מורידה את כוחו ובמובן זה "מאיטה" אותו ופוגעת בעבודת השם. אוננות היא אם כן מעין תהליך תוכנה מיותר שמאט את פעולת המחשב האלוהי וזה אולי הסיבה לאיסור על תהליכי תוכנה מהסוג הזה.

מן הצד השני, בעזרת עולם המחשבים ניתן גם להבין את התהליך הסרטני של התמחות היתר של ההלכה במאות השנים האחרונות.

ההפיכה של 613 הפקודות של האלגוריתם המקורי של התורה למערכת הלכתית שכוללת עשרות ומאות אלפי סעיפים שונים מזכירה את האבולוציה של תוכנות מסוימות. כמו במערכות הפעלה ותוכנות מרובות שנים שעם הזמן מקבלות תכונות מיותרות, נבנות טלאי על טלאי והופכות כבדות ומסורבלות כך אנספור הפסיקות וההלכות שהתורה התפרטה אליהן במאות השנה האחרונות (ההיפר-פסיקה) לקחו את האלגנטיות התכנותית של התורה המקורית וסכלו אותה. הן הפכו את התורה למערכת מסורבלת של טלאים על פני טלאים באופן המזכיר את האופן שמערכות הפעלה ותוכנות אחרות התפתחו עם השנים והגרסאות למסורבלות יותר ויותר.

גם כאן אפשר לומר שחלק מהשיפורים והשינויים בקוד של התורה הם נדרשים בהחלט, והרעיון עצמו של הוצאת גרסאות חדשות לתוכנה המקורית של התורה (ולא רק אלו, אלא גרסאות חדשות שבהן תהליכי התוכנה עצמם [בני האדם] מתקנים את עצמם) הוא בהחלט רעיון נועז וראוי, בניגוד לעמדת הקראים לדוגמה. הצרה היא כאשר תהליכי התוכנה הללו חרוצים למדי ומאבדים שליטה על תהליך ההידור של הגרסאות החדשות.

קחו לדוגמה את השבת. התורה מורה "זכור את יום השבת לקדשו" ואוסרת את הבערת האש והעבודה בשבת. התלמוד כבר מפרט 39 מלאכות האסורות בשבת ומקדיש לו מסכת שלמה. בימינו ניתן למצוא כרכים על כרכים של ספרים המוקדשים לשבת ולאנספור הלכותיה. מפרוצדורה צנועה בתוכנה האלוהית הופכת השבת לתוכנית שלמה וכבדה בפני עצמה. ובהשאלה מ-20 שורות קוד השבת הופכת למאה מליון שורות קוד.

מבחינה תכנותית המסקנה היא פשוטה. על מנת להתאים את השבת למצב החיים המתפתח צריך להתאים לה שורות קוד שיהפכו את השימוש בה לעונה על צרכי המשתמש (האלוהים והאדם). כאן נכנס העניין של תכנות פיוריסטי, תכנות שמבקש לשמור על אלגנטיות ויעילות. כל מיני אנשים כמו סצינת התכנות הסקנדינבית ופריקים אחרים שמבקשים ליצור FPS ריאליסטים שרצים מתוכנות של 64K. אולי ניתן להחיל את הרעיון הזה גם על ההלכה על מנת להפוך אותה ליעילה ככל האפשר ולהחזיר את המחשב האלוהי למסלול.

דת האלגוריתם
מאז העליה של גוגל היו דיבורים על כך כך שגוגל מהווה סוג חדש של דת: "דת האלגוריתם" שבה האלגוריתם הוא האלוהים. הדברים שכתבתי כאן מעלים את ההשאלה שגוגל אינה דת האלגוריתם הראשונה, היהדות היא דת הדת האלגוריתמית הראשונה. גוגל היא רק טייק-אוף, תת תוכנה, שרצה בתוך האלגוריתם הגדול שהוא התורה. אשרי המאמין.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • לילי  ביום 6 באוקטובר 2007 בשעה 22:24

    האם התורה אינה עמוקה יותר מקוד הנושא בתוכו "אם" ו"אז".
    לא היה משהו מקודש שם פעם?
    אם לא, אזי איך על מנת להגיע לגאולה מספיק שאנשים ימלאו מצוות?
    מה עם הכוונה, אמונה ועוד כאלה מילים?
    מעבר לזה, הרי לכל הלכה ופסיקה ומצווה יש כל כך הרבה פירושים ותת סעיפים שלא ניתן לדעת מה היא ההוראה המקורית, הפכנו פילוסופים יותר מאשר מאמינים, נעלם "נעשה ונשמע".

    טוב, ממילא אני לא מאמינה בקוד, הוא אינו ניסים ונפלאות בעיני, אלא רק עוד פונקציה בעולם שמשרתת אותי
    (-:

  • יונתן.ק  ביום 7 באוקטובר 2007 בשעה 19:49

    הזמן שבעולם הווירטואלי מתקתק בפולסים.
    הזמן שלי הוא לפעמים הווה מתמשך

  • אורן  ביום 7 באוקטובר 2007 בשעה 22:18

    אבל פשוט לא הבנתי כלום. נדמה לי שאתה מערבב מושגים בלי להבין אותם עד הסוף. הנה כמה דוגמאות:
    בראש ובראשונה מהו בכלל 'אלגוריתם' – לפי ההגדרה אלגוריתם הוא סדרה סופית של כללים (צעדים) מוגדרים היטב לפתרון בעיה.
    מהי בדיוק הבעיה אליה מתייחס האלגוריתם שלך ואיך הוא מגדיר סדרת צעדים לפתרונהּ? כשאבא אומר לילד שלו לא לשתות, לעשן ולשחק סנוקר והילד יוצא ומשתכר – האם בהוראות האלו (ובהתנהגות של הבן) אלגוריתם?

    למען האמת אני גם לא מבין את השימוש שלך במילה 'קוד', אבל והיה והתורה הא באמת אלגוריתם (תרי"ג מצוות) – איך משתלב כאן חוסר הדטרמיניסטיות של הבחירה החופשית?

    התזה של צ'רץ' וטורינג בסה"כ מגדירה מהי פונקציה שניתנת לחישוב וזו בפשטות פ' רקורסיבית עם תנאי עצירה.

    גם ההכנסה של הקוואנטים לא ממש מובנת. למכניקת הקוואנטים כמה פירושים והקביעה הנחרצת שחלקיק נמצא בו זמנית בשני מקומות היא ממש לא מקובלת. סבירה יותר הטענה (הלא מדוייקת גם היא) שמקומו של החלקיק נתון על ידי פ' הסתברות ורק מדידה קובעת את הקומו. לפני זה מקומו לא ידוע בוודאות אבל הוא לא בדיוק נמצא בשני מקומות.

    באופן עקרוני הייתי נזהר מלעשות שימוש במושגים כל כך מורכבים שאני (אני=אורן) לא מבים בהם עד הסוף ולכן הם בכלל לא נהירים לי כקורא.

  • עידו  ביום 8 באוקטובר 2007 בשעה 0:38

    שלום אורן,
    אני באמת מצטער שלא הבנת, ושלא הבנת כלום… אני מקווה שאוכל לסייע לך במעט.

    על פי וויקיפדיה העברית אלגוריתם הוא: "דרך שיטתית (כלומר כזו שצעדיה מוגדרים היטב) לביצועה של משימה מסוימת במספר סופי של צעדים."

    הטענה שלי במאמר היא ש-613 המצוות (פקודות) שבתורה הן אלגוריתם שמטרתו ליצור חברה/אדם מתוקנים ולהביא את הגאולה.
    613 הפקודות שהן המצוות הן סדרת הוראות, שגם אם הן לא באות בעקביות זו אחר זו – יוצרות מעין חוקיות ברורה שדרכה אמור העולם (על פי התורה) להתנהל ושמטרתה (על פי חלקים אחרים בתנ"ך) הם ימות המשיח.

    בנוגע למשמעות המילה קוד קוד, לא הבהרת ממש את השאלה אז אני רק אציין שמבחינתי כל דבר בעולם הוא טקסט וכל טקסט הוא קוד. והתורה כקוד המורכב מטקסט בורא עולמות מזכירה מאוד גם תוכנות מחשב שגם הן מורכבות מקוד של טקסט הבורא עולמות בתוך המחשב.

    כיצד זה משתלב עם בחירה חופשית וחוסר דטרמיניזם? זה שאלה גדולה שעליה אפשר לענות "הכל ידוע מראש והרשות נתונה" כפי שעונה היהדות בתשובתה הפרדוקסלית שמותירה מקום גם לדטרמיניזם וגם לבחירה החופשית. המודל של האלגוריתם התורתי מצד אחד מציג אופציה דטרמיניסטית כביכול (613 פקודות) ומצד שני מאפשר לתהליכי התוכנה חופש גם לשפר את עצמם. זה מזכיר קצת אלגוריתמים פתוחים ויצירתיים שאמורים לברוא עצמם מחדש, כמו הגנרטיביות הפרוצדורלית במשחקים של וויל רייט.

    לגבי התיזה של צ'רץ' וטיורינג, נתת לה כאן הגדרה טכנית אבל לא נכנסת למשמעות שלה. והמשמעות שלה היא (לפחות על פי חלק מהפרשנויות הפופולריות) שהכל ניתן לדיגיטציה – זה לא משהו שאני המצאתי. אתה יכול לקרוא על זה גם בוויקיפדיה (מצטער שאני נאלץ להפנות לשם שוב ושוב).

    לגבי פיזיקת הקוואנטים – ניסיתי להעביר כמה מהתובנות הבסיסיות של התורה הזו באופן פשוט ככל האפשר. ואף על פי שאהיה הראשון להודות שאני לא מבין גדול בה, אני עדיין מאמין שאפשר להתייחס אליה, גם אם באופן יותר פופולרי ופשוט.

    אני מאוד נזהר שלא לעשות שימוש במושגים מורכבים שלא לצורך – לעומת זאת לפעמים על מנת לחשוב יש צורך לעשות שימוש במושגים מורכבים גם אם יש לעיתים חשש ששאלות יעלו ושלא הכל יהיה מובן מיד. במקרה כזה אפשר לשוחח, להעלות שאלות ולראות שזה לא כל כך נורא – ואולי אפילו יותר מעניין מאשר לעסוק שוב ושוב באותם מושגים ידועים ו"בלתי מורכבים". בפעם הבאה אולי הדברים יהיו נהירים יותר…

    כל טוב,
    עידו

  • אורן  ביום 8 באוקטובר 2007 בשעה 3:09

    תראה, אצלי מיסטיקה זה רק אסתטיקה ולכן קשה לי להתחבר למה שאתה כותב כאן אבל קשה לי גם כי השוני במושגים גדול הרבה יותר מהדימיון.

    לראות את תרי"ג מצוות כאלגוריתם זו ראיה מאוד, בוא נאמר חופשית, של המושג אלגוריתם.

    כך גם הראייה של התורה כקוד ושל היקום כאינפורמציה (יכולת להכניס גם זהות בין האנטרופיה של תורת האינפורמציה לאנטרופיה הפיזיקלית) הוא רעיון יפה אבל קפיצה מושגית.

    טענת הדיגיטציה של טענתך נובעת מהתזה של צ'רץ' וטיורינג היא ממש לא נכונה. חפש, למשל, את מה שמכונה תזת M.
    המשפט של טיורינג הוא מאוד עמוק אבל הוא עוסק בקבוצת בעיות מאוד ספציפית – מה שניתן למניה
    רקורסיבית.
    למען האמת אני לא בטוח שאפשר להתעסק בתורת הקוונטים בצורה פופולרית ולגזור ממנה על העולם – פשוט כי ההצגה הפופולרית חוטאת לאמת. זה לא שהיא לא מדוייקת אלא שהיא פשוט עיוות של התיאוריה.
    אגב, 'יש' ו'אין' במחשבים היא רק מוסכמה שנובעת מההפעלה החשמלית של המכונות – מתח נמוך הוא אין ומתח גבוה הוא יש. כלומר עיקרון ההפעלה הוא בינארי אבל באותה מידה הייתי יכול להחזיק בדיכוטומיה של אמת ושקר או להפוך את ההגדרות כך שהשקר יהיה אמת או בכלל להשתמש בדיכוטומיה נייטרלית של אדום וצהוב.
    להבנתי הדלה, זו דווקא תורת הקוונטים ששוברת את הדיכוטומיה הבינארית ומוסיפה ל'צהוב' ו'אדום' גם מצב שלישי של 'לא ידוע' שיכול להתפרש על ספקטרום. אבל אני באמת לא ממש מומחה.
    אבל השאלה האמיתית (לא בקנטרות) היא האם אתה באמת מאמין במה שאתה כותב או שגם מבחינתך שוזו רק אסתתיקה?
    למה זה חשוב לך להסביר את היקום והדת במונחים ממדעי המחשב ולהראות שיש זהות בין מהות החישוב לבין היקום ודרישות הדת? ואם אין?
    מדעי המחשב כבודם במקומם מונח אבל מכאן ועד איזה אלגוריתם קוסמי עוד רחוקה הדרך.

    ובנימה אופטימית זאת (גמרתי לתקן כמה באגים, להריץ משהו ולהעלות פוסט ואני מבסוט) אני אלך לישון.

  • עידו  ביום 8 באוקטובר 2007 בשעה 10:55

    שלום אורן ותודה על התגובה שלך. הטענות והשאלות שאתה מציג הן חשובות, עקרוניות וברורות לי יותר הפעם.

    ראשית כל ההבחנה שאת מציב בראשית דבריך על כך שמיסטיקה מבחינתך היא שוות ערך לאסתטיקה חושפת את ההבדלים העמוקים בתפישות העולם בינינו. מבחינתי מיסטיקה היא הרבה מעבר לאסתטיקה, היא עניין של חיים ומוות ולמעשה בלעדיה אין כלל חיים משום שהיא בסיס החיות כולה.

    התפיסה הזו של מה זה בכלל "מיסטיקה" (מושג שקשה מאוד להבין אותו מבלי להתנסות בו, לעניות דעתי) התפתחה לאורך שנים של מסע פנימי וחוויות רוחניות. חוויות כאלה אינן משהו שבא בהזמנה (בדרך כלל) ולכן אני בהחלט מסוגל להבין כיצד המושג מיסטיקה עשוי להראות כמשהו מעורפל או חסר משמעות לאדם שלא חי בעולם זה (ואכן כך בדיוק המושג הזה מוצג בתכיפות במדיה הפופולרית).

    אני מבין עוד יותר את הטענה שלך שהתפיסה שלי את תרי"ג המצוות כאלגוריתם היא ראיה חופשית ולא מדעית. מה שהוא בלתי ניתן למחשבה ובלווא הכי בלתי מדויק מנקודת המבט של מתכנת הוא הכרחי מנקודת המבט של ההרמנויטיקה (הפרשנות) שמתוכה אני פועל. אנלוגיות מרחיקות לכת, דימויים ומטאפורות פראיות הינם הכלים שבעזרתם פועלת הפרשנות מתוך נסיון להבין את העולם בצורות חדשות (ואלו אגב גם כלי העבודה של הקיבנרטיקה. ובעזרת כלים כאלה [שוב אגב] פעלו גם מדענים רבים לצורך השגת רבות מפריצות הדרך העקרוניות ביותר של המדע שבקעו מתוך אינטואיציות פראיות).

    השאלה שלך האם זה רק אסתטי או מעבר לזה – כלומר במילים אחרות: "האם אתה מאמין בזה?" היא שאלה מרתקת גם בשבילי. אני יכול רק לומר שהייתה לי הזכות לחוות את הדברים הללו כסוג של התגלות (אני נדרש שוב ושוב למילים הללו, הלוואי ולא הייתי חייב). לא הייתה לי כל השפעה על תוכנם, הם נמסרו לי כפי שהם מופיעים כאילו תוקשרו על ידי ישות זרה, נניח באופן המזכיר את מה שמתואר ברומן ואליס של פיליפ ק. דיק. כששמעתי את הדברים לראשונה מאותו מקור אינטיליגנציה שמסר לי אותם התגובה שלי הייתה חוסר אמון משועשע שהתבטא בפרצי צחוק ארוכים ועזים: האם כך באמת הדבר?

    בלווא הכי, בתור אדם שאינו שומר מצוות תוכן הדברים היה אבסורדי מבחינתי – הוא לימד שאני למעשה חי חיים של וירוס… תהליך קוד שסותר את הקוד היקומי.

    האם יש בזה אמת או שזה רק בלבול מוח משעשע???

    בכל זאת בחרתי למסור כאן את הדברים שקיבלתי הלאה, משום שהם חידשו את הבנתי של התורה ובתור אדם שהוא בכל זאת מאמין בתורה במידה זו או אחרת (לפעמים מאוד לפעמים פחות) אחת האמונות הבסיסיות שלי הן "הפוך בה והפוך בה דכולי בה". כל יום חייב תלמיד חכם לחדש דבר מה בתורה שאם לא כן יחרב העולם. תורה קיברנטית נראית אופציה לא רעה כדי להציל את היום… P:

    אני בוחר שלא להתייחס להערותיך על הפיזיקה הקוואנטית פשוט משום מיעוט הזמן, אני יוצא בצהריים לירח דבש וצריך להתכונן. אפשר באמת להמשיך להתנצח על זה, פשוט אין לי זמן כרגע.

    עידו

  • אורן  ביום 8 באוקטובר 2007 בשעה 22:28

    דבש

  • של ברמן  ביום 9 באוקטובר 2007 בשעה 19:43

    מעניין שבחרת להיטפל דוקא לאוננות. גם בקוד של מחשב נמצאים רוב התהליכים, רוב הזמן, בלולאות "סרק" בזמן שהם ממתינים לקלט מתהליכים אחרים. אז אולי גם לזה יש תפקיד בתוכנית האלוהית. תשאל שוב את מקור האינטילגנציה שמסר לך את כל זה.

  • נעמה  ביום 17 באוקטובר 2007 בשעה 19:04

    אתה טיפש והתאוריה שלך מטומטמת.
    בני אדם כתבו את התורה. בני אדם המציאו את אלוהים. התורה הוא סתם עוד ספר שנכתב לפני המון זמן, שאנשים מטומטמים כמוך נתנו לו משמעות מיסטית.
    אתה מטומטם שממציא תאוריה ומתלהב ממנה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: