טכנומיסטיקה

העיתונים מלאים כרגע בדיווחים על משבר המזון שעושה רושם שעומד להיות אחד האירועים המכוננים של 2008, ואולי של תקופתנו בכלל. מחירי המזון קופצים בשיעורים אדירים, בעשרות אחוזים בחודש כחלק ממהלך שמייקר בצורה חדה את הדבר הבסיסי ביותר בסולם הצרכים האנושי (והאורגני) – אוכל.
 
כמובן שכל זה היה צפוי כבר זמן רב למי שעקב אחר המגמות השונות בכוורת האנושית: השימוש הגובר בדלקי אתנול, העליה בצריכת הבשר בעולם השלישי, גידול האוכלוסיה בעולם וקפאון ובמקרים מסוימים שחיקה בשטחים המוקצים לחקלאות. וכמובן שלמרות שלמרות שכל זה היה צפוי, הוא בכל זאת בא בהפתעה, כמו כל קטסטרופה.
 
התוצאה המיידית היא שלכל מיני אנשים שמדברים על כך שסוף העולם יגיע ב-2012 יש יותר על מה לסמוך, לכל מיני אנשים אחרים שחיים מדולר ליום אין מה לאכול, וכל מיני אנשים אחרים שמתקיימים ממשכורת שנקראת "מינימום" והייתה צריכה להקרא "בזיון" בקושי מוצאים מה לאכול.
 
הדבר הראשון שיש לומר על משבר המזון הוא לפזר את האשליות. המשבר הזה כאן, ועד כמה שנראה הוא כאן בשביל להשאר. שום מטעים ושדות גידול לא עומדים לנחות על כדור הארץ פתאום. גם אוכולוסיית העולם לא תשתנה ביום אחד וגם לא מגמות צריכת המזון בעולמנו. טכנולוגיות חדשות לפיתוח מזון יקחו זמן רב עד שיגיעו להבשלה ויתפשטו בין חקלאי העולם.
 
מה שזה אומר זה שהאנושות עומדת להתקל באתגר, ואתגר ממשי מאוד. כן, ידענו שזה בא, אבל כמו בחיים יש תמיד תחושת מתח מסוימת בגוף לפני האתגר, גם כשכל זה היה צפוי מראש. חלקים גדולים מהגוף הקולקטיבי הנקרא "האנושות" עומדים בסכנה. יש לנו גוף שמורכב מ-6.5 תאים, ועכשיו השאלה כיצד להמנע מהמתות המוניות וממחלות בחלקים נרחבים בגוף.
 
בהזדמנות יש מספר דברים שכדאי לומר אותם בצורה ברורה או לפחות להעלות אותם על פני השטח.
 
בשר זה רצח – עבדכם הנאמן הוא לא צמחוני (ומתבייש בזה) אבל משתדל להפחית בצריכת הבשר. מעבר לעניין המוסרי שבגרימת סבל אכזרי מעין כמוהו לבע"ח, אכילת בשר הופכת היום לעניין קניבלי. קילו אחד של בשר דורש משאבים הגדולים פי 10 בערך מקילו אחד של גידולים צמחיים ובמילים אחרות – קילו בשר שווה 10 קילו ירקות. זה אומר שמי שאוכל קילו בשר גוזל בקירוב 9 קילו ירקות מהפיות הרעבים של אנשים אחרים על גבי הכוכב.
 
בתור מי שלא הפסיק לצרוך בשר אני בטח לא אומר לאף אחד להיות צמחוני. השאלה האם האדם (או לפחות חלק מבני האדם) זקוקים לבשר כחלק מהדיאטה שלהם על מנת לשמור על בריאות תקינה תלויה ועומדת גם כן.
 
אבל אכילת בשר הופכת מסתם קרניבוריות לקניבליות. בני אדם תמיד הרגו אחד את השני במשותף כחלק מהתרבות שלהם, אין בזה שום דבר חדש. גם היום אנחנו מפטמים את עצמנו על חשבון אנשים אחרים בצד השני של העולם אבל בעתיד הדבר הזה יהפוך לבוטה עוד יותר.
 
מה שזה אומר זה שכל מיני ממשלות יצטרכו לשקול אם להתחיל לצאת בקמפיינים שקוראים לאזרחים שלהם לצמצם בצריכת הבשר. המודעות לצמחונות עומדת (וזה יקח קצת זמן, אבל זה יקרה) לעלות בצורה חדה כמו שקרה למודעות הירוקה בשנים האחרונות. התוצאות האקולוגיות של אכילת בשר יעלו לפני השטח ואיתן גם תופעות הלוואי האחרות. בסיומו של התהליך הזה שיארך כנראה תקופה של שנים לא מעטות יעברו הרגלי צריכת הבשר של המין האנושי שינוי משמעותי, או כך אפשר לפחות לקוות.
 
בחינה מחדש של ההנדסה הגנטית – ידידי אלכסנדר מאן נהג להתריע בפני כבר בתחילת העשור על כך שהבעיה המוסרית של התנועות הירוקות האירופאיות היא שהן מתנגדות בתוקף להנדסה גנטית ובו זמנית עוצמות עיניים למול העובדה שבלתי אפשרי להאכיל את אוכלוסיית העולם מבלי להשתמש בהנדסה גנטית ובכך בעצם גוזרות רעב על העולם השלישי.
 
אני לא באמת מבין בהנדסה גנטית. אני יודע שטהרנים טבעיים שונים מתנגדים שונים בתוקף לצריכת מזונות שהונדסו גנטית. בו זמנית אני יודע שהמין האנושי יכל לצמוח לממדיו היום רק בגלל סדרה של מהפכות באמצעי ייצור המזון, תחילת "אונס האדמה" שאותו אנחנו מכנים המהפכה החלקאית לפני כ-10,000 שנה. מאוחר יותר מהפכה נוספת בסדרי הגודל של האוכלוסין האנושיים יכלה להתרחש במאה העשרים בזכות טכניקות חדשות לחקלאות שאפשרו להפיק יותר תוצרת משדה נתון.
 
הסוגיה של מזונות מהונדסים גנטית (מהסוג שניתן לומר עליו בהכללה שהוא מותר בארה"ב ואסור באירופה) הייתה מקור לוויכוחים קשים בשנים האחרונות. אני לא מעוניין לקחת כאן צד, מפני שהשאלה האם מזונות מהונדסים גנטית גורמים נזקים בריאותיים הפכה לשאלה פחות מדעית ויותר אידאולוגית וחברתית כמו שאלת הסמים הקלים בחברה שלנו.
 
מה שאני כן יכול להציע זה להפטר מהר מדוגמטיות ולבחור לעצמנו, כמו שראוי בכל נושא מהסוג הזה, בגישה פרגמטית. יתכן שמזונות מהונדסים גנטית הם הרסניים בריאותית ואם כן יש לאסור אותם. אם לא (ועד כה אין ראיות הגורסות להפך, וגם יש מזונות מהונדסים שאמורים לתרום לבריאות) הם עשויים להיות חלק מפתרון זמני לפחות לבעיות המזון העכשוויות של האנושות.
 
ועכשיו לעתיד
 
האינטרנט מת
ריי קורצוויל כותב בספר של The Singularity Is Near על שני סוגים של תהליכי התפתחות. אחד הוא תהליכי התפתחות שמאיצים את עצמם כל העת, והשני תהליכי התפתחות שהולכים ומאיטים. תהליך התפתחות מהסוג השני הוא לדוגמה זה של בן אנוש. במהלך החודש הראשון מהפריית הביצית כבר הופך כל אחד מא
יתנו מתא זרע בודד ליצור רב תאי עם מבנה גוף משורטט. במהלך החודשים של ההריון כבר נוצרים איברי המין, מתפתח המוח והעובר מגדיל עצמו עשרות מונים. במהלך השנים הראשונות של חיי האדם מתגבש מוחו, אישיותו הוא לומד לנוע ולדבר. בעוד שבתחילת הדרך נמדדים תהליכים משמעותיים בשבועות, לאחר מכן בחודשים, הרי ככל שההתפתחות מאטה אנחנו עוברים לספור את ההתפתחות בחייו של אדם בשנים ובגילאים מאוחרים בחיים כעשורים.
 
הדבר הזה קורה עם כל צורת חיים חדשה, ותהא היא ביולוגית (כל אורגניזם), טכנולוגית (טכנולוגיה חדשה) או תרבותית (סגנון מוזיקלי, קולנועי, ספרותי וכו'). היא מתחילה בהתפוצצות אדירה של רעיונות וממשיכה בתהליך של גיבוש אשר הולך ומאט ומקבע אותה לצורה מסוימת עד שצורת החיים החדשה הופכת לטריויאלית ומגיעה למצב של סטאזיס (תחשבו על ההתפתחות של אדם או חיה, על ההתפתחות של מכוניות, האופניים או המחשב האישי או על התפתחות הפאנק או קולנוע גל החדש הצרפתי – כל אחד מהם צורת חיים שעברה תהליך כזה). [אגב האתגר הגדול בתור אדם הוא לא להכנע לתהליך הזה ולהגדיל כל העת את קצב השינוי, אבל זה כבר נושא למאמר אחר]
 
אותו הדבר קורה היום לאינטרנט. חברה', אנחנו לא ב-1995 וצריך להודות בזה. האינטרנט הוא כבר לא כזה תינוק, הוא כבר לא כל כך מפתיע אותנו כל יום כשאנחנו קמים בבוקר, הוא כבר לא כל כך בועט ומרדני – למעשה הוא הפך לסטנדרנטי למדי.  באמצע שנות התשעים היה לנו את ה-www וההייפרטקסט; בסוף שנות התשעים היה לנו את בועת דוטקום והתפוצצות של סטארט-אפים וחברות האינטרנט המצליחות הראשונות (אמזון, איביי וכו'); בתחילת שנות האלפיים את גוגל, רשתות שיתוף הקבצים, הבלוגים; ובאמצע שנות האלפיים עסקנו ברשתות החברתיות ואתרי הוידאו.
 
עכשיו ב-2008 לא קורים דברים מסעירים באמת באינטרנט. כמובן, יש רכישות, ורעיונות ופיתוחים וערוצי המחשבים והאינטרנט ימשיכו לכתוב ולנפח את ההתרחשויות – זה התפקיד שלהם, אבל האמת היא שבשנתיים האחרונות לא קרה שום דבר משמעותי באמת ברשת מלבד הרחבה של מגמות שהיו שם כבר קודם, ואם מישהו יודע על כאלו אני אהיה הראשון שישמח לשמוע.
 
האינטרנט לא יעלם – כמו כל המצאה טכנולוגית גאונית בהיסטוריה הוא יהפוך לבסיס להמצאות הבאות. מה שמוביל אותנו למבנה ההיסטוריה, לצורת העתיד, ולאיך שכל זה קשור למשבר המזון.
 
ההיסטוריה נעה בגלים
התפיסה הישנה של האבולוציה תפסה את תהליך האבולוציה כתהליך רציף וזוחל. כל דור ודור מזיז אותנו מעט מאיך שהיינו פעם ואיך שנהיה בעתיד. שנות השבעים הובילו פליאונתולוגים כמו גולד ואלגרדג לגיבוש ההכרה כי תהליך האבולוציה דווקא אינו תהליך אחיד, אלא תהליך ששומר על קפאיו למשך תקופות ארוכות ואז במשך תקופות קצרות ומכריעות מתקדם בקפיצות. הקוסמוס מתפתח במשברים ודילוגים. רוב הזמן ההיסטוריה היא קפאון (סטאזיס) המופרע מידי פעם בתקופות קצרות של מהפכה שבהן נוצרות המון צורות חדשות ומהפכניות (תחשבו על ההתפוצצות הקמברית, תחשבו על התפוצצות האינטרנט) ושאחריהן חוזר שוב הסטאזיס.
 
 
את התהליכים האבולוציונים הללו אפשר להחיל גם על טכנולוגיה ואכן אפשר לראות שהטכנולוגיה האנושית מתקדמת בקפיצות והקפיצות הללו משנות כל פעם את המקום שאליו אנחנו מסיטים את הפוקוס שלנו וגורמות לנו להניח שהעתיד יהיה אקסטרפולציה לטווח הארוך של המגמה שבה אנחנו חוזים כרגע (מה שמקלוהן קורא לו, לנהוג לתוך ההיסטוריה תוך כדי שאנחנו מביטים במראה האחורית).
 
 שמעתי פעם את וויל רייט אומר משהו בנוסח "בשנות העשרים הופיעו הרבה גורדי שחקים אז אנשים דמיינו שבעתיד כל הערים יהיו ערים עצומות עם בניינים אדירים וגבוהים. בשנות השלושים נפרשו רשתות של רכבות תחתיות ואנשים חשבו שבעתיד כל העולם יהיה מורכב מרשתות אדירות של רכבות מטרו. בשנות הארבעים והחמישים חלה התקדמות אדירה בתחום האנרגיה האטומית ואנשים דמיינו עתיד שבו לכל אחד יש מכונית ובית המונעים על כור גרעיני". (**אני מצטט מזכרוני, לא ציטוט מדויק**)
 
באותו אופן אפשר לראות שהמאות השבע עשרה והשמונה עשרה היו מאות שבהן התפתחה מאוד המכניקה, מאות שעודדו תפיסה מכנית של היקום והאדם. המאה התשע עשרה הייתה המאה של האנרגיה. זו הייתה תקופה שבה הומצאו טכנולוגיות אנרגיה כמו הקיטור, שימוש בדלק והחשמל. היא עודדה את תפיסת העולם והאדם במונחים של אנרגיה. המאה העשרים ובייחוד חציה השני הייתה מאה של אינפורמציה.
 
המהפכה שאחרי מהפכת האינפורמציה
אלא שלנביאי עידן האינפורמציה יש בעיה קטנה. אם אינפורמציה הופכת להיות הדבר החשוב ביותר למה המשאבים החשובים ביותר בתחילת המאה ה-21 הם דווקא משאבי טבע. אין זאת אלא שהאבולוציה שיטתה בנו שוב. כחלק מתהליך הסינגולריטי  גם המהפכות שלנו מתקצרות (ממהפכה מכאנית שאורכת מאות שנים, למהפכה חשמלית שאורכת 150 שנה, למהפכת אינפורמציה של 50 שנה).
 
ומה מגיע אחרי מהפכת האינפורמציה? ובכן, מסתבר שמה שמגיע זה השאלות הישנות של החומר והאנרגיה – איך להזין את העולם הביולוגי ואיך להזין את תאוות האנרגיה של העולם הטכנולוגי.
 
אני מכנה את המהפכה הירוקה שאנחנו כעת בעיצומה – מהפכת האנרגיה השניה. זוהי רוויזיה מקפת של הדג�
� הציביליזטורי שאותו בנינו לעצמנו בעזרת טכנולוגיות ופרדיגמות חדשות כמו אנרגיה סולרית, פרמקלצ'ר, מחזור, פוסטקפיטליזם ופוסטקונסומריזם. זוהי המהפכה שאני קורא לה ציבליזציה 2.0 – שהמטרה שלה להקים מחדש את הציבליזציה שלנו בצורה ברת קיימא שתהיה מסוגלת לתמוך בעצמה.
 
אבל המהפכה הגדולה באמת, העידן החדש שלתוכו עומדת להכנס האנושות ושיעקוב את עידן האינפורמציה הוא עידן הננו-טכנולוגיה. ננוטנכולוגיה, הרעיון של מכונות קטנות כל כך שהן פועלות בקנה המידה של הננו (מיליארדית המטר) ומסוגלות לבצע מניפולציות במולקולות הוא רעיון שהעלה לראשונה אריק דרקסלר בשנות השמונים. אם אז נחשב הרעיון של דרקסלר לרעיון מדע בדיוני הזוי, הרי בעשרים השנה שחלפו מאז הפך הרעיון לרעיון מקובל – מיליארדים רבים של דולרים נשפכים בתחום ואינספור חברות עם פתרונות ננוטכנולוגיים שונים קמות חדשים לבקרים.
 
המהפכה הננוטנכולוגית מציעה פרדיגמה חדשה לחלוטין שתפתח אופקים רעננים לאנושות. הגביע הקדוש של המהפכה הננוטכנולוגית הוא האסמבלר המולקולרי, מכונה ננוטכנולוגית שתפקידה יהיה ליצור מיסודות פשוטים ושכיחים בטבע כל דבר שאפשר להרכיב ממולקולות: ממצרכי מזון, דרך מוצרי אלקטרוניקה ועד רהיטים קטנים.
 
המשמעות הברורה של מכונה כזו תהיה החלת חוקי האינפורמציה על מישור החומר. המחיר של המבורגר של מקדונלדס או של מערכת מדיה חדשה של סוני לא יהיה לא במוצר החומרי עצמו שעלותו תהיה זניחה, אלא במחיר האינפורמציה או זכויות היוצרים שצריך הקונה לרכוש על מנת לייצר לעצמו המבורגר כזה או מערכת מדיה כזו. הייצור של עגבניה, תפוח או כל פרי, ירק ומוצרי טבע אחרים יהיה כנראה קוד פתוח. מזון, במילים אחרות יהפוך למצרך חופשי.
 
וכך מהפכת הננוטכנולוגיה תהיה מהפכת האינפורמציה השניה, המהפכה שתאחד את מהפכות האנרגיה והאינפורמציה, את החומר והידע. זו המהפכה שתאפשר למי שיירצה לחזור לצרוך בשר (הפעם בלי לפגוע בבעלי חיים חפים מפשע) ותאפשר גם מהפכה טוטאלית בתחום החומרים הפסיכדלים (ייצור ביתי חסר גבולות. ממשלות בוודאי ינסו לאסור הרכבה של אובייקטים מסוימים, אבל כמו תמיד יהיו לנו האקרים שיפרצו את המגבלות). זו המהפכה שתאפשר לאנושות להוריד את הלוגיקה האינסופית של האינפורמציה לתוך עולם החומר הסופי כל כך.
 
 
בימים אלו שבהם האנושות נראית כמועדת לתוך איזור אפל ועיתות של מחסור במזון ורעב, כדאי לשים לב טוב טוב לאופציות שלנו (להיות קצת פחות קרניבורים, להיות קצת יותר פרגמטים) ולזכור את העתיד הגדול, את הרגע שבו אולי נוכל לפתור בעתיד את הרעב אחת ולתמיד. אמן.