בוקר

בוקר, דירה חדשה, בפלורנטין. חיים חדשים. הרבה זמן לא התחשק לי לכתוב לבלוג. הרבה זמן הרגשתי שאני רוצה להתרחק מהכתיבה. לא ברור מה גורם את זה. אולי הרצון להכנס פנימה. אולי רצון לעצור את התנועה ולנוח. אולי הרצון להפסיק לדבר כדי לחזור מאוחר יותר לשפה מתוך מקום חדש.
 
בוקר זה זמן טוב לכתוב. הרבה מהטקסטים הטובים יותר שכתבתי נכתבו מיד על הבוקר, לפני שאכלתי משהו, לפני שהספקתי לקרוא מיילים, לצחצח שיניים או לשים מוזיקה.
 
בבוקר יש משהו טהור. משהו זך ומזוקק. מין רגישות לכל צליל, מראה ומחשבה. רגישות שהולכת וקהה ככל שהיום עובר ושהצלילים, המראות והמחשבות עטים בשעטה על דלתות התודעה שלנו. יש משהו בתחושה הזאת של הבוקר שמזכיר לי את התחושה שמופיעה לאחר חוויה פסיכדלית: של יכולת מוגברת להתנהג בצורה טבעית, נינוחה ופשוטה. של קשר יותר ישיר לתחושה ולהוויה. זה מזכיר לי את התיאוריות שגורסות שכשאנחנו ישנים משתחרר לנו DMT (אחד מהחומרים הפסיכדליים החזקים ביותר) בתוך המח. כולנו עוברים כל לילה טריפ ארוך שאנחנו מתעוררים ממנו בבוקר בלי לזכור כלום. אולי זה מסביר למה הבוקר מרגיש כמו ה- Aftermath של חוויה פסיכדלית.
 
המכוניות ברחוב החדש שלי אוהבות לצפור. אני מנסה להקשיב לנהגים הצופרים מבלי לשפוט, בלי להתרגז, מתוך השלמה שקטה, מתוך הבנה מקבלת של המצוקה הנפשית שהם כנראה חשים כשהם צופרים. מנסה לשמוע את הצפירות שממלאות את חלל האוויר כציוצים של ציפורים. אבל אט אט הצפירות הללו בוקעות את החלל הקדוש שיצרה השינה בתוכי. הן קוראות לתוכי "תתעורר!", ומתריסות נגדי שאקפוץ קפיצת ראש לתוך היום החדש.
 
עוד מעט אפסיק לכתוב ואתחיל את היום. ובינתיים הנה לינק שהעביר לי אסי לוידאו מופלא של הפוליטיקאי ואמן המדיה היפני טוימה קויצ'י. קויצ'י (המתואר כאן בקליפ כאקטיביסט אנטי-ממסדי שמאלי קיצוני) רץ בבחירות של 2007 לראשות עיריית טוקיו במסגרת מפלגה שהיא הצהרה אמנותית כמו גם פוליטית, מה שכמובן הזכיר לי את מפלגת הגאולה, ונאום הבחירות שלו הוא פשוט מבריק.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אמטרסו  On 1 בספטמבר 2009 at 12:31

    א. יבורך הוא והעם היפני בכללותו

    ב. מי מכיר בכלל את מפלגת הגאולה? הבחור בוידאו של האתר שלהם עושה פארודיה מדשדשת למדי.
    אצל היפנים, גם ההומור טעון ורציני. הדי החרקירי תמיד חורקים ברקע…

    נראה שאצלנו אין אנשים אמיצים מספיק בשביל להצהיר הצהרות בוטות שכאלה. אבל זה אולי מפני שהסיכויים שאותם אנשים יחוסלו למחרת די גבוהים…

  • ח ל י  On 1 בספטמבר 2009 at 12:32

    דפי הבוקר של ג'וליה קמרון הם בדיוק זה. תפיס עצמך והמילים והתודעה לפני שהספקת להקים עליך את עצמך. תהנה בסביבתך החדשה 🙂

  • בני ילדרע  On 1 בספטמבר 2009 at 14:41

    מסכים. הציטוט של המאמר ממדיקל היפוטזיס מלפני 20 שנה שלא הוכח מעולם ונותר סתם רעיון חסר בסיס בעיתון שהתמחותו היא רעיונות חסרי בסיס הוא לא רציני. ככלל יש לך מן נטייה כזו לתמוך את הרעיונות שלך בכל מיני מאמרים עתיקים שלאיש לא אכפת מהם או שמזמן הוכח כי הם שגויים. זה לא רציני.

  • עידו  On 1 בספטמבר 2009 at 17:17

    המאמר, היה סתם בתור לינק שמצאתי לאותו רגע. נדמה לי אגב שגם ריק שטראסמן כותב על הנושא הזה בספר שלו על DMT. בכל מקרה, לא הבעתי תמיכה ברעיון אלא רק ציינתי שיש תיאוריה כזו. אין לי מושג אם היא נכונה או לא. בכל מקרה רעיונות שונים, גם אם מידת הנכונות שלהם מוטלת בספק יכולים לעיתים לעורר מחשבות מעניינות, וזו הסיבה שהכללתי את הרעיון הזה במאמר.
    כל טוב,
    עידו

  • אבי לבקוביץ  On 3 בספטמבר 2009 at 12:54

    אני אוהב את האצבע המשולשת המורה שהוא עושה וגם את הטיקים בצוואר בסוף.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: