וידויו של מכור לעדכוני סטטוס בפייסבוק

אני מתמכר לזה.

כשזה התחיל לא יכולתי לחשוב אפילו על סטטוס אחד להעלות לפייסבוק. כל סטטוס נראה מסובך מדי, מורכב מדי על מנת לשתף בו את העולם החיצון באופן גורף כל כך.

בחודשים האחרונים זה עבר תהליך מתון אך מתמיד של עליה בתדירות העדכונים, שבשלב מסוים עבר איזה מפנה איכותי, את מה שנקרא the knee of the curve והפך לעליה אקספוננטיאלית די מקפיאת דם: מעדכון כל חודש לעדכון כל שבוע, לעדכון כל יום, לעדכון כל מספר דקות.

זה הגיע לכדי רמות מוטרפות, סחרור חושים פייסבוקי. חוסר יכולת לחשוב מחשבה בלי לחשוב לעצמי "איזה סטטוס נהדר להיות בו". דיסאוריינטאציה פנימית בכל הקשור לגבולות בין שורת הסטטוס לבין שורת התודעה הפנימית שלי. תחושה שאני זה הסטטוס והסטטוס זה אני. תחושה שכל רגע שיש דה-סינכרוניזציה ביני לבין הסטטוס אני הוא מטריד, מכאיב – טעות שיש לתקנה.

אני מעלה סטטוס משמע אני חושב.
אני חושב משמע אני קיים.
אני מעלה סטטוס משמע אני קיים.
אני מעלה סטטוס.
אני סטטוס.

חברת סטטוס.
סטטוס של שקר.
סטטוס של אמת.

אלוהי אלוהים,
שמור עלינו מעדכונים מיותרים
הגן עלינו מסטטוסים לא נחוצים
וברכנו, שיהיו הסטטוסים שלנו
תמיד נכונים
תמיד טובים
תמיד ממלאים באור ושמחה
ואושר ואהבה
ואם לא אז לפחות מעוררי השראה
ואם לא אז לפחות סקרנות

אלוהי, אתה בראת אותי בצלמך
ואתה בראת את הסטטוס בצלמי ובדמותי

אלוהי אלוהים
שמור על הסטטוס שלי מכל זד, ומזיד ומפגע
נצור סטטוסי מרע, ומקלדתי מדבר מרמה
שמור עלי כנה, עם הסטטוס ועם עצמי
ותן לי את הכח לדעת מה לכתוב ומה לא לכתוב בשורת הסטטוס
כי לפעמים אני מתבלבל, אלוהים

אחד אותי ואת הסטטוס שלי בזיווג הקדוש
הידוע לנו מאבותנו ואבותי אבותיהם

חונן סטטוסים ברחמים רבים
השיבני אבי עם הסטטוס לעצמי
ואל תרחקיני לכדי סטטוס רע

הרשה לי לשבור את הסטטוס שלי
ובו בזמן גם לגדול איתו הלאה קדימה

אם אתה רואה את הסטטוס בדרך, הרוג אותו

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נועם  On 20 בינואר 2010 at 17:48

    מה זה להעלות סטטוס?

  • רוני  On 20 בינואר 2010 at 18:24

    סקרנת אותי עד כדי הצעת חברות בפייסבוק.

  • מרגוליס  On 20 בינואר 2010 at 21:11

    אלוהים עבר לטוויטר.

  • עידוגד  On 20 בינואר 2010 at 21:24

    מי ייתן וסטטוסיך יולידו תגובות כחול אשר על שפת הים.

  • ירושלמית  On 21 בינואר 2010 at 1:40

    תחום הפייסבוק הוא תחום גניבת הדעת. הסטאטוס פותח את האדם לרווחה (כמו דלת),גורם לו לחפש ולבקש.
    מתפקידנו לסגור אותה

  • עידו  On 21 בינואר 2010 at 2:34

    אני בהחלט מבין למה את מתכוונת, ובהחלט לא הייתי רוצה להיות מכור לסטטוס – וכן כמו לכל סם וטכנולוגיה, גם לסטטוס אפשר לעשות abuse. אבל השאלה בעיני היא האם אפשר ללמוד להשתמש בסטטוס באופן יצירתי. מבחינת מהותו הסטטוס מקביל לבלוג, למעשה הוא סוג של מיקרובלוג. דך הפייסבוק האישי הופך כל משתמש ליוצר ואוצר, אני חושב שזו המהפכה הגדולה ביותר של הווב 2.0. בעוד שהבלוגים הגיעו לאחוז קטן כאוכלוסיה, ובאתרים כמו יוטיוב רק אחוזים מעטים מהמשתמשים יוצרים תוכן – בפייסבוק כולם יוצרים תוכן.

    וכן, יש עוד הרבה דברים לומר בגנות פייסבוק. אבל בכנות, הוא פשוט הניסוי החברתי המעניין ביותר שמתרחש כרגע.

    עידו

  • ירושלמית  On 22 בינואר 2010 at 1:33

    🙂

  • מיכל♥ג'וש  On 22 בינואר 2010 at 9:20

    פלוס שורה אחרונה נהדרת

  • אלחי  On 22 בינואר 2010 at 14:12

    אתה מכור כמו כל אחד מאיתנו לפייסבוק מסיבה אחת ויחידה: האגו. האגו מושך אותנו לבטא את עצמנו בקהל החברים בכל מיני צורות:בססטוסים מצחיקים מגניבים או טיפשיים.והכל כדי לקבל פידבק מהחברים שלנו..

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: