טכנומיסטיקה

היקום כולו מרכין ראשו, הטקסט פורסם לראשונה ב-28 לספטמבר 2008 בערוץ הניו-אייג' של אתר אנרג'י

המאסטר האינטרגלאקטי אלבר ברייה, מייסדה של חברת האנימציה פרוסידיס, ידוע בישראל בעיקר כמי שיצר את הסדרה הבלתי נשכחת היה היה -האדם (או כפי שהייתה ידועה בארץ, וכפי שנכנה אותן כאן ברוב המקרים, פשוט היה היה) ששודרה בשנות השמונים בטלויזיה החינוכית והייתה להיט ענק אצל הילדים.

מי לא זוכר את הגמד הג'ינג'י והמעצבן שתמיד נטפל לחלשים והזקן החכם עם הזקן הלבן שמוביל את האנושות מעידן לעידן. היה היה היה פרויקט אנימציה אדיר במימדי הימים ההם שלצורך הוצאתו אל הפועל התאחדו מגוון חברות הפקה מצרפת, קנדה, איטליה, שוויץ, בלגיה, הולנד, נורבגיה, שבדיה וספרד ובטח שכחנו עוד כמה. אבל מעבר להיותה אחת להיותה אחת הסדרות המאוירות המצליחות ביותר של תקופתה, היה היה הייתה גם אחת מהסדרות הנבואיות, החכמות והרגישות בהיסטוריה של האנימציה לילדים.

אלבר ברייה היוצר שכתב, ביים וקריין את הסדרה הוא אדם שרואה את המטרה שלו ב"לגרום לילדים שלנו לרצות לדעת, בגירוי הסקרנות שלהם". ביצירה שלו מבקש ברייה "להתייחס אליהם [לילדים] כבני אדם בזכות עצמם, שמבינים הרבה יותר ממה שהיו רוצים המבוגרים להאמין." סדרת היה היה של ברייה היא הבית ספר המאויר שיצר ברייה לילדי הדור הבא.

כולנו אחד
קליפ הפתיחה המפורסם של היה היה סיכם בסרטון מסחרר של 90 שניות, לצלילי העוגב של הטוקטה ופוגה ברה מינור של באך, את ההיסטוריה הקוסמית מהמפץ הגדול ועד סופו של כדור הארץ. היומרה של היה היה לספר בסדרת טלויזיה את החיים מראשיתם ועד סופם הייתה חסרת תקדים. היא מובילה את הסדרה דרך עידנים ועל רקע של אנספור התפתחויות היסטוריות טכנולוגיות, חברתיות, תרבותיות, כלכליות ודתיות.

אבל היה היה – האדם, רק מתחפשת לסדרת היסטוריה. היה היה – האדם, כשמה כן היא, עוסקת במשהו גדול הרבה יותר: באדם. ההיסטוריון האנגלי גיבון אמר במאה ה-18 כי ה"ההיסטוריה היא לא הרבה יותר מדברי הפשעים, העוולות והאסונות שעולל המין האנושי". ישעיהו לייבוביץ' ענה לו כמאתים שנה מאוחר יותר שההיסטוריה היא אמנם גם דברי הפשעים העוולות והאסונות שעולל המין האנושי אבל היא גם דברי המאבק הנמשך בפשעים, בעוולות ובאסונות הללו. היה היה מספרת את הסיפור העתיק הזה של ההיסטוריה האנושית, הסיפור על המאבק הנמשך של כוחות הטוב והקדמה נגד כוחות האגו והאלימות בנסיון ליצור עולם טוב וצודק יותר.

הטוב והרע מופיעים במהלך הסדרה שוב ושוב ברגעים שונים בסיפורה של האנושות כאשר הם מיוצגים תמיד על ידי אותן דמויות ארכיטיפיות. בצד אחד נמצאים הזקן החכם עם הזקן הלבן שמשמש (בפרקים שונים) כראש שבט, מנהיג דתי, יועץ למלך וממציא, לצדו פייר הצעיר הסקרן האמיץ וטוב הלב, חברו הענקי ושאר בני משפחתם. החבורה הזו שמופיעה שוב ושוב בחלקים שונים בהיסטוריה פועלת למען הקדמה ולמען שלום ושגשוג לאנושות. מולם פועלים תמיד כוחות אפלים המיוצגים על ידי הגמד הג'ינג'י והבוס הזוממים תמיד לשלוט ולהכפיף את מרותם על אחרים על ידי אלימות. שתי הקבוצות היריבות הללו שזורות לאורך היה היה מימי הקופים ועד שנת 2150 שבה מסתיימת הסדרה.

השימוש באותן דמויות על מנת לגלם אישים מכל חלקי ההיסטוריה מעניק להיסטוריה סוג של המשכיות, הוא מעלה את המחשבה שאפשר למצוא חוט מקשר בין האנשים של העת העתיקה, לאנשי ימי הביניים, אנשי הרנסנס והאנשים היום – איזושהי שאיפה המשותפת לאנושות כולה ומאחדת אותה. קליפ הפתיחה של התוכנית מציג את התפיסה בצורה הבהירה ביותר כשהוא מראה את פייר וחברו הענקי עוברים מבלי להשתנות דרך תקופות שונות בהיסטוריה כשלבושם וסביבתם הטכנולוגית מתפתחים במהירות בהתאם לתקופה. המסר ברור: פייר הוא האדם באשר הוא, בכל רגע בהיסטוריה. פייר הוא כל כל אחד שהיה צריך להיוולד בכל זמן שהוא למציאות היסטורית נתונה ולהלחם במסגרתה על זכותו להתקיים בכבוד.

הסאבטקסט של הבחירה של ברייה לספר את ההיסטוריה עם אנסמבל מצומצם של דמויות הוא שכל בני האדם הם אחד, שכולנו נאבקים ביחד מאז שחר הימים כנגד הרעות והפורענויות מתוך נסיון לברוא עולם שיהיה טוב וצודק יותר. בהתאם לאידאולוגיה הזו הציג הסגיר הבלתי נשכח של פרקי הסדרה את הגיבורים שלנו כשהם חגים מרחפים מסביב לכדור הארץ ומחזיקים ידיים באחווה קוסמית.

סופה של האנושות
הפתיח והסגיר של היה היה מתייחסים שניהם לפרק האחרון המונומנטלי והנבואי שלה. מי שזוכר את קליפ הפתיחה של היה היה זוכר בוודאי שלאחר שחלף במהירות את ההיסטוריה כולה, מהפירמידות ועד המטוס, מסתיים הקליפ כאשר הגיבורים שלנו נמלטים מכדור הארץ בחללית והכוכב מתפוצץ בעקבות מלחמה גרעינית.

לאורך היה היה מהווה הדיבור על הקדמה ועל ההמצאות טכנולוגיות החדשות מוטיב חוזר. אחד האפקטים הבולטים של הצפיה בסדרה הוא התחושה של צפיה בהתקדמותה ההולכת ונמשכת של האנושות. היה היה עוקבת אחר עשרות אם לא מאות של דוגמאות להתפתחותה הטכנולוגית של האנושות מהאש והאוכף ועד המכונית והטלויזיה. הקדמה היא בהיה היה האידאולוגיה של הטובים, של הזקן החכם שרוצה לבנות ולהבנות, בעוד ההתנגדות לקדמה היא לרוב מנת חלקם של צרי העין.

כל זה משתנה בפרק הסיום הפסימי. בערך באותה תקופה שהמאסטר האינטרגלאקטי גודפרי רג'יו יצר את הסרט הירוק המונומנטלי שלו קויאניסקאצי, העמיד גם ברייה בפרק האחרון של סדרת הילדים היה היה כתב אישום מפורט כנגד החברה הצרכנית, זיהום הסביבה והפוליטיקאים המטומטמים והמושחתים.

אמרנו כבר שברייה מאמין בלומר לילדים את האמת בפרצוף? בפרק האחרון הוא מספר לילדים בבית  שהבעיה של האנושות היא שלמרות שפיתחה כלי נשק עתידניים יש לה עדיין מנטליות של אדם קדמון. בעתיד שמצייר ברייה לאנושות בפרק האחרון ממשיכה האנושות להתרבות תוך כשהיא מכפילה את עצמה מדי 30 שנה (ברייה חוזה שבשנת 2010 יהיו בעולם 7 מיליארד בני אדם, נכון ל-2008 יש כ-6.95 מיליארד), וזאת משום שהפוליטיקאים שיודעים שמספרים גדולים הם כח אוהבים יותר את הכח יותר מדי בשביל לחשוב על האינטרס הגלובלי.

הסכסוך הגדול מגיע עוד כמה עשרות שנים בעתיד כשכמות הפסולת בעולם הופכת גדולה מדי ובני האדם מנסים לדחוף את הזבל שלהם אחד למדינתו של השני מה שמוביל בסופו של דבר למלחמה גרעינית. האנושות כולה מושמדת והיחידים ששורדים את האסון הם גיבורינו הטובים שנמלטים מבעוד מועד לחלל, שם הם מקימים מושבה אקולוגית המבוססת על כח סולארי וממתינים לטיהורו של כדור הארץ מזיהום על מנת לחזור אליו בעתיד. את כל זה חוזה ברייה, שימו לב, כבר ב-1979.

רק כדקה לסיום הפרק מופיע הטוויסט העלילתי שמגלה שהעתיד הקודר שהוצג לנו היה חלק מהרצאה שהעביר מורה לתלמידיו בכיתה בקריאה להאבק עבור עתיד עולמנו. הדמויות המוכרות לנו מהסדרה מופיעות כתלמידים בכיתה. זה היו הם כל הזמן. כל הדמויות משיעור ההיסטוריה היו אנחנו, אותם אנשים שהתגלגלו שוב ושוב בצורות שונות, אותן נטיות אנושיות כל כך. ועכשיו זה אנחנו, הצופים ב�
�ם על המסך. כי אחרי שההיסטוריה הסתיימה הגענו להווה ושם אין אף אחד אחר חוץ מאיתנו. אנחנו הם אלה שצריכים להמשיך להאבק את אותו מאבק גנוסטי נצחי של הטוב נגד הרע ולהבטיח את המשכם של החיים.

החיים
היה היה –האדם, הייתה רק הראשונה בסדרה של עונות היה היה שיצרה פרוסידיס לאורך העשורים הבאים ושהתבססו על אותו אנסמבל הדמויות שהופיע לראשונה בהיה היה –האדם. בסדרות שהופיעו בשנים שלאחר מכן היו היה היה – החלל, היה היה – אמריקה, היה היה – ממציאים והיה היה – מגלי ארצות. הסדרות הללו אמנם לא הגיעו לטלויזיה הישראלית אבל אחת העונות האחרות של היה היה כן הגיעה לכאן בסוף שנות השמונים ווזכתה גם היא להצלחה לא מבוטלת אצל הילדים. הכוונה היא כמובן לסדרה "החיים".

לומר שהחיים היא סדרה על הביולוגיה של גוף האדם זה כמו לומר שמלחמה ושלום זה על רוסיה. מעבר לכל מה שסדרות טיפוסיות על ביולוגיה יודעות להציע, החיים הייתה גם סדרה פילוסופית בעלת רובד רוחני מובהק. השילוב בין סדרה מדעית לבין תפיסות רוחניות עשוי אולי להשמע מפוקפק, אבל בשביל ברייה שהציג בהיה היה בלי שום בעיה היסטוריה שבה מופיע המפץ הגדול לצד מעמד הר סיני, שילובים אינטגרלים כאלה באים בטבעיות רבה.

החיים הייתה סדרה ביולוגית עם גוון רוחני מובהק. כמו היה היה –האדם, גם הפתיח של החיים מתחיל במפץ גדול, בגבר ואישה ערומים שמתאחדים זה עם זה ויוצרים כדור שמשחרר הבזק של אור שממנו מתחיל הכל – אור החיים. שיר הפתיחה של החיים נפתח במילים "אלו החיים, שבזכותם אנו קיימים" קורא לחגוג את פלא החיים ומכריז ללא בושה ש"הרמוניה מחברת אותנו".

החיים היא סדרה שנתנה לתאי הדם האדומים ושאר צורות החיים המיקרוסקופיות של הגוף פנים ואופי. בפרקים של הסדרה כשכדוריות הדם הולכות עם פחמן דו חמצני כבד על הגב הן מדוכאות כמו בתקופות הקשות בחיים, וכשהן לוקחות את החמצן הקליל הן בהיי כמו אנשים בתקופות הטובות. הכל בא לסמל שגם שהחיים בתוך הגוף אינם משהו זר ומוזר, אלא קרובים מאוד אלינו.

באופן מעניין בחר ברייה לצייר את הגוף האנושי דווקא בדימויים מעולם הטכנולוגיה והמדע הבדיוני. הדמויות בהחיים משייטות בתוך העורקים של הגוף בעזרת חלליות ומגנות על הגוף האנושי מאויבים בעזרת כלי נשק מתוחכמים. אלא שהגוף דווקא לא מצויר בהחיים בצבעים אוטופים. לאורך הסדרה ניתן לשמוע לא מעט פעמים שגם פלא החיים דורש הרבה הקרבה. על המסך מופיעים עובדים שחורים בדמותן של כדוריות דם אדומות שמתקדמות באיטיות בטורים ארוכים שמזכירים פקקי תנועה, פיגועי טרור שמבצעים חיידקים זורעים הרס המוני, וגם שוטרים בעלי גוון פאשיסטי מופיעים ומפזרים את ההתקהלות שלאחר הפיגועים בקריאות רמות "המשיכו בדרככם", ו"שום דבר לא קרה". ממש מדינת משטרה.

ברייה אומר לנו שגם בשביל צורות החיים המיקרוסופיות שחיות בתוכנו החיים לאו דווקא קלים. אבל הם ממשיכים, כי חייבים להמשיך את החיים. באחת מהקטעים הבלתי נשכחים בהחיים הולכים יחדיו שני תאי דם אדומים ומדברים על המוות. "נמאס לי כבר, כל הזמן עד המוות לעבוד ולעבוד 365 ימים בשנה" אומר הראשון. "אני מצטער לאכזב אותך ידידי, אבל 365 יום זה תקופת חיים ארוכה מאוד בשביל אחד כמונו" עונה לו חברו הזקן. "רובנו נמות הרבה קודם".

כמו היה היה -האדם גם החיים חוגגת לא מושלמות מדומה של האנושות או של החיים אלא את האוניברסליות והאחדות של החיים, אותו ניצוץ חיות שחוזר שוב ושוב ברמות שונות מורידי גופנו ועד האנשים שמניעים את ההיסטוריה, אותו ניצוץ חיות שבעבורו שווה להאבק.

והעונה החדשה בדרך
הסדרה היה היה על 6 העונות שלה היא טלויזיה חינוכית במיטבה, כזו שמעבירה את הידע ההיסטורי בצורה מרתקת, תוך מסירה של שפע של פרטים היסטוריים אבל המנעות מדקדקנות מייגעת. הייתי מעז לומר ש-156 הפרקים שמרכיבים את ששת העונות של היה היה מתחרים בחינוך ההיסטורי והתרבותי שמעניקה מערכת החינוך שלנו. הם מעניקים אינפורמציה מדויקת באופן מפתיע, ומי שצופה בהם ישמע על טולסטוי ודוסטוייבסקי, יכיר ממציאים כמו ארכימדס ואיינשטיין ויעשה את כל זה מתוך סקרנות אמיתית ומתוך תחושת הרלבנטיות של הדברים האלה. יותר מזה הוא גם יקבל מסר רוחני שמייצר מכל הידע הזה משמעות ששווה לחיות בעבורה.

היה היה -האדם יצאה לאחרונה ב-DVD בגרסתה העברית המיתולוגית עם הקריינות המופלאה של בני הנדל (והמוזיקה המשובחת של מישל לגרנד ויסואו סוגייאמה). צפיה חוזרת בה מגלה שגם היום היא עדיין יכולה ללמד אותנו מגוון של דברים על ההיסטוריה, על המין האנושי ועל הקוסמוס.

אלבר ברייה כבר קשיש היום. לאחרונה הוא הודיע שהוא עובד על עונה נוספת של היה היה, כזו שתעסוק באתגר האקולוגי העומד כיום בפני המין האנושי. זו תהיה העונה השביעית של היה היה ו-30 שנה אחרי, נראה שברייה סוגר את המעגל שהתחיל בתחזית האיימים שהציג בסיומה של העונה הראשונה של היה היה. נקווה שהפעם יקשיבו לו.

ותודה לעמית קגיאן על הסיוע שהגיש בהכנת הכתבה באבחנות וההארות החשובות שלו בנוגע לסדרה החיים.