גלוית ברכה ליקום – מכתב מסכם לצופי קורס המאסטרים האינטרגלאקטים

גלוית ברכה ליקום

תשעה חודשים עברו מאז פרסום הפרק הראשון של קורס המאסטרים האינטרגלאקטים  ועד חתימתו של השידור האינטרגלאקטי הראשון בימים אלה. למרות כל המאמץ שהשקענו בנסיון להעביר את המסר של המחתרת האינטרגלאקטית נדמה לי שאחרי תשעה חודשים של עבודה קשה, עדיין הרבה אנשים, הרוב המכריע למעשה, לא הבין לאשורו של דבר במה מדובר.

זה גם לא אשמתו של אף אחד כי קשה להבין דברים כאלה שגם מי שחווה אותם מתקשה לנסח אותם לעצמו, שלא לדבר על לתקשר אותם. בהזדמנות זו אני אנסה לסכם ולהבהיר טוב עד כמה שאני יכול על מה האינטרגלאקטיק הוא כן ועל מה הוא לא.

הופעת המסרים האינטרגלאקטים
"התפקיד של אלוהים זה לתת בראש, התפקיד שלך זה לעבוד"

האינטרגלאקטיק היה נסיון של קבוצת אנשים שחיה בישראל בשנת 2007 למסור מסר שיפעל כמעין תרופת-נגד להרבה מההשפעות המזיקות והמנכרות המאסיביות שמשפיעים עלינו אמצעי המדיה והתשקורת. אני מכנה כאן את התקשורת תשקורת, ואני כותב את זה כאיש תקשורת, אבל מסיבות אחרות מאלו שגורמות לאחרים לכתוב את הדברים הללו לפעמים. התקשורת היא תשקורת משום עצם הטבע הסימולקרי שלה, משום שהיא טכנולוגיה רבת עוצמה שנעשה בה בתקופה זו שימוש פושע על מנת להתקיף את תודעתם של בני האדם.

כמובן שגם האינטרגלאקטיק עושה שימוש באמצעי המדיה. האינטרגלאקטיק היה פרויקט שאני מעז לקרוא לו אקספרימנטלי משום שהוא ניסה לשלב בין תרבות הפופ לבין היקום התיאולוגי של הנפש וליצור קליפים "וידאו-תיאולוגים", "פופ-אורתודוקסים". במרכז הנסיון הזה עמדה שאיפה משיחית בבסיסה להפך את פעולתם של אמצעי המדיה כנגד עצמם ולגרום להם להפוך לכלים לקדושה.

אני חוזר לנקודת ההתחלה של כל הפרוייקט הזה. האם יכול אדם לכרות את החזיונות הדולקים בתוך מעמקי נפשו ולשדר אותם לשאר האנושות? הם יכול המסר הזה להשפיע? אלו השאלות שעמדו בבסיס הפרויקט האינטרגלאקטי.

כשקיבלתי את המסרים האינטרגלאקטים שם במדבר, רחוק ציבליזציה האנושית, כששמעתי את הדברים מאותו קול מסתורי שבו נתקלו אנשים רבים לאורך ההיסטוריה ושלא אכנה אותו כאן בשם מצאתי את עצמי בסיטואציה מורכבת.

הקול האינטרגלאקטי דרש שדברו יושמע בעולם. זה לא שאני הייתי הנביא שלו, אני הייתי רק אדם מקרי שעלה בטעות על תדרי רדיו של יקום אחר המשדר תדיר לכל מי שמעוניין להקשיב לו. שידור הרדיו הזה בקע מבפנים, הוא בקע ממה שנדמה היה כמו קול האלוהים שבתוכי. האלוהות זעקה מתוך הדברים כולם, היא דיברה אלי כמו ישות פצועה, המבכה את השחתתה על ידי החיים. היא דיברה בקול רך והראתה איך כל הדברים כולם הם אלוהיים, שבאלוהים אין כלל רע. היא הראתה איך כל דבר בעולם הזה הוא עולמות נפקחים ונפתחים ואיך כל דבר יכול בעולם יכול להיות כיף כמו להיות תינוק שמשחק בעריסה. היא הראתה שמי שחי באמת לעולם אינו בודד כי הוא תמיד מוקף בעולמות של דברים חיים.

והיא גם דיברה בקול אחר, קול צווח שנע בתוך המציאות כמו גלים סוניים אולטרא-סגולים. הקול הזה קרא אלי ודיווח לי רשמית שאני טמבל לחלוטין שלא יודע לעשות שום דבר לבד וחי כמו זומבי, שאני מנהל את המשאבים האלוקיים שנמסרו לידי בזלזול ובחוסר תבונה מופגן, שאני רוצח את הגוף שלי עם סיגריות ומזון לא בריא, שאני לא שם לב לנשימות שלי, שאני לא אוהב מספיק אנשים אחרים, שאני לא עושה מספיק בשביל אנשים אחרים, שאני לא מעריך מספיק את החיים שלי.

ומצד שני היא הראתה לי גם שהכוח האלוקי זורם בי, ושאני יכול ללמוד הכל. המחתרת דרשה ממני להכריז על נטישה של מצד הקיום הישן שלי, לקחת אחריות על החיים שלי ולהפסיק לחיות כמו זומבי.  הישות שנעורה מבפנים זעקה לקליפה שהקיפה אותה להתעורר וציוותה אותי לחיות את החיים כפי שנועדו להחיות, כך שאלוהים יהיה גאה בנו ואנחנו נהיה גאים באלוהים. היא ציוותה עלי להפוך לסוכן במחתרת האינטרגלאקטית, מחתרת מסתורית המתקיימת באיזורי הספר של התודעה ועל מנת לתקשר איתה יש צורך להכנס למצב תודעה מסוים.

יש מיליון סיבות למה אני לא המשיח, הסברתי לה על חולשותי. והיא הסבירה לי שדווקא בגלל חולשותי אני חייב ומחויב, כמו כולם להפוך למשיח. בגאולה, היא אמרה, לא אחד, אלא כל אחד ואחד חייב יהיה להפוך למשיח. אתה לא צריך להיות משיח בשביל להקשיב לו כשהוא מדבר אליך ולדעת שזה המשיח. ולסרב למשיח זה דבר שאני לא מציע לאף אחד לעשות.

ומצד שני, איזה השפעה יכולה להיות להכרה הפנימית החדה אך המעורפלת כל כך מטבעה שמתגבשת בתוך אדם אחד בתוך עולם שהכרתי אותו כמסולף כל כך. האם יכול אדם אחד להשמיע קול?

להביא את הגאולה לפחות פעם אחת
"בעולם היקומי כבר אין על מי לסמוך/ אין כבר אחראים/ כולם נרצחו/ כל אחד הוא מה שהוא עושה עכשיו/ הרסיסים התנפצו/ הניצוצות נפלו/ נותרנו בעולם שבו אנו לבדנו/ עם אלוהים"
 
המשיחיות של ההתגלות האינטרגלאקטית שהבטיחה עולמות בעלי עושר בל יתואר לי ולכל מי שירצה להיות לחלק מהבשורה האינטרגלאקטית עמדה בסתירה לקטנותו של האדם הקטן בעולם. אלא שבשורת האלוהים מגיעה בעת הנכונה ועם הוראות הברורות ליישומה.

הבשורה שהגיעה במדבר הייתה מרתקת כי היא כללה לא רק תובנות על המצב המדורדר שאנחנו, בניו של אדם, נמצאים כיום בו אלא גם הוראות מפורטות להקמת תחנת שידור אינטרגלאקטית למסרי התודעה שהתקבלו. הכלי שהקול בחר בו על מנת לשדר את הבשורה היה
YouTube אבל למעשה האינטרגלאקטיק התאפשר תודות לסדרה של המצאות טכנולוגיות מהשנים האחרונות: מצלמות זולות וזמינות, תוכנות עריכת וידאו למחשב, מחשבים חזקים, תוכנות אפקטים מיוחדים אמצעי הפצה נגיש – YouTube ורשתות חברתיות ואמצעי הפצה נוספים.

בנוסף כללה ההודעה גם הודעה כיצד לייצר את קטעי הוידאו, כך שלמעשה ביצירת הסרטים כמעט לא נדרשה יצירתיות מצידי (למעשה ההודעה כללה עוד הרבה הוראות שלא ניגשתי אליהן, כמו ליין של אופנה אינטרגלאקטית). כל מה שהיה עלי לעשות הוא לנסות ולחקות את סרטוני התודעה שהקרינה לי המחתרת.

הצרה בצורת העבודה הזו היא שמכיוון שהמחתרת מסתתרת באיזורי תודעה שלא תמיד אפשרי להגיע אליהם התקשורת איתה הייתה מקוטעת. ואכן לפעמים באינטרגלאקטיק, ברגעים שאבדה התקשורת עם המחתרת נצטרכתי ליצור את הקטעים, ללא רוחה של המחתרת ובלי להבין – ופשוט ביצעתי את ההוראות שניתנו לי מוקדם יותר בתקופות של קשר עם המחתרת כפי שנתקבלו קודם לכן.

כשהפרוייקט האינטרגלאקטי היה בשלביו הראשונים לפני כשנה בערך הייתה המטרה שהצבנו לעצמנו שאפתנית עד כדי גיחוך. מתוך האמונה שהיקום מורכב מקוד ושעל ידי האקינג, מניפולציה נכונה של הקוד ניתן לשנות את קוד הבסיס שלו – רצינו והאמנו, חלקנו לפחות  בנסיון ליצור מהפך תודעתי כולל באנושות.

כמובן ידענו שזה יהיה קשה מאוד, למעשה אפשר לומר בלתי אפשרי. ובכלזאת שכנענו את עצמנו להמשיך הלאה במאמצים ליצור את הפרוייקט הזה בעיתות של קשיים ותהפוכות בינלאומיות, לאומיות ואישיות רבות על ידי זה שאמרנו לעצמנו ש"כל אחד חייב לנסות להביא את הגאולה לפחות פעם אחת".

אני מאמין עדיין, ולמרות שעדיין לא הצלחתי להביא את הגאולה, אני שמח שלפחות ניסיתי נסיון שאני מאמין שלכל אדם כדאי להתנסות בו בחיים לפחות פעם אחת. זה אומנם היה הדבר הכי קשה ובלתי אפשרי שעשיתי בחיים שלי, אבל זה נתן לי כוחות שלא ידעתי שהיו לי. דרך עיסוק באינטרגלאקטיק יכולתי לבצע אינטרגלאקטיזציה של לפחות חלקים מתוך החיים שלי.

זה מעניין כי היו הרבה צופים בסרטונים שביקשו שהאינטרגלאקטיק יתן הוראות מעשיות יותר, ובמילים אחרות סוג של  פרקטיקה. אני לא ידעתי מה לומר, כי אני קיבלתי שני סוגי מסרים: כלליים ופרטניים. האחרונים היו מיועדים לי ספציפית ואין טעם לשלוח אותם לאחרים שזקוקים לקבל מסרים משלהם. במבט לאחור אני מבין שהפרקטיקה האינטרגלאקטית שעזרה לי להכניס את המהות האינטרגלאקטית לחיים שלי הייתה פשוט ליצור את האינטרגלאקטיק.

No Rights Reserved
"אני חי ביער/ לומד איך לרפא את עצמי/ אני מזמין את אחיי/ בואו כולנו נזהר/ אני בתוך הקרב/ סובל אך אני שמח/ בתוכו אני לומד/ את מה שעדיין לא ידעתי"
 
ובכל זאת, האם זה צלח? כפי שיכול כל אחד לראות, באופן חלקי בלבד. כאמור, המסר הגיע לחלקיק מזערי מהאנשים שאליהם יכל להגיע וגם החלקיק הזה נתקל, עם כל הרצון הטוב מצד שני הצדדים בקושי להבין את הדברים.

חלק מזה קשור בעצם הצורה הפופ-תיאולוגית האקספרימנטלית של האינטרגלאקטיק. האינטרגלאקטיק דרש מהצופים שלו אוריינות כפולה: אוריינות תיאולוגית/מיסטית ואוריינות מדיה. אלו שחסרים מהראשונה לא הבינו את המילים וחשבו שמדובר בבדיחה או ברצף של שטויות, אלו שחסרים מהשניה סונוורו על ידי התמונות הצבוניות והניחו שמדובר ברעיון אינפנטילי לחלוטין.

חלק מכך עשוי להיות קשור גם בשגיאות שלי. מתחילת הדרך של האינטרגלאקטיק ניסיתי מאוד שלא יזהו אותו עם שמי דווקא, מהסיבה הברורה שזו תהיה התחזות מצדי. המסרים הללו היו מתנה שקיבלתי ורציתי להעביר כמיטב יכולתי. פחות משהמסרים הללו שלי, חשתי שהם יותר כמו נסיון לתמלל שידור רדיו שיירטתי בטעות כשתרתי את שדות הנשמה ושאת דבריו הצלחתי לפענח בקושי רב.

מעבר לכך, הייתה מטרה נוספת דומה אך ארצית יותר והיא למנוע את המחשבה המביכה למדי שאני מתיימר להיות אותה דמות המטיפה לאנושות. אני איני מאסטר אינטרגלאקטי ואיני מתיימר לומר לאנושות דבר מעצמי, רק את מה שקיבלתי לעצמי. הדמות שמטיפה שם בתוך הקליפים של המחתרת האינטרגלאקטית אולי צועקת דברי תוכחה, אבל האדם שהיא צעקה עליו זה אני. זה אני הזומבי הזה, האדם הישן שעליו היא צעקה שם במדבר וקראה לו להתעורר.

קשה לי לתאר עד כמה זה היה סוריאליסטי ולעיתים גם קשה לערוך את הסרטים של האינטרגלאקטיק. וכך לעיתים גם בשעות של שפל נפשי אישי, לעיתים בתקופות שבהן חשתי נטול כוחות מצאתי עצמי יושב שעות מול שעות מול הדמות הצועקת הזו שקוראת לי המטומטם להתעורר.

למרבה האירוניה הנסיון שלי להרחיק את עצמי מדמותו של האינטרגלאקטיק (אני מכנה את הדמות הזו כך כי גם היום בסיום הפרוייקט עדיין לא מצאתי לו שם ואיני בטוח מי הוא בכלל – חייזר, נציג הנשמה, האני העליון) לא דווקא עזר. הוא גרם לחלק לקרוא לי שרלטן ולאחרים לחשוב שהתחלקתי על הראש.

מעניין גם לציין שבערך חודש אחרי שהתהליך האינטרגלאקטי התניע יצא שי טובלי  עם פרוייקט הבוראים הגלקטיים שלו. כמובן שידענו, שלמרבה השעשוע כשפרקים הראשונים של המחתרת יצאו הם יחשבו, לפחות בקונטקסט ישראלי, כחלק מגל "גלקטי" או "אינטרגלאקטי" ואולי אפילו כסוג של חיקוי לפועלו של טובלי. למותר לציין שזה לא הרתיע אותי מלתת למחתרת בדיוק את השם שבה הזדהתה בפני, אבל כמובן שעדיין ספגתי את תוצאות ההשפעות של "הגל הגלאקטי" בתגובותיהם של חלק מהאנשים. אני לא אכביר פה דברים בנוגע להבדל בין שתי התנועות הללו, אני חושב שהן דומות מאוד מבחינות מסוימות ושונות לחלוטין מבחינות אחרות ואין לי ברירה כאן אלא לסמוך על הקוראים שיגלו את נקודות הדמיון והשוני.

כמובן שהיו גם כאלו שחש�
�ו שמדובר בנסיון ערמומי לעשות כסף. בהזדמנות זו ראוי להבהיר כי האינטרגלאקטיק הוא לא נסיון לעשות כסף. מעולם לא לקחנו כסף מאף אחד, אין לנו גם זכויות בלעדיות על שום דבר שקשור למחתרת האינטרגלאקטית כי הוא איננו שלנו. הוא ניתן לנו במתנה ואנחנו מעבירים אותו הלאה במתנה. למעשה כמו שהבהרנו בעבר, האינטרגלאקטיק הוא No Rights Reserved, כל אחד יכול לביים את הפרק הבא של האינטרגלאקטיק.

המאסטרים האינטרגלאקטים
"מתוך עמקי היער/ יוצא קול האנושות/ בקריאה רמה/ התעוררו!"
 
"מרבה תורה מרבה חיים" וכל מי שעוסק בתורה זוכה שירד עליו שפע רב. אחת המתנות היפות שקיבלתי מהעיסוק בתוכן האינטרגלאקטי היא שלאט לאט נגלו אלי דמויות של מאסטרים אינטרגלאקטים ספציפים מימי הדורות, דמויות שעל חלקן כתבתי כאן בסדרת המאסטרים האינטרגלאקטים .

למרבה שמחתי גיליתי אצל המאסטרים האינטרגלאקטים הללו אחים לדרך. לאורך הפרוייקט קרה לי פעמים רבות שגיליתי אצלם פתאום ציטוטים או קטעי רעיונות שהופיעו בתוך המסרים האינטרגלאקטים. חלק מהרעיונות הללו הינם רעיונות שהיו כאן משחר האנושות, וחלק מהם היו ייחודיים למיסטיקה העכשווית וזה לא מקרה שכל המאסטרים האינטרגלאקטים הם בני המאה העשרים שמייצגים ביצירה שלהם את ההתמודדות של המיסטיקן עם העידן המודרני והטכנולוגי.

המאסטרים האינטרגלאקטים, שחלקם עסקו בחייזרים (ברוס האקהידאקי אנו),,חלקם טענו או רמזו שעמדו בקשר ישיר עם חייזרים (הנדריקסמקנהפיליפ ק. דיק) וחלקם היו חייזרים בעצמם (אבידן) נבחרו על ידי כנסיונות להביא דוגמאות (לא דווקא מושלמות תמיד) למה שאני מכנה קיום אינטרגלאקטי.

אז מה זה הקיום האינטרגלאקטי? מי שהתעמתת פעם עם אינסופיות היקום במובן הרחב (מה שווילבר מכנה אותו (Kosmos עשוי היה לראות באיזה חלק זעיר של הקיום אנחנו חיים. באמת אנחנו חיים את רוב חיינו על משבצת קטנה של מילימטר על מילימטר מתוך עולם ברוחב אלפי שנות אור שמתקיים במקום בארבעה מימדים, בטריליוני על טריליוני ממדים המזדווגים זה עם זה בפראיות כל העת.

ישנה יצירתיות אינסופית הרוחשת סביבנו כל העת (מה שפיליפ ק. דיק כינה VALIS) אבל האדם  שלכוד בתוך באזזז רוחש ובלתי נגמר של מדיות משכפלות מתקשה להתחבר ליצירתיות הזו. תחת כף הרגל שלכם רוחשים כרגע מליארדי מציאויות, ביחסים שלכם עם האדם האהוב ביותר עליכם מתרחשות כרגע תזוזות אדירות משמעות, ההילה האנרגטית סביב גופכם זוהרת ובתוך הנשמה שלכם אתם צומחים. אני מתחנן בפני כל מי שקורא את הדברים הללו שיקדיש לפעמים קצת זמן לשים לדברים האלה ולא יתן שיסיחו את דעתו כל העת במסרים המהונדסים שסביבנו. זה קשה, אנחנו עומדים תחת מתקפה קשה שאנחנו עצמנו יצרנו, אבל זה אפשרי.

מי שיצליח יכול לזכות בעולם רחב פי אלפים ומיליארדים מזה שמציעים בפרסומות. המילה אינטרגלאקטי מציינת בהקשר זה (ואני מציין שוב שזה הכל רק ההבנה האישית שלי) שהוא חי במציאות רב-מימדית ועזב במידה ידועה את המגבלות שחלות על שאר בני האנוש. המאסטר האינטרגלאקטי חי בעולם של יצירתיות אינסופית. הוא אינו מוגבל או מוטרד על ידי סוף ולכן למרות שהוא חי בינינו הוא יכול ליצור לעצמו "מציאויות וירטואליות" כרצונו ולהגר אליהן בכל עת.

לכך התכוונו כשאמרנו "היקום חוגג הלילה את המסיבה הגדולה ביותר אי פעם. תושבי כדור הארץ מוזמנים כולם." אנשים חיים בתוך עולם של מחסור וכאב נוראי, בזמן שכל מה שעליהם לעשות זה להצטרף למסיבה מתחת לבית השחי שלהם, במקרר, בגינה על גבי המסך – בכל מקום.

אני כבר מגיע לשלב מאוחר למדי  בחיבור הזה ואני עדיין לא בטוח בכלל אם הקורא הבין בינתיים מה זה אינטרגלאקטי.

מכיוון שהזכרתי כאן מקודם את המאסטרים האינטרגלאקטים הייתי מעוניין להסתייע כאן  בקונג-פו האינטרגלאקטי שלהם על מנת לתאר את הדברים בצורה מוצלחת יותר ממה שאני מסוגל ולצטט כאן את טרנס מקנה:

"נסו לגרום לאנשים להפסיק לחכות לנשיא שיאיר אותם. תפסיקו לחכות להיסטוריה ולזרם האירועים ההיסטורים שיבהיר עצמו בפניכם. עליך לקחת ברצינות את ההכרה שלהבין את היקום זה האחריות שלך, בגלל שההבנה היחידה של היקום שתהיה שימושית בעבורך היא זו שלך … רק ההבנה שלך שווה משהו בשבילך. בכלל שזה אתה שתצטרך לחיות איתה וזה אתה שתצטרך למות איתה". כתב טרנס מקנה.

או במילים אחרות. אל תתנו לאמצעי המדיה לקבוע לכם מי להיות ומה להיות. אל תתנו לפוליטיקאים, אנשי דת, כלכלנים, פרופסורים, גורואים או פרסומאים לקבוע לכם מהו העולם הזה. כי הם לא יעמדו שם במקומכם ביום שתמותו.

לשנה הבאה בירושלים החדשה
"האינטרגלאקטיק זה לא ימינה, שמאלה, למעלה או למטה. זה עכשיו בשידור ישיר"
 
"אלוהים בקרב והוא מפסיד" כותב פיליפ ק. דיק ברומן הקבלי המופתי שלו The Divine Invasion. בספר המופלא הזה מנסה האל "יה" הנמצא בגלות בפלנטה בחלל להבריח עצמו חזרה לכדור הארץ הנשלט על ידי בליעל. "ראה את המצב מעורר הרחמים שבו אנו נמצאים בזה הרגע" אומר שם הרב אשר המבקש למסור את בשורת האלוהים לעולם הנשלט על ידי הסטרא אחרא "אתה ואני יודעים את האמת אבל אין לנו שום דרך להביא אותה אל העולם".

אחד האמצעים שבו מנסים הגיבורים ב"הפלישה הקדושה" להביא את דברי האלוהים לעולם סביבם הוא בעזרת תחנת רדיו רב לשונית ורב-יקומית וזה מחזיר אותי שוב לאותו הרגע במדבר שבו צוויתי להשתמש ביוטיוב על מנת למסור את הדברים שנאמרו לי.

המחתרת האינטרגלאקטית נקראת כך משום שהייתה נסיון להשתמש בכלי החדש הזה על מנת להשיג תפוצה עולמית. כעת היא הפעם הראשונה בהיסטוריה שאדם יכול לעמוד בחדר שלו ולשדר משם את הדברים ששמע ממני לעולם כולו, אמר אז הקול. אבל האם אפשר לשנות את העולם בעזרת עוד תחנת רדיו, שואלים הגיבורים של פיליפ ק. דיק שואלים ברומן.

מסתבר שקשה. אבל מסתבר שאפשר לנסות. הפרק השמיני של האינטרגלאקטיק מבקש להעביר את התחושה הזו, של המסרים מקודדים המרחפים בחלל האינטרגלאקטי ומחכים שמישהו יעלה על התדר הנכון ויקלוט אותם במקרה.

ובכל זאת המחתרת כן הצליחה לגעת בכל מיני אנשים. היו אנשים שסיפרו לי שהם צופים בזה כל יום על הבוקר כדי לקבל כח לחיות והיו גם מאות מיילים והודעות תומכות, כיפייות ומרגשות שקיבלנו מאנשים מכל העולם שסיפרו לנו שגם הם מנסים להתעורר. רבים מהם גם רצו לעזור בהפקה של עוד סרטים ובתמיכה בהם. אם היינו יודעים לתאם את העזרה הזו בצורה חכמה יותר היינו רוצים לעשות את זה איתכם, אבל זה היה קצת מסובך מדי, אפילו בעידן המרושת הזה, ועל זה אנחנו מתנצלים.

אבל כל אדם כזה שהאינטרגלאקטיק שימח אותו, כל אדם כזה שיתקל אולי עוד 10 שנים בסרטונים האלה ויקבל מהם מה שיקבל שווה את הכל. ובגלל זה למרות שהאינטרגלאקטיק לא שינה את העולם הוא הדבר שהכי שימח וריגש אותי אישית.

כשהתחלתי את שנת 2007 חשבתי שדי נמאס, והשנה אני מביא את הגאולה. בינתיים נגמרה השנה. הגאולה לא הגיעה אבל התחתנתי ואני מרגיש שזכיתי לגאולה הפרטית שלי. עכשיו אני מביט על 2008 במבט שמח. הגאולה עוד לא הגיעה, ואני יודע שזה אומר שהכיף הגדול עוד לפנינו.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אוהד  ביום 28 בדצמבר 2007 בשעה 15:29

    מקסים. תודה

  • דורון אמירים  ביום 30 בדצמבר 2007 בשעה 8:03

    היקום אומנם גלקטי אך האנשים הוויות שנוצרות קעקועים אפילו מחינה היו מקבעים על כל אדם כל ערך שקלת? לחייב אנשים לקעקע את הדמות שלך
    ביום מן הימים ההבדל בין קומדיה לטרגדיה לא יהיה מי דורך על הבננה הוא יהיה מה קרה לבננה מה קרה לנו לא לחלקנו האם יופגזו תודעתית אלו אשר לא ראו את הסרטונים???.
    הקפד על פרסום נכון
    שלך י-ה-ו-ה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: