הבחירות בארה"ב עדיין רחוקות, אבל אם זה תלוי באתר פייסבוק, ברק אובמה כבר מנצח. אובמה נהנה בשלב זה מ-210 אלף תומכים ברשת החברתית, בעוד להילארי קלינטון יש "רק" 61 אלף חברים.
בחירות 2004 התאפיינו כבחירות הראשונות בהן זכו הבלוגים להשפעה ניכרת. מעבר להמשך התגברות ההשפעה של הבלוגים על הפוליטיקה האמריקנית, עושה רושם שהבחירות הנוכחיות יהיו הבחירות הראשונות שבהן רשתות חברתיות יזכו למרב ההשפעה.
כמו שמציין העיתונאי אילן גורן, "מהדורת איי.בי.סי מוגשת בכל ערב על ידי עיתונאי מאפיר שיער ורב זכויות בשם צ'רלס גיבסון. הדגש הוא על כל ערב. בערוץ הפוליטי של פייסבוק מבזקים עולים כל כמה דקות, סקרים מתעדכנים בכל פעם שנער בניו המפשייר מקליק "בעד" או "נגד". על כן הבחירה האמיתית במירוץ 2008 – שפן מקוון או צב שמתעדכן אחת ליממה".
מותר גם לשאול מה כל זה אומר על איכות הדיון הפוליטי שלנו. בספר 'בידור עד מוות' מתאר מבקר התרבות ניל פוסטמן את התדרדרות שעברה על השיח הפוליטי. לדבריו, אם במאה ה-19 ניהלו מועמדים לנשיאות דיונים פומביים בני 7 שעות, היום בעידן הטלויזיה של המאה העשרים הפכה הפוליטיקה לדיון המושתת על תדמיות ופרסומות מניפולטיביות של 30 שניות.
פייסבוק מייצג עידן חדש בפוליטיקה: עידן הרשתות החברתיות. מצד אחד הדיון הפוליטי מתדרדר עוד יותר: התמיכה בפוליטיקאי חדלה להתבטא בפעילות ממשית. עתה היא הקלקה על תמונה של הפוליטיקאי שבחרת להיות חבר שלו, כנראה בגלל שזה נספר כקול, הצבעה בסקר או כעדכון סטטוס.
ומצד שני, רשתות חברתיות יכולות להיות במיטבן פלטפורמה לשיח פוליטי מעורב יותר מזה של עידן הטלויזיה- כזה שמאפשר שיח של רבים אל רבים ודיון משותף. אם הבלוגים אפשרו למצביעים להביע לראשונה להביע את דעתם מחוץ לתקשורת הממוסדת, הרי הרשתות החברתיות מאפשרות להן להתאגד בקבוצות וליצור שיתופי פעולה פוליטיים הדוקים וזמינים יותר.
כך או כך, בין אם פייסבוק תהווה חוליה נוספת בהתדרדרות רמת הפוליטיקה ובין אם תיתן לה דחיפה חדשה – בפייסבוק אובמה מנצח.
טכנומיסטיקה 
תגובות
מעניין שכולם מדברים רק על המועמד הדמוקראטי, כאילו שהבחירות לנשיאות הן בין קלינטון לאובמה
למי ששכח, ויש הרבה כאלה, יש עוד מפלגה בארה"ב