טכנומיסטיקה

זהירות! מדובר בפוסט מדכא וזועם שמייצג זווית בלתי מאוזנת של האמת הקוסמית. הקריאה איננה מומלצת לרגישי לבב.

הפוסט הזה מתחבר אצלי כבר הרבה זמן. הוא מתחבר עם כל מכה ועלבון שהציביליזציה מנחיתה עלי. הוא מתחבר בצל, מתחת לנסיון הכה כושל של הפרסונה להמשיך ולהתמיד באמונה במין האנושי.

כן, בדרך כלל אני משתדל להמשיך ולהאמין. אני משתדל להביט על הדברים מהנקודה החיובית, אני אפילו מאמין בה. אני מאמין שעתידו של היקום ושל המין האנושי הוא באומגה פוינט.

אבל בו זמנית יש גם נאראטיב שונה לחלוטין. בורוז' ורבים אחרים תיארו את המין האנושי כוירוס – וירוס שמתפשט כל הזמן, מכלה את כל המשאבים שסביבו והורג את כל מה שהוא פוגש בו.

וחייבים להודות שנדרש הרבה פחות דמיון בשביל להבין את התיאור הזה מאשר בשביל להבין את נקודת האומגה.

האם אנחנו וירוס?

אני מתחיל לשאול את עצמי אם זה כדאי שאני אסע לחו"ל כמו הקפיצות האחרונות שעשיתי השנה לבוסניה או לאמסטרדם. אני שואל את עצמי את זה, כי כל פעם שאני חוזר ישראל, המדינה הזו פועלת עלי כמו הסם המדכא והקשה ביותר שאני יכול להעלות על דעתי. שודדת ממני כל שבב חיות, תקווה ואהבה.

שבוע וחצי בארץ, המטאפורה העיקרית שיש לי למצב הקיומי פה הוא של עכברוש. העכברוש הפך להיות סמל שמופיע סביבי בכל מקום שאני מביט. בחלומות אני רואה את עצמי כעכברוש שרץ במבוך ומנסה לברוח אבל כל הדלתות נסגרות בזו אחר זו. ברקע עומד השטן ושואג Kneel Unto Satan. לו אכרע ברך בפני השטן הזה, הכל יפתר. אבל אני לא מוכן. עדיף למות מאשר לכרוע ברך לפני השטן.

ובכל זאת צריך לציין שכמות הולכת וגדלה מהעבודות המוצעות היום הם סוג של עבודת שטן – עבודה של תאגידים שמטרתם להמשיך את ניצולם, החפצתם ודיכוי עצמאותם של בני האדם באשר הם, הגברת תרבות הצריכה וחיסולו של הטבע לאלתר ויפה שעה אחת קודם.

זה לא שאני חושב שבני אדם הם רעים. אולי יש כמה כאלה, אבל פגשתי כל כך הרבה בני אדם טובים בחיים האלה שאני יודע שיש בהם הרבה הטוב. ובו זמנית השאלה ממשיכה לנקר – האם הדבר העלוב והמזעזע הזה שאנחנו מכנים הציביליזציה היא הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים ליצור מעצמנו?

איך זה יכול להיות שמתוך כל האנשים הטובים הללו נוצרת ציליבליזציה של רשע, ציביליזציה שמנכרת את האנשים אחד מהשני, מעצמם ומהקוסמוס שמקיף אותם? איך זה שאני לא יכול להאשים את בוש, לא את אולמרט, לא את וורן באפט, לא את ביל גייטס, לא את נוחי דנקנר, לא את מנכל מקדונלדס ואפילו לא את אורנה ומשה דץ? איך זה שכל הפניה כזו של אצבע כלפי מישהו תהיה פשטנות – כי הכח, כמו שאמר פוקו, נמצא בכל מקום. כי אני בעצמי חלק מהכוח הזה.

איך זה שלא משנה כמה שלא ננסה ליצור חברה צודקת, אנחנו רק מקבעים יותר ויותר את המבנים המדכאים של הציביליזציה? למה גם אם אובמה יבחר לנשיא ארה"ב, גם אם הדלאי למה בכבודו ובעצמו יהפוך לנשיא ארה"ב – עדיין אנחנו לא מצפים באמת שמשהו ישתנה?

[אלו השאלות שוועידת האו"ם צריכה לעשות חושבים עליהן. מה? מה אנחנו עושים לא נכון?]

שינת העכברוש
כל פעם כשאני נמצא בחו"ל אני פוגש Travelers שמספרים לי על חיים אחרים. אנשים שנוטעים עצים חודשיים בשנה ועם הכסף הזה מטיילים כל שאר השנה. אנשים שחיים חיי חופש. אולי בגלל שאף פעם לא עשיתי את הטיול הגדול הזה שכולם עושים אני עושה עודף אידאליזציה לסוג הקיום הזה. אבל שוב ושוב אני שואל את עצמי אם אני לא מבזבז את הזמן שלי פה, בציביליזציה הזו.

בשביל מה? בשביל מה, אני שואל את עצמי ואותי? בשביל מה להמשיך לחיות כמו עכברוש, לעבוד כמו עכברוש, לרוץ במבוך שלא נגמר, וכל מה שאתה עושה בת'כלס זה להיות עוד אחד מתוך החברה הזו שממשיכה להשמיד את עצמה לאט לאט ולקחת את כל כדור הארץ יחד איתה. עוד אחד שהורג את כל מה שהוא מאמין בו וחושב שהוא יפה.

מה הטעם בחיים כאלו? אני לא מסוגל לראות אותו. (ויש אנשים [מבוגרים] שאומרים לך. "נו מה חשבת? זה החיים. ככה נראים החיים". ואני אומר להם. זין זה החיים. זה אולי החיים שלכם. ואם זה החיים, אני מסרב לחיים. ואם כבר הזכרתי את המבוגרים, אזכיר את מה שטים לירי אמר: ההגדרה המילונית של מבוגר היא אדם שהפסיק לצמוח, אדם שהפסיק לגדול. ואזכיר גם את אזהרתו החשובה. ואזכיר אותה בכתב מודגש ושלוש פעמים אחת אחרי השניה.

Avoid Terminal Adulthood at all cost
Avoid Terminal Adulthood at all cost
Avoid Terminal Adulthood at all cost

אני איתך טים. מה פרויקט הציביליזציה הזה מציע לי? למה אני עדיין חלק ממנו? זה נוח לשנוא את ישראל (ולמרות שאני גם אוהב אותה, התקופה נותנת לי, כמו לרבים מאיתנו, הרבה הזדמנויות לשנוא אותה) אבל האמת היא שהצרה האמיתית היא הציבליזציה הזו. הציבליזציה הזו שמניחה בגסות הרוח האופיינית לה כל כך שהיא בעלת הזכות היחידה על הכוכב.

אני קורא על שבטים באמאזונס שנפגשו לפני 40 שנה לראשונה עם האדם הלבן והיום הם מגורשים מאדמתם על ידי חברות נפט והופכים לעבדים עניים, מעוטי הכנסה ומכורים לאלכוהול ואופרות סבון. באיזה זכות? איזה זכות רואה לעצמה הציבליזציה הזו להשתלט על הכוכב כולו, על כל מקום ומקום שהיה של שבט האדם מזה שנים רבות, ולהפיץ לתוכו את הטריפ הרע שלה?

הציביליזציה היא טריפ רע

הייתי השבוע שלוש פעמים במס הכנסה, פעם שביעית בחודש האחרון, ואני עדיין לא מצליח להבין את הטפסים שהם דורשים ממני למלא ולהשיג להם. אבל האופציה השניה בציביליזציה היא ללכת ראש בראש עם הציבליזציה – ואנחנו יודעים
איפה זה נגמר. מן הסתם התהליך הזה גובה את מחירו על המצב הנפשי ואחראי במידה רבה על הפוסט הנזעם הזה. בדרך למס הכנסה מגבעתיים אני עובר על האופניים דרך נהרות של מכוניות ואוטובוסים מפיצי פיח. אספלט מפיץ חולם לוהט. במס הכנסה עצמו, עובר שוב ושוב דרך מאבטחים, סריקות בטחוניות. במעלית אני שומע את הקולות הרובוטיים שמודיעים לי על הקומות והמחלקות השונות שאני עובר בתוכה. "מחלקת גביה". איפה היער? איפה הפלורסטה?

בתוך המעמקים של הציבליזציה הזו אני מרגיש כמו חלק מסרט מדע בדיוני דיסטופי של פיליפ ק. דיק. המעמקים של המסדרונות הללו מרגישים לי כמו מיכלי בידוד מיוחדים שנוצרו על מנת לבודד אותך מהשפע האלוהי. מתוך המיכלים האלה עמוסי הפקידים, הצמצום הגיע לרמה גבוהה כל כך שלא ניתן עוד לחוש באלוהות. התחושה היא נוראית. בא למות. בוא למוטט אותה, את הציבליזציה הזו. אבל אתה לא יכול, אתה עכברוש במבוך. בדרך לשורות הארוכות של הפקידים – הפקידים שלא משחררים אותך, שלא ישחררו אותך עד שתגיד נכנעתי, הפקידים שדורשים לינוק את כל חיותך בעוד ועוד בירוקרטיה, ואם תסרב – אנחנו יודעים לאן זה מוביל.

ואין לאן לברוח. גלובליזציה, ציביליזציה, מכאניזציה. הכל מכוון אל המוות. התפשטות הציבליזציה על הכל אל תוך הכל. בני אדם מהונדסים שחושבים שהציבליזציה זה הם. עולם חדש מופלא זה סרט של דיסני לעומת מה שקורה פה. אנשים – Culture is not your friend

זהו. כאן אני מסיים. שחררתי את הקיטור. אני מתפלל לאלוהים שוב ושוב שמס הכנסה ישחררו אותי מהעבדות שאני כבול אליה בחודש האחרון. הייתי חייב לכתוב את הדברים האלה כי אני הולך להרצות על דברים קצת יותר יפים עוד כמה שעות,ולא יכולתי להמשיך לשם עם הדברים האלה על ליבי.

אני לא מאמין בכל מה שכתבתי כאן. או יותר נכון אני חייב להגיד לעצמי שאני לא מאמין – שזה רק צד אחד, קיצוני מאוד, ושיש צד אחר, נפלא ונעלה. אני חייב לומר את זה כי ראיתי אותו, כי נשבעתי כבר אז כשקראתי את האחים קרמזוב, שלעולם לא אשכח שראיתי אותו – וראיתי אותו מאז שוב ושוב ואני נשבע לעצמי כל פעם שאני רואה אותו – שלא אשכח שהוא קיים – אפילו כשמכניסים אותי למיכלי הבידוד האנטי-אלוקיים של הציביליזציה.

אין דבר עצוב יותר מלהיות חסר אמונה. גם אני מרשה את זה לעצמי רק ל-1,000 מילה ולא יותר.
אני אתפלל לשלומה של הציבליזציה, אתפלל שתגאל, שתתעשת מחלום העיוועים השטני הזה שגורם לה להשמיד את עצמה ואת כל מה שסביבה, אתפלל עד הרגע האחרון, עד שתושיט את ידה על מנת למחוץ אותי יחד עם כל השאר, אם אצטרך. ואני מקווה שתתפללו איתי.

תוספת

עוד משהו שפשוט חייבים להוסיף כאן שוב את הקליפ המדהים הזה של מקנה – culture is not your friend

"what civilization is, is 6 billion people trying to make themselves happy by standing on each others shoulders and kicking each others teeth in"

עצוב כמה שזה נכון

תוספת 2

ואגב, למה אנשים מצטרפים לכת השטן?

לא עדיף ללכת לעבוד בסלקום? לפחות הם גם משלמים.