התפרסם היום בערוץ הניו-אייג' של אתר NRG מעריב.
"צבעו שחור, גופו נרפס/ אמורפי ובלת נתפס/ רגלים לו לאלפים/ ישנעוהו אגפים/ גועלי הוא ודוחה/ כל רואו מיד בוכה" (מתוך הקורבן, פואמה מאת דנה לין).
הגשתי את ידי לגעת בשזיף סגול שחרחר שבחלום, כשחשתי בתחושה על ידי. פקחתי את עיני וראיתי שתי עינים קטנות מביטות בי. עיני ג'וק. אני לא זוכר שהתעוררתי כך אי פעם, גם לא מהסיוט על המלחמה האטומית. גופי הרדום ננער לקפיצה פראית של רקדן אפריקאי שבטי. הג'וק נמלט לפינה למחשכי הארונות. אבל אני כבר ידעתי שלא אוכל לשוב לישון כשהוא אורב לו כך. אנחנו באותו החדר לא יכולים לשהות. זה או אני או הוא.
תוך כמה דקות כבר יידעתי בשיחות טלפון את כל מי שהיה צריך לדעת על ההסלמה האחרונה בתקריות המלחמה עם הגזע התיקני. הפעם הג'וקים חצו את הקו האדום ויצרו מגע ישיר ועוד במתקפת פתע בזמן השינה. נחרדתי מהמחשבה שהמקרה הזה מסמל על עלית מדרגה ברמת הלוחמה בבית. גרוע מזה, חששתי שהתקפה זו היוותה פעולת תגמול על ריסוס ה- K300 שריססתי בבית בימים האחרונים ואולי אפילו עונש מלמעלה. ואולי, הייתה לי גם הרגשה אפלה, ניסה הג'וק לומר לי משהו?
"אף אחד לא אוהב ג'וקים" אמרה אמי כסיפרתי לה על התקרית "אבל אין מה לעשות. בספר 'פרפר' הוא דווקא אכל אותם. יש בהם הרבה פרוטאינים."
"זה באמת מאוד בריא. דע לך, שבמזרח זה נחשב ממש מעדן" הוסיף אבי.
ברמה השטחית ביותר התשובות הללו דחו אותי. אבל היה עוד משהו. התשובה הרציונלית שמסרו לי הורי לא סיפקה אותי. השאלה האמיתית ותרה בעינה. מי הם הג'וקים? למה אנחנו שונאים אותם? ומדוע תחושות הבהלה, הסלידה והייאוש הקיומי שהג'וק גורם לאדם הן אוניברסליות כל כך?
הדברה אמיתית זה הדברות
האם זה התנועות התזזיתיות והבלתי צפויות שלהן שמכניסות אותנו ללחץ. אולי זה בגלל הצבע החום כהה שלהם. אולי בגלל שהם ניזונים מזבל וחיים בביוב. אולי בגלל שהם היחידים שישרדו את המלחמה האטומית. יש מי שאומר שזה בגלל שהג'וק במקום לברוח רץ אלינו. הם חסרי אוריינטאציה ולפעמים זה נראה כאילו הם כלל לא פוחדים מאיתנו. הג'וק הוא השלווה המושלמת ויוצר את ההיסטריה השלמה.
ואולי יש כאן עניין של יריבות אבולוציונית-הוויתית עתיקת יומין. הג'וקים עומדים בצדו השני של עץ החיים הביולוגי בצוותא עם משפחת החרקים – כמי שהם אחינו שצמחו אבולוציונית במקביל לנו, ללא קשר ישיר. בתרגום לניסוח יהודי הצד האחר הזה הוא ה"סטרא אחרא", צד השדים והאופל שעמו נטושה לאדם מלחמה נצחית. בלא מעט סרטי מדע בדיוני, כמו "גברים בחלל" לדוגמה, נלחם המין האנושי מלחמת חורמה לחיים ולמוות במין החרקים. אין ספק שכל אלו היו רמזים חשובים בשאלה סיבות הסלידה הקבועות עמוק עמוק בתודעה האנושית.
למזלי לנה בדירתנו אותו הלילה דנה, שמהרה לקום ולנחם אותי לאחר המפגש הטראומטי. לדנה יש היסטוריה ארוכה של יחסים מעוותים עם המין התיקני. במהלך השנים היא יצרה אינספור עבודות שהמוטיב העיקרי שלהם הוא ג'וקים במגוון צורות ותפקידים. לפני מספר שנים, כשראיינתי אותה על התערוכה שלה אמרה לי "אם אני חושבת על ג'וקים אני כאילו מתייאשת מהחיים. לא בא לי לחיות בעולם הזה שאתה הולך לאיזשהו מקום ופתאום יש שם ג'וק. אני לא מסוגלת להתמודד עם האפשרות הזאת."
עתה בהשפעת הקרבה שיצרה החוויה המזעזעת וההתלכדות למול האויב המשותף, הכניסה אותי בסוד שורשיהם העמוקים של יחסיה הסבוכים עם המין התיקני.
לא להדביר, לדבר!
מלחמת עולמות עם התיקנים. פרט מתוך הציור 'מלחמה' של דנה לין.
"כשהייתי ילדה הייתה לי הזיה שכשאני חוזרת הביתה פותחת את הדלת ג'וקית בגובה שני מטר עם סינר ונותנת לי לאכול קוטג' שבתוכו יש ג'וק." היא מספרת "בשלב מאוחר יותר הייתי הולכת לים עם חברות. היו שם חכות ותמיד הייתי מדמיינת שהחכות הן מחושים שמבצבצים מהמים ועומד לעלות מן הים ג'וק ענקי".
כשאני שואל אותה למה אנחנו שונאים את הג'וקים כל כך, היא עונה בטון רגוע שגורם למילותיה להשמע מבהילות עוד יותר. "הג'וק הוא שד" היא אומרת "יש לו פנים כמו לנו. עם פה, עינים ואף. אבל הוא אחר. מה שבאמת מפחיד בג'וקים זה שלכל אחד מאיתנו יש ג'וקים בתוך הגוף. בתוך הראש שלנו יש מוח של ג'וק. מי שהג'וקים מאוד משפיעים עליו זה מי שמרגיש את המהות הג'וקית בפנים ופוחד ממנה."
ומה זה המוח הזה?
"הג'וקים מסמלים משהו שאנחנו מדחיקים. הג'וקים מראים לנו את כל הדברים שאנחנו לא רוצים לדעת. הם נמצאים במחשכים, בטחב, בלחות ובלכלוך. בשוליים האמורפיים של התודעה ומפרקים את המערכת שאנחנו נמצאים בתוכה. יש אלוהים בראש, ויש מפלצת מפחידה ששולחת לתוך הגוף המון ג'וקים שחוסמים את ההוויה ואלוהים מלהכנס לתוך החיים שלך. הם חוסמים את האור".
ומה עם הג'וקים בדירה שלי? שמעתי שהדברה יכולה לעזור?
דנה חוככת בדעתה. "כן, היא יכולה לעזור נקודתית. אבל זה לא יפתור את הבעיה האמיתית. אתה לא יכול לעשות הדברה בראש שלך. להדביר זה מאותו שורש כמו דֶבֶר או "בעל דבר" שזה השטן. בעצם כשאתה מדביר אתה עושה ברית עם המוות וההדחקה שזה השטן. הפתרון המשיחי של הגוקים זה הדברה אמיתית שזהו הדיבור. לדבר איתם ולהבין מה הם רוצים.
לג'וקים יש פתרון משיחי???
גם הג'וקים הם בעולם למטרה מסוימת. תיקן בא מלשון תיקון. לג'וק יש שיעור רוחני ללמד אותנו. מצד הדין, הג'וק יכול לפתח את היכולת לבטא כעס ולהרוג באופן אינסטינקטיבי שזה חשוב לאנשים שקשה להם לבטא כעסים. ג'וקים במיוחד מלחיצים אנשים שקשה להם לבטא כעס. הג'וק נותן לך אפשרות לזהות אויב ולהצדיק הרג באופן אורגני ממש.
מצד החסד הג'וק אמור לגרום לך להבין משהו על עצמך באמצעות ההדברה הפנימית."
איך עושים הדברה פנימית כזו?
"זה דבר קשה ומורכב. אפשר רק לדמיין מה זה להיות ג'וק ולחשוב על זה הרבה. קפקא עשה את זה. הוא התמודד עם המהות הג'וקית שלו כשהוא הפך את עצמו לג'וק בסיפור 'הגלגול' והגורל שלו היה די עגום."
את מרגישה את המהות הג'וקית בעצמך?
"הרבה פעמים כשאני אוכלת אני מרגישה שאני כמו ג'וק. כשאני אוכלת כשאני לא רעבה, או כשאני אוכלת בהחבא. כשכל הדברים המודחקים יוצאים."
אז מה את מרגישה כשאת רואה ג'וק?
"זה נוראי. אתה במקום יציב: יש ארון, כסא, קיר. ואז אתה רואה ג'וק ופתאום הכל מתפרק. אתה מתפרק. הג'וק גורם לשבירת המציאות לאנסוף חלקים. הנפש דבקה בכלי והאינטרס שלה שיהיה מוצק, אבל הג'וק מערער את הזהות שלנו."
ואז מה קורה לך? את קופצת? צורחת?
"קופצת זה לא מילה. אני נעלמת, נשאבת לאטמוספירה. כל הזהות שלי מתפוצצת כשיש לידי ג'וק. ומצד שני זה מצב אקסטטי וחסידי שאתה לא חושב על כלום. המפגש עם הג'וק מחזיר אותך לאינסטינקטים החייתיים שלך. החיות לא מדחיקות – הן פועלות."
אז מה אפשר לעשות?
"הבעיה שלנו שאנו חשים חדירים וחוששים שהג'וק יחדור לתוכנו כשבעצם הוא כבר נמצא שם. אתה צריך להבין שהמצב הקיומי שלך זה שאתה בתא סגור עם ג'וק. אתה נמצא שם ואין לך לאן לברוח."
זה בעצם כל הזמן הדבר הזה שבתרבות. הנסיון הזה להקים חומה בין פנים לחוץ, בין הבית לאחר שבעצם לא קיים. גם את הערבים השוו לג'וקים.
"נכון, וגם את היהודים."
ומה קורה כשהבנת שאתה בתא הזה עם הג'וק כמצב קיומי?
"כשנוכל להסתכל לג'וק בעינים ברוגע, לא מתוך שאנחנו הוא, אלא מתוך הכרה, אז נהיה במצב תודעה אחר ונטול הדחקות. אז זה ישפיע לא רק על האופן שבו אנו רואים את הג'וקים אלא האופן שבו אנו תופסים את העולם. זה מקום של אמת."
טכנומיסטיקה 
תגובות
הולם לחלוטין את הלילה הג'וקי הזה.
אתה מטורף
התקלחתי אצל ההורים… ועל המוט שמחזיק את הוילון של האמבטיה הילך לו ג'וק. המוט תלוי בערך בגובה שלי(אם אני עומד על האמבטיה), כלומר יכלתי ממש להסתכל לג'וק בעיניים. לא נראה לי שהוא ראה או זיהה אותי. באופן מאוד לא ג'וקי, או לפחות מאוד לא מפגש-ג'וק-אדם שגרתי, הוא היה מאוד נינוח. לא הלך לשום מקום בתזזתיות. עמד כמעט בלי לזוז. רק מידי פעם ניקה את המחושים שלו מטיפות מים זעירות שהדוש התיז עליו. הוא היה פשוט חמוד. ניקה לעצמו את המחושים ברוגע, כל פעם מחדש. לא כעס עלי נבהל ממני או רצה להדביר אותי. רק פעל.
אבל התעוררתי כרגע לחדשות על נצחונה של לבני בפריימריז בקדימה.
אומרים שכל הפוליטיקאים במפלגות המרכז אותו דבר. אני נוטה להסכים באופן כללי אבל אני בכל זאת חושב שיש כמה יוצאי דופן.
שאול מופז הוא אחד מיוצאי דופן הזה. הוא סוג של שפל השפלים של הדמגוגיה, המושחתות, נמיכות המצח, המילטינטיות, שביעות הרצון העצמית (אני יכול לתת פה עשרות דוגמאות, אבל למי יש כח).
לא אכפת לי כל כך מי מבין המנהיגים במפלגות הגדולות ינהיג את ישראל, אבל שאול מופז היה יותר מדי אפילו בשבילי.
היום הזה ממש מזכיר לי את הכרזת המדינה, כאילו לקבל את הכל שוב במתנה על מגש של כסף. פתאום, אחרי האיום הזה, הכל נראה שוב אפשרי. אני מקדיש את היום הזה להרגשה טובה על נפילתו של האיש שחזה (מה הוא חשב לעצמו???) שינצח ב-43.7%בדיוק, אחד האנשים הנאלחים והטפשים בהיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית (שכשר תחבורה עסק בהעלאת מחיר הנפט העולמי בעזרת איומים על איראן), מי ייתן שלעולם לא נצטרך לחיות שוב בפחד מעלייתו של הרמטכ"ל הקפיטלו-מאפיונר הזה אל הכח.
כביר. כמו תמיד, אגב.
והנה משהו ג'וקי שכתבתי לפני ארבע שנים ככה. מוצלח הרבה פחות משלך
http://www.notes.co.il/dror/6958.asp
את הג'וק המפורסם ביותר: גרגור סאמסא 🙂
הג'וקים הם אחים שלנו ואם מסתכלים טוב רואים שהם בעצם אנשים קטנים עם שריון על הגב.
פעם ראיתי ג'וק שוכב הפוך ולא מצליח להתפך. הסתכלתי וראיתי שהוא ממש דומה לבן אדם, היו לא פנים וידיים ורגליים (אמנם יותר ידיים אבל מי סופר)
הרגליים שלו היו במיוחד דומות לרגלי אנוש. השוק השמאלית שלו הייתה שבורה, אני חושב שהחתול שלי עשה את זה. זה גרם לי נורא לרחם עליו, עד היום אני מרגיש מעט מרגש הרחמים הזה.
הם אחים קטנים שחיים במציאות אחרת. גם מערכת התפיסה שלהם אחרת. הם מאד תמימים בסך הכל.
הם מזוהים עם מחלות ובגלל זה אני מתרחק מהם. הם יוצאים מהביבים ומביאים לכלוך וזוהמה. חוץ מזה הם אחלה. לא נושכים, לא עוקצים ולא מנסים לשתות לנו את הדם כמו איזה יתוש שלא נדע מצרות
היתושים הם הרבה יותר גרועים מג'וקים וצריך לכתוב על המשמעויות המיסטיות שלהם בהקדם לדעתי.
הגו'קים הם סתם חסרי מזל. האח המלוכלך שאף אחד לא אוהב למרות שהוא לא מזיק לאף אחד ובכלל לא מסוגל לעשות רע.
כל הדמויות האלה של ג'וקים בגובה שני מטר זה עם סינר זה הכל תעמולה תרבותית שמציגה אותם כמפלצות. אני ממש בעדם, רק לא אצלי בבית, קשה לי עם זה. אני מודה. ואני גם חושש, לחלות.
החוויות הכי גרועות שהיו לי עם ג'וקים הן: א' ג'וק על המברשת שיניים שלי משחק עם הסיבים. ב' ג'וק אחר שחוזר לאותו מקום על המברשת. ג' ג'וק שמטפס לי על הצוואר בזמן שאני ישן ואני חולם זאת חתיכת נייר ומנסה להזיז אותו ד' אותו ג'וק שחוזר לטפס לי על הצוואר ביום שלמחרת ומעיר אותי בבהלה כי אני כבר יודע שזה ג'וק ואז נכנס אל מתחת למטה ואי אפשר למצוא אותו רק מדי פעם לשמוע אותו מרשרש על השקיות שיש שם ולא להצליח להרדם בגלל, אלא שבסוף נרדמתי ולמחרת רססתי מתחת למיטה בפעם היחידה בחיי.
אז זהו, גם אני לא אוהב להתקל בהם פנים אל פנים ובטח לא שהבית שלי יהיה מלא בהם. גם לא הייתי רוצה שהבית שלי יהיה מלא באנשים זרים אז גם לא ג'וקים שהם בעצם אנשים קטנים
בשורה התחתונה, חשוב לזכור שאין להם ברירה, ושגם הם היו מעדיפים לאכול חביתה וסלט על הצלחת נקייה, אלא שאין להם מותרות כאלה והם נאלצים לאכול זבל מהפחים והביוב ולפעמים גם דברים גרועים יותר זה. ככה הם התרגלו.
אני בעד ושואף לחיים הרמוניים איתם. רק שלא ישתלטו עלינו, בכל זאת הם יצור אחר ואנחנו ג'וקים בשבילם גם, רק שאנחנו לעומתם, מאד מזיקים והורגים מהם בכל הזדמנות ולרוב עם תחושת סיפוק שזה נורא בעיניי.
תנסו לדמיין איך זה להיות ג'וק ותראו שאין בהם רואה, שיש להם אלוהים ושהם אוהבים את החיים
איזה תגובה יפהפיה ומוצדקת
עשית לי את היום
🙂
(כאילו שצריך יותר ממה שיש)
זו הייתה קייתי ביירון שעברה מטמורפוזה הודות לתיקן קטן שרץ על רגלה
והביא לה תובנה עמוקה
מתנה גדולה.
קייתי בירון שכבה על הרצפה מכיוון שהאמינה שהיא לא ראויה לשכב על מיטה כמו שאר האדם
שנים רבות היא סבלה מדכאונות והתמכרויות, שינאה עצמית יוקדת ועמוקה.
עד אותו היום כשראתה את הג'וק שחלק איתה את אותו המרחב השמור לטמאים.
מגובה העינים היא ראתה את הג'וק,
לא עוד יצור דוחה ומגעיל, אלא יצירה יפיפיה של האלוהות.
היא הבינה באותו הרגע שבאופן פשוט ביותר היא מאמינה למחשבות שלה, לסבל שלה.
וכל הדיכאון הזה והשנאה העצמית הזו היא לא אמיתית זהו סיפור שהמוח שלה מיצר
פתאום היא ראתה את הכל את הרהיטים מסביבה את הקירות היא נשמה את האויר ונפקחה ליופיו של ההווה
בלי תרופות ובלי תהליכי שיקום ארוכים היא התחילה להאמין באהבה.
שלא אותו המקרה של גרגור סאמסא
שהפך מאדם לג'וק
מהגלגול של פרנץ קאפקא
קייתי בירון התגלגלה מג'וק לאדם.
אולי משום שהם מזכירים לנו שגם אנחנו כמותם בעצם יצורים זעירים שמרחשים כאן על פני האדמה במעין שיפלות
בדיוק כמו שג'וק לא רואה אותך- הוא אינו מסוגל לקלוט את זה, הוא קולט רק תנועה- כך גם אנו לא רואים את התמונה הגדולה, את המציאות בכללותה… הם משקפים לנו את עליבותינו בחיים האלה.
ועכשיו משהו שקבלתי במייל רק אמש שכתב חבר:
פעם אחת ישבתי בגינה מלא ברחמים עצמיים
וראיתי ג'וק
והבנתי שההבדל תחת השמיים, ביני לבין אותו מקק, בשורה התחתונה זה שלי יש המון דאגות בראש
ופתאום יצא לי שיר
אל כל פירצי האסוציאציות המוזרות שנחתו עלי מכם, אני מבקש להוסיף את השטות שלי:
אני ג'וק – שיר שכתבתי בעצמי
אני ג'וק עם דאגות
מלא בספקות
של נכון ולא נכון
חושב שיודע
ויודע שלא
על גחוני מהיום הראשון.
אני ג'וק עם דאגות
מתהלך בעפר
בעולם שיצרת לכבודך
יש לי אור בעיניים
ועגיל באוזניים
ומתי כבר תגיע תשובה?
אני ג'וק עם דאגות
תולעת של משי
לפעמים אני עדיין חולם
על היום האחד
שבו הפרפר
יצוץ וישתחרר מהגולם.
אני ג'וק עם דאגות
צרצר מזמר
והקיץ לא מגיע
מביט בנמלה
בדרכה העמלה
האם אותי המלכה גם תרגיע?
אני ג'וק עם דאגות
חופשי בשדה
לוגם רסיסים של טל
נוגע בשמיים
ומבין בינתיים
שלעוף זה לא כל כך קל.
אני ג'וק עם דאגות
מנסה להתרחק
ממלחמות העכבר והחתול
מטפס על הגדר
ואף פעם לא עובר
אולי יש שער בגן הנעול?
אני ג'וק עם דאגות
גם אני היום יודע
שאין לעולם שום תכלית
מחכה על השעל
שתרד כבר הנעל
או אולי תהיה זאת כרית?
אני ג'וק
אני ג'וק
אני ג'וקרררררררר.
השיר למעלה נכתב על ידי, כל הזכויות שמורות לאחד יתברך, שלפעמים בטעות אנחנו הולכים לו על הצוואר בזמן שהוא ישן וכשהוא מתעורר בזעם אנחנו מנסים לברוח מתחת למיטה שלו ומתפללים שהוא לא ירסס אותנו… שמחתי לגלות שאני לא לבד, שנה טובה
אהבתי
הדברה אמתית זה רק הדברת מזיקים כמו שצריך.