טכנומיסטיקה

הפעם הראשונה שעליתי על הבמה עם פרווה חמה! הייתה ביום ההולדת ה-20 שלי. זה היה ביוני 1998, לפני קצת יותר מעשור, במועדון הבארבי הישן-הישן באיזור של בית האופרה. ליאור פרנקל, המייסד, הגיטריסט והמלחין המחונן של פרווה חמה הזמין אותי לבמה לכבוד יום ההולדת שלי וביקשתי שם כמה דברים טובים בשביל העשור הקרוב בחיי. רובם התגשמו.
 
פרווה חמה! היו אז החברים החדשים והמגניבים שלי. הייתה להם דירה ענקית בתל אביב (אני שרתתי בצבא וגרתי אצל ההורים), הם היו עושים ג'ם סשנים ארוכים בבית, מפרסמים ברחוב מודעות על כך שפתחו בית ספר ללימוד אמנויות הג'דיי ועושים הופעות מופרעות במועדונים בעיר.

הפגנה נגד מצעד האהבה. 1999.

מתישהו ב-1999 פרנקל סיפר לי שהוא רוצה לעשות משהו נגד מצעד האהבה. זו הייתה אחת השנים הראשונות של מצעד האהבה אבל פרנקל כבר החליט שהמיזם הזה הוא בעצם כיסוי לסוג של העמדת פנים מזויפת וממוסחרת שאין דבר בינה לבין האהבה הטהורה. הוא ביקש ממני לכתוב משהו וכמה שבועות אחר כך יצאנו לגינת שינקין כמה שעות לפני תחילת המצעד ביום שישי בצהריים. זה היה שיא החום ואני הייתי לבוש במעיל עבה, חבוש כובע צמר ומשקפיים צהובות ענקיות שהצבא סיפק לי כשהגשתי בקשה למשקפיים צבאיות. בזמן שעשיתי כמה סיבובים ברחוב ומשכתי קצת תשומת לב, החברים מפרווה חמה שהוציאו את הסלון שלהם לרחוב התחילו לנגן. מה שקרה שם אחר כך היה סוג של מופע רחוב מוזר שבו נשאתי, בליווי הלהקה, נאומים חוצבי להבות כנגד מצעד האהבה, בעוד חברים אחרים בהרכב מתפרעים ללא רסן כשהם מחופשים לכוכבי ערוץ הילדים. בהמשך ההופעה עוד החלפתי לבוש פעמיים (באיזשהו שלב הקונספט התחלף לילד דתי שעולה לתורה ושר שיר בשם "שוק הבשר" כנגד שוק הבשר התל אביבי וכמה דקות אחרי זה נשארתי בתחתונים בלבד והתחלתי לרוץ ולפזז במעלה רחוב שינקין, כשאני מלווה במבטיהם התמהים, הלעיתים משועשעים והלעיתים מזועזעים של העוברים ושבים). אני חושב שזה היה מופע הרחוב הראשון של פרווה חמה.
 
בשנים אחרי זה פרווה חמה המשיכה להתקיים ולשגשג. היא הופיעה בין 1998 ל-2006 במועדונים כמו הבארבי, הג'ה פן, הלוגוס, הקראוס ואחרים תוך כדי שהיא מצייתת להיגיון גאות ושפל קבוע: כל פעם שההופעות היו מתמלאות מדי פרנקל היה מחליט לפרק את העסק על מנת להתחיל אחר כך עוד פעם מהתחלה.
 

ליאור פרנקל בהופעה. מתישהו בסוף שנות התשעים.

קשה להגדיר את פרווה חמה כהרכב מוזיקלי. אני, שרוב שנות קיומה של הלהקה הייתי בעיקר צופה ומעודד של הלהקה, אהבתי תמיד להגדיר את הפרווה כסינדיקט. מלבד הרכב של 5-7 נגנים ווירטואוזים שניגנו את הקטעים של פרנקל (שילוב ייחודי של פראנק זאפה, רוק, ג'ז, מוזיקה מודרנית, מינימליזם ועוד) היא הייתה מורכבת מחבורה של עוד 5-7 אמנים, שחקנים, משוררים ורקדנים או יותר נכון אנשים מוכשרים שאהבו להרים ביחד סטים להופעות, לכתוב קטעים, להעלות אותם ולזעזע או להדהים את הקהל (תלוי מי שאלת).

 
הבסיס של הסינדיקט היה חברות וכיף, התוצרת שלו היה מבול שוטף וספונטני של יצירות אמנות מכל מיני סוגים. חלקן טפשיות, חלקן מוזרות, חלקן מפתיעות, חלקן לא מפסיקות להדהים אותי עד היום כשאני מביט בהן בהקלטות וידאו מהתקופה. 

הופעה בנחלת בנימין. מתישהו בסוף התשעים או תחילת האלפיים.

הבסיס היה בדירה במאז"ה 12, משכנם הקבוע של פרנקל, נדב בכר (הגיטריסט השני של ההרכב שבינתיים חזר בתשובה וחבר היום בהרכב הקלייזמר "א גרויסע מציאה"), בן הנדלר (הבסיסט שמאז ניגן עם ברי סחרוף, תומר יוסף ובאלקן ביט בוקס וגם הפך למפיק מוזיקלי מצליח) וחבר הסינדיקט טל פולקמן. היינו שורצים שם שעות וחיים את הפרווה כסגנון חיים שהפרקטיקה שלו הייתה יצירה. מכאן יצאנו לכל מיני מצעדי רחוב מופרעים (אחד מאלו שזכורים לטוב היה מצעד מפלצות שעשו את הדרך מהדירה ועד לים תוך שהם סופרים את מספר הצעדים. המצעד נקטע על ידי המשטרה ונגמר כ-100 מטר לתוך הים התיכון. אחרים כללו הופעות של ריקוד ונגינה, לפעמים מחופשות, במדרחוב של נחלת, או בשינקין). במאז"ה 12 גם תכננו את ההופעות של הפרווה שנראו כל פעם שונה לחלוטין בהתאם לדברים שהעסיקו באותה תקופה את חברי הסינדיקט. הופעה אחת עסקה באלקטרומגנטיות, אחרת בצמיחה אישית ושיקום נפשי ואחרת בסוף המילניום וסיכום 1,000 השנה האחרונות. בהופעה אחת הופצצה הבמה בכמה ארגזי ירקות, בשניה נופצו מכשירים אלקטרוניים על הבמה, באחרת נוסרו גפיהם של כוכבי ערוץ הילדים של אותה התקופה ועוד הופעה הוקדשה לניסוי ייחודי שכלל ריסוק ומעיכה של כמה עשרות טובות של עגבניות (אחת לאחר השניה) על פרצופו של הסולן שגיא שטרית בעוד חבורת אנשים בחליפות מנהלת רישום מדוקדק של השפעת העגבניות על הפרצוף, על המצב רוח ועל ה"סטלה". (אני כנראה עושה כאן סמטוכה מכל מיני דברים שקרו לאורך השנים בהופעות, ויסלחו לי מי שהיו שם וזוכרים את הדברים טוב יותר מהזכרון האוטוביוגרפי המחורר שלי).
 
אני עצמי הייתי משתתף בהופעות של הפרווה בעיקר (אבל לא רק) כזמר בשני קטעים קבועים: "שוק הבשר", אותו שיר ששרתי בהפגנה ההיא ב-1999 ובשיר "רק מחשבה ללא אכזבה". מתישהו ב-2005 או ב-2006  צילמנו את הקליפ הראשון של הפרווה לשיר הרפתקה בחלל, שבו השתתפתי כשחקן.
 

במוצאי שבת הקרובה פרווה חמה תופיע הופעה ראשונה במועדון הקומפורט בפלורנטין, לאחר שלוש שנים של הפסקה בהופעות . בהופעת האיחוד תשתתף גם יעל קראוס (פאניק אנסמבל) שהייתה הזמרת של ההרכב בשנים הראשונות. מומלץ למי שראה ואהב בסיבובים הקודמים ולכל למי שרוצה לראות הופעה מטורפת עם מוזיקה מיוחדת. כניסה 50 ש"ח כולל צ'ייסר.

 נ.ב.

כתבה שכתבתי ב-2003 בניוזלטר של נענע על הפרווה, ללא גילוי נאות…