קפיטליזם פסיכדלי

כתבתי בבלוג בעבר מספר פעמים על הנטיות המד"ביות של התרבות הפסיכדלית והנטיות הפסיכדליות של המד"ב. עולם נוסף שהאסתטיקה הפסיכדלית שזורה בו באופן מעניין הוא תרבות הצריכה.

איך השניים קשורים? בכך שאותן איכויות של הפסיכדליה – הנטיה לגרום לעולם להראות יפה, קורן ונוצץ, לגרום לדברים להבריק, ולצייר לנו תמונות בעלת חזות עתידנית הן שמשרתות הן את המדע הבדיוני והן את הקפיטליזם, שהוא למעשה דת שמוכרת לנו את העתיד, את האמונה שמחר יהיה מבריק וטוב יותר.

את האסתטיקה הפסיכדלית ניתן לגלות למשל בעולם הצבעוני והמוצרי של פיצוציות וגלידריות. כל פעם, לדוגמה, שאני נקלע לסניף של AM PM אני מוקסם מהאפקט שיוצרים האורות הצבעוניים שהחנות מקרינה על פירות וחטיפים על מנת לגרום להם להראות מפתים יותר לצריכה. האורות בחנות גורמים לפירות לזרוח ולקרון באפקט ויזואלי שמזכיר את החוויה הפסיכדלית של צבעים עזים, מועצמים ומגרים.

כתבתי כאן כבר על הקשר בין פסיכדליה לפרסומות. הקשרים בין פסיכדליה לעולם הפרסום מופיעים בגרסאות מוקדמות בחיקויים שביצעו חברות כמו פפסי ומקדונלדס לאסתטיקה פסיכדלית בשנות השישים. החיקויים הללו ניסו להשתמש במאפיינים החיצוניים של האסתטיקה הפסיכדלית בר התקופה בצורה של חיקוי גס. בחלוף המהפכה הפסיכדלית נסיונות מהסוג הזה נעלמו אבל היסודות של האסתטיקה הפסיכדלית, הספקטקל הפסיכדלי, נותרו במדיה הצבעונית החדשה שנוצרה והחלו רוחשים בה, כשבני הברית שלהם הינם האמצעים הטכנולוגים ההולכים ומשתכללים לגרפיקה, אנימציה ואפקטים. וכך ככל שהזמן עבר המוצרים הפכו נוצצים יותר. הפסיכדליה הפכה, במובן מסוים, לכלי מסחרי.

בשנים האחרונות צפיתי במספר פרסומות פסיכדליות שהאסתטיקה שלהן שבתה את לבי. הראשונה הייתה קו הפרסומות של קוקה קולה, לאהוב את החיים. לא הצלחתי אמנם למצוא ברשת את הפרסומת הספציפית מתוכו שחוללה אצלי בצפיה בה תחושת התרגשות עזה, אבל הנה פרסומת אחרת מהקמפיין ההוא.


קבוצת פרסומות פסיכדליות נוספת  וראויה לציון היא הפרסומות החדשות של ה-GSM של פלאפון.

אבל ההשפעה הפסיכדלית על פרסומות מופיעה, חשוב לציין, לא דווקא בפרסומות שהן פסיכדליות באופן מוצהר יחסית כמו אלו שמופיעות למעלה, אלא פשוט במדיום, בטכנולוגיה ובקו האמנותי: מסע ויזואלי אינטנסיבי ברזולוציה גבוהה, דבר שהופך כעת בעזרת ההתפתחות הטכנולוגית לישים ואפילו מתבקש. המדיום של הפסיכדליה מתקשר בצורה ישירה עם המאפיינים של המדיום הויזואלי בן זמננו, אפילו בפרסומת סטנדרטית לחלוטין כמו זו של מקדונלדס.

אחד האפקטים הבסיסיים ביותר של החוויה הפסיכדלית הוא העצמת הרזולוציה החושית. כשמסתכלים קדימה לעתיד של הקפיטליזם של עולם הצרכנות אני חושב שמדובר בעתיד פסיכדלי במובהק. טלוויזיות ומצלמות ה-Hi-Definition וגם הפופולריות הגואה של סרטים תלת מימדיים, מעלים את הרזולוציה של המציאות הנצרכת, בדומה לחוויה הפסיכדלית ובכך יוצרות חוויה דמוית פסיכדליה. הופעתן של הטכנולוגיות הללו, במשותף לאסתטיקה הקפיטליסטית הצבעונית ובעלת הרזולוציה הגבוהה מעצימות את החוויה של הצופה ומסמלות כניסה לשלב חדש של בתרבות הקפיטליסטית. קפיטליזם פסיכדלי.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: