כבר כתבתי כאן בעבר שאני רואה בקווין קלי (הנה ראיון שקיימתי איתו בעבר) את אחד ההוגים החשובים ביותר החיים כיום, וכנראה ההוגה המעניין ביותר בנושא טכנולוגיה. ספרו האחרון של קלי, What Technology Wants שהתפרסם באוקטובר האחרון ושאותו גמאתי לפני חודשים מספר, הוא בעיני אחד הספרים היפים והחשובים ביותר שנכתבו על טכנולוגיה.
קלי לוקח לו למטרה לחדור לתוך הספירה הטכנולוגית (מה שהוא קורא לו 'הטכניום') ולחשוף את סודותיה בצורה שיטתית ומרתקת. הוא חוקר את שורשי הטכניום בביולוגיה, את הקשרים בינו לחוקיו של הקוסמוס, את האופן שבו מתפתח הטכניום בתקופתנו, וגם מרהיב עוז לחזות את עתידו של הטכניום ביקום. זו משימה בעלת מימדים כמעט מיסטיים, אבל קלי מצליח לטעמי לעמוד בה בכבוד ומייצר הגות בעלת מימדיים יקומיים והשלכות מטאפיזיות ששורשיה נטועים היטב באנספור עובדות ומחקרים כמו גם בהכרות מעמיקה וראיונות עם כמה מהאנשים המבריקים ביותר של תקופתנו (קלי, שבין השאר היה ממקימי מגזין Wired ועורכו הראשון, הוא אחד האנשים המקושרים ביותר באליטה התרבותית של החוף המערבי).
טכנו-אופטימיסט זהיר
"ככל שאנו מתחקים עמוק יותר אחר ראשית ההיסטוריה של הטכניום, כן נסוגים שורשיו לאחור" כותב קלי בפתיחת הפרק השני של ספרו. במקרה או שלא במקרה המשפט הזה מהדהד באופן מושלם כמעט את זה שפותח את הפרק הראשון בספרו של הקלאסי דה-שארדן "התופעה האנושית": "כאשר מתחקים אחריהם עמוק ככל הניתן למקורותיהם, שורשיו הקדמוניים של המין האנושי נעלמים מהעין ומתמזגים עם החומר היקומי".
גם אם קלי לא התכוון לזה, הדמיון בין שני המשפטים אינו באמת מקרי, ומלמד רבות על ההקשר ההיסטורי שהגותו של קלי ניצבת בה. דה שארדן ביקש בספריו לחשוף את ההרמוניה שקושרת יחד את החיים, האדם והיקום, ובספריו המאוחרים גם הקדיש תשומת לב גדלה לספירה הטכנולוגית במטרה להראות את אחדות הטכנולוגיה עם החיים ואת היותה המשך אינטגרלי של מהלך החיים הקוסמי. קלי, שהסיפור שהוא מספר על היקום משקף במובנים רבים את תפיסותיו של דה שארדן, מבצע בספרו את החקירה המקיפה והעמוקה ביותר עד כה לתוך ה-DNA ושורשי הנשמה של הטכנולוגיה, ולקשר שלה למקורות החיים. בכך הוא משלים את המהלך שהחל דה שארדן בשנות השלושים.
רעיונותיו הטכנו-פרוגריסיבים של קלי מותקפים חדשות לערבים על ידי אקדמאים ספקנים שנוהגים להאשים אותו במיסטיפיקציה של הטכנולוגיה ובטכנו-אוטופיזם שמתעלם מהצדדים השליליים של הטכנולוגיה (ראה לדוגמה כאן). קלי מצדו, רואה את עצמו כטכנו-אופטימיסט זהיר. הוא לא מתכחש לבעיות שהטכנולוגיה יוצרת. אחת המשימות העיקריות של כל דור חדש של טכנולוגיה היא לפתור את הבעיות שיצרו דורות קודמים של טכנולוגיה; וכל דור חדש של טכנולוגיה יוצר וייצור בעיות חדשות שלא ניצפו בעת שהטכנולוגיה פותחה. ובכל זאת לטענתו של קלי, בראיה היסטורית רחבה השינוי הוא אולי איטי, אבל לטובה. משקלן של הבעיות שנפתרו בעזרת טכנולוגיה עולה על משקל הבעיות שיצרה. ניתן להתווכח על האחוזים המדויקים, אבל קלי מאמין שיותר מ-50% מהשינוי שמתרחש בטכניום הוא לטובה.
כשממשיכים את השינוי הזה לאורך זמן, אנחנו מקבלים סוג של טכנו-פרוגרסיביזם שעל פיו באופן ממוצע החיים היום טובים יותר מאשר החיים לפני 50 שנה ואלו טובים יותר מהחיים לפני 200 שנה, ואלו טובים יותר מהחיים לפני 5,000 שנה. בספרו מגבש קלי קבוצה של קריטריונים שמטרתן להוכיח נקודה זו באופן "אובייקטיבי" (אם דבר כזה בכלל אפשרי): מהעליה בתוחלת החיים, בהשכלה בבריאות ובאושר, המשך בנהירה לערים, בהתרחבות תפיסת הקבוצה החברתית מהמשפחה והשבט ועד לאנושות ולקוסמוס, וכלה בחופש הבחירה הגדל לבחור בין מגוון גדל של מוצרים וסגנונות חיים. (במהלך פרובוקטיבי אבל גם מעניין מבקש קלי באחד הפרקים להראות שעובד פשוט במקדונדלס נהנה מאיכות חיים גבוהה יותר משהייתה למלך הנרי ה-8).
אפשר כמובן להתווכח עם קלי. התפיסות הללו הפוכות לחלוטין לתפיסות של הוגים פרימיטיביסטים ואנטי-ציביליזציונים בהם עסקתי בבלוג הזה בעבר, ושקלי הרבה להתנצח איתם בחייו (הדיאלוג שלו עם ההוגה הניאו-לודיט קירפטריק סייל) הוא עדיין השיחה המוצלחת ביותר שקראתי בין טכנופיל לטכנופוב). לזכותו של קלי יאמר שהוא לא טכנופיל הממוצע. הוא בילה שנים ארוכות מחייו בדרום מזרח אסיה עם תרמיל על הגב, חקר באופן מעמיק את סגנון החיים של תרבויות מסביב לעולם ולאורך ההיסטוריה, מתנזר מסוגים רבים של טכנולוגיה ומאמין בקשר ביקורתי ומודע עם הטכנולוגיה.
בפוסט שפרסם קלי בחמישי האחרון בבלוג שלו "The Technium", הוא מציע שורה של עקרונות לשימוש בטכנולוגיה שיכולים להוות א' ב' נהדר לשימוש מאוזן וחכם בטכנולוגיה בעידן היפר-טכנולוגי. אני מפרסם כאן, ברשותו של קלי, תרגום עברי של הפוסט.
כישורים לחיים טכנולוגיים / קווין קלי
אם אתם לומדים בבית ספר, הטכנולוגיות שתשתמשו בהן בתור מבוגרים עדיין לא הומצאו. לכן הכישור העיקרי שתדרשו לו בחיים אינו שליטה בטכנולוגיות ספציפיות אלא שליטה בטכניום ככלל – איך טכנולוגיה עובדת באופן כללי.
אני אוהב לחשוב על היכולת לעבוד עם כל סוג של טכנולוגיה חדשה כאוריינות טכנולוגית. על מנת שתוכלו להתרגע בזרם הטכנולוגי של העולם המודרני, תצטרכו לשלוט בעקרונות הבאים:
- כל דבר שאתה קונה, עליך גם לתחזק. כל כלי דורש זמן על מנת ללמוד להשתמש בו, להתקין אותו, לשדרג אותו או לתקן אותו. רכישה היא רק ההתחלה. אתה יכול לצפות לכך שתדרש להקדיש בתחזוקה של הטכנולוגיה כמות אנרגיה/כסף/זמן דומה לזו שהשקעת ברכישתה.
- טכנולוגיות משתפרות מהר כל כך שעליך לדחות את הקניה של כל דבר עד 5 דקות לפני שתצטרך אותו. התרגל לעובדה שכל דבר שאתה קונה הוא כבר מיושן. לכן קנה ברגע האחרון האפשרי.
- תמיד תהיה משתמש מתחיל. השתפר בלהיות משתמש חדש, בלימוד תוכנות חדשות, בשאלת שאלות טיפשיות, בעשיית טעויות טיפשיות, בבקשת עזרה, ובעזרה לאחרים באמצעות מה שלמדת אתה (הדרך הטובה ביותר ללמוד)
- פעמים רבות אנחנו נדרשים לשכוח את עקרונות השימוש בכלי ישן על מנת ללמוד להשתמש בכלי חדש. הרגלי השימוש בטלפון קוי לא עובדים במייל או בטלפון סלולרי הרגלי השימוש של האימייל לא עובדים בטוויטר. ההרגלים של הטוויטר לא יעבדו בטכנולוגיה הבאה שתגיע.
- עשה לעצמך שבת. פעם בשבוע הרפה מהכלים שלך. פעם בשנה, השאר אותם מאחור. פעם בחיים עזוב אותם לחלוטין. אתה תחזור אליהם עם התלהבות ופרספקטיבה מחודשות.
- כמה פשוט להחליף טכנולוגיה? בזמן כלשהו בעתיד הקרוב תדרש לנטוש את הכלי שאתה משתמש בו היום. כמה קל זה יהיה? אם ההחלפה כופה עליך להשאיר מאחור את המידע שלך, או ללמוד צורת הקלדה חדש, או לוותר על ארבע טכנולוגיות אחרוות שאתה עדין משתמש בהן, אז אולי זה לא המעשה הנכון?
- איכות אינה תמיד קשורה למחיר. לפעמים ציוד יקר טוב יותר, לפעמים הציוד הזול ביותר הוא הטוב ביותר בשבילך. הערכת מפרטים טכניים וביקורות צריכה להיות נורמה.
- על כל דעה של מומחה שתמצא ברשת ישנה דעה שקולה אך הפוכה במקום אחר. קבל החלטות על בסיס מגוון של עמדות.
- אין זה הכרחי לדעת כיצד טכנולוגיה עובדת על מנת להשתמש בהן כהלכה. אנחנו לא מבינים איך ביולוגיה עובדת ובכל זאת אנחנו יודעים לעשות שימוש בעץ.
- כלים הם מטאפורות שמעצבים את החשיבה שלך. אילו הנחות מובנות יוצר אצלך כלי חדש? האם מובלעת בו ההנחה של שימוש ביד ימין, או אוריינות, או ססמא, או מקום להשליך אותו אליו? המקום שבו שוכנת ברירת המחדל משקף את ההטיה של הכלי.
- על מה אתה מוותר? נדרש לי זמן רב ללמוד את החוק הזה. הדרך היחידה לאמץ טכנולוגיה חדשה היא להפחית את השימוש בטכנולוגיה קודמת שאני עושה בה שימוש. טוויטר חייב לבוא על חשבון משהו אחר שכבר עשיתי – אפילו אם זה סתם חלימה בהקיץ.
- טכנולוגיות חדשות תמיד ינשכו חזרה. ככל שהיתרונות של טכנולוגיה גדולים יותר, כך גדלה גם האפשרות לשימוש לרעה. הבט היטב במחיר.
- הסכנות שבטכנולוגיה חדשה חייבות לעבור השוואה לסכנות שבטכנולוגיה ישנה או באי שימוש בטכנולוגיה. את הסכנות שבשימוש בסוג חדש של MRI דנטלי יש להשוות לסכנות שבשימוש בקרני רנטגן דנטליות, ואת הסכנות שבשימוש בקרני רנטגן דנטליות יש להשוות לסכנות שבאי שימוש ברנטגן ובחורים בשיניים.
- שמור על חשדנות כלפי כל טכנולוגיה שמקימה חומות על מנת למנוע גישה. אם אתה יכול לתקן את זה, לשנות את זה, או להתעסק ישירות עם הקוד, זה סימן טוב.
- התגובה ההולמת לטכנולוגיה טפשית זה ליצור בעצמך טכנולוגיה טובה יותר, בדיוק כפי שהתשובה ההולמת לרעיון טיפשי היא לא לאסור אותו אלא להחליף אותו ברעיון טוב יותר.
- לאף אחד אין מושג באיזה אופן טכנולוגיה חדשה תהיה שימושית. אל תחשוב בכדי להעריך, תתנסה.
- ההשפעות מהדרגה השניה של הטכנולוגיה מופיעות לרוב רק לאחר שכבר לכולם יש ממנה או שהיא נפוצה בכל מקום.
- ככל שטכנולוגיה היא ישנה יותר, כך יותר סביר שתמשיך להיות שימושית.
- מצא את הכמות המינימלית של טכנולוגיה שתמקסם את האפשרויות שלך.
תגובות
Nice, thanks.
בלון ניסוי- כדאי לפתוח דוג'ו טכנומיסטי לא?
לגמרי. תכנון שיש לי מזה שנים.
אני חשבתי לפתוח אותו בשוויץ אבל יש חזון למועד. 😉
טרקבאקים
[…] הפוסט בבלוג המקור לחצו כאן. […]