טרילוגיית בעיית שלושת הגופים

סיימתי את טרילוגיית שלושת הגופים וכבר שנים שלא קראתי ספר שהפך אותי, העיף אותי ופצפץ לי את המח כמו שעשה לי ליו צישין.

אפשר לומר שזה הספר שהמתנתי לו כל ימי חיי ושתמיד רציתי לכתוב בעצמי. יריעה נאראטיבית שמתחילה במהפכת התרבות בסין ומסתיימת מיליארדים של שנה לתוך העתיד, כולל קפיצות לביזנטיון, התרחשויות במציאויות וירטואליות, מתקפות בין-מימדיות, פרקים שמסופרים מנקודת מבטה של נמלה,  פיזיקה תיאורטית, פילוסופיה, תיאולוגיה, אנתרופולוגיה חייזרית ותורת המשחקים.

ליו צשין מספר את סיפורו של כוכב ארץ ושל המין האנושי בקני המידה הגדולים ביותר של עידנים וציביליזציות בני מאות ומיליוני שנה, והמזעריים ביותר של 11 מימדים נסתרים הספונים בתוך פרוטון כל זה תוך שהוא מתאר בדקדקנות את השינויים התרבותיים, תודעתיים, פוליטיים וטכנולוגיים שמתרחשים בעקבות המפגש של כדור הארץ עם החיים האחרים ביקום.

עם ריבוי הנושאים, התקופות והגיבורים זה עשוי להשמע מבולגן, תלוש או לא קוהרנטי מספיק – אבל טרילוגיית שלושת הגופים לא מפסיקה לרתק ולהדהים כשהיא מחברת את העצום עם המזערי ואת המופשט עם האישי. על הספר כולה נסוכה התחושה של הוד נוגה במפגש בין הקוסמי, האינסופי, הנשגב והאדיש לבין האנושי, הסופי והשברירי — הוד נוגה שחודר עמוק לתוך הלב מקפיא ומרחיב בו זמנית.

ואני יודע שזה רק ספר, אבל שלושת הגופים גם מצליח לעשות מה שיצירה גדולה עושה ולטעת תקווה ואמונה בזמנים קשים. האחים קרמזוב גרם לי להאמין באל. ניאון ג'נסיס אוונגליון גרם לי להאמין באפשרות לבחור ולצאת מהדפוסים התודעתים שלי. טרילוגיית שלושת הגופים מאפשרת להביט מעבר לנקודת הזמן הנוכחית והמדכאת עם משבר האקלים והמשבר הדמוקרטי.

היקום של ליו צשין מורכב מרצפים של עולמות ועידנים שלכל אחד מהם לוגיקה פנימית ברורה עם דינמיקה משלו, ערכים משלו, תרבות משלו. זמנים של שגשוג ורנסנס, וגם זמנים של משבר ותקופות זעזוע קטסטרופליות שבהן עתיד האנושות נראה בכי רע. ליו צשין מלווה את האנושות דרך כל אלו וזה מרגיש מוכר, כי גם העידן שלנו מרגיש כיום כמו תקופת זהב שמפנה את מקומה לתקופה קטסטרופלית. אבל טרילוגיית שלושת הגופים מספקת לקורא פרספקטיבה קצת אחרת שנותנת תקווה שגם העידן הזה אינו אלא עידן נוסף ברצף העידנים. הכל משתנה. אניצ'ה – Impermanence – ארעיות. גם עידן הפלוטוקרטיה והאקוסייד של כדה"א יגיע לסופו. אין לי מושג אם זה יגיע בזמני ומה המשברים שבני הדור שלי ובני הדורות הבאים יאלצו לספוג אבל הספר של ליו צשין סיפק לי תקווה שגם הצרות הנוכחיות שלנו עשויות להיות ולו עידן קטסטרופלי אחד על רצף רחב הרבה יותר.

ומעבר להכל, זה פשוט ערמה של זיקוקים בשביל המח. 1500 עמודים של רעיונות מבריקים שמתפוצצים במח בצבעוניות ולא מפסיקים לגרום לך להאנח בהשתאות. תענוג צרוף. אם זה לא היה ברור, ממליץ לכם לקרוא.

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • עדי גנאינסקי  ביום 17 באפריל 2019 בשעה 8:13

    וואטו נשמע מדהים! יש עדויות לתרגום שמתקרב? אני לא רואה את עצמי קורא את זה באנגלית…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: