פלייליסט, אדם, מכונה, תאגיד

התדר קראו לי לעשות פלייליסט בספוטיפיי לכבוד החורף. בהתחלה חשבתי, מה לי ולפלייליסט? למחרת מצאתי את עצמי רוקד עם טראק שרציתי שכל העולם ישמע והבנתי למה.
חלף הרבה זמן מאז שהייתי תקליטן חובבני וביזארי שמעביר לילות בנבירה בתיקיות בסולסיק תוך כדי מחקר על סגנונות איזוטרים. בשנים האחרונות הספוטיפיי הפך להיות האפיק העיקרי שלי למוזיקה. משהו שרץ בצד תוך כדי שאני כותב או עובד. זה נח אבל גם בעייתי כי אין כמו הספוטיפיי לסמל את הויתור על השאיפה לטעם מוזיקלי עצמאי והפקדתו בידי האלגוריתם. בחסות הספוטיפיי ואלגוריתמים דומים אנחנו עוברים אינפנטליזציה, שומטים את הנכונות לחקור עצמאית ומסתמכים יותר ויותר על אלגוריתמים שיעשו את זה בשבילנו. קשה להאשים. הדיסקבר וויקלי של ספוטיפיי טוב כל כך בלחזות איזה טראקים ישמחו אותי שהוא לרוב משיג תוצאות מרשימות ללא מאמץ. ספוטיפיי הוא עורך מוזיקלי לאנשים עסוקים שאין להם זמן לצאת בעצם למסעות ליקוט מוזיקלי.
להכין פלייליסט בספוטיפיי זה שונה מלהכין פלייליסט בעצמך. זה סוג של שיתוף פעולה בינך לבין האלגוריתם. בעולם שבו מגלים מוזיקה חדשה באמצעות אלגוריתמים הטעם המוזיקלי הוא תוצאה של תחומי ההתמחות וההכרות של האלגוריתמים: הטראקים שהאלגוריתם מכיר, והאופן שבו הוא ממפה איזורים מוזיקלים. הטעם שלי לא קייים בנפרד מהאלגוריתם. ומצד שני, גם לא ניתן לומר שהאלגוריתם קיים בנפרד ממני. מכיוון שאלגוריתמים כמו זה של הספוטיפיי מבוססים על רשתות נוירונים שמבצעות תהליכילמידה עמוקה, ושמחקות את אופן הפעולה של מוחות ביולוגים. ניתן אם כן לומר שהנוירונים הדיגיטלים של האלגוריתם של הספוטיפיי הופכים לשעתוק של הטעם המוזיקלי שלי. זה הניסיון הישיר ביותר לקחת את הטעם המוזיקלי שלי ולהעתיק אותו באופן ישיר לכדי מערכת של ביטים/נוירונים נוירונים דיגיטלית שהיחסים הפנימיים בתוכה משקפים את היחסים הפנימיים בנפש שלי.
אבל זה מורכב קצת יותר כי רשתות הלמידה העמיקה של האלגוריתם של הספוטיפיי לא רק לומדות את הטעם שלי ומייצגות אותו. הן גם מעצבות אותו יש כאן, אם כן, סוג של פידבק-לופ או קואבולוציה. ה"טעם" של האלגוריתם לומד לחקות את הטעם שלי ותוך כדי זה מזיח אותו ומטה אותו לכיוונים חדשים. הפלייליסט שלי הוא שילוב של טעם משותף, קו-אבולוציה של טעם אנושי וטעם אלגוריתמי שמחקה את האנושי, כאשר הסלקשן הסופי נעשה על ידי האדם.
הסיפור לא נגמר כאן. חלק מהשירים שאני הכי אוהב ברשימה הגיעו דרך תקשורת אנושית ישנה טובה. אלו השירים שהספוטיפיי לא מציע לי בגלל בגלל הנטיה של מערכות אלגוריתמיות לפסוע באיזורים מוכרים, מה שמצמצם את הסיכוי למפגשים אקראיים וממוזלים (serendipity). הבעיה הייא שחלק מהטראקים שרציתי לכלול לפלייליסט הזה לא זמינים להשמעה בארץ בגלל חוקים תאגידיים/לאומיים (חפשו למשל את הביצוע של ג'ודי סיל לשיר Emerald River Dance שאני כרגע לא מוצא אותו אפילו ביוטיוב). הפלייליסט הזה הוא אם כן תוצאה של המפגש של אדם, אלגוריתם וחוקי תאגידים.
אחרי ההחפירה הזו חשוב לומר שמדובר בפלייליסט כיפי למדי שנע בין פסיכדליה, מלנכוליה, טרופיקליה, גרוב ועוד הרבה דברים טובים. הוא אורך כמעט שלוש שעות, ואני ממליץ לשים אותו ברקע ולצלול לתוכו באיזה ערב כיפי עם אנשים או בפעילות יצירתית.
אני רגיל כל כך לפעול באמצעות מילים (ולפעמים וידיואים) שזה מרגיש חידוש גדול לפעול במדיום אחר ולגעת לאנשים באיזור אחר בתודעה – עם צלילים! אז שימו את הפלייליסט הזה. רוצו עליו. עופו איתו. זה כיף גדול!