סמים פסיכדלים ומפגש אסורים עם חייזרים – משהו לכבודו של אייבי נתן

החדשות המצערות על מותו של פעיל השלום אייבי נתן, גרמו לי לחשוב על פעילי שלום אחרים: פסיכונאוטים פסיכדלים.

הכיצד, תתמהו, פסיכונאוטים הם פעילי שלום? האנלוגיה הזו באה אלי פעם אחת באופן מפתיע כשהרהרתי בשוני המופלג כל כך של החוויה הפסיכדלית. החוויה הזו, אתם מבינים, היא רדיקלית כל כך שמי שנכנס בתוכה הזו מרגיש לעיתים קרובות שהוא מקבל מוח חדש ומערכת עצבים חדשה, כאילו הוא הפך בעצמו לחייזר. המפגש עם מערכות החשיבה החדשות הללו מזכיר פגישה עם תרבויות חייזריות שמתנחלות בתוך המוח.

אבל גם בוחרים להשאר בני אדם, מוטיבים חייזריים הינם דבר שכיח למדי בחוויות פסיכדליות. טרנס מקנה טען בעקשנות שכל מי שיקח DMT יגלה שהוא משוגר מיד ליקום אחר שבו הוא מוקף באלפים  שצוחקים בעליזות וקוראים "הו, כמה נחמד שקפצת לבקר. באמת לא שמענו ממך הרבה בזמן האחרון". האלפים האלה לא נראים לדבריו של מקנה כמו הזיה. הם מציאותיים בערך כמו המציאות שלנו ומקנה תפס אותם כמימד נוסף על המימד של המציאות שלנו וכהוכחה לקיומם של החייזרים. מקנה נהג ללעוג למדענים שפטרו את רעיונותיו לגבי ציביליזציית החייזרים של האלפים בכך שאמר שאינו מוכן אפילו להתווכח עם מי שאינו מוכן להקדיש 7 דקות (הזמן הממוצע של טריפ DMT) על מנת להיווכח במה שהוא מעמיד פנים שהוא מקדיש את חייו כדי לחקור אותו. "אם אתם רציניים ברצון שלכם לחקור חייזרים, אני קורא לכם. תשיגו DMT טוב,קחו לעצמכם כמה דקות ואתם תפגשו אותם" הוא הבטיח. צריך לציין כאן שבניגוד לדבריו של מקנה נראה שלא כל מי שמתנסה ב-DMT פוגש באלפים.

ובכל זאת, למי שמתנסה בסמים פסיכדלים יש סיכוי לא רע לפגוש סוג כלשהו של חייזרים. בין אם מדובר בלוגוס חייזרי שמדבר מתוך הראש, בישויות צמחיות מהסוג שדתות אמאזוניות מדברות עליהן או במפגש עם האחר הגדול והמוחלט סטייל דניאל פינצ'בק. גם מי שלא נותן לצמחים הפסיכדלים את התואר חייזריים רואה בהם לעיתים קרובות סוג של אינטיליגנציה שונה, מה שמקנה כינה אינטיליגנציה צמחית. כמובן, אפשר להתווכח עד מחר על השאלה מה זה החייזרים האלה, האם זה השלכות פסיכולוגיות או משהו חיצוני וזה דיון שאין לי כוונה להתחיל אפילו כאן. אבל איך שלא תסתכלו על זה, לחוויות פסיכדליות יש אופי של מפגשים מהסוג השלישי.

מה שמביא אותנו למלחמה בסמים ולאייבי נתן. אם צמחים פסיכדלים מייצגים ציביליזציות חייזריות הרי שמוסדות המלחמה בסמים, האינקוויזיציה החדשה של העידן המודרני, מכריזים על הציביליזציות הללו כציביליזציות אויביות שאסור לבוא איתן במגע, בערך כמו שמדינת ישראל עשתה בעניין אש"ף ומדינות ערביות. מבחינתה של האינקוויזציה החדשה הזאת, כל מי שבא במגע עם הציביליזציות הללו, הוא פושע. כל מי שבא בקשר עם הציביליזציות הצמחיות הוא שגריר פוטנציאלי של רעיונות מוזרים ומסוכנים לתרבות ולחברה.

אוקיי, אז הם אוסרים את זה. וזה בדיוק מה שעושה את כל מי שמשתמש בצמחים המקודשים הללו על מנת להבטיח את התקשורת עם התרבויות הללו לסוג של אייבי נתן פסיכדלי. בעולם שכבר 2,000 שנה בפיתוח טכנולוגי הולך ומאיץ ממשיך ללא צמחים פסיכדלים, ההפסקה הגדולה ביותר בהיסטוריה של האנושות שהשפעתה ניכרת בניכור הולך וגובר מהטבע, מהסביבה ומהמסתורין הגדול – בעולם כזה השגרירים שיוצאים להפגש עם "האויב" הם דיפלומטים שתפקידם להעביר ידיעות מעבר למסך הברזל של התודעה.

בעולם שבו אנשים מעדיפים לעשות מה שאומרים להם בלי לשאול שאלות ולפתוח את הטלויזיה במקום לעמוד על זכותם הטבעית לבוא בקשר עם הצמחים של הטבע ולעמוד בקשר עם מופלאותו של היקום, האנשים שהולכים לעולמות האחרים מתקבלים שם בתשומת לב מיוחדת כאילו מעריכים את הנכונות שלהם לצאת אל המפגש האינטרגלאקטי הזה תוך סיכון נפשותיהם, בזמן שבעולם החומר האינקוויזציה מחפשת בנרות אחר הדיסידנטים. האנשים הללו, כשהם הולכים עם התודעה היציבה של התפקיד הדיפלומטי שלהם בחיבור שבין שני העולמות, הם האייבי נתן של התודעה.

אגב, אני כותב את הדברים האלה ומודע לכך שהם עשויים להשמע כאילו הם מזילים את פועלו של אייבי נתן. אני יכול רק לומר שמי שמכיר את מעט את דעותי יבין שאני מתכוון בדיוק להפך, לשבח ולהלל את מי שסירב שיאמרו לו מי אויב ועם מי מותר או אסור לדבר. יהי זכרו ברוך.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • חומסקי ביקו  ביום 28 באוגוסט 2008 בשעה 18:08

    מי בדיוק נתן לך בלוג ברשימות?

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 28 באוגוסט 2008 בשעה 22:15

    ומה לגבי האפשרויות
    א. לבקר בעולמות חייזריים ללא עזרת אחינו (יש גם מי שקרא להם בעלי בריתינו) הצמחים?
    ב. להיות נושא טבעי של הסם בגופך (אני מכיר כמה כאלה – וחלקם באמת סוג של אייבי נתנים, גם אם אפשר להגיד קצת בעל כורחם).

  • עידו  ביום 29 באוגוסט 2008 בשעה 4:58

    א. יש דיון ארוך ומפורט בשאלה מה בדיוק הקשר בין החוויה הפסיכדלית לחוויות של מדיטציה או חוויות רוחניות אחרות. מקנה היה בדעה שצמחים פסיכדלים לא יכולים להוות תחליף לתרגול רוחני ותרגול רוחני לא יכול להוות תחליף להתנסות פסיכדלית. יש לציין שסוג החוויה הפסיכדלית הוא שונה לחלוטין מהרבה סוגי המדיטציה נפוצים שמתרכזים בריק למשל.
    אחרי כל זאת, ויש כאן הרבה תרגולים שאפשר להכנס אליהם, שחלקם דומים יותר לחוויה פסיכדלית – כמובן שכל מי שיכול לבקר בעולמות החייזריים בלי עזרת בעלי הברית מבורך יבורך, וזה אידאל גדול ונשגב שתמיד יש לשאוף אליו.

    ב. שוב, זה קצת המשך של הסעיף הקודם. אבל כן. מקנה טען שיש לו כבר פסילוסיבין טבעי במוח, קן קיזי דיבר על להפוך להיות להבת ה-LSD עצמה. אני לא בטוח אם זה באמת הצליח לחלוטין לאף אחד משניהם, ואני לא יודע כמה זה אפשרי ממש כפשוטו. אבל חלק מהעניין בתרגול פסיכדלי אמיתי הוא באמת הנסיון לקחת את העבודה הפסיכדלית ולמשוך כל פעם עוד ועוד איכויות ממנה לתוך היום יום. אז שוב, אחרי הסייגים שאמרתי, להיות נושא טבעי של הסם ביום יום זה נראה לי אתגר לא קל להגיע אליו, לפחות לבני אנוש רגילים, (ואולי לא אפילו מומלץ) אבל לקחת ממנו דברים הלאה לתוך החיים בוודאי ובוודאי.
    ואלן ווטס אמר על LSD
    "when you get the message, hang up the phone"
    ואולי הוא צדק באמת לגבי מי שחושבים שבאמת הצליחו להפנים את המסר לחלוטין ולהטמיע אותו לתוך חייהם.

    בברכה,
    עידו

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 29 באוגוסט 2008 בשעה 13:42

    התכוונתי לאנשים ש'נולדו' עם הסם בפנים. אני מכיר אישית כמה כאלה.

  • עידו  ביום 29 באוגוסט 2008 בשעה 14:54

    הלוואי על כולנו. לויליאם ג'יימס יש דיון מעניין בספר שלו החוויה הדתית לסוגיה על אנשים מהסוג שאתה מתאר. הוא מייחס זאת שם לחוסר איזור כימי הפוך לזה של הרוח החולה, הדכאונית.

    כדוגמה מובהקת לסוג הזה של אישיות הוא נותן את וולט ויטמן. הנה הדברים מעמוד 57 במהדורה העברית שם הוא מצטט את ד"ר בוק, תלמידו של ויטמן:

    "יותר מכל אהב לטייל ולשוטט בחוץ לבדו, כשהוא מסתכל בדשאים, באילנות, בפרחים, בשדרות אור, בתמורות עין השמים, ומאזין לקולות הציפורים, החרגולים, הצפרדעים ושאר צליל הטבע השונים והמרובים. ניכר היה כי דברים אלו גורמים לו עונג גדול בהרבה משהם גורמים לאנשים רגילים."

    "עד שלא הכרתי את האיש לא שיערתי כלל כי יכול אדם להפיק אושר כה רב ומוחלט מן הדברים האלה, כמו שהפיק הוא"

    "יתכן כי בכלל לא היה בעולם איש אוהב דברים כה רבים ושונא דברים כה מעטים כוולט והיטמן. כל העצמים הטבעיים קסמו לו בקסמם. כל המראות וכל הצלילים נעמו לו. עושה היה רושם כאדם האוהב את כל האנשים, הנשים והילדים אשר ראה (וסבורני כי באמת אהב אותם), ואם כי מעולם לא שמעתי שיאמר שהוא אוהב את מי שהוא, הרי בכל זאת ידע כל איש וידעה כל אשה כי אוהב אותו או אותה וכי אוהב גם את האחרים. מעולם לא שמעתיו מוותכח או מתנצח ומעולם לא דיבר על עסקי ממון. רגיל היה ללמד סניגוריה, פעמים דרך שחוק ופעמים בכובד ראש גמור, על אלה שדיברו סרה בו ובכתביו, ולא פעם נדמה לי שקיטרוגם של אויביו גורם לו הנאה"

    טוב, אני לא בטוח אם זה תואם בדיוק את שעסקנו בו קודם, בעצם. אבל זה גם סוג של תופעה דומה.

    עידו

  • חבר מכוכב אחר חוזר  ביום 31 באוגוסט 2008 בשעה 11:49

    בעוד שאייבי נתן סיכן את חיי המותרות שלו למען השלום במזרח התיכון, המתקשרים דרך הצמחים עושים זאת למען עצמם. או אולי אתה מעונין להציגם כפי שתלמידי הישבות מציגים את פועלם?

    לא בקרתי כאן זמן רב וטוב לראות שישנם דברים ש(עדין לפחות) לא משתנים. שמח לבקר. תודה על האירוח.

  • עידו  ביום 31 באוגוסט 2008 בשעה 16:53

    תרגיש בבית 🙂

    משעשע שאתה משווה בין הפסיכונאוטים לתלמידי הישיבות. טוב נו, לפחות הפסיכונאוטים לא מקבלים מימון ממשלתי, זה בטוח.

    אבל בתשובה לשאלתך. אני התכוונתי כך לגבי אנשים שעושים עבודה עם צמחים פסיכדלים, ובכך אני מתכוון למי שלא משתמשים בהם למטרות של בילוי אלא למטרות של גילוי.

    בזמן שזה יהיה מגוחך להתחיל לטעון שהם מצילים את ישראל או העולם כפי שטוענים אולי פלגים מסוימים מהחרדים על ציבור הישיבות – אני כן חושב שמי שעולה לעולמות ההם מביא משם מסרים חשובים: בתחום האמנות, ההגות, האקולוגיה, המוסר ועוד.

    למרות שבחברה שלנו הייחוס של המתנות הללו שמגיעות מהעולם ההוא לצמחים הפסיכדלים הוא טאבו, הרי ההשפעות של הצמחים הללו חלחלו וממשיכות לחלחל בדרכים שונות ואני רואה להן תפקיד חשוב במגוון תהליכים שהחברה שלנו חייבת לעבור אם ברצונה לשרוד: פמיניזציה של החברה, אקולוגיזציה של הטכנולוגיה, הבאת מסר של אחדות אנושית המתעלה מעל המחלוקות הפוליטיות, מסר אנטי-צרכני, מסר פרו-יצירתי ועוד.

    כמובן שאייבי נתן עשה מעשה פוליטי בצורה ברורה הרבה יותר ממה שעושים רוב הפסיכונאוטים שבהם אנחנו עוסקים, אבל גם הם מסכנים משהו, ולמרות שהם מרוויחים מזה הרבה בעצמם, אני חושב שיש כאן גם מימד שבו האנשים הללו משמשים כמעין גלילאו גליליאים הממלאים תפקיד של הרחבת קשת האפשרויות בחברה שמושתת על אינקוויזציה קשוחה שאוסרת את חקירת התודעה.

    עדו

להגיב על משתמש אנונימי (לא מזוהה) לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: