טכנומיסטיקה

הכתבה פורסמה היום בערוץ הניו-אייג' של אתר אנרג'י מעריב

אם אתה מסתכל על המצב כרגע ואתה לא פסימי אין לך עיניים בראש. אבל אם אתה מסתכל על מה שאנשים מסביב לעולם עושים ואתה לא אופטימי אין לך לב, אומר הפעיל הסביבתי פול הוקן. להוקן, אחד מפעילי הסביבה הבולטים של העשורים האחרונים, יש לב. הוא כבר כונה בעבר "מר ירוק", ו-Natural Capitalism, אחד מספריו הקודמים נבחר על ידי הנשיא לשעבר ביל קלינטון כאחד מחמשת הספרים שכל אחד בימינו חייב לקרוא. Blessed Unrest, רב המכר האחרון של הוקן הוא אחד הספרים האופטימיים, החכמים והמעודדים ביותר שיצא לי לקרוא בשנים האחרונות.

דאגה לזכויות האדם והסביבה הינה דבר חדש בעולמנו. כשתנועת זכויות האדם צצה לראשונה ב-1787 היא הייתה לא הרבה יותר מתופעה שולית. תריסר החברים שהחלו ב-1787 להפגש בחנות דפוס קטנה בלונדון מתוך מטרה להביא לחיסול העבדות היו הקבוצה הראשונה בהיסטוריה שהתאגדה על מנת להלחם עבור זכויותיהם של אנשים אחרים שאותם לא הכירו. בתקופה שבה 3/4 מהמין האנושי היה משועבד בצורה זו או אחרת הרעיון הנועז של עולם ללא עבדות נחשב חתרני ומסוכן. פוליטיקאים ואנשי עסקים יצאו נגדם בחריפות וטענו (ממש כמו היום) כי הרעיונות הקיצוניים שלהם יפילו את הכלכלה, יעלו יותר מדי כסף ויורידו את רמת החיים.

220 שנה אחרי תריסר המופלאים האלה איש לא יודע כמה תנועות לזכויות האדם והסביבה קיימות כיום מסביב לעולם. הוקן עצמו החל את כתיבת הספר שלו לאחר שבמהלך מסעות ההרצאות שלו נחשף תוך ההכרות לקהל שלו לאלפי ארגוני זכויות אדם וסביבה קטנים. חלק מחברי הארגונים הללו סיפרו לו שאמצו נהר מקומי והם יוצאים בקבוצות לנקות אותו או מוכרים עוגיות בעיר כדי לאסוף כסף לשימורו. אחרים סיפרו לו שהם שהקימו ארגון המסייע לתושבים להתקין פאנלים סולארים על גגות הבתים שלהם. בסופו של דבר התעוררה סקרנותו של הוקן: מי הם האנשים האלה שהקדישו את מיטב זמנם לדאוג ליערות, לעוני, לאיכות המים, לזכויות עובדים?

המחקר שביצע הוקן בעזרת קבוצת המחקר שלו העלה תוצאות מדהימות. על פי הוקן ישנם כיום מעל למליון ארגוני זכויות אדם וסביבה מסביב לעולם עם יותר ממאה מליון חברים המועסקים במשרה מלאה. הגרעין של התנועה הזו, אומר הוקן, גדול מזה של האיסלאם הפונדמנטליסטי, מזה של הניאו-קונסרבטיבים וחזק יותר מזה של הכנסיה הקתולית. הקבוצה הזו שגדלה במהירות גבוהה יותר מכל קבוצה אחרת במאתיים השנה האחרונות מהווה את חוט השדרה בצמיחתו של המגזר השלישי, המגזר האזרחי שבימים אלו מתפתח על מנת לתת מענה על הבעיות שגרמו חוסר התפקוד של המגזר הראשון (הממשלתי) וחוסר האחריות של המגזר השני (העסקי).

אז איך זה שלמרות כל ההייפ השטחי שיש בתקשורת על טרנדים ירוקים שומעים מעט כל כך על מאות אלפי התנועות הללו? את התשובה לשאלה הזו מוצא הוקן במבנה של הקבוצות האלה. בניגוד לתנועות חברתיות מסורתיות, תנועות האדם והסביבה החדשות לא מבוססות על ארגון צנטרליסטי שבמרכזו עומדת אידאולוגיה ואיזשהו מנהיג פרימאטי כריזמטי. תנועות צנטרליסטיות מהסוג הזה  הופיעו לאורך ההיסטוריה שוב ושוב. הן הציבו תמיד אידאולוגיה אורתודוקסית, כלומר תפיסת עולם שאין לחרוג ממנה, ולאחר תקופה מסוימת החלו בדרך כלל לריב בינן לבין עצמן על האידאולוגיה הזו ולהתפצל. תנועות האדם והסביבה של ימינו לעומת זאת צומחות מלמטה למעלה. הן מבוססות לא על אידאולוגיה גדולה אלא על רעיונות קטנים. התנועות הללו קמות בלי קשר אחת לשניה כשכל אחת מהן בוחרת כפוקוס בנושא אחר שבו היא מבקשת לטפל, אבל דווקא משום כך הן נארגות באופן אורגני לכדי שלם הגדול מסכום חלקיו. כשקוראים את הצהרות המטרה של הקבוצות הללו, אומר הוקן, מגלים שהן לא סותרות זו את זו. כל הקבוצות הללו מבוססות על שני חוקים בסיסיים מאוד. הראשון מהם הוא כלל הזהב של הלל הזקן: ואהבת לרעך כמוך. העקרון השני, הוא קדושת החיים.

הסיבה שאנחנו לא שומעים על התנועה הזו יותר היא שהמבנה של מדית ההמונים של ימינו הוא כזה שהיא יודעת לדווח רק על אירועים דרמטיים ומפוצצים, מנהיגים או מפורסמים בעוד שהשינוי האדיר שיוצרת התנועה הזו מבוסס דווקא על אנספור קבוצות הקטנות ואירועים קטנים, מיקרוסקופים ממש. "ניסויים מדעיים הוכיחו שוב ושוב שקבוצות של אנשים מלומדים ועירוניים לא נותנים כל תשומת לב לאובייקטים בלתי מוכרים המתקרבים לכיוונם אם הם מרוכזים מדי באובייקטים המוכרים להם. מה שאנחנו יודעים כבר קובע את מה שאנחנו רואים, ומה שאנחנו רואים קובע את מה שאנחנו מבינים" כותב הוקן. לתקשורת ההמונים יש עוד מרחק רב לעבור עד שתדע לדווח לנו על התופעה האדירה הזו.

עד שזה יקרה, כדאי לכם לקרוא את הספר של הוקן. Blessed Unrest הוא סיפור ההיסטוריה של תנועות האדם והסביבה; סיפור שנקרא קצת כמו היסטוריה של האלטרואיזם. זה סיפור מחמם לב שלא מסופר מספיק במדיה שלנו, על האופן שפילוסופיות כמו אי-אלימות ודאגה לסביבה הפכו במאות השנים האחרונות לשכיחות יותר ובולטות יותר מדור לדור. הסיפור שהוקן מספר הוא סיפור על התעוררות פלנטרית.

ובסופו של דבר הספר של הוקן הוא סיפור על התלכדות התנועות הללו לתנועה אחת שבמרכזה עומד העקרון של קדושת החיים וששמה לה למטרה לרפא את הכוכב שלנו מהמחלות של שחיתות פוליטית, סרטן כלכלי והשחתה אקולוגית. השימוש הנרחב בדימויים ביולוגים אינו מקרי, כי הוקן מציג בספרו את תנועות האדם והסביבה כסוג של מערכת חיסון פלנטרית.

האימונולוג פרופסור קלהאן רואה את המח כהמשך של מערכת החיסון. בעוד מערכת החיסון דואגת להגן על הגוף מפני איומים מיקרוסקופים כמו חיידקים ובקטריות, המח שלנו מגן עלינו מפני איומים שגדולים מדי עבור מערכת החיסון כמו דובים, כרישים או נמרים. באותו אופן, תנועות האדם והסביבה, מהוות מערכת חיסון שמגנה עלינו ברמה הקולקטיבית של האנושות והכוכב.

מליון הארגונים הסביבתיים-חברתיים הללו שמרכיבים את מערכת החיסון הפלנטרית המתהווה שלנו מקבילים על פי הוקן לטריליוני תאי הדם הלבנים, המיקרופגים ושאר הגופיפים המיקרוסקופים שמגינים על הגוף שלנו מפני פולשים מזיקים. כפי שמערכת החיסון שלנו מנטרת כל אובייקט זר הנכנס לגוף ושואלת עליו "האם זה חלק ממני או לא חלק ממני? או האם זה מזיק או לא מזיק?" כך הגופים הללו מנטרים כל אחת ואחת מהפעילויות המתרחשות על פני כדור הארץ תוך מענה על שאלות כמו: "האם זה הומני או לא הומני? האם זה מזיק למארג החיים שעל פני האדמה או לא?" ומתריעים על כל פעילות שמזיקה למארג החברתי והסביבתי של הכוכב.

אחת המסקנות החשובות של חקר מערכת החיסון בעשורים האחרונים הוא שחוסנה של מערכת החיסון נמדד לא במדדים של כח אש אלא באיכות הקישוריות שלה. התגובות של מערכת החיסון על איומים חיצוניים אינן פשוט להשמיד כל תא חיצוני. מערכת החיסון נסמכת על מליוני שנות אבולוציה שבהם למדה להכיר את האויבים הפוטנציאלים שלה, להסתגל למצבים שונים ולשמור על הומיאוסטאזיס מול השינויים שמתרחשים סביבה ובתוכה. מבנה מערכת החיסון הפלנטרית המורכב מאנספור גופיפים קטנים (חלק מהארגונים שבהם אנחנו עוסקים מורכבים מאדם אחד ואולי מספר חברים בודדים נוספים) מחקה את המבנה הקישורי הזה בעזרת טכנולוגיות מידע מקשרות כמו טלפונים סלולארים, מייל, בלוגים ורשתות חברתיות. הטכנולוגיות החדשות הללו יוצרות עבור התנועה את הסביבה המושלמת להתפתחות, צמיחה וניטור מתמיד של המצב הפלנטרי.

נכון, אומר הוקן, המצב גרוע מאוד, אבל גם אי אפשר שלא להתפעל מעוצמת התגובה של המערכת החיסונית הפלנטרית. בכל מקרה של מחלה חולפת תקופה מסויימת עד שמערכת החיסון מתעוררת ונכנסת לפעולה. זהו גם מצבה של מערכת החיסון הפלנטרית. אנחנו נמצאים כעת לאחר 500 שנה של דרדור המצב פלנטרי בהשפעת פעולות האנושות אבל אנחנו נמצאים גם ברגע שבו מערכת החיסון מתעוררת ומתחילה לפעול במלוא העוצמה. למרות שבכלל לא בטוח שהאנושות תשרוד את החוליים שיצרה, האנשים הרבים שעובדים על מנת לתקן ולהבריא את הפלנטה מותירים לנו מקום לתקווה. והתובנה הזו של הוקן, למרות שהיא לא מבטיחה שום דבר, רבת עוצמה ומעודדת כל כך, והיא גם גורמת להתפעם מהנדיבות והאמונה שגורמות לכל האנשים הללו מסביב לפלנטה להקדיש עצמם למאבק עבור העתיד המשותף של כולנו. להוקן היא גרמה לפתוח את האתר Wiserearth.org י (Wiser הוא קיצור ל-World Index for Social and Environmental Responsibility)

שמטרתו לרכז את מאות אלפי הארגונים הללו, על אלפי התחומים השונים שבהם הם עוסקים במטרה לרפא את הפלנטה, ולהציג אותם. מטרת האתר, על פי הוקן, היא פשוט להציב מראה בפני האנשים הללו ולהראות להם עד כמה הם יפים.

"נאמר כבר שלא נוכל להציל את הכוכב שלנו אלא אם המין האנושי יעבור התעוררות רוחנית ודתית רחבת הקף. במילים אחרות. התיקונים לא יעזרו אלא אם נתקן את נשמתנו. לכן הבה נשאל את עצמנו: האם נכיר התעוררות רוחנית עולמית כשנראה אחת כזו?" שואל הוקן בסיום ספרו.

לדעתו של הוקן, יתכן מאוד שאנחנו נמצאים כרגע במהלכה של התעוררות כזו. כדי להדגים זאת הוא פונה חזרה לתקופה שאותה כינה הפילוסוף קארל יאספרס עידן הציר, התקופה בין 900 ל-200 לפני הספירה, התקופה שבה נטשו חלקים גדולים מהאנושות את הברבריות והאלימות לטובת רעיונות חדשים. בין האנשים שחיו בתקופה זו היו סוקרטס, אפלטון, לאו צה, קונפוציוס, בודהא, ירמיהו, ישעיהו ואחרים. בהסתמך על ספרה של קרן ארמסטרונג The Axial Age טוען הוקן שהאנשים האלה לא היו מעוניינים ביצירת דתות דוגמטיות אלא ביצירת תנועות חברתיות שיענו על הסבל האנושי, וביססו את המערכות שלהם לא על אמונה תיאוקרטית אלא על פרקטיקות תומכות חיים. על פי ארמסטרונג האנשים הללו לא התרכזו במסיונריות, דרשות מוטיבציוניות או הוכחת חוטאים אלא קראו לאנשים לשנות את דרכם. כולם הסתמכו על חוק הזהב: ואהבת לרעך כמוך. "לא רק שאסור להרוג אדם אחר; אסור אפילו לבטא מילה עויינת או להביע מחווה כועסת. יותר מכך, כמעט כל החכמים של עידן הציר הבינו שאתה לא יכול להגביל את הנדיבות שלך לבני עמך בלבד. דאגתך צריכה להמשך איכשהו לעולם כולו… אם אנשים יתנהגו בטוב ובנדיבות לאחיהם הם יוכלו להציל את העולם".

"אף אחד בעידן הציר לא דמיין שהוא חי בתקופה של התעוררות רוחנית". כותב הוקן "זו הייתה תקופה קשה מלאה בבגידות, חוסר הבנה וקנאויות קטנוניות. אבל הפילוסופיה והרוחניות של המאות הללו יצרה תנועה שאותה אנחנו יכולים לזהות במבט לאחור. כמו היום, חכמי עידן הציר חיו בתקופה של מלחמה. המטרה שלהם הייתה להבין את מקור האלימות, לא להלחם בה".

הספר של הוקן נותן תקווה שלמרות כל החשיכה שאנחנו רואים סביבנו, אנחנו נמצאים כיום במרכזה של התעוררות רוחנית אדירה שכשזו. היום, כמו שמציין הוקן, היא הפעם הראשונה בהיסטוריה שציביליזציה שלמה עושה ניסיון להפסיק את התדרדרות המצב ומתעמתת עם השאלה איך אנחנו כאנושות יכולים לחיות על הארץ בצורת ברת קיימא.

תקראו את הספר של הוקן. הוא יתן לכם תקווה גם ברגעים החשוכים האלה ולכו תצטרפו לאיזה ארגון בשביל להציל את חופי הכנרת שלנו, את העניים בערים שלנו, את החיות בארץ שלנו – או אפילו יותר טוב, תקימו ארגון חדש כזה. והכי חשוב – תתעודדו, יש תקווה.